דו"ח מבקר המדינה על יד ושם מצא ליקויים בשמירה על פריטים מהשואה

במהלך החודשים יולי 2019-נובמבר 2020, בדק משרד מבקר המדינה מספר סוגיות הנוגעות לליבת העשייה של יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, ובהן פעילות המוזיאון, לרבות רישום, אחסנה ושימור של פריטי אוסף והצגתם באתר המרשתת של יד ושם, פעילות מחקר השואה, הפעולות לגיוס תרומות, היבטים הנוגעים לפעילות המוסדות המנהלים והאיזון התקציבי השוטף של יד ושם.

בדו"ח המבקר מצוין כי יד ושם משתמש בפלואורסנטים המייצרים קרינה אולטרה-סגולה, דבר שלגביו נקבע כי "שלא בהתאם לתנאי השימור שנקבעו לחללים מוזיאליים ולפיהם עדיף לחסום את הקרינה באופן מוחלט, בעשרה חללי אחסון ביד ושם נורות הפלואורסנט לא היו מכוסות. כמו כן, נמצאו שלושה חללי תצוגה שבהם נמדדה רמת תאורה גבוהה מהקבוע בהנחיות אגף המוזיאונים. ביותר מ-80% מהמדידות שנעשו בשנים 2019-2016 בארכיונים המכילים פריטי נייר, נמצאה חריגה מהלחות הרצויה. במחסן התמונות נמצאה בתקופה זו בחלק קטן מהמדידות חריגה מהלחות המותרת. באותן שנים נמצאה גם חריגה מהטמפרטורה המותרת במחסן התמונות, וכך גם בארכיונים המכילים נייר. כמו כן, בחללי האחסון אין מערכת להתראה מפני הצפות".

הדו"ח קובע עוד כי יד ושם לא קיים מכרז לפני שהתקשר עם שני ספקי שירותים לשם גיוס תרומות, ולא נמצאו פרוטוקולים של ועדת ‏המכרזים או מסמכים אחרים שבהם צוין כי ההתקשרות עם שני ספקי השירותים והארכותיה פטורות ממכרז. דו"ח המבקר מוסיף כי סכום התקשרות עם שני מגייסי התרומות הוא כ-1.9 מיליון שקל לשנה.

בדו"ח מפורט כי: "לפי הדו"חות הכספיים של יד ושם לשנת 2020, הגירעון השנתי מפעילות שוטפת היה 25.6 מיליון שקל, וסכום התרומות לפעילות השוטפת קטן מ-101 מיליון שקל בשנת 2019 לכ-80 מיליון שקל בשנת 2020". המבקר מבהיר כי: "שנת 2020 הייתה חריגה בשל מגפת הקורונה, אולם כבר לפי תחזית חמש שנתית שהכין יד ושם בשנת 2019 ושהוצגה לוועדת הכספים במרץ 2020, היה צפוי בשנת 2020 גירעון שנתי שוטף של כ-10 מיליון שקל. לפי התחזית החמש שנתית, הגירעון השנתי המצטבר מפעילות שוטפת לשנים 2024-2020 יעמוד על כ-81 מיליון שקלים. במועד סיום הביקורת, טרם השלימה הנהלת יד ושם את התוכנית להקטנת הגירעון השנתי השוטף החזוי בתכנית לאותן שנים".

המבקר מדגיש כי: "מומלץ שיד ושם ינקוט את הפעולות ההכרחיות לצמצום הפגיעה האפשרית בפריטים, ובכלל זה יבצע בדיקות עיתיות של רמת התאורה, הקרינה, הטמפרטורה והלחות בחללי המוזיאון ובמחסנים. מומלץ כי הנהלת יד ושם תגבש מדיניות גיוס תרומות בראייה רב-שנתית, לרבות בכל הנוגע לשיעור התרומות, המשמשות מקור לפעילות השוטפת של יד ושם. עוד מומלץ כי הנהלת יד ושם תשלים את עבודת המטה לבחינת דרכים חדשניות לגיוס תרומות דיגיטלי".

"לשפר רישום וקטלוג של פריטים מהשואה"

לגבי התקשרויות עם מגייסי תרומות, דו"ח המבקר מבהיר כי על יד ושם לפעול בהתאם לנוהל ועדת מכרזים. מבקר המדינה מציין כי: "דרך המלך להתקשרויות כאלו היא פרסומו של מכרז פומבי. מומלץ כי יד ושם ישלים גיבוש תוכנית עדכנית ומאוזנת לשנים 2024-2021. צורך זה מתחדד בשל משבר הקורונה והשפעתו על פעילות יד ושם בשנתיים האחרונות".

כידוע, יד ושם מחזיק באוספים גדולים של חפצים ומסמכים בעלי ערך היסטורי ייחודי, שנועדו לסייע בהנצחת זיכרון השואה. אנגלמן מבהיר בדו"ח כי "ממצאי הביקורת מלמדים על הצורך בשיפור הניהול של אוספים אלו, כדי להבטיח את שימורם לדורות הבאים. בכלל זה על יד ושם לשפר את הרישום והקטלוג של הפריטים; לנהל באופן ממוחשב את פעולות השימור ולפעול להשלמתן בטרם יידרדר מצב הפריטים; לוודא עמידה בסטנדרטים לגבי הטמפרטורה, הלחות והתאורה, שיתאמו לסטנדרטים המוזיאליים העדכניים. על יד ושם לתת את הדעת על הגירעון השנתי מפעילות שוטפת, ולפיכך נדרשת הנהלת יד ושם לפעול לאיזון תקציבי שנתי".

תגובת יד ושם לדו"ח מבקר המדינה: "ליד ושם לא היה גירעון בעשורים האחרונים ואין גירעון כיום. יד ושם לא אישר תקציב גירעוני ולא סיים שנת עבודה בגירעון. תקציב יד ושם היה מאוזן ונותר מאוזן. בניגוד לנאמר, הסכום של 25.6 מיליון שקל אינו גירעון, שכן מתבסס על תחזית עתידית חמש שנתית שיד ושם ערך בשנת 2019 ואשר לקחה בחשבון הנחות מחמירות ונועדה לאפשר היערכות בהתאם. יד ושם השכיל לצבור במהלך השנים קרנות שיבטיחו את חוסנו בטווח הארוך, ובזכות זאת לא נקלע לגירעון גם בשנת 2020. נראה שאין מוסדות ציבוריים רבים שהשכילו ליצר קרנות צמיתות, קרנות חירום וקרנות בנייה בהיקף הקרנות שיש כיום ליד ושם. היות ורק כשליש מתקציב יד ושם הינו תקציב ממשלתי, באם הממשלה תגדיל את השתתפותה בתקציב יד ושם, יישמר האיזון התקציבי כפי שהיה עד כה".

"כמו כן, יש לציין כי כגוף הנשען ברובו על תרומות, פעל יד ושם באופן מבוקר ועם ראייה לטווח הרחוק גם בתחום זה על מנת להימנע מגירעונות, בין השאר על ידי תוכנית גיוס רב-שנתית המתעדכנת מדי שנה. במסגרת זו, יד ושם בוחן את מבנה יחידת גיוס המשאבים שלו, את ערוצי הגיוס, את השותפויות, את שיטות ודרכי הגיוס, את מדיניות העבודה עם אגודות הידידים בישראל ובעולם ועוד. שני יועצי הגיוס האמורים הינם נותני שירות שנים רבות. מדובר בבעלי מומחיות ייחודית, המקיימים קשר שוטף וארוך שנים עם הקהילות והתורמים במרחבים שבתחום אחריותם. על פי החוק, יד ושם אינו חייב במכרז בהתקשרויות אלו. הנהלת יד ושם, ועדת הכספים וההנהלה הציבורית מבצעות מעקב שוטף והדוק על תוכניות העבודה (הוצאות והכנסות) ברמה שוטפת ורבעונית".

עוד נמסר: "באשר לממצאים אודות קרינה חריגה מתאורה, יש לציין כי יצירות נייר רגישות לאור מאוחסנות בקופסאות ייעודיות במגירות, כך שאינן חשופות לאור כלל. באשר לתנאי טמפרטורה ולחות – בשנים האחרונות הותקנו מערכות מיזוג חדשות המותאמות לנדרש. לאור החשיבות שרואה יד ושם בשימור והנצחת פריטים מתקופת השואה, הוחלט לפני מספר שנים על הקמת משכן אוספים חדש, מבנה תת-קרקעי שבנייתו נמצאת בימים אלו בעיצומה, בו ישוכנו אוספי יד ושם בתנאי האחסון המיטביים והמתקדמים בעולם, וכן יוקמו במקום מעבדות שימור בסטנדרטים מוזיאליים בין-לאומיים. בניגוד לנאמר, בכל המקומות בהם מאוחסנים כעת זמנית האוספים (עד להעברתם למשכן האוספים החדש) ושיש בקרבתם צנרת מים, קיימת מערכת התראה על הצפות. יש לציין כי במשכן האוספים החדש לא יימצאו כלל מים באזורי האחסון".

"עובדי מחלקות האוספים, שהינם אנשי מקצוע בעלי מומחיות בתחום הארכיונים והמוזיאונים, מבצעים במסגרת תפקידם קיטלוג של הפריטים וכן אבחון פריטים שנזקקים לטיפול או לשימור דחוף עם קבלתם ביד ושם, תוך תיעוד האבחון במערכת".