השגריר החדש של ישראל בוושינגטון, מיכאל (מייק) הרצוג, יתחיל את תפקידו בשבוע הבא. הרצוג יחליף את גלעד ארדן, שמילא את התפקיד מאז תחילת הכהונה של ממשל ביידן ב־20 בינואר השנה.
אמנם תזמון החילופים מקרי, אך הסמליות רבה. מיום כינון הממשלה הנוכחית בישראל, ממשל ביידן חפץ ביקרה של ממשלת בנט־לפיד ועטף אותה בצמר גפן. עם אישור תקציב המדינה בכנסת, כלומר הבטחת יציבותה הפרלמנטרית, ברור לכל הצדדים שנכנסים לשלב חדש. תקופת ההסתגלות הסתיימה. מעכשיו מתחילים לעבוד.
הממשל ירשה לעצמו להיות פחות עדין עם הממשלה, אבל גם ייזהר שלא לקרוע את החבל. ממש על פי אותה שיטה, הצד הישראלי יצטרך לכלכל בחוכמה את צעדיו כדי שלא להיקלע לעימות, שיותר מכל דבר אחר יכול לסכן את קיום הממשלה.
הסוגיה הרגישה ביותר פוליטית - לאו דווקא מדינית - היא הפלשתינית. הרצון של פקידים בממשל לפתוח קונסוליה אמריקנית לפלשתינים בירושלים, כוונת ישראל לאשר תוכניות בנייה נוספות בירושלים וביו"ש, ומהלכים נוספים שקשורים לרשות הפלשתינית - יכולים להידרדר לכדי משבר אם לא ינוהלו נכון.
טעויות התנהלות יכולות להיות משני הצדדים. דוגמה לכך ראינו בפרשת שש העמותות שישראל הכריזה עליהן כארגוני טרור. אף שנציג משרד החוץ עדכן מראש את הממשל, בחרו גורמים במחלקת המדינה לחולל משבר ולהאשים את ישראל בחוסר עדכון. הוא הדין בנושא הקונסוליה. אם בלינקן יתעקש על פתיחתה, יחסי המדינות ייקלעו למשבר חריף, וסביר שיביאו לנפילת הממשלה. מאידך גיסא, אם הצדדים ישכילו לשמור את הנושא בפרופיל נמוך ולא יפתיעו בצעדים חד־צדדיים, המשבר המדיני והפוליטי יימנע.
רגיש בהרבה הוא הנושא האיראני. פה המחלוקת בין הצדדים קשה פי כמה. ארה"ב חדורת להט לחזור להסכם הגרעין, ואילו ישראל משוכנעת שמהלך כזה יהיה הרה אסון. אך פערי העמדות נשמרים בחדרי־חדרים, ובשונה מהקו שנקט נתניהו ב־2015, ישראל משלימה למעשה עם הגישה האמריקנית. יתרה מכך - וגם זה שוני גדול ממה שקרה בתקופת אובאמה - בפעם הזו ישראל מעודכנת במהלכים האמריקניים, ואף יש לה השפעה על העמדות שארה"ב תציג בשיחות עם איראן בווינה.
כך שלא מדובר בשידור חוזר של 2015, אלא בעימות ששני הצדדים מעוניינים למנוע אותו. ולא רק הצדדים. כפי שנראים הדברים כרגע, והאמריקנים מבינים זאת, איראן רק רוצה למשוך זמן וכלל לא להגיע להסכם. לכן, בצד הדגשים שישראל מעבירה על המרכיבים שלדעתה צריכים להיות בהסכם, שתי המדינות כבר מדברות על היום שאחרי ה"אין הסכם". כלומר, מה יהיו הצעדים הבאים של הממשל, במקרה שלא יושגו הסכמות עם איראן.
שיחות אינטימיות מסוג כזה מלמדות על קשרים טובים, אפילו אינטימיים. ואכן, בשבועות הקרובים אמורים להגיע לארה"ב שר הביטחון בני גנץ, שידבר בעיקר על איראן, שרת הפנים איילת שקד, שתקדם את הפטור לישראלים מוויזות כניסה לארה"ב, וסגן שר החוץ עידן רול שיפנה לקהילה הפרוגרסיבית.
כך שביום שאחרי אישור התקציב, נמשיך כנראה לראות חיכוכים מול ארה"ב בסוגיה הפלשתינית. הם בלתי נמנעים. משבר, ככל שאפשר לחזות, לא צפוי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו