החצר של סא"ל (מיל') י' (74) בהוד השרון מרשימה ביופייה. עצים ופרחים בשלל צבעי הקשת לצד יצירות מרהיבות שיוצרת בילי, רעייתו. גם פנים ביתו מעוצב בהתאם. אלפי תקליטורי מוזיקה ניצבים בצפיפות רבה בין ציורי ענק שמקשטים את הקירות.
י' מגדיר את עצמו גמלאי עסוק, שעוסק בסטרטאפים שונים, בסיוע ליוצאי אתיופיה בשל עברו הייחודי, וגם מדריך בכיר ביה"ק - יחידת ההנחתה הקדמית, לאור ניסיונו רב השנים בשטח. מטרת היחידה היא להנחית מטוסים במדינות אויב. בסיפורו הינו יחיד ומיוחד בתולדות במדינת ישראל, וחלק מפרטיו מעולם לא סופרו. רק סוכני מוסד ספורים השתתפו במבצעים הללו, שהיו בדרגת סיווג עצומה בשל הסיכון שבהם.
ב-1982 - לאחר שהספיק לשרת כלוחם בסיירת שקד במלחמת ששת הימים, כמאבטח טיסות בימים שלאחר חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה, שירות קצר במוסד, שירות כטייס קרב בצה"ל ועבודה בתעשיית ההיי-טק הישראלית הצעירה - הוא הפך למפקד המוסד בסודן, שעסק בהעלאה חשאית של יהודי אתיופיה לישראל, במה שלימים נודע כפרשיית אתר הצלילה בים האדום. י' נבחר לתפקיד בין היתר, מכיוון שבמוסד ביקשו להנחית מטוסי הרקולס בלב המדבר הסודני ולהעלות יהודים כך לישראל. סרט של נטפליקס שיצא לפני כמה שנים הציג במעט מה שעשו סוכני המוסד באותם ימים, אך לדברי י' הסרט אינו מייצג דבר. "כל מי שמכיר את מה שעשינו, יודע שהמבצעים היו הרבה יותר מיוחדים מהסרט".
"זו הייתה ארץ אויב רעה, לא מקום ידידותי במיוחד - וזאת בלשון המעטה. היינו עוברים שם דרך מחנות אימון של חמאס. אתה חי בארץ אויב, בכיסוי מלא, אבל הגיבורים האמיתיים היו העולים עצמם. אנחנו עשינו כיף. שילמו לנו, צללנו עם בחורות יפות משווייץ ומצרפת, ועשינו את העבודה. הם היו מתים בדרך במחנות, והמשיכו לעשות את המסע כי ידעו שנפתח חלון הזדמנויות אחרי 2,000 שנה להגיע ל'ירוסלם'.
"התחלנו לעשות מבצעים במדבר", משחזר י' את המבצעים ההרואיים להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. "גייסנו פעילים צעירים מאתיופיה והם עבדו בתוך המחנה, כי לא הייתה לאדם לבן אפשרות להיכנס למחנות. תחשוב על מאות אלפי פליטים שגרים באזור בגודל של גוש דן. היינו אומרים להם להביא לנו יהודים לנקודה מסוימת, ואדי או מחצבה נטושה, ואחרי שעתיים היינו מעמיסים אותם למשאיות בדרך למנחת".
"הקרקע בסודן אינה טריוויאלית לנחיתה. נכון, זה מדבר, אבל כשמתחילים לחפש מאות מטרים ישרים, בלי שיפועים ואבנים, מסתבר שזה לא פשוט גם במדינה שטוחה. היו תקופות שהייתי יורד לסודן לכמה שבועות רק כדי לאתר מקומות לנחיתה, בין היתר כי לא רצינו לחזור לאותו מקום פעמיים. נוסף על כך, יש שם תנועה גדולה של בדואים, ולכן היו מקרים שבהם הייתי מוצא מקום נהדר ואחרי שבועיים היה שם מאהל".
י' היה יוצא אל השטח ומוצא מיקום מתאים לנחיתה. "הנחיתות היו תמיד לפנות בוקר. זה לא היה טריוויאלי בכלל - לטוס למרחק כזה, בגובה נמוך כדי למצוא את המנחת. זה לא כמו היום עם מערכות מתקדמות. הנווטים היו שוכבים על הרצפה עם אמצעי ראיית לילה כדי לזהות את המיקום שסימנתי. תחשוב על רמת האימון שיצרתי עם הטייסים. הפקודות של חיל האוויר לטייסים היו לא לנחות על מנחת ארעי אם הם לא נחתו עליו בעבר במהלך היום, וכאן הם היו צריכים להנחית מטוס אלפי קילומטרים מהבית בלי להכיר את תוואי השטח. לפנות בוקר הייתי מביט אל השמים, ומזהה את האורות האינפרה-אדומות. הלב היה הולם. זה אירוע לא פשוט, שקיבל את אישור ראש הממשלה. זו הייתה משימה מדהימה, שכל פעם הצליחה".
במשך שש שנים ביצע י' את הפעילות המסווגת, ולאחר מכן, ב-1988, הוא סיים את תפקידו בסודן. בשל תפקידו המיוחד, לאחר מכן, התאפשר לו ב-1991 להגיע ליה"ק כאיש מילואים. "פגשתי את מפקד בסיס חיל האוויר בלוד (שנסגר מאוחר יותר; ח"ג) אל"ם יצחק ברנדט, והוא אמר לי שאני האדם הכי מנוסה בהנחתת מטוסי קרנף במדינת ישראל. 'יש יחידה שזה מה שהיא עושה', הוא הזכיר לי. וזה שידוך מהשמים. בין היתר שימש י' איש הקשר עם היחידות המיוחדות.
כיום משמש י' מדריך בכיר ביחידת ההנחתה הקדמית, ומכשיר לוחמים לעבודה ההרואית. "יה"ק כיום השתנתה מאוד מהימים שבהם הייתי במוסד ובתחילת ימיי כמילואימניק ביחידה. בתקופתי כסוכן מוסד, אנשי הצוות שלי היו לוחמים ואנשי היה"ק אפילו לא חצו את קו הגבול. זה היה מאוד משונה. היינו מתעסקים עם יחידות מיוחדות ב-1991, והם היו מסתכלים עלינו בעין מאוד עקומה. היום אנחנו באותה הרמה כמוהם".
עד לפני כמה שנים היה י' יוצא למבצעים בשטח, אך כיום הוא משמש מדריך ומכשיר את הלוחמים הצעירים. "אני לוקח בוחני עפר לשבוע בשטח וטוחן להם את הצורה - עובד, משפר. אני אחד מהאנשים שמסמיך את בוחני העפר לדרגות גבוהות יותר. היום כולם מכורים למכשיר GPS. הם שוכחים את השטח. זו המומחיות שלי: הכרת השטח, גיאולוגיה, סוגי קרקע, גיאומטריה, טופוגרפיה, מה השטח יעשה למטוס, אם הוא יקפוץ או ינחת כמו שצריך. זו התורה".
באפריל האחרון קיבל י' ממפקד חיל האוויר עמיקם נורקין אות הוקרה על כך שעשה מעל ומעבר בתרומתו למדינת ישראל - מפעילותו בסודן ועד יחידת ההנחתה הקדמית. "פיקד על מבצעים חשאיים בארץ אויב, ומכשיר דורות חדשים של מפקדים וחיילים", נכתב.
