חריש היא שיאנית ההגירה הפנימית של 2019

בסוף שנת 2019, בעת שאוכלוסיית המדינה מנתה 9,140.5 אלף תושבים, כשמהם 74.6% התגוררו בתחומי העיריות וצפיפות האוכלוסייה עמדה על 401.9 לקמ"ר, מאזן ההגירה הפנימית הגבוה ביותר היה בחריש, שקיבלה לתחומה 5,283 תושבים חדשים והנמוך ביותר היה בירושלים, שאותה עזבו 8,240 תושבים. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מסקירה של נתונים כספיים נבחרים של הרשויות המקומיות בשנת 2019, לעומת 2018 מתוך קובץ הרשויות המקומיות בישראל ל-2019 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי גידול האוכלוסייה הכלל-ארצי בשנת 2019 היה 1.9%. בחלוקת הרשויות המקומיות, לפי אשכול חברתי-כלכלי, עולה כי שיעור הריבוי הטבעי יורד ככל שהאשכול עולה. שיעור גבוה של ריבוי טבעי נמצא בעיקר ברשויות מקומיות יהודיות בעלות צביון חרדי וברשויות מקומיות מוסלמיות. לגבי מאזן הגירה אין מגמה ברורה בחלוקה.

מאזן ההגירה הפנימית הגבוה ביותר היה בחריש (5,283), ראש העין (4,273), רמת גן (2,375) ועפולה (1,601). המאזן הנמוך ביותר היה בירושלים (8,240-), בדומה לשנה הקודמת. רוב הנכנסים לירושלים הגיעו מבני ברק (783) ומבית שמש (734). רוב היוצאים מירושלים עברו לבית שמש (2,138) ולתל אביב-יפו (1,729).

בשנת 2018 נישאו 96,660 אנשים והתגרשו 30,525. שיעור הנישאים הגבוה ביותר ל-1,000 תושבים לא נשואים בני 15 ומעלה היה בחריש – 110.4, ואחריה בביתר עילית – 103.1. שיעור המתגרשים הגבוה ביותר ל-1,000 תושבים נשואים בני 15 ומעלה היה באילת עם 17.4.

עוד נמצא כי שכר הנשים נע בין 38% ל-92% משכר הגברים. הפערים הגדולים ביותר בשכר בין גברים ונשים נמצאים ברשויות ערביות מוסלמיות ודרוזיות (בראשן ע'ג'ר, חורפיש וכסרא-סמיע), והפערים הקטנים ביותר נמצאים ברשויות החרדיות (בראשן מודיעין עילית, קריית יערים ובני ברק).

בחלוקת הרשויות המקומיות לפי אשכול חברתי-כלכלי עולה כי שיעור הנשירה ממסגרות לימוד יורד ככל שהאשכול עולה, למעט אשכול 10 שבו הוא עולה שוב. שיעור הנשירה ברשויות היהודיות הוא 1.28, לעומת 1.60 ברשויות הערביות. בחלוקה לפי אשכול חברתי-כלכלי רואים עלייה באחוז הזכאים לבגרות בהתאמה עם הרמה החברתית-כלכלית.

78.4% ממשקי הבית הם משפחתיים: מ-99.5% במודיעין-מכבים-רעות עד 57.5% בתל אביב-יפו, שבה יש 38.4% משקי בית שבהם נפש אחת.
53.7% מהמועסקים עובדים מחוץ ליישוב מגוריהם. האחוז הגבוה ביותר היה בגבעתיים – 82.8%, והאחוז הנמוך ביותר היה באילת – 5.4% בלבד. האחוז הארצי של משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם היה 66.1%. האחוז הנמוך ביותר היה בתל אביב-יפו – 39.1%, והאחוז הגבוה ביותר היה ברהט – 96.7%.

באשר לנתונים הכספיים, ברשויות המקומיות ב-2019 חלה עלייה של 4.7% בתקבולים ושל 4.4% בתשלומים. העלייה בתקבולים נובעת מעלייה של 5.9% בהשתתפות הממשלה ושל 3.9% בהכנסות העצמיות. בעיריות חלה עלייה של 6.5% בהשתתפות מהממשלה, במועצות מקומיות חלה עלייה של 4.9% ובמועצות אזוריות - עלייה של 4.7%.

בסך ההוצאות בתקציב הרגיל חלה עלייה של 4.2% בעיריות, של 5.5% במועצות מקומיות ושל 4.6% במועצות אזוריות. אחוז ההוצאה בתקציב הרגיל מכלל התקציב ,כולל תקציב פיתוח, היה 78.4%. שיעור ההכנסות העצמיות מההכנסות בתקציב הרגיל היה 58.1%, בדומה ל-58.5% בשנת 2018.

הארנונה הכללית שנגבתה הייתה 64.2% מסך ההכנסות העצמיות בתקציב הרגיל, בדומה ל-64.4% בשנת 2018. ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש הייתה 2,961 ש"ח, עלייה של 3.5% לעומת שנת 2018. יחס גביית ארנונה למגורים מכלל החיובים למגורים היה 77.1%, גבוה מהיחס בשנת 2018, אז הוא עמד על 75.0%.

יחס גבייה השנה מחיוב השנה למגורים, ללא חיובים משנים קודמות, פטורים והנחות היה 71.4%, גבוה מהיחס בשנת 2018 אז הוא עמד על 69.8%. שיעור הארנונה לא למגורים מסך הארנונה הכללית היה 55.5%, בדומה ל-55.4% בשנת 2018.

באשר לתקציב בלתי רגיל (פיתוח), עולה כי חלה עלייה של 6.1% בתקבולים, לעומת עלייה של 2.1% בשנת 2018 וירידה של 2.5% בתשלומים, לעומת עלייה של 17.1% בשנת 2018. העלייה בתקבולים נובעת מעלייה במרבית סעיפי התקבולים לעומת עלייה של 15.8% בהשתתפות הממשלה ועלייה של 18.8% בהכנסות ממלוות.
שיעור התשלומים בתקציב הבלתי רגיל (הפיתוח) מסך התקציב היה 21.6%.

בעיריות חלה ירידה של 2.2% בתשלומים בתקציב הבלתי רגיל, במועצות המקומיות חלה ירידה של 7.0% ובמועצות האזוריות חלה ירידה של 0.4%. באשר לגירעון או עודף תקציבי חלה ירידה של 54.8% בגירעון השוטף בתקציב הרגיל, לעומת עלייה של 301.1% בשנת 2018. בנוסף, חלה ירידה של 5.2% בגירעון המצטבר בתקציב הרגיל, לעומת עלייה של 8.4% בשנת 2018.

עוד צוין בנתונים כי בשנת 2019 נהרגו 355 בני אדם בתאונות דרכים, 18 מהם בתל אביב-יפו.