"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המסע להשבת האקדח של בניה שראל ז"ל

שבע שנים לאחר נפילת הקצין בצוק איתן, אותרה במשטרה המזכרת האחרונה ממנו • חברו ליחידה: "אין שום סיבה שהמשפחה לא תקבל אותו בחזרה"

,עודכן
0השמעה
בניה שראל ז"ל

המזכרת האחרונה:משפחתו של בניה שראל ז"ל תבקש מהמשטרה לקבל בחזרה את אקדחו האישי, שבע שנים לאחר שנפל בקרב רפיח במבצע צוק איתן. בניה שראל נשא עימו אקדח פרטי מדגם גלוק שהחזיק ברישיון ומיקם אותו בימי המבצע בווסט האישי שלו.

"התאמנו יחד בירי ביחידה מעת לעת", סיפר רועי הראל, ששירת עם בניה ביחידת רימון, "אחרי ששמעתי שהוא נהרג והתפרסמה התמונה שלו בעיתון, ראיתי שיש לו את האקדח שהוא מחזיק ברישיון בווסט. אני יודע שהאקדח הזה שלו, ועכשיו צריך להשיג אותו, כי לדברים כאלה יש נטייה להיעלם".

הראל סיפר שהחל את החיפושים כשהיה במילואים בסיירת גבעתי לפני שבע שנים, שם הוא הצליח לאתר את אקדח הגלוק והווסט. "הייתי אז במילואים, הגעתי לשטחי כינוס ודיברתי עם הרס"פ. הצלחתי לאתר את הווסט והפקדתי את האקדח במשטרת באר שבע. הסברתי להם שהוא שייך לחלל צה"ל ומסרתי את הטפסים לשלום, אבא של בניה. הסברתי לו שאם הם ירצו להוציא רישיון לאקדח, הם יוכלו להוציא אותו מהמשטרה. האבא הסביר לי שהם כרגע בשבעה ושלא ייגעו בזה ושאולי בעתיד, כי עדיין קשה להם. החוק במדינה מאפשר לאפסן אקדח 18 חודשים, ואחר כך האקדח נגרע לטובת המדינה", הסביר הראל.

רועי הראל,

מאז האקדח נותר במחסני המשטרה, ובאין דורש נכנס לשירות בידי אחד השוטרים, שכן מדובר בנשק תקין לחלוטין. לאחרונה בני המשפחה נזכרו שאקדחו של בניה ז"ל הופקד במשטרה, וביקשו לממש את זכותם ולהשיב לחיק המשפחה את המזכרת האחרונה שנותרה מבנם.

"השבוע קיבלתי טלפון מאחיו של בניה, יצחק, והוא הסביר לי שהם רוצים את האקדח", מתאר רועי הראל, "הייתי בטוח שהם לקחו אותו כבר לפני 4-3 שנים".

אקדח מהדגם של בניה ז"ל,

מכאן החל הראל במסע מחודש לאתר את הנשק האישי. "יצרתי קשר עם השוטר שאצלו הפקדתי את האקדח והוא אמר לי שהוא לא יודע איפה הוא נמצא היום. ידעתי שמדובר באקדח מסוג גלוק, וסביר להניח שהמשטרה תכניס אותו לשימוש. חיפשנו את המספר הסידורי והצלחנו לאתר אותו אצל אחד מהשוטרים".

לאחר מכן, עדכן הראל את בני המשפחה שהאבידה נמצאה בפעם השנייה, וכעת עליהם לפנות בבקשה רשמית למשטרה כדי לקבל לידם את האקדח האישי של בניה, כמזכרת אחרונה של גיבור ישראל. "עכשיו המשפחה תגיש בקשה רשמית. אין שום סיבה שלא יקבלו את האקדח של בניה ז"ל בחזרה", אמר הראל.

כזכור, רב סרן בניה שראל נהרג במהלך מבצע צוק איתן, שעה שנכנסה לתוקפה הפסקת האש ביום שישי, ה-1 באוגוסט 2014. באותו קרב ברפיח נהרגו סמ"ר ליאל גדעוני וסגן הדר גולדין שנחטף על ידי מחבלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר