הצהרות לחוד - ובנייה לחוד: פחות התחלות בנייה ליהודים במזרח י-ם

ערב יום ירושלים, הנתונים מגלים כי מספר התחלות הבנייה ליהודים בשכונות מזרח ירושלים בשלוש השנים האחרונות נמוך מאוד: 1,310 יח"ד, לעומת 5,016 יח"ד במערב ירושלים.

המספרים סותרים הכחשות ממשלתיות לידיעות על אודות הגבלות והקפאה של בנייה עבור יהודים במזרח ירושלים. הפילוח שמלמד על הנתונים, נעשה לבקשת "ישראל היום", במכון ירושלים למחקרי מדיניות על ידי החוקר יאיר אסף שפירא. ב־2018 היו 1,430 התחלות בנייה ליהודים במערב העיר לעומת 797 במזרח העיר; ב־2019: 2,031 במערב לעומת 335 במזרח; וב־2020: 1,555 במערב לעומת 178 במזרח.

ההערכה היא שלבנייה המועטה עבור יהודים במזרח העיר שתי סיבות עיקריות: הראשונה - הגבלה מדינית על בנייה במזרח ירושלים מצד אירופה וארה"ב. השנייה - היצע נמוך יחסית של קרקעות זמינות לבנייה עבור יהודים במזרח ירושלים, שגם היא בחלקה תוצר של ההגבלות המדיניות.

סך כל הביקוש השנתי לדירות מגורים במגזר היהודי בירושלים מגיע לכ־5,000, אך ההיצע הכולל (במערב ובמזרח העיר), כפי שעולה מהנתונים הללו, עומד בממוצע שנתי על כ־2,100 יח"ד בלבד.

יאיר אסף שפירא סבור שההגירה הגבוהה של ירושלמים ליישובי הפריפריה של הבירה, בין השאר בשל היעדר דירות בעיר עצמה, אינה תופעה שלילית. לדבריו, "הירושלמים שמהגרים לגוש עציון, למבשרת, למעלה אדומים ולבית שמש נשארים בקשר עם העיר. מהרבה בחינות ירושלים היא עדיין מרכז חייהם. מי שהיגרו למטרופולין, מחיים את העיר לא פחות מאלה שחיים בתוכה".

"שיעור הפריון משפיע"

שפירא סבור כי ניתן "להניח לסוגיית המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים בתוך גבולות העיר, לא רק בשל הזיקה של תושבי המטרופולין לעיר, אלא גם על רקע שיעור הפריון הגבוה של נשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות בירושלים: 4.4 ילדים ליהודייה לעומת 3.1 לערבייה".