חשיפת ארכיון הגרעין על ידי נתניהו | צילום: קוקו (ארכיון)

המאמץ נגד הגרעין: הפרשנים מנסים לשכתב את ההיסטוריה

לאור כל הנבואות על תאריכי יעד אטומיים, העובדה שגם היום אין לאיראן פצצה ביד היא ההישג של מדיניות נתניהו

אחת הסיבות המרכזיות למתיחות - שלא לומר קרע - בין בכירי צמרת הביטחון בעשור האחרון לבין ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, הייתה בדיוק סביב האסטרטגיה הנכונה מול הגרעין האיראני, ועל כך נכתב רבות. כדי לעצור את נתניהו, שנראה להם מסוכן, היו פרשנים בכירים בתקשורת שהצדיקו צעדים קיצוניים עד כדי הפיכה צבאית. הצעד הקיצוני שידוע עליו הוא מסעו של ראש המוסד מאיר דגן אל ראש ה-CIA, ליאון פאנטה, בתחינה שהממשל האמריקני יעצור את נתניהו וברק.

עכשיו אותם גורמי תקשורת וכן הבכירים מאותה תקופה נהפכו לחסידי האופציה הצבאית. יתר על כן, הם מאשימים את נתניהו שזנח את האופציה הזו. הם מדברים בזווית אחת של הפה על הצורך בתקיפת מתקני הגרעין ובזווית השנייה על כך שבעצם בגלל נתניהו אין היום אופציה צבאית על המדף, ולכן העניין יידחה. למתי? לפחות עד שיחלפו המשמרת של הרמטכ"ל כוכבי וכמובן המשמרת של ראש הממשלה נפתלי בנט.

גנץ נפגש עם מזכיר ההגנה%3A "נעמיק את השיח על מוכנות צבאית משותפת מול איראן" %2F%2F צילום%3A תקשורת שר הביטחון

בנט עצמו דיבר בראיון אחרי בחירת ג'ו ביידן לנשיא על הצורך להיות מתואמים איתו על חזרה להסכם הגרעין. לכן, דברי מפלגת "האופציה הצבאית" החדשה לא מעוררים אמון. בכירים בליכוד אמרו שמנסים לפשוט את עורו של האריה, כאשר האריה - נתניהו - עוד מתרוצץ, מתלוצץ ועדיין רעב. לדעת ראש האופוזיציה, מוכרים לציבור נרטיב שקרי על הגרעין האיראני. האופציה הצבאית הייתה קיימת כל הזמן. לתפיסתו, כששואלים אותו אם הוא תומך בפעולה צבאית עכשיו, הוא בעד למנוע מהאיראנים לממש את תוכנית הגרעין שלהם, ואם זה מצריך שימוש בכוח צבאי - אז חד-משמעית כן.

כלומר, גישת נתניהו, גם היום, תחת המתקפה התעמולתית חסרת האחריות, היא זהירה. יש מטרה מסוימת, יש ארסנל של מהלכים שניתן לבצע, כנראה בעיקר בהובלתו, ואם זה אומר פעולה צבאית, אז ישראל תלך על זה. זה נשמע יותר מדויק, ויותר רציני ואמין. המטרה היא סיכול תוכנית הגרעין ולא סתם פעולה של זבנג וגברנו. מה גם שמאז 2015 סוכנות האטום הבינלאומית גילתה ארבעה מתקני גרעין סודיים שלא נכללו בהסכם.

דרוש מנוף

השקפתו הבסיסית של נתניהו היא שבלי האופציה הצבאית אין לישראל כלום; אין לה שום מנוף מול האיראנים, מול האמריקנים ומול קבוצת המעצמות הבינלאומיות השותפות למשא ומתן. תפיסתו היא עקרונית: הסכם על הגרעין מעניק הכשר בינלאומי לתוכנית העשרת האורניום ולבסוף לנשק גרעיני.

הוויכוח נסב לאחרונה סביב השאלה אם נתניהו, שדחף כל הזמן להעצים את האופציה הצבאית, בעצם הוריד הילוך בשנתיים האחרונות. נתניהו הגדיר את נושא הגרעין האיראני כיעד עליון של ישראל שנכלל בדוקטרינת הביטחון. במסגרת התפיסה הזאת הוא דרש תקציב נוסף שיוקצה על ידי צה"ל לנושא התקיפה באיראן. הוא נענה בשלילה על ידי צה"ל; צמרת צה"ל הבהירה שאינה יכולה להקצות לכך משאבים מתוך התקציב הקיים, שעמד "רק" על 60 מיליארד שקלים.

כראש ממשלה הוא השיג את התוספת הדרושה לתקציב באמצעות כספי הסיוע האמריקני. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שבה נתניהו נכנס לעימות מול צמרת הביטחון שהתנגדה לו בכמה נושאים. כך היה בנושא הגדר בגבול סיני, שגם לבנייתה נדרשה תוספת תקציב; הגדר הייתה חיונית לחסימה של שיטפון המסתננים, ונתניהו ראה בנושא הזה, שלכאורה אינו צבאי, אינטרס ביטחוני לאומי. כך גם בנוגע למכשול התת-קרקעי לחסימה של מנהרות חמאס בגבול עזה, שעלה כמה מיליארדי שקלים.

רה"מ נפתלי בנט, צילום: גדעון מרקוביץ'

לגבי יעילות מדיניות נתניהו יש כמה עדים, ונפתלי בנט עצמו אינו הדל שבהם. אבל הראשון הוא מי שהיה ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בראדעי, שביקר בישראל ב-2005 וטען שעד 2012 יהיה בידי איראן נשק גרעיני. אמ"ן בתקופת האלוף עמוס ידלין צפה כי "בהנחה שלא מערימים קשיים על איראן, אזי התרחיש החמור הוא שבסוף שנת 2009 איראן תוכל להיות בעלת נשק גרעיני". כך מסר רח"ט מחקר יוסי ביידץ בנובמבר 2007 לוועדת החוץ והביטחון. בנט אמר כעבור שנים כי "במשך כל כך הרבה שנים לגלגו וזלזלו במדיניות העקבית של נתניהו בעניין איראן... אני שותף עימו בקבינט ובהחלטה לפרסם בשבוע שעבר (2018, הבאת ארכיון הגרעין האיראני); ועוד פעם מומחי ביטחון מטעם עצמם הסבירו שזאת פגיעה בביטחון הלאומי של ישראל... למטרות יחצנות. נדמה לי שהיום עתיד ילדינו ונכדינו בטוח הרבה יותר מאתמול (צריך להגיד לו) תודה רבה".

שאלת התקציב

היו כיפופי ידיים בשנתיים האחרונות בין הממשלה לצה"ל. טענו שאי אפשר להעביר תקציבים במסגרת 60 מיליארד השקלים של תקציב הביטחון, כי זה כסף שכבול בחוזים. הסבירו למה לא יכולים. בצד המשפטי צצה כמקובל בשנתיים האחרונות הטענה שמדובר בממשלת מעבר, ולכן לא ניתן להקציב תקציב נוסף. היה על זה עימות שכלל שימוש בתרחישי אימים. דרכי המעקף שנמצאו הביאו לכך שהכסף נמצא והגיע למחוזותיו בפברואר 2021.

הנושא הנוסף שגם בו טועים כמה מהפרשנים הוא בנוגע לשאיפתו של נתניהו, שהגברת "הלחץ המקסימלי" תביא את איראן למצב שיאפשר חתימת הסכם גרעין משופר. ייתכן מאוד שהנשיא טראמפ היה עושה את זה, ואולי זה לא היה נורא כל כך מבחינת ישראל, אבל ההשקפה של נתניהו גם בנושא זה היא עקרונית: ההסכם היחיד הלגיטימי הוא הסכם לפירוק תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית. לאור כל הנבואות על תאריכי יעד אטומיים, העובדה שגם היום ב-2021 אין להם אופציה גרעינית ביד היא ההישג של מדיניות נתניהו. להשקפתו, מה שקורה היום זהו ניסיון לשכתוב ההיסטוריה, והדבר המוזר הוא שלא מדובר בהיסטוריה שהתרחשה לפני שנות דור - אלא זו ההיסטוריה הקרובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...