לבנות עתיד שבו "מוגבלות" היא לא מילה גסה

"חברת הכנסת שירלי פינטו, את יודעת לקרוא?". כך, בלי להתבלבל, שאלה אותי אחות מוסמכת לפני כמה ימים, כשהגישה לי מסמך רפואי. "קחי לך קצת גרידת אתרוג, חצי כפית, תאכלי את זה וזה יחזיר לך את השמיעה", אמרה לי לפני כמה שנים טובות אישה דואגת, כאשר המתנתי לרכבת לתל אביב כששירתתי כחיילת. "יש לך כלב נחייה?" תחקרו אותי תוך כדי שיחה עם קבוצת בני נוער. "את יודעת לכתוב?" התעניינו בזמן שהייתי סטודנטית שנה ג' למשפטים. ואלו רק כמה מקרים שחוויתי מתוך אין־ספור אמירות שנובעות מחוסר מודעות לעולם הזה. אודה ולא אכחיש: עצוב, אך התגובות הללו אינן יוצאות דופן. פעם הייתי נתקפת בהלם קל, אבל בימינו - זה כבר עובר לידי. וזו טעות שלי, כי המיתוסים ההזויים האלו, בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלויות, חייבים להישבר.

אנשים עם מוגבלויות מהווים 1.8 מיליון איש בישראל, שלמעשה, חווים חסמים וקשיים יומיומיים. חוסר המודעות לעולמם מהווה ״רעה חולה״, הגורמת לאנשים עם מוגבלויות להישאר בשולי החברה הישראלית (או כמו שאני מכנה את זה: ״הפריפריה האנושית״), ובעצם הופך להיות הדבר העיקרי שמונע מאותה אוכלוסייה כניסה לשוק התעסוקה, כניסה לחיי היומיום, וכניסה לכל מקום.

אוכלוסייה זו נאבקת להשתלב בחברה הישראלית, אבל לצערי, כמעט ללא הצלחה. כאישה חירשת וכאימא לפעוט חירש, אני יודעת שאם היו מושקעים משאבים רציניים בחינוך עוד בגיל צעיר, על הכרת סוגי האוכלוסיות עם מוגבלות - אותם צעירים היו רואים אנשים עם מוגבלויות כחלק בלתי נפרד מהמציאות ומהחברה הישראלית.

ישנם אינספור רעיונות איך להעביר להם את התכנים המסקרנים והחשובים האלו, בין אם זה דרך שיעורי עומק בבית הספר היסודי, בחטיבה ובתיכון; חשיפה לתכנים מקצועיים על ידי מורים עם מוגבלות בעצמם, או אפילו לגרום להם לחוות את המציאות היומיומית יחד עם ילדים עם מוגבלויות. כשהצעירים והצעירות יגדלו ויזכו להיות מנהלי חברה, עורכי דין, רואי חשבון (או כל תפקיד אחר בעל השפעה) ויגיע הרגע שהם יראיינו מועמד עם מוגבלות, הסיכוי שלא יקבלו אותו מחמת מוגבלותו, יהיה נמוך בצורה משמעותית.

אדרבא, אם נצליח להעסיק חצי (ואני מדגישה - רק חצי) מהאוכלוסייה הזאת בשוק התעסוקה - המשק הישראלי ירוויח ארבעה מיליארד שקל כל שנה. זה מצב של Win-Win: גם האדם זוכה להרגיש ערכי, עם סיבה לקום מהמיטה כל בוקר ולפרנס את משפחתו בכבוד, וגם המדינה זוכה.

אזרחי מדינת ישראל צריכים להתחיל להבין שאנשים עם מוגבלויות הם כאחד האדם - עם רצונות, חלומות ושאיפות. כולנו חייבים לבנות יחד עידן חדש שבו "מוגבלות" היא לא מילה גסה. מאמינה שנעשה את זה. מאמינה בכם.