בשיתוף ר.ט כהן
דרוש הסבר!
מדובר בתופעה שהחלה להופיע בסוף שנות ה70. בעלי שטחים חקלאיים התעוררו בוקר אחד וגילו שחלק מהיבול נרמס ובמקומו נוספה יצירה. היצירה היא תוצאה של שיטוח תבואה, אם כי כיצד הדבר נעשה בכזו מהירות (בן לילה) זוהי השאלה הגדולה שמעסיקה לא מעט אנשים לאורך השנים. היו שטענו שמדובר בתוצאה של תופעת טבע (כגון מערבולת רוח), היו שטענו שהצבא עמד מאחורי התופעה (טענו שמדובר בצריבה של לוויינים שמבקשים לבחון יכולות מרחוק) וכדומה. עד מהרה התברר שלא הטבע הוא זה שאחראי על היצירה, אלא מדובר בתבונה אנושית / חייזרית. האומנם? עד היום אין זה עד הסוף ברור.
מעגלי תבואה אל מול קווי נסקה
במקביל למעגלי תבואה שצצו רק בסוף שנות ה70, ובעיקר ברחבי אירופה, ישנה תופעה מקבילה ואף יותר עתיקה בדרום אמריקה. אנו מדברים על קווי נסקה, אחת התופעות המרתקות בעולם. כאן כבר מדובר בתופעה שמיוחסת לתקופה הרבה יותר קדומה. קווי נסקה נמצאו בפרו והן נוגעות ליצירות ענק שמתארות בעלי חיים מוזרים, כאשר גם במקרה זה יש לצורות הגיאומטריות מקום משמעותי. הקווים מסותתים באופן מופתי ונפרסים על פני עשרות מטרים (270 מ’ ויותר), כך שרק ממקום מאוד גבוה ניתן לראות את התמונה השלמה.
אם מעגלי התבואה מעניינים, הרי שכאן הפלא גדול אף יותר, וזאת כי מדובר בתקופה בה הטכנולוגיה הייתה בחיתוליה, כך שאין זה ברור כיצד הצליחו לשרטט באופן כה מרשים יצירות ענק, ללא יכולת להביט ממעוף הציפור על היצירה השלמה. גם פה תיאוריות החייזרים מהוות הסבר משמעותי, כאשר מנחת לחלליות מהווה הסבר פופולארי במיוחד. מבקשים לבחון הסברים נוספים? יש שטוענים שמדובר בפולחן דתי, במפה של נדידת ציפורים, במפה לתכנון גידולים חקלאיים, ביומן שנתי שמתייחס לזמני זריחה ושקיעה (כולל תנועת ירח ושילוב של תאריכים קוסמיים) וכדומה.
בכל הנוגע לעשייה, במקרה זה הפרקטיקה יחסית פשוטה. נעזרו במתיחה של חבלים וכדי ליצור מראה קונטרסטי, פשוט סיקלו אבנים, פעולה שחשפה את צבעה הטבעי של האדמה (אדמה בצבע צהבהב).
כשספקולציות ואומנות נפגשים
בין אם מדובר בקווי נסקה וביו אם מדובר במעגלי תבואה, בשני המקרים היצירות המרהיבות והגדולות מושכות תיירות רבה. כך למשל מעניין לציין שהעיירה הסמוכה לקווי נסקה הפכה ליעד תיירותי אך ורק בשל היצירות. מכאן שיש תיירים שבאים לטפס על מגדל גבוה, ויש מי ששוכרים טייס כדי לצאת לטיסה קצרה שמראה את הפלא המרהיב.
אז אם גם אתם שוקלים דרך למשוך תיירים, ייתכן שהגיעה העת לברר לגבי טרקטורים למכירה, כך שבתוך כמה שעות (ולצד תכנון מקדים ונהג מנוסה) תזכו לייצר מעגל תבואה מודרני ומרשים. האם זה כדאי? מעבר לעובדה שסביב העולם לא מעט חקלאים מוציאים סיורים תיירותיים סביב הנושא (ואף גובים מחירים מופקעים), אין להתעלם מהעובדה שלאחר שהיצירה תהיה מוכנה יישאר בידכם כלי עבודה פרקטי שיימנע את התלות בטרקטוריסט מקצועי.
מעגלי תבואה כחול לבן
חושבים שתהיו הראשונים בארץ שייצרו מעגל תבואה? ובכן ראשונים כבר לא תהיו, וזאת כי יש לא מעט נהגי טרקטורים מנוסים שלקראת החגים חורשים את צמד המילים “חג שמח”, יש לא מעט זוגות רומנטיים שחורשים את צמד המילים “התנשאי לי” ואף קיים האומן פטר וינר שמדי שנה מצייר בשדות עמק בית שאן יצירות מרשימות שנראות ממרומי הגלבוע, וזאת באמצעות טרקטור שמחובר למחרשה.
יוצרי המיתוסים
אם נחזור אל מעגלי התבואה, נציין שלאחר אינספור ספקולציות, בשנת 1991 צמד אמנים (Doug Bower ו (Dave Chorley ממוצא אנגלי הודו שהם עומדים מאחורי התופעה, ואף הם המייסדים (בשנת 1978) של עמותה שאחראית על עשרות יצירות שנוגעות לרחבי אנגליה. הם לא השתמשו בטרקטורים, אלא בציוד פשוט ביותר (ואף שקט ביותר). כל ששירת אותם היה קרשים וחבלים. כיצד אם כן ניתן להסביר את התופעה ביעדים נוספים? בקלות. נראה שמדובר בחיקוי נלהב לתופעה, כאשר ככול שהתופעה התרחבה, כך נמצאו יותר חיקויים.
שיח אחר
בעידן שבו המדיה היא המקום הרלוונטי מכולם, מעניין שדווקא שדות חיטה נמצאו כפלטפורמה רלוונטית כדי לייצר דו שיח. באמצע שנות ה90 נוסדה קבוצת אמנים שבאמצעות יצירת מעגלי תבואה הציפה היבטים מעניינים ואף ניהלה דו שיח אודות ספרים שהם והמעריצים קוראים. מי שיבקש לתמצת את התפיסה האידיאליסטית שהניעה אותם, יימצא עניין רב במוטו הבא, פרי מוחם הקודח: Making the world a more interesting place (הופכים את העולם למקום יותר מעניין).
קרש וחוטים אל מול טרקטור
אם תחפרו בנושא, תמצאו סרטונים שמדגימים כיצד ע”י קרש שמחובר בשתי הקצוות לחבל ניתן לרמוס את התבואה בצורה הרצויה. מצד שני, כמובן שגם ע”י טרקטור רתום למחרשה ניתן ליצור יצירות מופלאות. מה עדיף? בעוד שטרקטור מפשט את הפעולה ואף מוביל לתוצאה הרצויה בתוך פרק זמן קצר, הרי שע”י קרש שמחובר לחבלים, גם זוכים באימון גופני (הפעולה מזכירה במעט פעולה ארובית), ואף ניתן לפעול מתחת לרדאר, מבלי להשמיע רעשים מסגירים.
אומנות שמחוברת לאדמה
אז מה היה לנו פה? תופעה ישנה שטרם הוסברה (קווי נסקה), אל מול תופעה יחסית חדשה שמעוררת את הדמיון ומחברת בין מגוון אמנים לתחום האדמה. במקביל, אין להתעלם מלא מעט חקלאיים ממורמרים שמאבדים יבול ואין להתעלם מהעובדה שמדובר באומנות שעוד יש לה לא מעט מקום להשתכלל בארצנו הקטנה. אז אם אתם אמנים אורבניים בעלי משיכה לאדמה שעד היום לא מצאו סיבה טובה לרכוש טרקטור, ייתכן שאתם עומדים אל מול סיבה חדשה.
בשיתוף ר.ט כהן