המפכ"ל השביעי של מדינת ישראל, רב ניצב ואלוף צה"ל בדימוס, הרצל שפיר, הובא למנוחות בבית העלמין ברמת השרון. הרצל בן ה-92 הותיר אחריו אישה, שתי בנות ותשעה נכדים ונכדות.
בדרכו האחרונה ליוו אותו מפכ"ל המשטרה רנ"צ יעקב שבתאי, חברי ספ"כ משטרת ישראל, חברים ובני משפחה, כאשר שישה מאלופי צה"ל נשאו את ארונו.
הרצל נולד בשנת 1929 בתל-אביב. בנעוריו התגייס לשירות בפלמ"ח. במהלך מלחמת השחרור שירת בגדוד השלישי של חטיבת יפתח ולחם בשורה ארוכה של קרבות, במהלך המלחמה השתתף בקורס קצינים.
לאחר שחרורו מסדיר, בעקבות פנייה אישית מצד הרמטכ"ל וראש מה"ד, שב שפיר והתגייס לצבא הקבע ונשלח לקורס מפקדי גדודים. לאחר גיוסו המחודש, החל לשרת בקשת רחבה של תפקידי פיקוד ומטה. בין היתר, שירת כמפקד בית הספר לשריון, כמפקד חטיבה 7 וכמפקד אוגדה.
במלחמת יום הכיפורים שירת כראש אגף כוח האדם במטה הכללי. לאחר המלחמה עמד בראש המשלחת הישראלית לשיחות הפסקת האש וההיערכות מחדש בז'נבה. בהמשך מונה לתפקיד ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל. במסגרת תפקידיו פיתח הרצל תכנית רב-שנתית לשיקום, ארגון וחימוש צה"ל. במרץ 1976 מונה למפקד פיקוד הדרום. בסוף שנת 1977 השתתף במשלחת הישראלית לשיחות השלום הראשונות עם מצרים אשר נערכו באיסמעיליה שבמצרים.
כמו כן, בינואר 1980, בעקבות פניה מצד שר הפנים יוסף בורג, מונה למפקח הכללי השביעי של משטרת ישראל.
מיד עם תחילת כהונתו יזם את ניסוח "תוכנית תירוש" – התוכנית האסטרטגית הרב שנתית הראשונה של המשטרה. תכנית זו סללה את הדרך לשינויים מבניים מהותיים במשטרה, בהם הקמתו של אגף כוח אדם, מִנהל תכנון וארגון, מחלקת מודיעין ועוד.
מאז פרישתו מהמשטרה מילא הרצל מגוון רחב של תפקידים, במסגרת מוסדות ממלכתיים ואחרים. לאחר מלחמת לבנון השנייה, עסק שפיר בעריכת תחקיר על אופן תפקודו של צה"ל במלחמה, ההכנות לקראתה, השפעות השינוי הארגוני ותפיסת ההפעלה ותרומת המטה הכללי והרמטכ"ל לתוצאותיה. בד בבד, ייעץ הרצל שפיר לשרים לביטחון הפנים בנושאים שונים ולסגן שר הביטחון בנושא העורף ורשות החירום הלאומית (רח"ל).