על אבחנת המצב אין מחלוקת. שר הביטחון הנוכחי בני גנץ, שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, יועצי נתניהו לשעבר מאיר בן שבת ורון דרמר, הפרשנים הצבאיים - כולם עד האחרון מסכימים שאיראן קרובה מאוד לייצור חומר בקיע הנדרש לפצצת גרעין. כולם תמימי דעים שכבר עתה, או לכל היותר בתוך כמה שבועות - ובכל מקרה הדבר תלוי רק ברצונה שלה - היא תהפוך למדינת סף.
זהו הרגע שמדינת ישראל עשתה הכל כדי לא להגיע אליו. אמנם חשוב להבהיר שאיראן לא תחזיק מחר בפצצת גרעין אקטיבית, אלא ככל הידוע לנו תגיע ליכולת הזו בתוך כמה חודשים, לכל המוקדם. כך או אחרת, התקדמות או עצירה תלויות אך ורק בהחלטה איראנית. לקהילה הבינלאומית, בכללה ישראל ובראשה ארה"ב, אין מנופי לחץ על האייתוללות. הסכין על הצוואר.
לנוכח ההתפתחות, שהיא אחת המסוכנות מאז קום המדינה, ישראל לא יכולה לדבוק עוד במדיניות משיכת הזמן וטמינת הראש בחול.
העשור וחצי האחרונים היו מאופיינים בוויכוחים במערכת הישראלית, בשאלת המדיניות הנכונה כלפי איראן. תומכי התקיפה המקדימה ושולליה, כמו גם אוהדי נאום נתניהו בקונגרס ומתנגדיו, האשימו זה את זה בהאשמות חמורות. כעת קרבות העבר אינם חשובים. ההיסטוריה תקבע מי צדק ומי טעה. קודם לכן חובה לוודא שההיסטוריה תימשך.
זו אינה הגזמה אלא מוסכמה. איראן כמדינת סף לא רק עשויה להרוג בפצצה אחת עשרות אלפי ישראלים, אלא תמוטט מן היסוד את חופש הפעולה של מערכת הביטחון.
אם קודם ליכולת סף איראנית, ישראל מחשבת בזהירות את צעדיה בגלל איומי רקטות מרצועת עזה, אזי עם יכולת כזו אנו עשויים להשתתק לחלוטין. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך, שעל כל הנוגעים בדבר היה מוסכם לכל אורך השנים שישראל חייבת למנוע מאיראן לא רק את הפצצה עצמה, אלא גם את יכולת הסף.
כך שהקו האדום כבר פה. ושלא כמו בכנרת או מול עזה או בקורונה - הוא בלתי גמיש. מרגע שנחצה אותו, ההיסטוריה תשתנה לבלי היכר. כדי למנוע את ההתפתחות הנוראה, חובה להניח לוויכוחי העבר, לשים בצד את כל החשבונות הפוליטיים, לשכוח מהמריבות בשנים האחרונות, לגייס מתוכנו את כל הכוחות כדי לעצור את איראן, ולעשות זאת לאלתר.
יש להקים ממשלת חירום, שכוללת את כל האישים מכל הצדדים הפוליטיים, הרלוונטים לבלימת איראן. נתניהו, ברק, אשכנזי, מופז, לבני, בוגי, מרידור - הם ואחרים, כולל חברי הממשלה הנוכחית, צריכים להיות חלק מקואליציית החירום המאוחדת. זו אינה קריאה פוליטית אלא קיומית. האויב מנצל את הפלגנות בתוכנו. תשובתנו צריכה להיות אחדות. ממשלת חירום מאוחדת לבלימת איראן נדרשת, לא רק כי כנראה נדרשת פעולה, אלא גם כדי להניע את הקהילה הבינלאומית.
כפי שהיה בעשור הקודם, איום ישראלי לפעול יגרום לאמריקנים לצאת ממשבצת הפנטזיות ולהתחיל לזוז. מאידך, אם הם לא יעשו זאת בפרק זמן קצר, מוטב שאנו נקדים תרופה למכה. עצירת איראן במחיר כבד בטרם תהפוך למדינת סף, עדיפה מהתמודדות עימה מחומשת בנשק יום הדין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו