מתקפת חיוכים היא לא מדיניות חוץ

במלאות 100 ימים לכהונתו, חוגג יאיר לפיד "מדיניות חוץ אחרת". הוא מפרסם סיכום עדכני עם דגש על השוני, כנהוג בממשלת בנט: כל מה שפעל נתניהו בטל ומבוטל כי לפיד ושותפיו ייטיבו לעשות ולתקן. מבושם מחנוכת מדיניות שתהיה בסימן אנטי-נתניהו, לפיד דווקא נשען להתרשמותנו על האדנים שהניח ראש הממשלה הקודם: יסודות יציבים ליחסי ישראל עם חלק מן העולם.

והשוני, מהו? יציאה נגד הפסימיות שאיפיינה לדעתו את פעילותו המדינית של נתניהו. מה לעשות, אך רובה של אותה פעילות הניבה פירות לתועלת המדינה. נתחיל בארה"ב": בשיתוף עם נתניהו, הועברה שגרירות ארה"ב לירושלים כעיר בירה. היו שהפגינו "חמיצות" נוכח המהלך. אלה צעדים מעודדים, למרות שלפיד יכנה אותם צעדים "פסימיים". על לפיד מוטלת המשימה למנוע את חידוש פעילות הקונסוליה של ארה"ב בירושלים, צעד שיזיק לקיומה הבלעדי של שגרירות אחת של ארה"ב בעיר הבירה. על נקיטת צעד זה לוחצת "המשמרת הסוציאליסטית" בקונגרס.

הבית הלבן גם הודיע, בסתירה לעמדת בנט, כי הממשל מצדד בהקמת מדינה פלשתינית. ואילו בעבר אמר טראמפ, ובנימת ביטול, כי הקמת מדינה פלשתינית תלויה רק בצדדים: אם יסכימו יקימו מדינה, לא ירצו לא תוקם. אך לעומת זאת יורשו של טראמפ מצדד חד משמעית במדינה פלשתינית. אפשר להתבשם מן הניחוח המדיני שמפיץ לפיד, אבל ממשלה נדרשת לפעמים להציג תוכניות לסוגיות הנחשבות כבלתי ניתנות לפתרון.

וביחס לאירופה: לפיד הטיח בפולין מחאות נוקבות עקב החקיקה שלא תאפשר השבת רכוש יהודי שנגזל לבעליו. תהיה: האם גיבש לפיד נוסחה שתיישב בין הביקורת הנוקבת שהטיח בפולין, לבין הכורח לחזק את עמדתה באיחוד האירופי? וכן, האם מסתייגת ישראל מכל החקיקה של הפרלמנט בבודפשט, בעודה נזקקת לקול של הונגריה בהנהגת ויקטור אורבן, כחברה באיחוד האירופי?

בהיותו ח"כ, נשא לפיד נאום חוצב להבות בתביעה להכרת ישראל ברצח העם הארמני. אנו זוכרים כי בדבריו הטמיע ח"כ לפיד, לעתיד שר החוץ, הטפות מוסר נוקבות על התעלמות ממשלות ישראל מן ההכרה. היום, הוא  איננו "רק" נואם. הוא מי שעשוי לבצע, להכיר רשמית בטבח הארמני. מי אם לא שר החוץ? וזו מהמורה: אם תכיר ישראל ברצח העם הארמני, צעד מוסרי, ייפגעו יחסי הביטחון החשובים עם אזרבייג'אן, השרויה במצב מלחמה עם ארמניה. כיצד, אם כן, יתמודד לפיד עם הסוגיה הארמנית, ורצוי ללא פגיעות מדיניות?

יש גם לקוות כי המינוי של חברת "יש עתיד" יעל גרמן, לשגרירת ישראל בפאריס, יוכח כמקצועי. יש הטוענים כי השפה הצרפתית בפיה אינה באיכות שתספק את גאוות בני שיחה הצרפתים בשפתם.

דלינו אך מעט מן הסוגיות שיעסיקו מדינאי מנוסה. השר לפיד אמור לנהל את מדיניות החוץ בעיקר תוך בחינת המציאות. מתקפת חיוכים משולבת ביחסים על בסיס ערכי עלולה רק להחמיץ יעדים חשובים, קשים להשגה.