"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

ישראל תצטרך למנף את הישגי המבצע לשקט ממושך בדרום

מבצע "שומר החומות" אמנם עדיין לא הסתיים, אך כבר כעת ברור כי הצד הצבאי נוטה באופן מובהק לטובת ישראל • ירושלים אמנם נרגעה בימים האחרונים, אבל חמאס עדיין יכול לזקוף לזכותו הישגים לא מבוטלים בזירה המדינית, ובראשם נטילת ההובלה ברחוב הפלשתיני • המאבק בין ההפסד הצבאי שלו לניצחון האזרחי, יקבע במידה רבה את המציאות העתידית בדרום

,
0השמעה
תקיפות בעזה, צילום: איי.אף.פי

תשעה ימים לתוךמבצע "שומר החומות", נדמה שהאתגר הישראלי העיקרי כעת הוא כבר לא צבאי, אלא מדיני: כיצד למנף את הישגי המבצע כך שיבטיחו שקט ממושך בדרום, באופן שגם יקרין עוצמה ובמשתמע ימנע הסלמה בגזרות נוספות.

המבצע אמנם עדיין לא הסתיים, אך כבר כעת ברור כי הצד הצבאי נוטה באופן מובהק לטובת ישראל. חמאס הכין סל שלם של הפתעות לעימות עם צה"ל. מפיגועי מנהרות על הגדר, ירי נ"ט וצלפים ופיגועי רחפנים וכלים תת־ימיים, ועד למערך מִנהור מתקדם שנועד לתת מענה לאפשרות של כניסה קרקעית לרצועה, ולספק מחסה לפעילי חמאס.

כל אלה קרסו כמעט לגמרי בשבוע האחרון. למעשה, המערך היחיד של חמאס שעדיין מתפקד הוא הירי הרקטי. גם כאן הצליח צה"ל לפגוע משמעותית בחלק מהאמצעים, והמאמץ העכשווי הוא לפגוע במשגרים הרב־קניים שפזורים ברחבי הרצועה. על פי הערכות שונות, בראשית המערכה היו לחמאס יותר מ־100 משגרים כאלה (שכל אחד מהם מסוגל לשגר במקביל לטווחים שונים בין 10 ל־20 רקטות), שמחציתם הושמדו.

הפגיעות האלה מסבירות חלק מהקושי היחסי של חמאס לשגר רקטות לטווחים ארוכים. ביממות האחרונות ניכר כי ארגון הטרור מנהל משמעת ירי הדוקה יותר מאשר בראשית העימות עם ישראל; אם בימי המערכה הראשונים שוגרו מעזה מטחים למרכז הארץ על כל רב־קומות שהופצץ ברצועה, כעת המדיניות בארגון הטרור השתנתה והשיגורים האסטרטגיים (בעיקר לגוש דן) נשמרים כמענה לפעולות חריגות של צה"ל.

עם זאת, לחמאס עדיין יש יכולת אש משמעותית, בעיקר קצרת טווח, שגבתה אתמול מחיר דמים של שני פועלים תאילנדים בבית אריזה באחד מיישובי עוטף עזה. במידה רבה, זה הזכיר את אקורד הסיום של מבצע "צוק איתן", שביומו האחרון נהרגו שני אזרחים מפגיעת מרגמה בשטחי קיבוץ נירים.

לחמאס עדיין יש יכולת אש משמעותית,צילום: רויטרס

המאמץ המבצעי מתרכז כעת בשלושה אפיקים מרכזיים. הראשון, המשך הפגיעה השיטתית במנהרות שחפר חמאס. השני, פגיעה בתשתיות נוספות, לרבות אתרי שיגור, מפקדות ובתי מפקדים בארגון. אתמול התמקדה הפעילות בחאן יונס וברפיח שבדרום הרצועה, לאחר שבימים הראשונים היא רוכזה בצפון הרצועה, שבו שוכן עיקר כוחו של הארגון, וממנו גם שוגרו רוב הרקטות לשטח ישראל.

המאמץ השלישי הוא לפגוע בבכירים. בצה"ל ובשב"כ מקדישים לכך אמצעים רבים, וניכר כי התקיפות המסיביות של מערך המנהרות גרמו לחלק מהבכירים לשוב ולפעול מעל לפני הקרקע. זה אמור להקל במידת מה על המרדף אחריהם, משום שהתנועות הגלויות יחסית שלהם ייצרו יותר מודיעין שיאפשר את איתורם, אולם גורמים בכירים אמרו כי חלקם מקיפים את עצמם באזרחים חפים מפשע, בעיקר בילדים, בתקווה שישמשו עבורם מגן אנושי. בצה"ל אמנם נשמרים שלא לפגוע במידת האפשר במה שמכונה בשפה המכובסת "בלתי מעורבים", אולם אחד הגורמים אמר אתמול כי "טועה מי שחושב בצד השני שיקבל מאיתנו חסינות רק כי יש אזרחים סביבו".

כאמור, כאב הראש עובר כעת בעיקר לזירה המדינית. לצה"ל הובהר אמנם כי המבצע נמשך בשלב הנוכחי ללא הפרעות או לחצים, אבל מאחורי הקלעים מתקיימים מגעים בלתי פוסקים להביא להפסקת הלחימה. בישראל כבר הבהירו כי לא יסכימו לתנאים כלשהם להפסקת האש, ותנאי ההסדרה מול חמאס יידונו רק בעתיד בהתאם להתפתחויות בשטח. כך, מעוניינים בישראל להשיב בהדרגה את הכנסת הסחורות, פתיחת מרחבי הדיג וכניסת הפועלים, רק לאחר שיוברר כי האש לא מתחדשת לזמן ממושך.

אם בכל זאת האש תחודש (לרבות שיגור בלונים), ידרוש צה"ל מהדרג המדיני למסד משוואת תגובה חדשה, ואף להיכנס מיידית ללחימה אינטנסיבית מחודשת. בצה"ל סבורים כי רק כך ניתן יהיה לשמר בעזה הרתעה חזקה, שתחזיק מעמד זמן ממושך. עם זאת, לא ברור מה מידת הסבירות שהדרישה הזאת אכן תמומש; רעיונות דומים עלו גם אחרי מבצעים קודמים, אבל נתקלו תמיד בקשיים שונים - מהיעדר לגיטימציה בינלאומית ועד לחוסר רצון להכניס את תושבי העוטף והציבור הישראלי ללחימה מחודשת.

צה"ל עשוי לבקש להיכנס מיידית ללחימה אינטנסיבית מחודשת,דובר צה"ל

לצד המאמצים לסיים את הלחימה באופן שימקסם לא רק את ההישג הצבאי אלא גם את זה המדיני, צריכה ישראל לעשות הכל כדי לצנן את הגזרות האחרות שמאיימות להתפרץ. יו"ש סערה אתמול בפעם השנייה בימים האחרונים, כולל שני פיגועים בחברון ובצומת איו"ש. גם הזירה הצפונית לא נרגעת לאחר שיגור הקטיושות שלשום בלילה מלבנון, שהתווסף לשורת אירועים נוספים; חיזבאללה אמנם לא מצטרף לפעילות, אבל גם לא מנסה לרסן אותה, דבר שעלול לדרדר את הצדדים לעימות לא רצוי.

אתמול גם יירט חיל האוויר מטוס ללא טייס (מל"ט) שחדר לשטח ישראל בצפון הבקעה. צה"ל אמנם נמנע מלספק פרטים מהיכן המריא המל"ט, מי אחראי לשיגורו ואיזה מטען הוא נשא, אולם ניתן להעריך כי הכתובת נמצאת בטהרן. איראן היא היחידה שמחזיקה ביכולת כזאת באזור, ויש לה עניין להביך את ישראל ולנסות לפגוע בה; כזכור, בפברואר 2018 יירט חיל האוויר מל"ט ששיגרו האיראנים מבסיס בצפון סוריה, ומאז טהרן השקיעה מאמץ ניכר בתחום ואף העבירה מל"טים מסוגים שונים לכמה מבני חסותה באזור.

בישראל קיוו כי הימשכות הלחימה בעזה תאפשר לנתק את הזיקה בין המערכה בדרום לבין הגזרות האחרות, בדגש על ירושלים ויו"ש. ירושלים אמנם נרגעה בימים האחרונים, אבל חמאס עדיין יכול לזקוף לזכותו הישגים לא מבוטלים בזירה המדינית, ובראשם נטילת ההובלה ברחוב הפלשתיני, החזרת העניין הפלשתיני לסדר היום הבינלאומי והבערת הערים המעורבות בישראל. ביום שאחרי הפסקת האש, הוא ייאלץ לאזן בין המחיר האדיר שעזה שילמה בגללו לבין התנופה שקיבל בזירות האחרות. המאבק הזה בין ההפסד הצבאי שלו לניצחון האזרחי, יקבע במידה רבה את המציאות העתידית בדרום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר