מחקר של צה"ל: לוחמות לא נושרות יותר מלוחמים

שיעורי הנשירה שלנשים מיחידות לוחמותבמהלך ההכשרה זהים לאלה של גברים באותם תפקידים, ולעיתים אף נמוכים מהם. כך עולה מנתוני צה"ל שנחשפים בתגובה לבקשת חופש מידע שהוגשה על ידי "ישראל היום".

אחת הטענות המרכזיות של המתנגדים לשירותן של נשים כלוחמות היא כי שיעור הפציעות שלהן כתוצאה מההכשרה ומהפעילות המבצעית הוא גבוה. רבות מהלוחמות, נטען לאורך שנים, מתגייסות לתפקידים אלו - אך לבסוף נושרות והופכות לחיילות עורפיות.

אלא שטענה זו היתה נכונה רק בעבר. מהנתונים שמסר צה"ל ל"ישראל היום" עולה כי ב־2013 עמדה הנשירה מיחידות החי"ר הקל, חיל התותחנים, חיל האיסוף הקרבי, ההגנה האווירית ופיקוד העורף על 25%. המשמעות היא שבאותה שנה אחת מכל ארבע לוחמות שהתגייסה לשירות קרבי, נשרה בתקופת ההכשרה ועברה לתפקיד עורפי.

בצה"ל הבינו את הבעיה, ולפני כמה שנים גיבשו תוכניות אימונים חדשות, שהורידו באופן משמעותי את היקף הפציעות בקרב נשים, וכתוצאה מכך גם את שיעורי הנשירה מיחידות לוחמות. כך, כבר ב־2014 נרשמה צניחה במספר הלוחמות שנשרו בתקופת ההכשרה, ל־15%. ב־2018, השנה האחרונה שעליה סיפקו בצה"ל נתונים מלאים, נרשמה נשירה של 16% בקרב הלוחמות במהלך ההכשרה.

מבחן פיקוד העורף

למעשה, הנתונים בשנים האחרונות בנוגע לנשירה בקרב נשים זהים לאלו של הגברים בתפקידי לחימה. כך, ב־2016 נרשם שיעור נשירה של 12% בקרב נשים וגברים כאחד. ב־2017 ירד מעט שיעור הנשירה ל־11%, ואילו ב־2018 נרשם גם כן שיעור זהה של 16% לנשים ולגברים.

נקודת השוואה נוספת מגיעה מפיקוד העורף, שם משרתים לוחמים לצד לוחמות. מאז 2013 ניתן לראות כי שיעור הנשירה של לוחמות זהה או נמוך לעומת שיעור הנשירה של הלוחמים בטירונות של פיקוד העורף וההגנה האווירית. כך, ב־2018 נרשם שיעור נשירה של 14% בקרב הלוחמים בהכשרה זו, לעומת 10% בקרב הלוחמות. ב־2017 נרשם שיעור נשירה זהה בקרב גברים, לעומת 11% בקרב הנשים. ב־2015 נרשם שפל של 6% נשירה בלבד בקרב הלוחמות, לעומת 11% בקרב הלוחמים.

"לפני כשלוש שנים גובשה תפיסת כושר קרבי חדשה בצה"ל ונבנו שיטות אימון חדשות", נמסר מצה"ל, "גובשו תוכניות אימונים דיפרנציאליות ומדדים חדשים, אשר מביאים לידי ביטוי מדדי מעבר והצטיינות וכוללים מרכיבים שונים הנגזרים מתוכניות האימונים. התהליך הוטמע בהכשרות הבסיס של לוחמים ולוחמות, בהכשרות הפיקוד, בקורס הקצונה וכן בהכשרות המתקדמות, והביא לצמצום משמעותי בנשר של לוחמים ולוחמות, וכן לשיפור מתמיד ביכולות הפיזיות והמקצועיות במסגרת הכנתם למשימות המבצעיות".

לצד נתונים אלו, התבקשו בצה"ל לספק נתונים על אודות פציעות של נשים לעומת גברים, אך למרבה האבסורד - התברר כי אף שהנושא נמצא בשיח הציבורי כבר שנים ארוכות, אין נתונים מרוכזים על אודות הפציעות של נשים בצבא. בתשובה לפניית "ישראל היום" נמסר מדובר צה"ל: "הנתונים אינם קיימים בידי צה"ל באופן מרוכז".

על מנת לאתר את הנתונים, טענו בדו"צ, יש למפות את המשרתים ביחידות הלוחמות, להיכנס לתיקים הרפואיים ולנתח את הנתונים. לא ברור כיצד בוחנים בצה"ל את השאלה אם לוחמות מסוגלות לבצע את תפקידיהן כמו הגברים, ללא נתונים מרוכזים מעין אלו.

"אין הנחות במשא"

בצה"ל הדפו את השאלה אם נשים קיבלו פטור מהרמת משקלים כבדים בשל מצבן הפיזיולוגי, טענה נוספת שעלתה בקרב מתנגדי שילוב נשים כלוחמות. "לפי מדיניות צה"ל, נשים אינן מקבלות פטורים רפואיים מביצוע פעילות מסוימת בשל היותן נשים", אמרו בצה"ל.

עוד נמסר כיאין הבדלים בין נשים לגברים בכל הנוגע לכשירות מבצעית: "הכשירות המבצעית הנדרשת מחיילים ומחיילות המשרתים באותה מסגרת היא זהה, ואין שחר לטענות בדבר הורדת הרף. בצד זאת, ההבדלים הפיזיולוגיים והאנטומיים בין גברים לנשים באים לידי ביטוי באופן הערכתם במבחן הבר־אור".