בניגוד לחוק: ברשות העתיקות מסרבים למסור מידע על פעילות בהר הבית

רשות העתיקות מסרבת למסור מידע על הפעילות בהר הבית, וטוענת כי מדובר במידע מסווג שאותו לא ניתן למסור באופן פומבי.

חרף העובדה שמדובר בעבירה על החוק, השיבו ברשות למכון המחקר והמידע של הכנסת, שביצעה מחקר בנוגע לפיקוח על שימור עתיקות וערכי מורשת בהר הבית, לבקשת חברת הכנסת שרן השכל (המחנה הממלכתי), כי אינם יכולים לספק את המידע המבוקש שלא במסגרת דיון מסווג.

כבר שנים ארוכות שמידע על מה שמתרחש בהר הבית בכל הנוגע לשימור עתיקות נתקל בחומה בצורה של סודיות, והדבר מטריד ביותר לאור ההיסטוריה של המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. בעבר ביצע הווקף עבודות בלתי מפוקחות בהר, דבר שגרר חשש כבד מפני הרס במקום. בנוסף, במהלך מהומות שהתרחשו תיעדו פעילים יהודים בהר הבית נזק לעתיקות.

ח"כ השכל עוקבת כבר תקופה ארוכה אחרי הפעילות במקום, ואף עולה באופן שקט להר הבית. "מדובר באחד משני המקומות הקדושים ביותר לעם היהודי, עם היסטוריה מטורפת של עמינו. לכל מרצפת שמתפרקת שם יש חשיבות עצומה לשלוש הדתות - היהדות, הנצרות והאסלאם".

בעבר העלתה מספר שאילתות לרשויות שאמורות לפקח על הנעשה, בין היתר כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, שכללו גם את הפיקוח על אתרי המורשת. אלא שהשאלות נענו בחומה בצורה של שתיקה וסירוב לספק תשובות. לכן ביקשה ממכון המחקר של הכנסת לבצע מחקר על הנושא ולבדוק מה הסטטוס בהר הבית.

בדו"ח, שמתפרסם כאן לראשונה, מצוין כי בשל הרגישות - כל הפרה שמזוהה בשטח הר הבית צריכה להיות מועברת למל"ל ולמזכיר הממשלה. ועדת שרים מיוחדת - שבה חברים שר החינוך, שר הדתות ושר המשפטים - אמורה לספק היתר לביצוע עבודות באתר.

ועדת שרים זו התכנסה עשר פעמים בלבד מאז 2009 לאשר ביצוע עבודות במתחם. נעשו 19 עבודות במתחם, לצד אישור נוסף ומסווג לביצוע עבודות שלא ידוע מה התרחש במסגרתן. מאז 2019 הוועדה לא התכנסה, ויש בקשות שממתינות זמן רב לאישורה.

הערבים בהר, יש לציין, מנסים לקבוע עובדות בשטח תוך גרימת נזק. ב־2018 הוצאו בתוך שלוש יממות כ־400 משאיות עפר שנחפר תוך הרס ארכיאולוגי עצום, והוא הושלך למזבלות עירוניות ולנחל קדרון. רק בהתערבות הממשלה הנזק הופסק. ב־2022 התפרעו ערבים בהר, השליכו חלקי עתיקות והשתמשו בהן לחסימת מבקרים יהודים.

ברשות העתיקות סירבו לחשוף את מהות הפיקוח או הפגיעה בארכיאולוגיה בהר, אך יחד עם זאת טענו כי הם פועלים למניעת פגיעה, לשימור עתיקות ככלל, ובעת ביצוע עבודות בינוי ותחזוקה בפרט. "המידע הקיים לגבי מצב הפיקוח על שימור עתיקות הר הבית בשנים האחרונות מועט ביותר", נכתב בדו"ח מכון המחקר של הכנסת.

בתגובה לבקשת המכון נמסר שהפיקוח הדוק מאשר במרבית אתרי העתיקות במדינות שונות. "הרשות פועלת בכל הנוגע לשימור עתיקות בהר הבית בתיאום עם משטרת ישראל וכן עם גופי מודיעין נוספים. שיתוף הפעולה עם גורמים אלה הינו הדוק ויומיומי", נכתב. כשביקשו במכון מידע על פגיעה בעתיקות הר הבית מ־2011 ואילך, נמסר: "בידי רשות העתיקות יש מידע ביחס לאמור. פירוט נוכל למסור בדיון מסווג בלבד".

עו"ד ישראל כספי, מהוועד הציבורי למניעת הרס עתיקות הר הבית, מסר במסגרת הדו"ח, כי ניכר שיפור ברמת הפיקוח ושימור העתיקות ביחס לתקופות נוספות, ובשלוש השנים האחרונות לא ידוע להם על נזק ישיר שנגרם לעתיקות בהר הבית. "עם זאת, המצב הקיים בשטח ההר -לרבות הימצאות כלים כבדים בתוך הר הבית, היעדר פיקוח רצוף ומלא במקום והעלמת עין של הרשויות מביצוע עבודות הדורשות היתר - יוצר סיכון מתמיד, כי פגיעות מסוג זה מתרחשות ויתרחשו בעתיד".

ח"כ השכל אומרת כי לא מובן מדוע הגורמים האמונים על הנושא מסרבים לספק תשובות. "אני מגיעה כל כמה חודשים להר הבית בצורה שקטה ורואה קורת עץ עתיקה שעומדת שם כבר שנים - בגשם, בחום, בלי שימור, וזו רק דוגמה אחת. אף מדינה לא היתה מתעלמת כך מהעתיקות שלה. ביקשתי לבצע בירור מעמיק על מה שקורה שם, אבל אני לא מקבלת תשובות. כעת נמתין לדיון החסוי, אך לצערי אני לא אופטימית. אמשיך לדחוף כדי לבצע את עבודתי, לוודא שרשויות החוק אוכפות את החוק".

מרשות העתיקות נמסר בתגובה: "רשות העתיקות מפקחת על נושא העתיקות גם בהר הבית ומשקיעה בכך מאמצים רבים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדיווח שנמסר למרכז המחקר. בשל רגישות הנושא לא ניתן לפרט מעבר לכך".