הקולות המגיעים מווינה ומטהרן מבשרים כי "ההסכם נמצא בפתח", כלשון הודעת משרד החוץ האיראני השבוע. למרות המלחמה באוקראינה, ייתכן כי ההכרזה על ההסכם, ואולי אפילו החתימה עליו, יקרו כבר בימים הקרובים. למרות זאת, עדיין לא מאוחר לעצור את הכניעה לתכתיבים האיראניים. הנשיא ג'ו ביידן יכול לקנות את עולמו ברגע ולמנוע את התסבוכת הצפויה, גם לארה"ב, במזרח התיכון.
בעלות בריתה של אמריקה במזרח התיכון משקיפות מן הצד על ההתרחשויות סביב המלחמה באוקראינה. הן מתבוננות במתרחש באירופה ואוזניהן כרויות לדיווחים המגיעים משיחות הגרעין עם איראן. מסקנותיהן משתי הזירות לא מטיבות עם ארה"ב ולא יחזקו את מעמדה באזורנו.
ראשי אותן מדינות לא ייתנו פומבי למסקנותיהם ולא ידברו עליהן במפורש. את השפעתן ניתן יהיה לזהות, בהתנהלותם מכאן ואילך, במדיניות החוץ שיגבשו, בהחלטות ובצעדים המעשיים שינקטו במכלול נושאי הביטחון הלאומי שלהן.
קשה לחזות לאן יתפתח המשבר בין ארה"ב לרוסיה, וכיצד ייראה מאזן הכוחות העולמי בעקבותיו. מכל מקום, ביחס למזרח התיכון, סוגיית איראן, דווקא היא, יכולה לספק לארה"ב הזדמנות לתקן את הרושם ולחזק את מעמדה בעיני בעלות בריתה.
ההסכם החדש-ישן שאליו צועדת ארה"ב כעת יסלול לאיראן דרך בטוחה לנשק גרעיני, לאחר פקיעת תוקף ההגבלות. אין בו כלים שייאלצו אותה לשבת לדיונים על הסכם "ארוך וחזק יותר", ואין סיבה לחשוב שהיא תתנדב לכך מיוזמתה. משטר האייתוללות, שרואה בנשק הגרעיני ערובה חיונית להבטחת שרידותו, יגביר את שאיפתו לכך גם כלקח מההתפתחויות באוקראינה. הוא ימקסם את מה שבאפשרותו להשיג באמצעות ההסכם ויעשה את מה שבכוחו לעשות - גם בניגוד להסכם.
עבור ארה"ב, ההתפתחויות באירופה מספקות הזדמנות לחשיבה מחודשת ביחס להסכם זה ולהשלכותיו.
הדיונים על הגרעין אמנם הגיעו לישורת האחרונה אך אפילו בשלב הזה, אין זה מאוחר! דבר לא מוסכם עד שהכל לא יוסכם. זו הדרך שבה נוהגים האיראנים בעצמם, בנסותם לחלץ מארה"ב ויתורים נוספים של "הרגע האחרון".
באמצעות סוגיית איראן, ארה"ב יכולה לאותת על שינוי גישה. עדיין יש באפשרותה לעצור את תהליך החזרה לגרסה מופחתת ומוחלשת של "הסכם 2015" ולהתעקש על הסכם "ארוך וחזק יותר", כפי שהבטיח ממשל ביידן.
יש שיטענו כי בעת הזו, מוטב לארה"ב ולמערב להגיע במהירות להסכם עם איראן כדי להפנות את הקשב והאנרגיות למשבר באירופה. ואולם, גם בבית הלבן מבינים שמחיר ההתפשרות עם איראן כעת יהיה גבוה לאין שיעור מזה שארה"ב ושותפותיה היו נכונות לשלם, בטרם פרצה המלחמה באוקראינה.
איראן רוצה מאוד בהסכם. היא חותרת לנצל עד תום את הכמיהה האמריקנית לכך, ומאידך - היא מבינה כי המצב שנוצר באירופה מחדד גם בארה"ב את משמעויות האיום הגרעיני ואת שאלת ההרתעה, באופן שיהיה עלול לגרום להקשחת הקו מולה.
המנהיג העליון חמינאי מבין כי בנסיבות שנוצרו, איראן עלולה בסופו של דבר למצוא את עצמה כ"שחקן" שעל גבו ארה"ב תחזק את הרתעתה. זהו קלף נוסף בידי האמריקנים, שיוכל לסייע בדחיפת איראן לנתיב ההסדרי "הארוך והחזק". כמובן, הוא יועיל רק אם ארה"ב תפגין נכונות להשתמש בכל אמצעי הלחץ שבידה, לרבות הצגת איום צבאי אמין.
כמו במצבים דומים, גם בסוגיית הגרעין האיראני אין חלופה טובה. חתימה על גרסה מוחלשת של "הסכם 2015", תוך ויתורים ותמורות שיחזקו את איראן ויסללו את דרכה לנשק גרעיני, עלולה להתברר כחלופה הרעה מכולן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו