בצה"ל העמיקו אתמול את הפגיעות בחמאס, מתוך הבנה שמדובר כעת במשחק על זמן. רשמית אמנם המערכה בעזה לא עומדת בפני סיום וישראל נתנה תשובה שלילית לכל ההצעות לתווך בין הצדדים להשגת הפסקת אש, אבל מעשית המאמץ הוא לנסות להעמיק את הישגי המבצע לפני שתישמע שריקת הסיום.
הדילמה הישראלית, נכון לאמש, היא כזאת: מצד אחד, הפיתוי הוא להמשיך במערכה, גם כדי לגבות מחירים נוספים וגם כדי לנסות להשיג תמונת ניצחון תודעתית.
מנגד, החשש הוא מתקלה או מהצלחה מבצעית לחמאס, שעלולים לשנות את תמונת המצב ולגרור את ישראל לפעול בניגוד לאינטרסים שלה, ואולי אף להיגרר בניגוד לרצונה למערכה קרקעית ברצועה.
הדילמה הזאת גוברת דווקא משום שהמאזן הצבאי נוטה בבירור לטובת ישראל, שצוברת הישגים בעוד חמאס נקלע לפינה.
בכל יום שעובר גדלה הפגיעה בפרויקט ההתעצמות של החמאס, באנשיו ובתשתיות שלו, כאשר הארגון מתקשה להוציא לפועל פעולות התקפיות אפקטיביות.
זה נכון בקו המגע, שבו למעט הפגיעה בחיילי הנח"ל שלשום לא מצליח חמאס להפעיל את נשק הנ"ט שלו (ואילו צה"ל מבצע ציד יעיל של חוליות המשגרים; ארבע חוליות כאלה חוסלו אתמול), את הרחפנים החמושים (שיורטו ברובם, כולל, לראשונה, על ידי סוללת כיפת ברזל), או מתקפות באמצעות מנהרות (בשני מקרים לפחות נקברו לוחמים במנהרות שהותקפו על ידי חיל האוויר), וזה נכון במאמץ הרקטי שהוא מפעיל לעומק ישראל, שמיורט ברובו (עם כ־90 אחוזי הצלחה לכיפת ברזל, כולל מול מתארים מאתגרים במיוחד בכמות ובאופי השיגורים).
על הרקע הזה, ברור הרצון הישראלי לדהור קדימה. בזמן שחמאס מתקשה, צה"ל מעמיק את פגיעותיו ברמה הטקטית (חוליות, משגרים, פעילים), וברמה האסטרטגית (יכולות ייחודיות שנצברו בהשקעה רבה, וייקח זמן רב לשקם אותן). התקווה הישראלית היא שעם קצת מזל והרבה מודיעין מדויק, ניתן יהיה גם לפגוע במשהו או מישהו שיספקו לישראל את ההישג התודעתי שהיא משתוקקת אליו מאז פרוץ המערכה. חיסול של מוחמד דף או יחיא סינוואר ישיג את המטרה, אבל עלול להוביל את חמאס לאבד עשתונות ודווקא להחריף את המתקפה.
אלא שבהארכת הלחימה יש גם סיכונים. בכל רגע עלול חמאס להצליח לפגוע בחזית או בעורף; חדירה ליישוב או רקטה קטלנית שתגבה חלילה מספר רב של קורבנות תחייב את ישראל לשנות כיוון ולהגיב בעוצמה, לרבות אפשרות של כניסה קרקעית לרצועה שישראל מבקשת להימנע ממנה (אך נערכת לקראתה, כולל בצבירה הנמשכת של כוחות בשטחי כינוס הסמוכים לרצועה). גם בצד ההתקפי עלולות להיות תקלות, ואחת התקיפות עלולה להיכשל ולגבות קורבנות רבים חפים מפשע שיובילו לביקורת בינלאומית על ישראל וללחץ לסיים את הלחימה בתנאים פחות נוחים.
מצוקה גוברת
חמאס מצידו מחפש לסיים את המערכה מרגע ששיגר את הרקטות לירושלים ביום שני. לא מעט הצעות שוגרו מטעמו להפסקת אש, וכולן נדחו. במשרד מתאם הפעולות בשטחים מדווחים על מצוקה גוברת ברצועה כתוצאה מהלחימה; אספקת החשמל ירדה לחמש שעות בממוצע ביממה, ותקטן עוד בגלל המחסור הגובר בדלק. גם אספקת המים צומצמה משמעותית, ובישראל טוענים כי על רקע סגירת מרחבי הדיג ומעברי הסחורות גובר הלחץ הפנימי על חמאס.
בארגון מנסים אמנם לשדר כי העניינים בשליטה, אבל נראה כי הנתונים שנמסרים מטעמו רחוקים מהמציאות. אתמול לפנות ערב דיווח משרד הבריאות הפלשתינית על 87 הרוגים ו־530 פצועים, אולם המספר האמיתי כנראה גבוה בהרבה. בצה"ל עדכנו על מספר גדול משמעותית מזה של פעילי טרור שסוכלו בתקיפות השונות (לא כולל אזרחים שנפגעו אגב התקיפות), והפער בנתונים מעיד כי חמאס מבקש להסתיר את היקף הפגיעה בו כדי למנוע דה־מורליזציה בקרב אנשיו ובניסיון לשמר את תודעת הניצחון שהוא מטפח מאז פרוץ הלחימה.
במקביל למאמץ המבצעי האפקטיבי שמתנהל בעזה, חייבת ישראל לנהל מאמץ מדיני והסברתי מקביל במטרה לתת לגיטימציה להמשך הפעילות ולבלום את הגל האנטי־ישראלי ברשתות החברתיות ובחלק מכלי התקשורת הממוסדים. הטענה כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה ברצועה וטובחת בפלשתינים צוברת תאוצה, ועלולה אף להכליל את התקיפות הנוכחיות בחקירה שמבקש בית הדין בהאג לקיים נגד ישראל. אסור לישראל להקל בכך ראש, וחובה עליה להכין את המענה הדיפלומטי והמשפטי לאפשרות כזאת.
בצה"ל אמנם מלווים כל פעולה על ידי משפטנים ומתעדים את תוצאותיה, אבל נדרש קמפיין נרחב מזה כדי להתמודד בהצלחה עם האתגר המשפטי והתודעתי בזירה הבינלאומית.
גורם בכיר שנדרש אתמול להעריך עד מתי תימשך המערכה, השיב ב"יממות בודדות".
בזמן הזה, כאמור, ינסה צה"ל להעמיק את הישגיו, ובמקביל לשמור על הגנת ברזל שתמנע הישגים מחמאס. יעדי משנה יהיו שימור השקט במזרח ירושלים ומניעת תבערה בגדה, והשבת השקט לגזרת הצפון.
ההערכה היא שהרקטות ששוגרו אמש לכיוון שלומי היו ירי הזדהות של אחד מארגוני הטרור הפלשתינים בלבנון, ככל הנראה באישור או בהעלמת עין של חיזבאללה, כתרומתו הסמלית למערכה על ירושלים וכתמיכה בחמאס.
בצה"ל סבורים עדיין כי לחיזבאללה אין כוונה לפתוח במערכה בצפון, אולם נדמה כי נדרשת לכל הפחות העלאת הדריכות המודיעינית כדי לקדם כל אפשרות שהרעה תיפתח גם מצפון.