עד לפני שבועיים, סרט המלחמה "הקרב באגם צ'אנגג'ין" היה מדורג כרווחי ביותר בקולנוע לשנת 2021, עם הכנסות של 902 מיליון דולרים בקופות. מעולם לא שמעתם עליו? אתם לא לבד.
בעוד משבר הקורונה שיתק במשך כמעט שנתיים את עולם התרבות והוביל לסגירת בתי הקולנוע ברוב המדינות בעולם (הרווחים מהקופות בעולם ב־2020 נאמדו ב־12.4 מיליארד דולרים בלבד, צניחה אדירה של 71 אחוזים בהשוואה ל־42.5 מיליארד דולרים ב־2019 ושפל שלא נראה זה 40 שנה) - הסינים כבר חזרו ל"עסקים כרגיל" וחטפו מהוליווד את עמדת המובילה.
בעיר הסרטים הצליחו להתאושש קצת, ומאז ההקלות שעליהן הוכרז בקיץ האחרון הוציאו כמה שוברי קופות יחסיים כמו "מהיר ועצבני 9", שהכניס 726 מיליון דולרים (שני קודמיו בסדרת סרטי מכוניות המירוצים הכניסו כל אחד יותר ממיליארד דולרים), סרט גיבורי העל "שאנג צ'י ואגדת עשר הטבעות" של דיסני ומארוול קומיקס, שנחשב להצלחה מתונה עם 493 מיליון דולרים בקופות, וכמובן "לא זמן למות", האחרון בסדרת סרטי ג'יימס בונד, שלא פתח חזק אבל נשאר על מסכי הקולנוע לאורך כמה שבועות בזכות היכולת שלו למשוך קהלים מבוגרים, והכניס במצטבר 771 מיליון דולרים.
ואז הגיע איש העכביש.
"ספיידרמן: אין דרך הביתה", שעלה לפני שבועיים לאקרנים בארה"ב, ריסק את הקופות והחזיר להוליווד את הצבע ללחיים. בתוך 12 ימים בלבד עבר את רף מיליארד הדולרים בהכנסות - הפתיחה השלישית הכי גדולה אי פעם ("הנוקמים: אינסוף" עשה זאת בחמישה ימים, "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" ב־11 ימים). ההערכות הן ש"ספיידרמן", בגילומו של טום הולנד, יגיע לסך הכנסות של 1.75 מיליארד דולרים, ויהיה הסרט הרווחי ביותר מזה שנתיים ואחד הקופתיים בהיסטוריה של הוליווד.
• • •
"ההכנסות של 'ספיידרמן' מקרבות את סך הרווחים של תעשיית הקולנוע העולמית ל־22 מיליארד דולרים, שהם אמנם חצי מהכנסות השיא ב־2019 אבל משהו שלא יכולנו לדמיין לפני שנה, בשיאו של הגל השני של הקורונה", אומר פול דרגרבדיאן, אנליסט של חברת "קום־סקור" המספקת שירותי ניתוח של ענפי הבידור בארה"ב, בראיון עם "שישבת".
"2021 היתה שנת ההתאוששות, ולכן השנה הבאה תהיה המבחן האמיתי של תעשיית הקולנוע", ממשיך דרגרבדיאן. "אנחנו כבר יכולים לראות שכשמדובר בסרט כמו 'ספיידרמן', הקהל מגיע בהמוניו. סוף השבוע שבו עלה הסרט היה אולי אחד החשובים ביותר בתולדות הענף, מבחן קריטי שבו נרשם ניצחון סוחף שנתן רוח גבית לגבי מה שצפוי לנו הלאה. כי אם 'ספיידרמן' לא היה מסוגל להוציא את הקהל מהבית, עם הביקורות המהללות והקמפיין המאסיבי, אז באמת היינו בצרות.
"כשמקבלים את ההחלטה הרגשית להתמסר לחוויית הקולנוע וללכת לצפות בסרט על המסך הגדול, אפילו כששוב צץ סיכון של וריאנט חדש, זה אומר הכל לגבי החיוניות והרלוונטיות של הקולנוע".
האם ההחלטה לשחרר סרטים במהרה לשירותי הסטרימינג בזמן הקורונה השתלמה?
"הכל תלוי בטווח הגילים שאליו פונה סרט מסוים. כל האולפנים ניצבו בפני אתגר חסר תקדים, והיו צריכים לחשוב על הדרך היעילה והמהירה ביותר להפיץ את הסרטים לקהל. 'חולית' של אולפני וורנר, למשל, הכניס 390 מיליון דולרים מכובדים, מתוך הבנה של הקהל שזה סרט שחייבים לראות על מסך גדול. אבל 'משפחה מנצחת' עם וויל סמית הכניס רק 26 מיליון דולרים, וההשערה היא שזה סרט שאנשים צפו בו בעיקר בבית.
"גם העיבוד המחודש למחזמר 'סיפור הפרברים' של סטיבן ספילברג אכזב כשעלה לאחרונה והכניס בסוף השבוע הראשון שלו רק 10.5 מיליון דולרים, אבל זה סרט שיש לו פוטנציאל בקרב משפחות ויכול לרוץ במשך כמה שבועות, בוודאי עכשיו, בתקופת החגים והשנה החדשה".
סרטים עם פוטנציאל לאוסקר לא נחשבים בדרך כלל להצלחות קופתיות גדולות.
"נכון. אנחנו חיים בעולם של שוברי קופות שפונים קודם כל לצופים צעירים, ובעלי האולמות זקוקים להם כדי לאפשר את הפעילות בתקופה כזו. הפלח הדמוגרפי הקריטי ביותר עבור התעשייה הוא גברים צעירים.
"אבל אם בוחנים סרטים עם זיקה חזקה יותר לעונת הטקסים, הרי דווקא סרטים כמו 'בית גוצ'י' עם ליידי גאגא או 'הכרוניקה הצרפתית' של הבמאי וס אנדרסון רשמו נתונים סבירים: 'בית גוצ'י' הכניס 112 מיליון דולרים, בעוד התקציב שלו היה 75 מיליון, ו'הכרוניקה הצרפתית' הכניס 43 מיליון דולרים, מול תקציב של 25 מיליון".
ועדיין, רק לפני שבוע הודיעו אולפני יוניברסל על דחייה של "מהיר ועצבני 10" ל־2023.
"לכל אולפן יש שיקולים משלו, אבל המהלך של דחיית סרטים מבהיר עד כמה הם בונים על ההתאוששות של בתי הקולנוע, ולא על הסטרימינג, שעל פניו שינה את חוקי המשחק אבל לא מספק את הסחורה בכל מה שקשור לרווחים. האולפנים מוכרחים לקבל את התמורה עבור כל הסרטים עתירי התקציב הללו. נכון שחיזוק של שירותי הסטרימינג והעלאת מספר המנויים מצטיירים טוב בישיבות מנהלים של בעלי המניות, אבל לא משם מגיע הכסף הגדול.
"תראה, למשל, את 'הודעה אדומה', בכיכובם של ראיין ריינולדס, דוויין ג'ונסון וגל גדות. הוא קיבל את התואר 'הסרט הנצפה ביותר בנטפליקס', אבל נעלם מהר כמו שהגיע. ככה זה עם הטרנדים החולפים שהסטרימינג מייצר. אין לו השפעה תרבותית מתמשכת כמו סרט שיצא בקולנוע".
מה שבטוח זה שזאת עוד דריסת רגל משמעותית לגל גדות.
"נכון. הקהל האמריקני, ובעצם הקהל בכל העולם, מתרגל אליה כאל אחת הכוכבות הגדולות שעוד נכונות לה שנים רבות של עשייה והישגים מקצועיים. ועם זאת, אני משוכנע שגם היא משתוקקת לראות שוב את השם שלה מתנוסס על כרזות בכניסה לבתי הקולנוע. זוהי תעודת כבוד לכל יוצר בהוליווד".
• • •
ומה לגבי המסך הקטן? על פי נתונים שפרסם לפני כשבועיים מגזין "וראייטי", בשנת 2021 יצאו לא פחות מ־1,923 סדרות מקור מכל הז'אנרים ובשלל פלטפורמות השידור - ערוצי טלוויזיה, כבלים וסטרימינג, חלקן חדשות וחלקן עונות חדשות לסדרות קיימות. מדובר בנתון שיא של כל הזמנים ליצירה טלוויזיונית ובעלייה של 22 אחוזים ביחס לשנה שעברה.
נטפליקס היא עדיין ספקית הסטרימינג החזקה ביותר, עם 214 מיליון מנויים ברחבי העולם, אך המתחרות כבר נושבות חזק בעורפה.
דיסני פלוס, שהושק לפני שנתיים ועדיין לא הגיע לישראל, כבר עומד על 118 מיליון מנויים, וביחד עם Hulu של תאגיד דיסני בארה"ב, שרשם 40 מיליון מנויים, התחזית הסבירה היא מיזוג של השניים. תאגיד טיים־וורנר מדווח על 70 מיליון מנויים ל־HBO מקס, אף כי חלק נכבד מהם הם מנויים של ערוץ הכבלים HBO בטלוויזיה, שמקבלים את שירות המקס ללא תוספת תשלום.
הספקיות האחרות שומרות את הקלפים קרוב לחזה: אמזון פריים הצהירה באפריל האחרון על 175 מיליון מנויים, אולם הנתון מתייחס לכלל המנויים באתר הסחר האלקטרוני ולא ספציפית לשירותי התוכן, ואילו ענקית הטכנולוגיה אפל, שהשיקה את שירות הסטרימינג שלה לפני שנתיים, הסכימה להודות שיש לה קצת פחות מ־20 מיליון מנויים. למרות הנתון הנמוך והתוכן המועט, אפל כן הצליחה לרשום כמה הצלחות בקרב המבקרים, כמו סדרת הדרמה "תוכנית הבוקר" בכיכובן של ג'ניפר אניסטון וריס ווית'רספון, והקומדיה "טד לאסו" על מאמן פוטבול שמתגייס לאמן קבוצת כדורגל אנגלית כושלת, בכיכובו של ג'ייסון סודייקיס.
"בעיניי, 'טד לאסו' היא הסדרה הבולטת של השנה", אומר מאט ראוץ', מבקר הטלוויזיה הבכיר של המגזין הוותיק "טי.וי.גייד". "היא היתה הזוכה הגדולה של האמי כשקטפה שבעה פרסים, ונחשבה למפלט של נחמה בתקופת הקורונה, כשהביאה הרבה הומור ונשמה. זו דוגמה מובהקת לאחת מסדרות הסטרימינג שכובשות יותר ויותר צופים.
"סדרה אחרת שזכתה להצלחה ונמצאת בפסגת הסדרות הטובות של 2021 היא 'וונדה־ויז'ן' של דיסני, מיני־סדרה שמבוססת על דמויות מ'הנוקמים', ושהביאה את תאגיד מארוול קומיקס לטלוויזיה. זו סדרה שהצדיעה באהבה לסדרות טלוויזיה נוסטלגיות בבניית העלילה שלה, וכמעריץ של המדיום זה היה מדהים".
"וונדה־ויז'ן", בכיכובם של אליזבת אולסן ופול בטאני, היא למעשה המשך של מהלך שהחלה דיסני, עם הרחבת המותגים הקולנועיים שלה לשירות הסטרימינג. היא עשתה זאת בהצלחה כבר בנובמבר 2019 עם "המנדלוריאן", שעלילתה מתרחשת ביקום של סרטי "מלחמת הכוכבים" ושכבר הספיקה לזכות ב־14 פרסי אמי על שתי עונותיה הראשונות, המשיכה עם "הפלקון וחייל החורף", "לוקי" ו"הוקאיי", ובקנה יש עוד סדרות עם דמויות חדשות, כמו "הענקית הירוקה" ו"מיס מארוול".
לדבריו של ראוץ', המספר הבלתי נתפס של סדרות באוויר, שעולה מדי שנה, מצביע על התחזקות של מגמות מהשנים האחרונות, כמו קאמבקים ורימייקים של סדרות מהעבר, ובעיקר על הפתיחות של הצופים לסדרות מכל רחבי העולם - כפי שמעידה ההצלחה הכבירה של דרמת המתח הקוריאנית "משחק הדיונון".
"הטלוויזיה עברה תהליך של גלובליזציה, ותוכן מכל העולם פרוס לפנינו - לא רק סדרות בריטיות, כמו שהכרנו בעבר, אלא גם סדרות מרחבי אירופה ואסיה, וכמובן מישראל", אומר ראוץ'. "זה גיים צ'יינג'ר עבור התעשייה. כל מי שיש לו נטפליקס כבר נחשף ל'פאודה', למשל, בין שהוא צופה בה עם כתוביות ובין שבדיבוב לאנגלית, כי הקהל מחפש דברים מקוריים. זו גם הסיבה ש'משחק הדיונון' הפכה ללהיט. זה לא משהו שהיינו רגילים אליו, ולפתע אי אפשר להפסיק לצפות בו.
"והעניין הוא, שאי אפשר לחזות את הלהיטים האלה. נטפליקס לא קידמה את 'משחק הדיונון'. אני, כעיתונאי טלוויזיה ותיק, לא קיבלתי אף איתות מהם כשהיא עלתה. זו סדרה שהמריאה משום מקום, וזאת הולכת להיות תופעה חוזרת גם בעתיד".
מנגד, "פגע וברח" של יוצרי "פאודה", ליאור רז ואבי יששכרוף, בוטלה חודש אחרי שעלתה בנטפליקס.
"המודל של נטפליקס מתקיים קודם כל על הצלחה ראשונית. לסדרה הזאת דווקא כן היה קידום מכובד, ומבקרי הטלוויזיה בארה"ב כתבו עליה כשהיא רק עלתה באוגוסט, אבל היא איבדה מומנטום מהר ואחרי חודש נגמר הסיפור.
"זאת הוכחה לכך שאין באמת חוקים. לנטפליקס יש כמות אדירה של תוכן מקורי שהם לא מפסיקים להציף את המנויים שלהם בו, וברגע שמשהו לא תופס בשלב מוקדם, הם מייד מחסלים וקוברים אותו. בלתי אפשרי לעקוב אחרי הכל, ובמקרים רבים מוטב היה שהיו משחררים פחות תוכן ונותנים מעט יותר זמן לסדרה למצוא קהל. כלומר, מצד אחד המגוון הרחב חושף אותנו לתכנים שספק אם היינו מגיעים אליהם, אבל מצד שני הוא משאיר באפילה הרבה אחרים. אני עובד בלראות טלוויזיה, ואפילו אני לא מספיק לצפות בכל דבר שעולה.
"אני קורא לנטפליקס 'הקרמלין', כי הכל שם נעשה במעטה חשאיות. הם לא מספקים מידע לגבי נתוני צפייה, ואף פעם לא יסבירו מה הסיבה לביטול של סדרה. כשסדרה בטלוויזיה מבוטלת, יש תמיד דיבור סביב ההחלטה, מעריצים טוענים שזה לא צודק, השחקנים משמיעים את קולם, נוצר שיח. אבל כשסדרה בסטרימינג מבוטלת מעכשיו לעכשיו, אף אחד לא באמת מתרעם.
"הסטרימינג, בהגדרתו, מספק לנו תכנים רגעיים עם חיי מדף קצרצרים. בהרבה מקרים נעשה בינג' של סדרה במשך יום-יומיים, נעבור אחריה למשהו אחר ואחרי שבוע כבר נשכח ממנה. בטלוויזיה הסדרות עדיין משודרות בפורמט המסורתי של פרק מדי שבוע, אנחנו מפתחים בהדרגה קשר לעלילה ולדמויות ולכן נקשרים אליהן יותר. בשורה התחתונה, מאוד קשה להצביע על להיטים בנטפליקס. 'משחק הדיונון' היא להיט ברור, אבל סדרות אחרות לא בהכרח. אף אחד לא באמת יודע מהם המספרים, וכל ענף הטלוויזיה בערפל בגלל זה".
עוד תובנה ברורה היא שמקוריות הפכה למצרך נדיר, וכתוצאה מכך צצים יותר ויותר עיבודים מחודשים וסדרות המשך - הכל בתקווה שהצופים, שזוכים לקאמבק של דמויות אהובות מהעבר, יזכרו להן חסד נעורים ויצפו גם בקורותיהן החדשים.
כך, למשל, בשנה החולפת חזרו לחיינו "דקסטר", "גוסיפ גירל", "CSI לאס וגאס" ו"שנות הקסם", ובשנה הבאה נראה גם סדרת המשך ראשונה ל"משחקי הכס" וקאמבק לסדרה הוותיקה "חוק וסדר". HBO החזירה לחיינו שלוש מתוך ארבע גיבורות "סקס והעיר הגדולה" עם "פשוט ככה", ובמקביל כבר עובדים שם על פיתוח גרסאות חדשות לשתי סדרות הדרמה ששמו אותם לפני שני עשורים על המפה: "הסופרנוס" ו"עמוק באדמה".
"ל־HBO היתה שנה חזקה הודות למיני־סדרה הפופולרית 'הסודות של איסטאון' בכיכובה של קייט ווינסלט, הלהיט המפתיע ועתיר הבאז 'הלוטוס הלבן' וכמובן העונה השלישית של 'יורשים', שהיא ללא ספק הדרמה הטובה של השנה", אומר ראוץ'. "בערוץ כמובן מנצלים את כל ההצלחות הללו כדי להזכיר גם את הזמינות שלהם ב־HBO מקס. שם גם הפיצו בלעדית את 'פשוט ככה', אבל זו סדרה שהתקבלה עד כה בביקורות חלוקות, בעיקר כי היא לא מרגישה כמו משהו רענן. אותי מרתק לצפות במשהו שעוד לא ראיתי".
• • •
ואיך אפשר לסכם את עולם הבידור של 2021 בלי קצת סקנדלים? עוד תופעה שחזרה בתעשייה בסוף השנה היא גל מחאה נוסף של קמפיין MeToo: השחקן כריס נות', הלוא הוא מיסטר ביג ב"פשוט ככה", הואשם לפני כשבועיים בהטרדות מיניות ונבעט מהסוכנות שייצגה אותו; ג'ף גרלין, המוכר כסוכן הוותיק של לארי דיוויד ב"תרגיע", פוטר לאלתר מהסיטקום "הגולדברגים" בכיכובו, לאחר תלונות חוזרות ונשנות למחלקת משאבי האנוש של אולפני סוני על התנהגות בלתי הולמת ושפה גסה מצידו; ואילו מגיש CNN הוותיק כריס קואומו פוטר מרשת החדשות בכבלים בצל האשמות על הטרדות מיניות, ארבעה חודשים בלבד לאחר שאחיו, מושל ניו יורק היוצא אנדרו קואומו, פרש מתפקידו בגין האשמות דומות.
סקנדל מסוג אחר שזכה לתשומת לב היה הראיון הטלוויזיוני שהעניקו הנסיך הארי ובת זוגו מייגן מרקל לאופרה ווינפרי באחוזה המפוארת שלה שבסנטה ברברה. בראיון עתיר הבאז התלוננו השניים על גזענות בבית המלוכה, ובעיקר ניצלו את המעמד כדי לבסס את הפרק החדש והנוצץ בחייהם עם המעבר לקליפורניה.
ואילו פרשייה נוספת שעשתה כותרות ברחבי העולם, ובנסיבות טרגיות, היתה תקרית הירי על סט צילומי המערבון "ראסט". השחקן אלק בולדווין, שהוא גם אחד המפיקים של הסרט, ירה למוות בשגגה בצלמת הלינה האצ'ינס ופצע את הבמאי ג'ואל סוזה. עקב התאונה הופסקו צילומי הסרט, ובולדווין עדיין נדרש לתת את הדין על המקרה.
השנה של אדל
שלא במפתיע, האלבום הרביעי של אדל, "30", שיצא לפני שבעה שבועות, הוא הנמכר ביותר ב־2021 והראשון זה יותר משנה שמכר יותר ממיליון עותקים בארה"ב. בהשראת חבריה הארי ומייגן, גם אדל נעזרה באופרה ווינפרי לטובת ספיישל טלוויזיוני על גבעות הוליווד לכבוד יציאת האלבום, וכבר הספיקה להכריז על מופע בלאס וגאס, שייצא לדרך בחודש הבא וירוץ מדי סוף שבוע עד אמצע אפריל. בכל ערב כזה צפויה אדל לשלשל לכיסה מיליון דולרים.
"לא היה השנה קאמבק מסקרן יותר מזה של אדל, ואני חושב שהיא אפילו יכלה להפגיז יותר ביחסי הציבור", אומר יו מקינטייר, מבקר מוזיקה במגזינים "פורבס" ו"בילבורד". "כשהיא הוציאה את הסינגל 'Hello' ב־2015, זה היה ממש רגע מכונן, והפעם היא שמרה יחסית על פאסון. היא בעיקר מדגישה את העובדה שהיא עושה מוזיקה בדרך שהיא אוהבת, בלי לרצות אף אחד.
"הסינגל החדש שלה, 'Easy on Me', כבש את המקום הראשון במצעדים ועושה את העבודה, אבל לא ברזולוציות וההתרגשות שהיו לפני שש שנים. גם מכירות האלבום החדש טובות, אבל לא כמו בפעם הקודמת. אבל גם כשאדל לא בשיאה, היא עדיין ממוקמת הרבה לפני כל אמן אחר בימינו".
ובמקום לתכנן סיבוב הופעות עולמי היא בדרך לווגאס.
"זה מהלך שצבר תאוצה בעשור האחרון. אם פעם וגאס היתה בעיקר במה עבור מוזיקאים בערוב ימיהם, בשנים האחרונות הצליחו מלונות הקזינו לגייס למופעי קבע שמות כמו ג'ניפר לופז, מריה קארי ואפילו ליידי גאגא.
"לאדל לא יהיה כאב הראש של לדלג ממדינה למדינה, בטח בימי קורונה, וזה גם חוסך משמעותיות עלויות הפקה ושינוע ציוד. זה יאפשר לה לנוח ולשמור על הקול שלה, וכמובן לגדל בנחת את בנה אנג'לו בן ה־9. מכיוון שמדובר במופע אינטימי יחסית, מחיר ממוצע לכרטיס הוא 328 דולרים, וכל המופעים המתוכננים כבר נמכרו מראש. היא עושה הון תועפות מהסידור הזה.
"אגב, מי שהתחילה את הטרנד היא בריטני ספירס. כשהיא החלה במופעי קבע בווגאס אנשים הופתעו מכך, אבל היא הרוויחה 140 מיליון דולרים מ־248 הופעות שנמשכו על פני ארבע שנים לסירוגין".
בריטני עשתה כותרות השנה בלי שבכלל יצרה מוזיקה.
"אני שותף לשמחתם של רבים על כך שבריטני סוף־סוף השתחררה מהאפוטרופסות של אביה ויכולה לחיות את חייה באופן עצמאי כמו כל אדם בוגר. אני גם סקרן מאוד לראות כיצד כל הסיפור של תנועת Free Britney, שעלתה לסדר היום בזכות הסרט התיעודי עליה, ישליך על פרשות אחרות של סלבריטאים. הרי הניצחון של בריטני היה בזכות הלחץ החברתי שהופעל בעקבות הסרט, ויהיה מסקרן לראות אילו עוד תהליכים יכולים להניע מעריצים".
ולמה אנחנו מצפים ב־2022?
"בראש ובראשונה לאלבומים חדשים מביונסה, מהארי סטיילס ומאריאנה גרנדה, שגם מככבת בעיבוד הקולנועי למחזמר המצליח 'Wicked', המבוסס על עלילות מתוך 'הקוסם מארץ עוץ'.
"טיילור סוויפט תמשיך גם היא לככב באמריקה, כי יש לה בקנה שני אלבומים נוספים שהיא מתכננת להוציא, ואני מניח שאמנים שהרבה זמן לא שמענו מהם יחזרו בשנה הקרובה - כמו כמובן תגליות חדשות".
ואכן, 2021 היתה שנה של פריצות עבור יוצרים צעירים, ובראשם אוליביה רודריגו בת ה־18, שהתגלתה תחילה כשחקנית בסדרות של דיסני והוציאה השנה אלבום בכורה עטור שבחים, והראפר ליל נאס X בן ה־22, ששנתיים אחרי הלהיט "Old Town Road" הוציא אלבום ראשון. רודריגו מועמדת לשבעה פרסי גראמי בטקס שייערך בסוף חודש ינואר, וליל נאס X מועמד גם הוא לפרס בחמש קטגוריות.
"זה תמיד מרגיש פנומנלי כשיש גל של אמנים צעירים, אבל זוהי לא תופעה חדשה", אומר מקינטייר. "אחרי הכל, אפילו מייקל ג'קסון היה ילד כשגנב את ההצגה בתור סולן הג'קסון פייב, ובריטני ספירס פרצה בן־לילה לפני שעוד מלאו לה 18. הצעירים הם באופן מסורתי אלו שמתווים את הדרך לגבי הדבר הבא במוזיקה.
"מעבר לזה, אמריקה נפתחה למוזיקה מהעולם כפי שעוד טרם נראה, הרבה בזכות הרשתות החברתיות ושירותי ההאזנה בסטרימינג. למשל, להקת הפופ הקוריאני BTS, שהיתה הזוכה הגדולה בטקס פרסי המוזיקה האמריקנית, או הראפר האוסטרלי דה קיד לארוי, בן 18 בלבד, שנחשב לפריצה בינלאומית משמעותית".
מה בנוגע לאמנים הישראלים נועה קירל וסטטיק ובן־אל, שמנסים את מזלם בחו"ל בשנתיים האחרונות?
"אני מוכרח להודות שמעולם לא שמעתי עליהם".
dcaspi@goldenglobes.org
