"הביקוש לקורסי ההכנה לבית הספר מטורף, נותרו מקומות פנויים רק ביולי", כך אומרים מורים בעלי מרכזי למידה ומוכנות. הסיבה לכך ברורה - מערכת החינוך מנסה להתאושש משנת הקורונה הטראומטית, אך הפערים עדיין גדולים.
אחד הפערים המטרידים ביותר הוא של ילדי הגן שאמורים לעלות בשנת הלימודים הבאה לכיתה א'. הילדים בילו ימים שלמים בבית, הלמידה בזום בגילים כאלה (6) היתה בלתי אפשרית, ולכן הם יגיעו מוכנים פחות בהכרת האותיות והמספרים וגם בפן המנטלי.
הפתרון של הורים רבים הוא לשלוח אותם לקורס הכנה לכיתה א', שלפחות על פי המורים יש להם ביקוש גבוה יותר מבשנים קודמות. מחירי הקורסים האלה מגיעים למאות שקלים בחודש לפגישה שבועית (לרוב בקבוצות).
ז'אן פסקל, בעלת מרכז למידה ומוכנות לכיתה א' בפתח תקווה, בעלת ותק של 35 שנים בהוראה, מספרת: "השנה הביקוש מטורף, כי מחודש מארס בשנה שעברה הילדים כמעט לא היו בגן. כיתות ההכנה לכיתה א' פשוט הוצפו, קיבלתי מספר כפול של תלמידים כי כולם בלחץ".
פסקל מסבירה על חשיבות הקורס: "ילד בגן שעולה לכיתה א' צריך לעבוד איתו על מוכנות לימודית ועל מוכנות רגשית". לדבריה, "הילדים צריכים להיכנס לכיתה א' כך שהם מכירים את האותיות במראה, בצליל ובשם שלהן ואפילו יכולים לכתוב אותן. ילד שנכנס לכיתה א' בלי ידע של אותיות הוא ילד אבוד".
פסקל מוסיפה כי "מצד אחד, להורים רבים לא היה זמן להשקיע בגלל הקורונה. מצד שני, לא היו שיעורים בגן, כך שהילדים חוו פחות גירויים וכולם מרגישים בתהום".
על הביקושים הגואים לקורסים היא מספרת כי "אין יום שאני לא מקבלת שיחות טלפון מהורים להצטרף, אבל המקומות הפנויים שיש עכשיו הם רק ביולי".
לדבריה, המוכנות הרגשית היא החשובה ביותר, ומדגימה: "למשל, בנושא בקשת עזרה - בבית הילד לא מבקש עזרה מההורים. הם תמיד סביבו, מלבישים, עוזרים ומסדרים עוד לפני שהוא הוציא מילה, ולכן הוא אינו מבקש עזרה. מנגד, בכיתה אין את זה - צריך לבקש עזרה באופן אקטיבי".
"התפרצויות זעם"
פסקל מדגישה כי "אם הילד לא יידע לבקש עזרה, הוא עלול להתחיל לבכות, או שיסרב ללמוד ויהיה עצוב - וזה עלול להפוך להתפרצויות זעם. הילד יכול לגרור את זה איתו לשיעור הבא ואפילו להפסקה. נוסף על כך, בבית הוא מדבר בצורה חופשית, ובכיתה הוא צריך להצביע, וייתכן שרשות הדיבור תינתן לתלמיד אחר - ולא כולם יכולים להתמודד עם זה".
חוזרים ללימודים אחרי הסגר השלישי // צילום ארכיון: משה בן שמחון, פז בר, Newsenders
סוגיה חשובה נוספת היא התמודדות עם כישלון: "בבית הילד מקבל מחמאות אינסופיות, אתם יכולים לתאר לעצמכם כיצד הוא ירגיש כאשר הוא יקבל הערה מהמורה או אמירה שלפיה הוא טעה בתשובתו?"
כך או כך, מערכת החינוך עברה שנה של משבר וכאוס, ובמשרד החינוך יודעים כי יידרש זמן לתקן את הפערים.
אמנם בבתי הספר ובגנים מתוכננים לימודים בחודש יולי, אך המתווה טרם נסגר סופית ולא בטוח שהגננות המקוריות יהיו אלו שיהיו בגנים בחודש הלימודים הנוסף. זאת משום שהן אינן מחויבות להגיע ללמד, ובמקרה שהן לא יגיעו, ייכנסו במקומן לגנים סטודנטים או עובדי הוראה מתוכניות חינוכיות.
"שותפות של ההורים"
אלא שנדמה כי העבודה לא צריכה להיעשות רק אצל הילדים.
"עלייה לכיתה א' היא לא רק חוויה של הילד, אלא חוויה משפחתית, וזה דורש היערכות שאינה רק לימודית־קוגניטיבית, אלא גם נפשית", אומרת דליה כהן, מנהלת מרכזי ההורות והמשפחה בחברה למתנ"סים הארצית.
לדבריה, "בשנה הזו הילדים היו זמן רב בבית בסגר, ללא אינטראקציות חברתיות ומסגרות פדגוגיות, ולכן יש לשים דגש על הנושא הרגשי והחברתי. אי אפשר פשוט לשלוח לקורס הכנה ו'לשחרר', ההורים יצטרכו להיות שותפים לתהליך אף יותר מבשנה רגילה ולהכין את הילדים לשינויים".
כהן מוסיפה כי "היכן שמתאפשר להורים, עדיף להירשם להכנה בקורס משולב, שבו גם ההורים משתתפים. הקורונה חידדה מאוד את הצורך בכך. מרכזי ההורות והמשפחה של החברה למתנ"סים הארצית פותחים קבוצות רבות בעשרות יישובים להכנה לכיתה א', 'מוכנים מא' עד ת'. הדגש הוא על קבוצות משולבות - הורים וילדים יחד, שעוברים חוויה משותפת".
"קושי בשילוב החברתי"
כהן מדגישה כי "מה שקרה בשנה האחרונה טלטל את המסגרות הקבועות שאמורות להכין את הילדים ברמות אלו לכניסתם לבית הספר, עצר את הקניית ההרגלים וסדר יום והגביר באופן ניכר את תחושת חוסר הביטחון.
"מעבר לכך, היעדר האינטראקציה החברתית בתקופת הסגרים יצר קושי בקרב ילדים שבאופן טבעי קשה להם יותר חברתית, וגם על זה צריך לשים דגש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו