ההחלטה של משרד הבריאות להוסיף מנת חיסון חי־מוחלש (OPV) נגד נגיף הפוליו לילדים הגיונית ונכונה. חשוב להרגיע ולהזכיר להורים שחוששים כי ב־1988, בעקבות התפרצות שיתוק ילדים בשל הנגיף, חוסנה כל המדינה (גם מבוגרים) בחיסון חי. גם אז היו חששות, אך לא נצפו כלל תופעות לוואי. שילוב של חיסון מומת ושל חיסון חי־מוחלש ניתן כאן במשך שנים, בלא מקרים של פגיעה מהחיסון.
במצב הנתון, אלפי אנשים מפרישים את הנגיף הפראי האלים. עובדה זו מסכנת תינוקות שלא חוסנו, אנשים שהחיסון לא נקלט אצלם בעבר או חולים מדוכאי חיסון. העובדה שעד עכשיו לא היה שום מקרה מראה על חסינות גבוהה, בזכות תוכנית חיסונים יעילה, אך אין להשלות עצמנו שלא ייתכנו מקרים.
הבחירה בחיסון המוחלש נעשתה כי הנגיף שבחיסון מחזק את חסינות המעי מצד אחד, ומוריד את הסיכון שנגיף הפרא ייקלט שם ויהיה מופרש מצד אחר.
אני מודע לכך שיש אנשים הסבורים שהמדינה נוהגת בלא שיקול דעת, נגררת להרפתקה מסוכנת, או סתם עושה ניסויים על ילדים. אין לי כל ספק כי לאנשים האלה לא הוסברה כל התמונה, וכי הם לא קיבלו נתונים אמיתיים על בטיחות מתן המנה הנוספת לילדים שכבר מחוסנים בחיסון מומת.
אם יהיו תוצאות חיוביות בבדיקות הביוב במרכז הארץ, כנראה לא יעצרו בנגב וימשיכו לחסן את כלל ילדי המדינה.
אני עובד 40 שנה כרופא בדרום, ולנכדה שלי שגרה בתל אביב אמליץ להתחסן אם התוכנית תתקדם לאזור זה. אין לי כל ספק שכדי למנוע את התפשטות הנגיף ומקרי תחלואה בישראל ומעבר לה - התוכנית הקיימת היא בטוחה ונכונה.
הכותב הוא מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים בבי"ח סורוקה וחבר בוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים במשרד הבריאות* * *
החיסון הלאומי
המלחמה בפוליו יצאה לדרך • בצל החששות מתופעות הלוואי, כ־4,000 מילדי הדרום כבר חוסנו • השאלה הגדולה: האם יוחלט לחסן את כל ילדי המדינה • שרת הבריאות: "בודקים אם הממצאים במרכז יחזרו על עצמם"
למרות החששות - הציבור מתחסן. ביומו הראשון של מבצע החיסון נגד פוליו "שתי טיפות", התחסנו כבר 4,000 ילדים. ההמלצה של משרד הבריאות ל־150 אלף ילדי הדרום, בגילים 4 חודשים עד 9.5 שנים, היא לקבל את החיסון החי־מוחלש בטיפות.
במשרד הבריאות, שמגדירים את ההיענות ביומו הראשון של המבצע כ"טובה", הציבו יעד שאפתני להיקף ההתחסנות ומנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו, ציין כי הוא מצפה להגיע לשיעור התחסנות הדומה לזה של חיסוני השיגרה, כלומר יותר מ־90 אחוז.
במשרד טרם התקבלה החלטה אם לחסן את כל ילדי המדינה, אף על פי שיש היערכות לכך והוזמנו כמיליון מנות חיסון, שמחציתן יגיעו בשבוע הבא. כמו כן, גם לא התקבלה עדיין המלצה רשמית מהוועדה המקצועית המייעצת לנושא הפוליו אם להרחיב את המבצע מהדרום לאזורים נוספים. במשרד ממתינים לתוצאות נוספות מבדיקות הביוב, שיראו אם יש התפשטות של הנגיף באזור המרכז.
"הציבור לא בהיסטריה"
המנכ"ל גמזו אמר כי "פחות או יותר בתוך שבוע נדע אם עוצרים את מבצע החיסון בקו קריית גת. נמשיך לנטר ואם נראה שרידי נגיף בביוב בלוד וברמלה ונראה שזה מתמשך, אז נחליט על חיסון גורף. כרגע יש לנו כמה עדויות לא מספיקות ולא עוברות את הסף. הנטייה שלנו היא לא לפרוס את מדינת ישראל לעוד פרוסות, ואם הולכים לחיסונים באזורים נוספים, אז לכל מדינת ישראל".
שרת הבריאות יעל גרמן, שסיירה אתמול בערי הדרום, אמרה כי "אנשים מבינים שהם צריכים להגיע להתחסן בתחנות טיפת חלב ולא עושים זאת בהיסטריה. הציבור נענה לקריאה ומגיע. היום הראשון של המבצע עבר בהצלחה". השרה ביקרה בתחנות טיפת חלב ברהט, בלהבים ובבאר שבע והיום היא צפויה לסייר בתחנות גם בדימונה, בירוחם ובמצפה רמון.
בנוגע להחלטה אפשרית על הרחבת המבצע, גרמן אמרה כי "נהגנו בזהירות כאשר החלטנו על חיסונים בדרום, אך בהמשך מצאנו נגיפים גם צפונה יותר ואנחנו בודקים אם אכן הממצאים חוזרים על עצמם. אם הנגיף ייעצר, אין טעם להחליט על התחסנות בכל הארץ".
67 תחנות טיפת חלב בדרום הארץ היו פתוחות מאז שעות הבוקר והתמלאו לאט לאט באנשים. למוקד הטלפוני "קול הבריאות" (5400*) הגיעו כ־1,600 פניות של הורים שהתעניינו בחיסון. בעקבות פניות ושאלות של ההורים, פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, הינחה את טיפות החלב לחסן גם ילדים שאינם מתגוררים בגבול היישובים שהוגדרו (בין קריית גת למצפה רמון) אך לומדים, מבקרים בגני ילדים או מבלים באופן יומי ביישובים שבהם מחסנים.
"הנגיף לא ייעלם לבד"
נכון לעכשיו נראה שגם כל אנשי המקצוע מצדדים במבצע החיסון והמתנגדים העיקריים הם הורים, הפעילים בעיקר בפייסבוק. יותר מ־830 חברים הצטרפו ברשת החברתית לקבוצת "אמהות אומרות לא לחיסון הפוליו המוחלש". בקבוצה מצטטים דברים שאמר פרופ' אלון מוזס, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בהדסה, בדיון בכנסת לפני כחודשיים, שבהם הזהיר משימוש בחיסון המוחלש ומכך שקיים סיכון לתחלואה גם מהחיסון.
אך פרופ' מוזס אמר אתמול כי "כשדיברתי בזמנו, היינו בתחילת הדרך. רצינו לראות כמה מהנגיף מסתובב, איפה הוא נמצא, וקיווינו שייעלם. בתקופה הזו ראינו שלא רק שהוא לא נעלם, הוא אף מתפשט. התפכחנו לראות שהנגיף לא ייעלם לבד ואנחנו לא רוצים להיות בין המדינות הבודדות שיש בהן חולי פוליו. הצעד הנכון להפסיק את התפשטות נגיף הפרא הוא בחיסון המוחלש".
מיטל יסעור בית־אור, כתבתנו לענייני בריאות* * *
עם ההורים בתחנות טיפת חלב
"אני רוצה לחסן, אבל נורא מפחדת"
ההורים של ילדי הדרום נאבקו אתמול בדילמה שלהם אם לקחת את ילדיהם להתחסן בתחנות טיפת חלב. "אני מודעת לסיכונים ומחסנת את שלושת הילדים שלי נגד מחלת הפוליו", אמרה בהחלטיות חלי עובדיה (36), אחת מאלפי האמהות שלקחו את ילדיהן לקבלת חיסון, בפתיחת מבצע "שתי טיפות".
חלי, שחיסנה את שלושת ילדיה בטיפת חלב בבאר שבע, קראה לאמהות אחרות לנהוג כמוה.
רחל אדרי, אם לשניים, הגיעה לשכונה ט' בבאר שבע עם ילדיה, עמדה שעה ארוכה מחוץ לטיפת חלב והתלבטה ארוכות אם לחסן את ילדיה. "בשלב זה החלטתי שאני לא רוצה לחסן את הילדים שלי", אמרה בתום ההתלבטות. "במקביל לרצון לחסן, אני נורא מפחדת. קראתי בפייסבוק שהחיסון מסוכן וכבר לא רלוונטי כיום. אני מאמינה בזכות כל הורה להחליט מה טוב לילדים שלו".
אם אחרת, סופי לסרי (27), הגיעה עם בנה בן השנתיים וסיפרה כי כבר חיסנה אותו בעבר ולא ברור לה למה הוא צריך שוב להתחסן: "לדעתי, משרד הבריאות גורם להיסטריה לא קטנה, לא אחסן את הילד שוב".
גם ביישובי המגזר הבדואי בנגב החלו לחסן ילדים. ברהט, שבה נתגלה לראשונה חיידק הפוליו בביוב העירוני, מעט אמהות הגיעו לטיפת חלב כדי לחסן את ילדיהן. גם שרת הבריאות סיירה ביישוב ושוחחה אישית עם אמהות בתוך טיפת חלב ועם אמהות שפגשה בדרכה.
ראש העיר פאיז אבו־סהיבאן אף יזם מבצע שבמסגרתו כל המואזינים ונושאי הדרשות במסגדים בעיר קראו לאמהות לחסן את ילדיהן. "יש לא מעט בלבול בין האמהות, שחלקן כבר חיסנו את הילדים שלהן וחלקן טוענות כי זה מיותר לחסן פעמיים", אמר, "אני סומך על אנשי המקצוע במשרד הבריאות".
גדי גולן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו