"ניתן לחסל את בכירי חמאס אחרי המבצע"

הרקטות ששוגרו היום (רביעי) מלבנון לצפון הארץ הגבירו את הדילמה בישראל בכל הנוגע להימשכות המבצע בעזה. הזיקה שנוצרה בין הזירות והחשש מהידרדרות ביטחונית גם בצפון, לצד הגברת הלחץ המדיני על ישראל, העצימו את הקולות שקוראים לסיום מהיר של המבצע.

ראש הממשלה אמנם הגיב לנשיא ביידן בעקבות שיחתם הטלפונית (החמישית מאז ראשית המבצע) כי המערכה בעזה תימשך ככל שיידרש עד להשגת יעדיה, אולם רבים בצמרת מערכת הביטחון סבורים כי היעדים האלה כבר הושגו כמעט במלואם. בעיקר הדברים אמורים בהשלמת הפגיעה במערך המנהרות התת-קרקעי של חמאס ובפרויקט ההתעצמות שלו.

"לסכל גם אחרי המבצע"

החשש בישראל הוא מפני הסתבכות לא רצויה, אם כתוצאה מפגיעה במספר רב של חפים מפשע, ואם כתוצאה מרקטה שתגבה נפגעים רבים בישראל. מנגד, להארכת המבצע עשוי להיות יתרון אחד בולט: הסיכוי לפגוע באחד משלושת בכירי החמאס – יחיא סינוואר, מוחמד דף ומרוואן עיסא.

בדיונים הסגורים שנערכו היום בצה"ל ובמערכת הביטחון, אמרו קצינים בכירים כי "אפשר וצריך לסגור את המבצע". לדבריהם, הסיכוי לפגוע במי מהבכירים אינו מצדיק את המשך הפעולה, משום שכלל לא ברור אם גם בימים הבאים יגיע מודיעין איכותי מספיק שיאפשר לחסל אותם. "אין ספק שרצוי להרוג אותם, אבל אנחנו יכולים לעשות את זה גם שבועיים אחרי שהמבצע יסתיים. זה מחיר שעבורו יהיה שווה לשלם בחידוש הלחימה לכמה ימים. אם סינוואר או דף רוצים להימנע מכך, שיחיו מתחת לאדמה כמו נסראללה".

לא ברור עד כמה יעמוד האיום הזה במבחן המציאות. לישראל היו לא מעט הזדמנויות לחסל את צמרת החמאס גם בעבר, אבל היא נמנעה מכך כדי שלא להצית את הגזרה. גם בעתיד תעמוד ישראל בפני אותה הדילמה: הפיתוי להיפרע מאויבים מרים, מול האפשרות להסלמה שישראל תהיה אחראית לה וספק אם תזכה בה ללגיטימציה הבינלאומית הדרושה.

המאמצים להשיג הפסקת אש הואצו היום, בעיקר בתיווכה של מצרים. כבעבר, ההצעה המצרית היא ששני הצדדים ינצרו את האש בשעה מוסכמת, וכל יתר הפרטים יסוכמו ביניהם לאחר שהשקט יחזור לגזרה. מי שמובילים את המגעים מהצד הישראלי הם אנשיו של היועץ לביטחון לאומי מאיר בן-שבת, שמחזיקים ברקורד עשיר של שיחות עקיפות עם החמאס בתיווך מצרי. אמש העריכו גורמים המעורים בפרטי המגעים כי הפסקת האש נמצאת "בהישג יד".

התמיכה של הצמרת הביטחונית בהפסקת האש התחזקה, כאמור, גם על רקע האירועים האחרונים בצפון. ארבע הרקטות ששוגרו היום ממרחב הכפר צדיקין שבגזרה המערבית בדרום לבנון לשטח ישראל לא גרמו אמנם לנפגעים או לנזק (שתיים נחתו בים, אחת בשטח פתוח ואחת יורטה), אבל מדובר באירוע חמור – החמישי בתוך פחות משבוע, שמצטרף לשני מקרים קודמים של שיגור רקטות ולשני אירועים שבהם חדרו לבנונים לשטח ישראל באזור מטולה.

אישור מחיזבאללה לירי

לכל האירועים האלה אחראים אמנם גורמים פלשתינים שפועלים לכאורה כהזדהות עם מאבקו של החמאס בעזה, אולם ספק אם צבר כזה יכול היה להתבצע ללא אישור מפורש מחיזבאללה. הירי הקודם (למשגב עם) בוצע מאזור חוות שבעא שנשלטות לחלוטין בידי חיזבאללה, וגם הירי היום בוצע ממרחב שיעי שנתון לשליטת הארגון.

ספק אם הרצף הזה מעיד על רצונו של חיזבאללה לפתוח במערכה עם ישראל. סביר יותר שהוא מעוניין לשלם מס לפלשתינים, ועל הדרך גם להביך את ישראל. אבל מדובר במשחק מסוכן, שבמידה רבה עלול להתדרדר; אם חלילה יהיו נפגעים באירוע הבא, יידרש צה"ל להגיב בתקיפות רבה מזאת של היום (ירי של 16 פגזי ארטילריה למרחב שממנו שוגרו הרקטות).

למרות שהתגובה הרפה יחסית של ישראל עלולה לשדר חולשה, טוב עשה פיקוד הצפון כשפעל לסגור את האירועים ונמנע מהסלמה. האשראי המדיני של ישראל נמצא בקצה שלו, וממילא אין לישראל עניין להתגלגל ישירות למערכה נוספת, שעלולה להצית את האזור כולו. עם זאת, טוב תעשה ישראל אם תגבה את המחיר מחיזבאללה בהקדם; הזדמנויות לעשות זאת לא יחסרו בוודאי, בסוריה או על אדמת לבנון.

חמאס צבר הישגים

סגירת המערכה בעזה – אם אמנם תתרחש כעת – תאפשר לצה"ל להתמקד בהרגעת המצב ביהודה ושומרון, ולמשטרה להשלים את פעילותה בערים המעורבות. בהמשך לכך, יגיע גם שלב הסיכומים'. על קצה המזלג, יכול צה"ל להיות מרוצה מהישגיו הצבאיים, אבל ספק אם ישראל יכולה לטעון כי ניצחה במערכה כולה. חמאס צבר לא מעט הישגים, והאירועים היום בצפון וביו"ש מעידים כי הצליח לצבור לא מעט אהדה. ביום שאחרי, תידרש ישראל לפעול על-מנת להשיבו לממדיו הטבעיים, גם כדי למנוע ממנו להשתגע שוב בעתיד הקרוב.