"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התנאי להפסקת אש: למנוע מחמאס להשתקם

בממשלה ובמטכ"ל בטוחים שהמכות שספג חמאס לימדו אותו לקח לעוד שנים, אך במשרד החוץ כבר מחפשים במקביל נקודת יציאה • בישראל מאמינים שככל שההישגים הצבאים – תשתפר יכולת המיקוח מול ארגון הטרור • פרשנות

,עודכן
0השמעה
תקיפת צה"ל ברצועת עזה, צילום: אי.אף.פי

בשעה שבציבור, או לפחות בתקשורת, הדעה הרווחת היא שישראל לא הכריעה את חמאס, בדרג הצבאי והמדיני האווירה אחרת לגמרי. בלשכתרה"מ, בחדר הקבינט וככל הידוע גם בפורום מטכ"ל, משוכנעים שהמכות שהונחתו על חמאס לימדו אותו לקח שלא יישכח במהרה.

רק העתיד יאמר אםחמאסאכן ספג מכה מרתיעה דיה - אחרי הכל, גם לאחר מבצע צוק איתן חשבו אצלנו שההרתעה הושגה, ולא חלף זמן רב עד שהרקטות חזרו. על כל פנים, תחת ההנחה שהמכות לחמאס כואבות מספיק ולאור האיתות האמריקני לחתור לסיום, לפחות חלק מהדרגים הישראליים - בעיקר בגזרת משרד החוץ - מחפשים נקודת יציאה.

במצב הזה, אם עד לתחילת השבוע בכלל לא רצו לשמוע בישראל על הפסקת אש, כעת המערכת מתחילה לזוז לכיוונה. אבל צריך לומר שהשינוי ראשוני מאוד וככל הנראה לא יוביל במהרה להפסקת ההתגוששות. ככל הידוע, עד לרגע זה אין מגעים ממשיים בין ישראל לחמאס, לא דרך מצרים ולא דרך גורם אחר. משלחת מצרית עוד לא הגיעה לישראל או לעזה ונציגים ישראלים או נציגים מטעם חמאס עוד לא יצאו לקהיר.

גם ישראל מצידה לא ממהרת לשום מקום. כל יום לחימה מייצר הזדמנויות לפגוע במחבלים ובתשתיות טרור. בישראל מאמינים כי ככל שההישגים הצבאיים יגדלו, כך תשתפר יכולת המיקוח הישראלית. אף אחד בישראל לא מתכוון לרקוד לפי החליל של מוחמד דף. יתרה מכך, בלשכת רה"מ מבינים שהמסר שייצרב בתודעתו של דף, ייקלט גם בראשם של נסראללה ומנהיגי איראן. זו עוד סיבה לכך שבישראל רוצים עוד. כך שביידן אולי תומך בהפסקת אש, אבל כרגע, בהנחה שכל הפרטים ידועים לנו, קשה לראות בשטח תהליכים שמובילים אליה.

יש הסבורים, בעיקר בגזרת משרד החוץ, שישראל צריכה להכריז "די" ולנצור אש חד־צדדית. אבל מהלך כזה משאיר את המבצע עם סוף פתוח. חמאס לא יהיה מחויב לדבר ועלול לירות טילים כל אימת שיתחשק לו. מדינה אחראית לא יכולה לסיים כך מלחמה וגם האמריקנים יבינו זאת. חייבת להיות אפוא הסדרה כלשהי.

זאת ועוד, לא מתקבל על הדעת שבה בעת שישראל מקיפה את רצועת עזה כמעט מכל עבריה, חמאס שוב יבנה את כוחו מתחת לאפנו. לאחר צוק איתן, ישראל הסכימה להזרים חומרי תשתית לשיקום הרצועה, תוך התחייבות של האו"ם לפקח על כך שהבטון, הדלק והמתכות ישמשו למטרות אזרחיות בלבד. בפועל, כצפוי, חמאס השתמש במשאבים כדי לבנות מחדש את מערכי המנהרות והטילים שלו.

על המשגה הזה אסור לחזור. לניצחון הצבאי שצה"ל משיג חייבת להתלוות הכרעה מדינית שתעקור מחמאס את היכולת לתקוף שוב את ישראל או אפילו לשקם את כוחו ההתקפי.

וכמובן, ישראל חייבת לדרוש את החזרת חייליה ואזרחיה, החיים והמתים, שחמאס מחזיק. אם כבר הגענו לעימות בהיקף מלא, נדרש למקסם את תוצריו עד הקצה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר