העולם צופה: ביידן חייב להעניש את איראן

בשבועות הקרובים יעמוד הנשיא ביידן בפני ההחלטה הגדולה ביותר של נשיאותו בנוגע לאיראן: אם הגיע הזמן לומר "לא" ולבנות קואליציה שתטיל על טהרן אחריות להונאה גרעינית ולהפרת התחייבויותיה, או שמא ליפול למלכודת שתסגור את הדלת להסכם טוב, ארוך וחזק יותר.

בחודשים האחרונים פועל הממשל תחת ההנחה המוטעית שאם ארה"ב תפחית את הלחץ על איראן ובמקביל תבטל כל איום אמין לשימוש בכוח צבאי, ישתכנע המנהיג לנהל מו"מ על חזרה להסכם הגרעין מ־2015. בפועל, מתברר שהמציאות הפוכה.

איראן נכנסה ל־2021 עם יתרות מט"ח נגישות בסך 4 מיליארד דולר בלבד, עם נשיא שהפגין נכונות להשתמש בכוח ועם אפשרות שמועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תפנה למועצת הביטחון של האו"ם בגין הפרת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).

שלושה שבועות לאחר מכן קיבלה איראן הזרמת חמצן, וקמפיין "הלחץ המקסימלי" של טראמפ התחלף בקמפיין של "ויתורים מקסימליים", כדי לפתות את טהרן לחזור למו"מ. במקום להמשיך להרעיב את המשטר, הצמא למזומנים, הותר לאיראן להשתמש ברזרבות המוקפאות שלה לפרוע חובות, ובמקביל שוכנעה אירופה לא להטיל סנקציות על איראן לנוכח סירובה המתמשך לשתף פעולה עם חקירת סבא"א. במקביל, איראן בוחנת את ביידן באמצעות שליחיה באזור, ויוזמת התקפות על חיילים אמריקנים בעיראק, טילים על ישראל וסעודיה ותקיפות בים. ביידן לא הגיב, כפי שעשה קודמו, בתקיפת משמרות המהפכה, שניהלו את ההתקפות, גם לאחר שאמריקני נהרג.

והתוצאות? הרחבה אגרסיבית של העשרת אורניום, הטלת הגבלות חריפות על פקחי האו"ם והקמת ממשלה איראנית שנחושה לבנות קו בסיס גרעיני חדש לצורך המו"מ. ביידן אפשר לאיראן להפוך את התסריט, בתוך חודשים ספורים, ממשטר על סף קריסה כלכלית למשטר שהולך ונעשה בטוח יותר בעצמו ומתקדם מאוד ליכולת פריצה לגרעין, או אפילו מסוכן יותר, יכולת "התגנבות" לגרעין על ידי יצירת היכולת להשתמש במתקנים חשאיים ובצנטריפוגות מתקדמות.

איראן כבר מפעילה צנטריפוגות מתקדמות, מעשירה אורניום ל־60 אחוז, ונמצאת במרחק קצר מחומר בקיע לנשק. איראן מסרבת לענות על שאלות סבא"א מדוע חומר גרעיני אסור נמצא לפחות בשלושה מקומות לא מוכרזים. בנוסף, נלקחו כבני ערובה ההקלטות באתרים המוצהרים, והוגבלו מאוד יכולות הניתוח של הפקחים בזמן אמת.

המשטר מפר לא רק התחייבויות במסגרת הסכם הגרעין, הוא מפר מהותית התחייבויות ל־NPT. מאז שביידן הפך לנשיא, נפגשה מועצת המנהלים של סבא"א שלוש פעמים. כדי לשמור סיכוי לחזרה למו"מ, התנגד הממשל, לפני כל פגישה, לגנות את איראן בשל אי שיתוף הפעולה שלה עם סבא"א ואי הציות ל־NPT, למרות דיווחים חריפים מצד מנכ"ל הסוכנות. התוצאה היתה שלאחר כל פגישה האיצה איראן את ההפרות, הפריעה לסבא"א ולא שיתפה פעולה עם חקירתה. ימים ספורים לאחר הישיבה בספטמבר, מנעה איראן גישה למתקן הרכבת צנטריפוגות בקראג'. אם הקהילה הבינלאומית היתה זקוקה לתזכורת שלחץ, ולא פיוס וכניעה, הוא הנוסחה היחידה לקבלת שיתוף פעולה איראני, קראג' היא ההוכחה. העולם ממתין לישיבת הדירקטוריון בנובמבר, ואמינות סבא"א ומנכ"לה אישית ואמינות משטר ה־NPT נמצאים כעת תחת אתגר רציני, נקודה שהדמוקרטים והרפובליקנים בקפיטול צריכים להציג לגרוסי בביקורו הקרוב בארה"ב.

אם ביידן יעשה את אותה הטעות בפעם הרביעית, הוא לבדו יישא באחריות להמשך, אור ירוק להסלמה גרעינית. זה הזמן להפוך את הקערה על פיה. בתיאום עם בעלות הברית באירופה, על הממשל לבקש ישיבה מיוחדת מיידית של מועצת המנהלים, שתקבע כי איראן אחראית לניהול מדיניות גרעינית בלתי חוקית.

ביידן ויועציו חייבים להפנים שאחרי יותר משמונה חודשים של בזבוז המינוף הכלכלי של ארה"ב, במקביל להגדלה ניכרת של המינוף האיראני, עצתו של מאלי לא מובילה חזרה להסכם או לעסקה ארוכה וחזקה יותר, אלא למשהו גרוע בהרבה, המכונה "פחות תמורת פחות". ארה"ב תספק הקלה "חלקית" בסנקציות למול ויתורים גרעיניים "חלקיים". זה עשוי להישמע מפתה, אך המשמעות היא שלמשטר עם משאבים כספיים מוגבלים, ההקלה החלקית בסנקציות היא התוצאה שבאיראן חפצים. זה יאפשר להם להמשיך בפעילויות התמיכה בטרור ברחבי העולם, ובמקביל לקבע את ההתקדמות הגרעינית שלהם כבסיס למו"מ עתידי. כפי שקרה ב־2013, הסכמי ביניים, המעניקים הקלה חלקית בסנקציות ומסירים חלק גדול מהמינוף האמריקני, הופכים בסופו של דבר לעסקה סופית פגומה.

הסטטוס קוו בלתי נסבל, אבל החזרה להסכם הפגום מאוד - שחלק מהגבלותיו עומד לפוג - או לעסקה גרועה יותר של "פחות עבור פחות" אינן מקובלות. לביידן אפשרות אחת טובה: לבסס מחדש קואליציה שמוכנה להפעיל לחץ כלכלי ופוליטי, לצד הרתעה צבאית אמינה ומתמשכת, לאלץ את איראן לעמוד בהתחייבויותיה ל־NPT ולנהל מו"מ על עסקה טובה, ארוכה וחזקה יותר.

סין ורוסיה יתלוננו לאורך הדרך, תנו להם. הן לא יצליחו לעצור קואליציה של ארה"ב ובעלות בריתה. הן גם לא יכולות לעצור בפניה של סבא"א למועבי"ט וסנקציות של האו"ם. ממשל ביידן אוהב לומר שההנהגה האמריקנית במוסדות רב־צדדיים, כמו סבא"א, "חזרה". העולם יצפה בווינה בשבועות הקרובים לראות אם זה באמת נכון.