נאום ההשבעה של הנשיא יצחק הרצוג בשבוע שעבר היה מרשים וחשוב. נאום ששילב מוטיבים יהודיים, היסטוריים, חברתיים ובינלאומיים.
הוא נגע בכולנו כשדיבר על מורשתו ועל הוריו, ובי אישית כאשר דיבר על התמודדותה של אמו עם הזקנה. חלקו הארי של הצהרת הכוונות שלו, התייחס לנושאי הפנים של החברה הישראלית. השסעים, הקיטוב, המגזרים השונים.
במיוחד על רקע סדרת השיחות המדיניות שקיים הרצוג בימים האחרונים עם מנהיגי העולם, ובהם מלך ירדן עבדאללה, נשיא טורקיה ארדואן ויו"ר הרשות הפלשתינית עבאס - אני בוחרת להבליט פסקה שהופיעה לקראת סיומו של הנאום. היא דיברה על התחייבותו לסייע למדינת ישראל מול דעת הקהל העולמית. "אני מתחייב לסייע לממשלת ישראל בהגנה על צדקתה של ישראל בעולם... להיאבק באנטישמיות ובשנאת ישראל... לעמוד לצדם של חיילי צה"ל ומפקדיו, גם במאבקים הניטשים בזירה המשפטית הבינלאומית".
מאז כהונתו של פרס המנוח, נדמה שהפעילות המדינית נזנחה לטובת עיסוק בפנים החברה הישראלית והעולם היהודי. פעילות מדינית שמעמידה בקדמת הבמה את צדקת הדרך של ישראל בעולם, לא מתנצלת, ופועלת להיאבק באנטישמיות המודרנית.
הרצוג מביא עמו ניסיון רב שנים בתחומים אלה. הדלתות עבור נשיא ישראל פתוחות ברחבי העולם, והרשות נתונה לו לפתח מפעל אדיר שיוכל להזניק את ההסברה הישראלית. שיתוף פעולה עם ראשי מדינות ונשיאים, משפיענים, ארגונים, וכמובן שיתוף פעולה עם ראש הממשלה בנט ושר החוץ לפיד, יהוו מכפיל כוח עבור הנשיא בפעילותו בעולם.
זו תהיה מורשת חשובה לדורות, ומי יודע - אולי היא גם תסייע לאחד אותנו מול מטרה משותפת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו