"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המסמכים נחשפים: כך השמידו התותחנים את בתי הזיקוק המצריים

כוח האש ב"מבצע אבוקה"

שלוש שעות, יותר מ-800 פגזים ויומן מבצעים אחד שתיעד הכל • ארכיון צה"ל התיר לפרסום חומרים מסווגים מ"מבצע אבוקה", שבמהלכו הגיבה ישראל על הטבעת ספינת חיל הים אח"י אילת • "הכל בער בצד השני", משחזר אחד הקצינים שלחם במבצע • בשבוע הבא: עצרת ההצדעה ללוחמי חיל התותחנים

,עודכן
0השמעה

שלוש שעות בדיוק ו-831 פגזי ארטילריה, זה הזמן וכוח האש שבאמצעותו הרסו את בתי הזיקוק המצריים במסגרת "מבצע אבוקה", מבצע תגמול בתגובה להטבעת ספינת חיל הים אח"י אילת. 54 שנים לאחר אותו מבצע עצום בהיקפו, ועל רקע עצרת לציון 50 שנה לפעילות חיל התותחנים במלחמת ההתשה, הותרו לפרסום לראשונה על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מסמכים מסווגים ביותר, שפרסומם היה עלול בשלבים מסוימים להוות עילה למתיחות ואולי אף למלחמה.

שלושה ימים לאחר הטבעת המשחתת אח"י אילת, מתקפה שבה נהרגו 47 חיילי צה"ל, ביצעה ישראל מתקפה ארטילרית על מתקנים כלכליים קריטיים באזור העיר סואץ. תחת השם המחייב "מבצע אבוקה", פתח צה"ל בירי רחב־ממדים לעבר מתקני הזיקוק ומכלי הדלק של סואץ והבעיר אותם.

מסמך סודי ביותר,צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מספר תיק 449/695/1969

"בתגובה על הטבעת אח"י אילת הוטל על הפיקוד לפגוע בירי ארטילרי במתקני הנפט המצריים בסואץ ולהשמידם", נכתב בדו"ח הסיכום של המבצע, שחלקים ממנו עדיין מסווגים כיום. על פי המסמך, לקראת המבצע הובאו למקום שתי סוללות תותחים, והאזור דולל מכוחות חי"ר, כהכנה לתגובה המצרית. בשעות שלפני ביצוע המשימה סייר במקום אלוף פיקוד הדרום, ישעיהו גביש, ובשעה 14:30 ניתן האות והפעולה החלה.

צה"ל נקט תחבולה על מנת להוריד ממנו את האחריות הבלעדית להסלמה, ופתח בתחילה בירי מקלעים לעבר עמדות האויב, אלא שהמצרים סירבו להגיב בירי. שתי דקות מאוחר יותר החלו לוחמי התותחנים בירי מסיבי לעבר בתי הזיקוק.

"נקראתי יום קודם לכן לסיני, לטובת פעולת התגמול", נזכר מאיר ציקלג (90), אז סגן אלוף בחיל התותחנים. רק כמה חודשים קודם לכן השתתף ציקלג במערכה על ירושלים לצידו של מוטה גור, ושנתיים מאוחר יותר, ב-1969, הוא היה מפקד הגדוד שהרג את הרמטכ"ל המצרי במבצע אחר במסגרת מלחמת ההתשה. "נקראתי להיות מפקד תצפית אוויר במבצע אבוקה - קצין תותחנים שעולה לאוויר עם מטוס קל ומטווח מלמעלה את המטרות".

ציקלג היה במטס השני שטיווח את המטרות, והמצרים היו מוכנים היטב לקראתו. "חטפנו הפגזה מאוד קשה מכיוון האי גרין. לשמחתי, יצאתי חי מהסיפור הזה", הוא משחזר. במשך דקות ארוכות כיוון ציקלג את לוחמי התותחנים בטיווח בתי הזיקוק, וגרם להם לנזק עצום. "הכל בער בצד השני", הוא נזכר.

יומן המבצעים מתאר כמעט דקה אחר דקה את מה שהתרחש. "15:05 - ניתן אישור לירות גם על מפעל הדשנים ועל העיר סואץ. 15:15 - כוחותינו יורים על מפעל דשנים. האויב סורק במטחי ארטילריה באזור פורט תאופיק. 15:25 - לכוחותינו פצוע קל במזח של פורט תאופיק. 15:45 - אש ארטילרית של האויב נמשכת בגזרת סואץ ציר הג'ידי. לנו פצוע קל באזור, טנק אויב נפגע מול ציר הג'די. 16:00 - הועלתה דרגת כוננות חת"מ נ"מ לדרגה א' (דרגה גבוהה ביותר). ולבסוף - 17:34 - האש הופסקה משני הצדדים.

יומן המבצעים,צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מספר תיק 449/695/1969
יומן המבצעים,צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מספר תיק 449/695/1969

במהלך שלוש שעות כתשו לוחמי התותחנים יחד עם כוחות שריון את בתי הזיקוק ואת העיר סואץ. בדו"ח הסיכום נכתב כי נורו בסך הכל 831 פגזי ארטילריה במהלך שלוש שעות המבצע. 442 פגזי טנקים נורו לעבר עמדות נ"ט, מבנים וטנקי האויב. בעקבות המבצע הועלתה הכוננות באזור באופן דרמטי, בשל ההבנה שהמצרים יגיבו על הפגיעה הקשה. לבסוף תגובה כזו לא הגיעה.

בצה"ל סיכמו את המבצע: "מן הראוי לציין את עבודתם היוצאת מהכלל של מפקדי תצפית האוויר (שביניהם מאיר ציקלג) וכן סוללות התותחנים שפעלו במבצע". מדובר עד היום באחת מהפעולות המשמעותיות וההרואיות ביותר של חיל התותחנים מאז הקמת מדינת ישראל. "המטרה שנקבעה הושגה והונחתה מכה קשה למתקני הנפט, מפעל הדשנים ומפעלי תשלובת אחרים", סיכם סא"ל עמיחי לוי, קצין אג"מ, בשם אלוף הפיקוד ישעיהו גביש. "עדיין נמצאים כמה מתקנים שלא נפגעו והם ישמשו מטרה בתקריות הבאות", הוסיף.

מסמך סודי מהמבצע,צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מספר תיק 449/695/1969

"המורשת של מלחמת ההתשה לא באה מספיק לידי ביטוי בהיסטוריה של מדינת ישראל", מציין תא"ל (מיל') דני כסיף, בעבר קצין תותחנים ראשי וכיום יו"ר עמותת יד לתותחנים.

העמותה תקיים את עצרת ההצדעה ללוחמי החיל באמפי קיסריה ביום חמישי הבא. העצרת, לציון 50 שנה למלחמת ההתשה, הייתה אמורה להתקיים בשנה שעברה ונדחתה בגלל הקורונה. האירוע ייערך בהשתתפות לוחמים בעבר ובהווה של החיל, מפקדי התותחנים לדורותיהם, משפחות שכולות ומפקד זרוע היבשה. לקראת הכנס, נחשפו לראשונה המסמכים מהמבצע.

דני כסיף,צילום: יהושע יוסף

"אסור לנו לשכוח את המערכות שמתרחשות בין המלחמות. לא מספרים מספיק את גבורתם של הלוחמים הללו", אומר תא"ל כסיף. "החשיבות של חיל התותחנים עצומה ומשפיעה בצורה משמעותית בצבא עד היום. אין לוחם בגולני או בצנחנים שמתקדם ללא עוצמת האש של חיל התותחנים".

חנן גרינווד

כתב התיישבות (שטחים) ודתות וכתבות מגזין למוספי סוף השבוע. החל את הקריירה העיתונאית ככתב בעלון השבת "שביעי", לאחר מכן מונה לעורך אתר החדשות "כיפה". בהמשך כיהן כראש דסק באתר nrg ובאתר "ישראל היום", לאחר שמוזגו שני האתרים. הקים את מדורי החיילים והיהדות באתר. ראיין את נדיה כהן, רעייתו של המרגל הישראלי אלי כהן - יומיים בלבד לאחר שהסדרה על אודותיו שודרה בנטפליקס. השיחה הייתה מאוד לא אופטימית, בהתחשב בזמן שעבר ובגילה. הכתבה פורסמה בשער מוסף שישבת, קיבלה המון תגובות ונהפכה לאחת הכתבות הנקראות ביותר של גרינווד באתר. בעל תואר ראשון בתקשורת בהצטיינות יתרה. נולד בקריית ארבע, מתגורר באפרת. נשוי + 2

כדאילהכיר