הדרך ללחוץ על טהרן: אור ירוק לפעולה ישראלית

סבב השיחות השביעי בסוגיית הגרעין בין איראן לבין המעצמות, שהתחדש לפני ימים אחדים בווינה, נקלע כבר בראשיתו למבוי סתום, לנוכח עמדה איראנית קשוחה ובלתי מתפשרת. הרושם הוא שנציגי המערב לא הפנימו, במהלך ההיעדרות הממושכת של האיראנים מהשיחות בגלל חילופי הממשלים בטהרן, שמדובר כאן במשחק חדש ובשחקנים חדשים.

אף אחד מ־40 חברי המשלחת האיראנית החדשה שהגיעו לווינה, שלוחי הנשיא החדש ראיסי, לא טרח לפזר חיוכים מעושים, כפי שנהג לפזר שר החוץ הקודם מוחמד זריף, וגם לא התאמץ להפגין שליטה בשפות זרות. על כולם, כך נראה, שרתה "רוח המפקד", ראש המשלחת וסגן שר החוץ עלי באקרי קאני, שהיה אחד ממתנגדיו החריפים ביותר של הסכם הגרעין המקורי, הדובר פרסית בלבד.

הכתובת נרשמה על הקיר כבר בישיבה הראשונה. האירופאים הקריאו הודעה מטעם האמריקנים, היושבים במלון סמוך, שאותה ניסח ראש משלחתם רוברט מאלי. האיראנים זינקו ממקומם כנשוכי נחש. "האמריקנים אינם צד בשיחות", צעקו, ומיהרו להוסיף: "שלא תעזו לאיים עלינו". הנציג האירופאי התנצל: "טעינו. זה לא יקרה שוב".

ההתנהלות האיראנית התוקפנית סימנה את הדרך להצגת שלושת ה"לאווים" של טהרן : לא להסכם ביניים (less for less), שפירושו הפסקת חלק מהפעילות הגרעינית תמורת הסרת חלק מהסנקציות; לא להסכם רחב יותר, שיכלול הגבלות גם על ייצור הטילים הבליסטיים ועל פעולות החתרנות של איראן ברחבי המזרח התיכון; וגם לא להסכם שלא יבטיח הסרת כל הסנקציות שהוטלו עליהם, לרבות אלו שאינן קשורות להסכם הגרעין.

האיראנים התעלמו לחלוטין מסיכומים שאינם נוחים להם, שהושגו בששת הסבבים הקודמים עם נציגי המעצמות. הם התעקשו שיחסיהם עם כל מדינות האזור תקינים, והציגו לראיה את הביקור שיערוך היום בטהרן ראש המועצה לביטחון הלאומי של האמירויות ("כך שאין צורך בסנקציות"). הם ניסו לסכסך בין האירופאים לאמריקנים ("אם תתעקשו על עמדתכם, האמריקנים ישתכנעו"), וניסו לסכסך בין ארה"ב לבין ישראל ("הפעילות הישראלית, הגלויה והסמויה, נועדה רק להכשיל את המשא ומתן").

למרבה הצער, הטיעון הזה החל לחלחל אצל האמריקנים. פה ושם הופיעו באחרונה בארה"ב הדלפות, שלפיהן המאמץ הישראלי החשאי לשבש את המרוץ האיראני לפצצה רק מגביר את נחישותה של טהרן להאיץ את התהליך (כאילו זקוקה טהרן ל"תמריצים" שליליים כדי לדהור קדימה).

כל זה הופך את משימתם של ראש המוסד ושל שר הביטחון בני גנץ, שיגיעו השבוע לוושינגטון, קשה ומורכבת עוד יותר. הם יצטרכו להבהיר לממשל האמריקני כי לישראל אין שום כוונה לחדול ממאמציה כדי להאט את דרכה של איראן לפצצה בכל דרך אפשרית. מעבר לכך, הם יצטרכו להסביר לממשל ביידן - שמוטרד כעת מאיומי פלישה של רוסיה לאוקראינה ושל סין לטייוואן, ומעוניין מאוד להגיע להסכם מהיר עם האיראנים - שטהרן יודעת לקרוא היטב את המצב כדי לנצל אותו לתועלתה.

במילים אחרות: האיומים הרפים של ממשל ביידן לשקול גם אופציות אחרות לא מרשימים את חמינאי, שסבור כי ביידן לא יורה על פעולה צבאית. לעומת זאת, אמירה אמריקנית ברורה שאם לא יעצרו האיראנים את המרוץ הגרעיני שלהם יינתן לישראל האור הירוק לפעולה, לצד העברת מטוסי הפצצה כבדים ופצצה חודרת בונקרים לישראל, שכמותה טרם סופקה - עשויה להיות יעילה ומרתיעה הרבה יותר.