לא להכיל עוד

עוד לא נרגענו מהמלחמה בקורונה, והנה מתרגשת על ראשינו מלחמה חדשה, נוסף על מלחמת עזה הבלתי נגמרת: המלחמה במרד הערבי הפנים־ישראלי, שהתחיל ביום ירושלים וסופו מי יודע מתי.

כרגיל, הכפתור שהדליק את המהומות הקשות הוא הכפתור הזהוב שבירושלים. רק נשמעות המילים "אל־אקצא בסכנה", וכל הפורעים יוצאים ממחילותיהם ומתחילים לפגוע ביהודים. מסורת יפה של חלק מערביי ארץ ישראל מאז פרעות תרפ"ט. בסיבוב הנוכחי החוליגנים הצעירים עלו מדרגה, עם ניסיונות לינץ' ביהודים בכל רחבי הארץ, הצתות, התפרעויות קשות, מארבים בכבישים. עד לכתיבת מילים אלה טרם יצאו כלי נשק ממקומות מסתורם, אבל ברור לי שזה רק עניין של זמן, עוד סיבוב או שניים וגם זה יקרה, קרבות רחוב בין חמושים יהודים למבקשי נפשם הערבים.

חייבים למפות את מוקדי ההסתה והפוגרומים ולטפל בהם ביד קשה. להטיל עוצר על יישובים שבהם תוקפים יהודים, לעבור בכוחות גדולים מדירה לדירה, לעצור חשודים, לחפש כלי נשק ואמצעי לחימה. הגענו לנקודה שממנה אין עוד הכלה. הפוגרומים ברחבי הארץ הם ההזדמנות להיכנס לעובי הקורה הזאת עכשיו, בלי קשר למצב פוליטי, בלי קשר לקואליציות עם רע"מ. על ברזל מכים כשהוא חם, ועכשיו הוא לוהט. איכוני טלפונים ממקומות המהומות יעזרו בוודאי לכוחות הביטחון לדוג את המחבלים המתחבאים בליבה של אוכלוסייה נורמטיבית. בליבם הם יודו לנו, גם אם בגופם ובקולם יגנו.

יש להודיע שבתוך שבוע - כל מי שבידו נשק לא חוקי יכול למסור אותו בלי להזדהות. בתום שבוע, מי שייתפס אצלו נשק יאבד את אזרחותו ואת אזרחות משפחתו הגרעינית לעשר שנים ויהפוך לתושב בלבד. הלכו הזכויות. אין רישיון, אין דרכון, אין משכנתא, אין ביטוח, אין כלום. בית שייתפס בו נשק ייאטם לעשר שנים. אדמה שיימצא בה נשק תועבר למדינה ל־48 שנים, וכל מי שמרים נשק מקבל כדור במקום. ככה.

ואז יתחילו המבצעים, כל לילה בהפתעה ביישוב אחר. יושם דגש על כבוד האזרחים וייקבעו כללים ברורים מה עושים ואיך מדברים. אבל ייעשה ביקור בכל בית ביישוב שתושביו רצו להתנסות בהרג יהודי מיד ראשונה. קצת מזכיר מה שקורה בשטחים. לצערי, למדנו בשטחים כמה יכולות שעשויות להיות שימושיות עכשיו.

איור: יהודה נוני, Nuni-art.com

כמה אני מצטער לכתוב טקסט כזה. כבר חשבתי שאנחנו הולכים לפרק חדש, וכמו תמיד, הקיצונים מבאסים הכל. גם אלה שלנו. אפרופו שלנו - חייבת לצאת הוראה מיידית מהמפכ"ל שאין לעצור אזרחים שומרי חוק משלנו שהגנו על עצמם בנשק ופגעו במחבלים עם תעודת זהות כאילו משלנו.

הנוהג הפסול הזה, של האשמת הקורבנות ושיבוש חייהם לגמרי, עד כדי העמדה לדין באשמת רצח למינהו, חייבת להתבטל מייד. משטרה שלא מטפלת בתוקפים היא חלשה. משטרה שמטפלת במתגוננים היא הכי חלשה. המפכ"ל קובי שבתאי, נא להנחות להפסיק את הבלבול.

כמה עצוב שבדיוק כשנדמה היה שמשהו זז בחברה הערבית, יצאו חלק מצעיריה ובעטו בדלי. לטובת רוב ערביי המדינה הרוצים בשילוב, חייבים להגיב תגובה חסרת פרופורציות לפוגרומים של השבוע, כי להכיל זה להאכיל את המפלצת, וזותי יש לה נטייה לנשוך את היד המאכילה.
 

דמוקרטים

אי אז בימים, כשניטש בארץ הוויכוח הלא־כזה־חשוב בין תומכי טראמפ לתומכי ביידן, אמרתי שוב ושוב שביידן הזה יהפוך לנו את העולם על הראש. הפכתי ללעג ולקלס בקרב כותבי השמאל. אמרו שאני מוזר, קיצוני, תלוש והזוי. והנה, אל מול עינינו הלא כל כך משתוממות, כל מה שחזו אנשים כמוני, שיש להם אלרגיה לדמוקרטים אמריקנים, לפרוגרסיבים ולשמאל העולמי, קורה במהירות מדהימה ובקנה מידה עצום.

הדחליל הזה, שיושב בבית הלבן ומסובך באינטרסים עם הסינים והאיראנים, לא בזבז זמן. הוא שעט אל עסקת הגרעין בחזרה, ועוד לפני שהושגה, הוא כבר התנער פומבית מבעלי בריתו במזרח התיכון ואימץ בחום את אויביו עד לפני רגע. והאיראנים לא מבזבזים שנייה: עם הכסף שהחל לזרום בחזרה בצינורות החלודים הם מייד משמנים את כל לגיונותיהם הפרוסים בחלק העולם הזה. החות'ים קיבלו לחוח טרי יחד עם טילים ארוכי טווח, חיזבאללה מותח איברים, בלחיי חמאס עלה סומק נעורים.

השבוע פתחו הסעודים בשיחות עם האיראנים, שיחות כניעה, כי הבינו שבבית הלבן אין להם מה לחפש בשנים הקרובות. וכשהם מדברים עם טהרן הם מתרחקים מאיתנו, ומי יודע מי יעלה בגורל הסכמי אברהם. להערכתי ייחלשו מאוד, והנסיעות לדובאי יהפכו לזיכרון רחוק, כמו הטיולים לקהיר.

העימות הנוכחי עם עזה קרוי בטעות "שומר החומות". למעשה זוהי מלחמת ביידן הראשונה, ואחריה יבואו עוד. כל מי שזלזל בנבואות השחורות על תקופת הכהונה של ביידן וחבר מרעיו הרעים, ובראשם הבוגד השפל ג'ון קרי, שסיפר את סודותינו לאיראנים ישירות, מטשטש עכשיו את הקשר בין הבחירות באמריקה לתבערה במזרח התיכון.

שימו לב - אין במהדורות החדשות כמעט כלום על התנהלות החוץ של הממשל החדש, וזה לעומת דיווחים יומיומיים מבזים על הנשיא טראמפ בימי כהונתו. לא שיש לנו פה מה לעשות כרגע, ולא שהשפענו כהוא־זה על תוצאות הבחירות באמריקה; אבל לשיח הפנימי פה חשוב לזכור מי רואה את המציאות, ומי ממציא מציאות ומשתיק את הדיה כשהיא מתפוצצת בפנים.
 

מסאז’

נפלה לידי הזכות להיות מסאז'יסט לא רע. אני אומר נפלה לידי הזכות, כי היכולת הזאת פשוט קרתה לידיים מאליה, לא עשיתי דבר כדי להרוויח אותה. ידיי יותר חכמות ממני, והן יודעות איכשהו איפה ללחוץ כדי להביא הקלה במיני מכאובי גב וצוואר.

כיוון שכך, נהייתה סצנה משעשעת באולפן תוכנית הבוקר, שאליו באים אנשים שקמים תפוסים מאיזו שינה בתנוחת מעוקמת, או מלחץ היום המגיע, או השד יודע מה. מייד כשאני מזהה אדם כזה, אני מבקש רשות, מפשיל את שרוולי חליפתי, ובהפסקת הפרסומות הקרובה נותן לאדון או לגברת טיפול בזק בצוואר ובכתפיים, שבדרך כלל מביא בסיומו חיוך רחב של הקלה ופתיחת עיניים לרווחה. אני מעסה את חברי צוות האולפן, מרואיינים, מרואיינות, מי שצריך.

למדתי שאנשים רבים מסתובבים ימים שלמים עם כאבי ראש, שמקורם בצוואר תפוס, וצוואר תפוס רק מחפש יד אוהבת שתשחרר אותו, כי הוא רק רוצה צומי, גם לו לא נוח להיות ככה. אם שוברים לרגע את הדיסטנס הגופני בין אנשים ונוגעים בנקודה המדויקת, ולוחצים עליה במידה הנכונה, ומזיזים לפה ולשם - פוף, זה משתחרר, והראש נרגע, וכל מה שהיה מעיק נגוז.

בעיניי, לדעת לעשות מסאז' בסיסי זה בייסיק. זה כמו לדעת לעשות החייאה, כמו לדעת להפעיל דפיברילטור. רק שהחייאה לא בטוח שייצא לכם לעשות גם אם למדתם, ומסאז' צוואר־כתף ייצא כמעט כל יום. וזה כיף גדול לעשות בשביל אדם מה שהוא לא יכול בדרך כלל לעשות עבור עצמו.

בעולם מתוקן, שעל הקמתו אני שוקד כעת במעבדותיי שבפתחת לכיש, כל אדם ילמד עיסוי ראשוני. זה גם מועיל מאוד בזוגיות. מצב רוח קודר יכול הרבה פעמים להתבהר בחמש דקות של מסאז' ממוקד.

היכולת הזאת מאפשרת לי לגעת באנשים באופן שהמפגש בעבודה לא מאפשר. בזמן עיסוי האדם הופך להיות רק שרירים, כל הדעות נשכחות, כל ההגנות נרגעות, אני מרגיש שלא משנה מה נאמר סביב השולחן - מה שייזכר זה המגע. לשני הצדדים.

אז אם נתפסתם על הבוקר ואני עובר מולכם, אל תתביישו לבקש. 

avrigilad@gmail.com