מסביבי יש עוד עשרה עדרים של בדואים. אני הבוקר היהודי היחיד כאן במרחב", כך אומר יונתן מרגי, בוקר מבית שמש שנפל קורבן לפשיעה החקלאית. בתוך שנה נגנבו לו 19 עגלים ונשחטו לו 12 פרות.
"לאף אחד מהבדואים לא גונבים שום דבר. הרועה הבדואי הולך בלילה לישון בנחת. הם יודעים שהיהודי מוגבל ושומר חוק, שהוא לא יוכל לעשות שום דבר, ושהמדינה שלנו מתייחסת בהתאם. בכל ערב הבדואים עושים תה בנחת והולכים לישון. בבוקר הם קמים ולא חסר להם שום דבר. אני, לעומת זאת, מתרוצץ כל הלילה כמו עכבר".
למרות זאת, במג"ב, הגוף שממונה על הטיפול בפשיעה החקלאית, לא ממהרים לזהות אלמנטים של טרור בתוך הפשיעה החקלאית. "אני לא יודע להגדיר דבר כזה", אומר נצ"ב אלי גוזלן, קצין האח"מ של משמר הגבול. "אני חושב שאם לא הצלחנו להוכיח את זה ולבסס את זה בצורה ברורה, לא נראה לי שאפשר לטעון שגניבת עגבניות היא משהו על רקע לאומני".
אבל אם כמו במקרה של מרגי, פוגעים רק בעדר שבבעלות יהודית ולא בעדרים של בדואים?
"אנחנו מייחסים חשיבות לכל אירוע ומטפלים. אבל בכל זאת, לא הייתי מגדיר את זה כפשיעה לאומנית. יש דפוס של התנהגות עבריינית, שעל פיו הגנב לא גונב מהסביבה שלו או מהמשפחה שלו, אז אם הוא גונב למישהו אחר זה לאומני? אני לא בטוח".
בדוברות מג"ב אומרים כי אין בידם נתונים על ההשתייכות הלאומית של הפוגעים והנפגעים. בלי להחזיק נתונים מסודרים בנושא, קל יותר, כך נראה, להמשיך ולטמון את הראש בחול.
נתונים מדאיגים
נתונים כאלה לא הגיעו ממג"ב, אבל קיימים במשטרת ישראל. על פי הנתונים, בשנת 2021 נחשדו 96 יהודים בעבירות של פשיעה חקלאית, לעומת 275 לא יהודים. נוסף על כך, המשטרה חקרה עוד 55 חשודים בפשיעה חקלאית מהרשות הפלשתינית.
הנתונים מציגים תמונת מצב עגומה למדי: מתוך 756 חקלאים שנפגעו מפשיעה חקלאית, 622 חקלאים הם יהודים ורק 134 ערבים. ב־80 אחוז מהמקרים הגנבים הם ערבים. ב־80 אחוז מהמקרים הנפגעים הם יהודים. בדיוק ביחס הפוך לשיעור הערבים באוכלוסייה העומד על 20 אחוזים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו