חיסולו של בכיר משמרות המהפכה אתמול בטהרן, נראה כמו המשכה של מלחמת הצללים בין ישראל לאיראן. סביר שאיראן תמהר להפנות את האצבע המאשימה כלפי המוסד, וכדרכה - תאיים בנקמה.
החיסול בוצע בדפוס מוכר מהעבר: ירי בידי אופנוענים, שנמלטו מהמקום. בדיוק באותה הדרך פעלו בעבר מי שחיסלו שורה של מדעני גרעין במהלך העשור שעבר, וגם מי שהרגו באוגוסט 2020 את עבדאללה אחמד עבדאללה (אבו מוחמד אל-מסרי), מספר 2 באל-קאעידה ומי שהיה אחראי לפיגועים שביצע הארגון ב-1998 בקניה ובטנזניה. בכל המקרים בעבר הואשמה ישראל בחיסולים; במקרה של אל-מסרי אף הודו גורמים רשמיים בוושינגטון כי הוא בוצע לבקשת הממשל האמריקני, בדיוק ביום שבו אירעו הפיגועים באפריקה. במקביל, השלטונות באיראן מיהרו לדווח אתמול על מרדף שמתנהל אחר המחסלים. מן הסתם, גם במקרה הנוכחי האופנוע הנטוש יימצא, אך עקבות היורים ייעלמו. מטבעם של מבצעים מהסוג הזה, שהם כוללים הקפדה יתרה על כל הפרטים, גם כדי להבטיח את חילוצם של המחסלים, אבל לא פחות מכך - כדי למנוע אפשרות שהם יקושרו לגורם שהזמין מהם את הפעולה.
מבצע כזה מחייב יכולת מודיעינית יוצאת דופן במדינת היעד. הוא כולל בניית תיק על האובייקט: מפרטים אישיים, אופן ההתנהלות ומקומות המגורים והעבודה, ועד למעורבותו בפעילות עוינת. בהנחה שישראל אכן עומדת מאחוריו, עובר החיסול מסננת ארוכה של אישורים בתוך המוסד ומערכת הביטחון, ושל הדרג המדיני. גם לעיתוי יש משקל, ומובאות בחשבון גם הנסיבות המדיניות.
בשונה מחיסולים קודמים שבוצעו על אדמת איראן, היעד הפעם לא היה קשור לתוכנית הגרעין האיראנית אלא לכוח קודס שאחראי ליצוא המהפכה האיראנית - הגדרה מכובסת לפעילות הטרור האיראנית ברחבי העולם. על פי ההודעה הרשמית בטהרן, הקולונל (אלוף-משנה) חסן סיאד ח'דאירי פעל בסוריה, וסביר שהיה מעורב במאמצי הברחת אמל"ח לחיזבאללה ולמיליציות האיראניות בסוריה, וכן לניסיונות ההתבססות האיראניים במדינה ובגבול עם ישראל.
אם ישראל אכן ביצעה את החיסול, אפשר ללמוד מכך שבירושלים לא תוחמים את המערכה נגד המאמצים האיראניים האלה רק למב"מ בסוריה, אלא מרחיבים אותה למחוזות נוספים. בהיבט הזה, מדובר באיתות ברור לאיראן; ישראל אומרת לה - בדרך הישירה ביותר שקיימת - שהיא תשלם ביוקר, גם על אדמתה, אם תמשיך בפעילותה.
ספק אם האיראנים ישנו מדרכם, ועדיין - לא כדאי לזלזל בחשיבותם של מסרים מהסוג הזה. מעבר לפגיעה המבצעית המיידית בפעילות של כוח קודס (לכל קצין כזה נדרש למנות מחליף, שייקח לו זמן להיכנס לתפקיד ולהגיע לאפקטיביות מבצעית), החיסול יפעיל לחץ פסיכולוגי מיידי על כל צמרת משמרות המהפכה וכוח קודס. איראן, כצפוי, מיהרה להודיע אתמול כי עצרה "רשת ריגול" ישראלית. סביר שזה נועד להפחית לחץ ציבורי ופנימי על כך שהם לא שומרים על בכירי השלטון, ויותר מכך - שהם מייבאים את המלחמה מסוריה הביתה. ביקורת כזאת נשמעת יותר ויותר באיראן בשנים האחרונות, בעיקר סביב הטענה שאיראן משקיעה את מעט הכסף שיש לה במחוזות זרים ולא בכלכלתה, שהידרדרה לשפל חסר תקדים. הביקורת הזאת אמנם מטרידה מאוד את השלטונות, אבל עד כה היא לא גרמה להם להפסיק את המאמצים לחמש את שלוחיהם ברחבי האזור; החיסול התקדימי על אדמתה אמור, לכל הפחות, לייצר אצלה דילמות בנוגע למחיר שהיא משלמת על כך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו