"מבחינתי כל יום שבו עזרא שיינברג נמצא בכלא, זה יום שבו אני יכולה להמשיך לקום בבוקר", אומרת ג' ועוצמת את עיניה בחוזקה. "כשאני יודעת שהוא בכלא, אני יכולה להמשיך את שגרת החיים שלי, ללכת לעבודה, להיות עם המשפחה שלי. אבל ברור לי שברגע שהוא יוצא לחופשי, אני נכנסת לכלא משל עצמי".
ג' היא אחת הנשים שנפגעו מהרב עזרא שיינברג מצפת, לשעבר ראש ישיבת "אורות האר"י" בעיר. בימים אלו הוא מרצה עונש מאסר של שבע שנים וחצי, שאמורות להסתיים בינואר 2023, בעוד שנה ושלושה חודשים בלבד.
שיינברג הורשע ב־2017 במסגרת עסקת טיעון בביצוע עבירות מין ב־8 נשים שפנו אליו מתוקף מעמדו הדתי־רוחני, תוך ניצול מעמדו והאמון שניתן בו. ג' לקחה את התלונה צעד אחד קדימה, וביוני האחרון זכתה בתביעה אזרחית שהגישה נגדו. שיינברג חויב לשלם לה פיצוי כספי בגובה של 338 אלף שקלים.
עד היום, שש שנים אחרי שהפרשה התפוצצה, היא רועדת כששמו עולה בתקשורת, בדיוני בית המשפט, בסיוטים שלה. גם לפני כחודשיים, כאשר ועדת השחרורים החליטה לקצר את עונשו של שיינברג בשליש בעקבות התנהגות טובה, נשימתה נעתקה. אלא שלאחר לחץ ציבורי ברשתות החברתיות, נוסף על פנייה של ח"כים ועמותות המסייעות לנפגעות, החליטה הפרקליטות לערער על החלטת ועדת השחרורים. בשבוע שעבר קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את הערעור, ושיינברג נשאר במאסר לעוד חצי שנה לפחות. לאחר פרק הזמן הזה יוכל שוב לפנות לוועדת השחרורים.
"כשחשבתי שהוא משתחרר זה הפחיד אותי והרתיח אותי במקביל", אומרת ג' בראיון בלעדי ל"שישבת". "בכל רגע שבו חשבתי שהוא משתחרר, הרגשתי שהוא שוב משתלט על המחשבות שלי.
"אני לא יודעת איך הוא עובד היום, אבל אז, כשעוד האמנתי שהוא אדם תורני ורוחני, הוא היה יכול להיכנס למחשבות שלך. לדעת איפה את נמצאת, מה את עושה, לגרום לך להרגיש זרמים בכל הגוף. זו תחושה שמישהו נכנס לתוך המוח שלך ומתחיל להבין מה קורה לך שם. זה מפחיד. התחושות האלה, של חיטוט במחשבות, לא היו שם לפני שהכרתי אותו".
• • •
התחושות האלה של ג' פחתו מאז ששיינברג נאסר, אבל מדי פעם, היא מודה בלחש, היא עדיין מרגישה את הכוחות שלו. "זרמים בכל הגוף ותחושה שמישהו עוקב אחריי", כאלה שגורמים לה להשתבלל בקצה המיטה ולהתכנס בתוך עצמה. "כשזה קורה, אני מתנתקת מהמקום שאני נמצאת בו באותו הרגע, וחוזרת ואומרת לעצמי שאין לו כוחות. שהוא נמצא בכלא. שהוא לא יכול לעשות את זה יותר. אבל זה מגיע גם בחלומות, יותר נכון בסיוטים, שממש מרגישים מציאותיים, ובהם הוא רודף אותי. וזה מטריף את הדעת".
היא בשנות ה־30 לחייה, נשואה ואם לשני ילדים, מתגוררת באזור המרכז. מטפחת גדולה וצבעונית מכסה את ראשה, ארשת פניה נעימה, לא מסגירה את הסערה שמתחוללת בתוכה. מדי פעם במהלך השיחה היא מתנתקת, מחשבותיה נודדות, והיא מתנצלת ומבקשת שאחזור על הדברים. ניתוק שהוא ניסיון להתמודד עם החיטוט בפצע הכואב שגרם שיינברג.
במשך כמעט עשור ניהלה שיחות עם הרב המקובל בצפת, בעקבות המלצה של מכר. היא היתה אז בשנות ה־20 לחייה, נשואה ואם לילד, שפנתה לדמות רוחנית, כך האמינה, כדי להתייעץ בנוגע לבעיות בחייה האישיים ולכאבים פיזיים שתקפו אותה. שיינברג הנהיג אז קהילה חסידית והיה מעביר שיעורי תורה שהמונים נהרו אליהם. כמו כן, היה מקבל פניות מצד נשים בנושאי שלום בית, בעיות בריאות וכדומה.
"בשיחה הראשונה שלנו, בטלפון, הוא שאל אותי מה שמי המלא ומה שם אמא שלי, ובאותו רגע הוא פתח את הכל. הוא ידע עלי הכל, ממש אחד לאחד. אירועים שהיו לי בעבר, במה אני עוסקת, מה המצב המשפחתי שלי, קווי אופי שלי. אז זה הדהים אותי, חטפתי את השוק של החיים שלי, הרגשתי שמישהו עבר עלי עם מכשיר רנטגן שרואה הכל. בכלל, ככל שנמשכו השנים, כך ראיתי שהוא יודע עלי יותר ויותר דברים. אני לא יודעת אם יש לו כוחות או שהוא השלים עלי פרטים ממכרים משותפים, אבל הוא ידע הרבה דברים.
"מאותה שיחת טלפון ראשונה, הוא טווה את הקורים סביבי. הוא היה נותן לי את התחושה שאני אדם נוראי, כי פגיעה מסוימת, שחוויתי בעבר, היתה לכאורה באשמתי. הוא גרם לי להאמין שרק הוא יכול להוציא אותי מהמקום הרע שבו אני נמצאת. הוא אמר לי שאני זקוקה לתיקון, ושהוא ילווה אותי בתיקון הזה.
"אחת הדרכים היתה להעביר לי קובצי מוזיקה מרגיעה כזו, כמו מדיטציה, בדרך לריפוי רוחני. התחושה היתה שאני אדם רע, ואם הוא לא יצעד איתי צעד־צעד אל התיקון שהוא הבטיח, אני אגיע למקום נוראי. הוא הכניס בי ממש פחד שאני לא אשרוד. שאני יכולה למות.
"בשיחות הראשונות הרגשתי באמת יותר טוב. הוא אמר לי דברים מעודדים, מרגיעים, הייתי יותר שמחה. הרגשתי טוב עם עצמי. אבל היו גם שיחות שלא יצאתי מהן בהרגשה טובה, והוא נתן לי להרגיש שזה בגללי. רק אחר כך הבנתי שהוא עשה את זה כדי למשוך אותי לרצות לדבר איתו שוב. שהוא ניסה לגרום לי להבין שבלעדיו אני אמשיך להרגיש כאב, להרגיש רע עם הגוף שלי. שהוא זה שנותן לי את הכוחות להתמודד עם הקושי של החיים".
עם הזמן, השיחות ביניהם החלו לחרוג מקשר שגרתי שבין רב לחברת הקהילה שלו, והפכו לבעלות אופי מיני. בפסק הדין בתביעה האזרחית שהגישה, מתוארים מעשים שג' ביצעה לבקשתו של שיינברג, שכוללים שליחת צילומים אינטימיים שלה ושיחות וידאו בעלות אופי מיני - מה שלימים הוביל להרשעתו בגרימת מעשה אינוס וגרימת מעשים מגונים בנסיבות אינוס.
אצל ג' נדלקה נורה אדומה בנוגע להתנהלותו של שיינברג, והיא התלבטה אם לשתף אותו במחשבותיה. "כשהתפוצצה פרשת מוטי אלון (ראש ישיבת 'חורב' לשעבר, שבאוגוסט 2013 הואשם בביצוע שתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בצעיר שפנה אליו להתייעצות, ב"א), התחלתי לחשוב שאולי קורה כאן משהו לא טוב.
"אבל כשהייתי משתפת אותו שאני חושבת שמשהו לא בסדר, הוא היה מאיים עלי שיעזוב אותי. היה אומר שאם אני אשתף מישהו בתוכן השיחות שלנו, הברכה שלו תוסר ואני אצטרך להתחיל את כל התהליך של התיקון מההתחלה. וזו התשה כשלעצמה.
"הוא היה רב מקובל, גדול. כזה שאת צריכה להעריך את העובדה שהוא מקדיש לך זמן", היא מניחה את ראשה על כף ידה, מבטה מושפל. "הוא ידע שיש לי תלות בו. הוא גרם לי לחשוב שהוא מקור החיים שלי.
"הייתי מחוברת אליו כמו לאינפוזיה, והוא גרם לי להבין שאם אני אחשוב שהוא עושה משהו לא בסדר, או אחשוב בעצמי מחשבות כאלו, הוא ינתק איתי את הקשר, ואני אלך לאבדון. הוא ממש גרם לי לחשוב שאם אמשיך בקו הזה לא יהיה לי למי לפנות, ולא יהיה מי שיכול לעזור לי, כי הרי הוא היחיד שיכול לעזור לי.
"אם היו לי כאבים בגוף הוא היה עוזר בהרפיה, בשיחות, כאילו שולח ריפוי דרך מדיטציות. הוא היה מוציא ממני בכי וצער שנבעו ממחשבות לא טובות על העבר ותחושות אשם. והוא הבטיח שיחד נעשה ריסטארט למחשבות שלי ולתחושות שלי".
מה אמרה המשפחה שלך על השיחות האלה?
"רוב המשפחה שלי בכלל לא יודעת מה עברתי איתו, ולא יודעים שאני קשורה לפרשה הזו. רק בעלי ידע שאני מתייעצת עם הרב. הוא לא הכיר אותו, ולפעמים השיחות איתו היו גורמות לנו לריבים. כשהוא התחיל לחשוב שמשהו לא בסדר, שפיתחתי ברב תלות גדולה מדי, הסברתי לו שההתייעצויות האלה חשובות לי, שהן עושות לי טוב, והמשכתי".
היא מעולם לא נפגשה עם הרב שיינברג פנים אל פנים. "ברוך השם", היא מכסה את עיניה באצבעותיה, "ניצלתי מזה, ממש".
היא ראתה אותו מרחוק, פעמיים, כשהגיעה לשיעור תורה שלו, עם עוד מאות נשים. "אי אפשר היה להתקרב אליו. הוא הלך עם מלווה צמוד, כזה שהרחיק ממנו את האנשים. הרי הוא היה רב מקובל, הרבה נשים סגדו לו והעריצו אותו. הרי לכל אחת יש את הצרות שלה והמצוקות שלה, וברגע שהן היו מדברות איתו, זה היה נעלם. עד כדי כך האמנו שהיו לו כוחות.
"הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה הראשון לציון והרב הראשי לישראל, ואביו של הרב של צפת שמואל אליהו, נתן את ברכתו לרב שיינברג - אז שאני אחשוב שמשהו לא בסדר איתו? להפך. זה רק חיזק את האמון שלי בו, ואת התחושה שכל מה שקורה הוא בסדר".
"במשך שנים", היא מדגישה את המילה האחרונה, "היינו בקשר כמעט יומיומי. אני הייתי פונה אליו עם כאבים פיזיים, בשיחת טלפון, וידאו או מייל, בעיקר במייל, כי הרי הוא היה מאוד עסוק, לכאורה, ושיינברג היה מדריך אותי כדי לבצע תיקון.
"לפעמים, כשהייתי מעלה תהיות לגבי דרך הטיפול שלו, הוא היה נעלם לי לכמה ימים. הוא היה עושה לי כמו 'פסק זמן' פסיכולוגי, שהטריף אותי. היה מנתק איתי את הקשר, לא עונה, וזה הטריף את השכל. הוא כאילו העניש אותי, כי העזתי לפקפק באופי השיחות שלנו. ואז הוא היה חוזר אחרי כמה ימים, והכל היה רגיל".
• • •
בקיץ 2015 הפסיק שיינברג לחלוטין לענות למיילים של ג'. "הוא פתאום נעלם, ואז שלח מכתב כללי לכל התלמידים שלו שהוא עובר צנתור ולא יוכל לענות בתקופה הקרובה. הוא אפילו הודה לכולם על התפילות להחלמתו.
"הרגשתי שאני מתפוצצת. נסגרתי בחדר, לא אכלתי ולא שתיתי. הייתי נוסעת ברכב לבד וצועקת את נשמתי, בוכה על שאין לי עזרה. ולא הבנתי למה הוא נעלם. אני יודעת שצנתור זה משהו זמני, שאחריו אתה חוזר לחיים. אבל אחרי כמה שבועות, אולי חודש, התחילו לצוץ ידיעות בתקשורת על כך שהוא נעצר".
הידיעות בתקשורת דיברו על "הרב מהצפון" שנעצר לאחר שכמה נשים שיתפו את הרב שמואל אליהו במעשיו וביקשו להתייעץ בשאלה אם המעשים ראויים. הרב אליהו הרחיק את שיינברג מכל פעילות ציבורית ועודד את הנשים להתלונן במשטרה. שיינברג ניסה לצאת מהארץ, אך ב־2 ביולי 2015 נעצר בשדה התעופה.
ג' לא האמינה תחילה לטענות נגדו. "הייתי בהלם. הרגשתי שאני לא מצליחה לנשום. מגוחך, נכון?" היא מחייכת חיוך נבוך ומסלקת דמעה מעינה. "לא האמנתי לנשים שדיברו לפניי. חשבתי שמישהו מנסה לפגוע בו, להרוס לו. חשבתי שמישהו מקנא בו.
"הייתי באמת בטוחה שהוא צדיק, תמים, שאין מצב שהוא עושה דברים כאלה. שאולי לא מבינים אותו, את המהלכים שהוא עושה. אפילו פניתי למקורבים אליו ואמרתי שאני מוכנה להעיד לטובתו. הרי מבחינתי הוא היה ברמה רוחנית מאוד גבוהה. וכל הטענות נגדו לא התיישבו עם כל מה שאני יודעת.
"רק אחרי שפניתי לרב אליהו התחלתי להבין שזהו, שזה אמיתי. ניסיתי להבין מה קרה שם, והרב אליהו סיפר לי אילו דברים הוא עשה, גם לנשים אחרות, וזה היכה בי. התחלתי להבין שהוא הרשע, לא אני. שאני הייתי בסדר כל השנים האלה, ולמרות שהוא ניסה להפוך אותי למפלצת, הוא היה המפלצת.
"התחושה היא שאת מאבדת אבא, במלוא מובן המילה. ואת עוברת תהליך של אבל, ומרגישה שאת צריכה לשבת שבעה על אדם שלא באמת היה מה שחשבת שהוא. כי את מגלה שבמשך שנים סמכת על דמות אב, שבכלל לא היה כזה".
ג' היתה האחרונה להתלונן על שיינברג. "שמעתי על עוד מתלוננת, ועוד אחת, ועוד אחת, והבנתי שאני רוצה להצטרף למתלוננות כדי לשים סוף לסיפור הזה. הבנתי שאולי הסיפור שלי הוא זה שיראה שזו האמת הברורה. אבל העובדה שהיו עוד נשים לא חיזקה אותי, אלא עשתה לי רע.
"במשך שנים הוא נתן לי להבין שאני היחידה, שהוא מטפל בי כי אני נשמה גבוהה, והוא לא מטפל בכל אחד. ופתאום את שומעת שיש עוד כמוך ומרגישה פחות מיוחדת. ואת גם מבינה כמה זמן פנוי היה לו באמת, כשהוא כל הזמן אמר שהוא עסוק בהעברת שיעורים ואין לו זמן לטפל".
ב־27 ביולי 2015 הוגש לראשונה כתב אישום נגד שיינברג. הוא הואשם תחילה באינוס, במעשי סדום ובמעשים מגונים ב־12 נשים. ג' הוזמנה לתת עדות בבית המשפט, כשהרב שיינברג נוכח באולם. "נסעתי עם בעלי לבית המשפט ונכנסתי לבד, כי הדיון היה בדלתיים סגורות. היתה שם מישהי מטעם מרכז סיוע לנפגעות שתמכה בי, אבל לא הכרתי אותה אז לא הרגשתי מספיק פתוחה.
"נכנסתי לאולם, עמדתי מולו, ונתתי את הנאום של החיים שלי. סיפרתי הכל. במשך עשר דקות כולם שתקו, והוא השפיל את הראש כל הזמן. האשמתי אותו, אמרתי לו שכל האסונות שקורים בעולם קורים בגלל אנשים כמוהו, שמשתמשים בדת כדי לפגוע באחרים. איך שסיימתי לדבר, ברחתי החוצה והתקפלתי כמו עובר, לחפש הגנה. נכנסתי לרכב ורציתי רק לנסוע הביתה".
• • •
שנתיים לאחר הגשת כתב האישום חתם שיינברג על עסקת טיעון, שבמסגרתה הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות מין בשמונה נשים. הוא הורשע בשני מקרים של ניסיון אונס, בשש עבירות של מעשים מגונים בנסיבות אינוס, בשלוש עבירות של גרימת מעשה מגונה בנסיבות אינוס, בניסיון לביצוע מעשה מגונה בנסיבות אינוס, ובשיבוש הליכי משפט.
ב־2 בפברואר 2018 נידון שיינברג למאסר של שבע שנים וחצי (בניכוי תקופת מעצרו), ונגזר עליו לשלם פיצוי כספי למתלוננות. הפיצוי של ג' עמד על 25 אלף שקלים.
"קצת לפני שסגרו את עסקת הטיעון, הזמינו כל אחת מהמתלוננות בנפרד וסיפרו לנו שנחתמה איתו עסקה. זה הכעיס אותי. אחרי ששמעתי את העונש, כעסתי עוד יותר. הייתי בטוחה שעל כל מה שהוא עשה הוא יישב בכלא לפחות 20 שנה, אולי 30. הרגשתי אכזבה גדולה.
"זה מאוד מבהיל, לחשוב שאדם נכנס לכלא ויוצא ממנו אחרי כמה שנים בודדות. תנו לנו לעכל את הדברים, לטפל בעצמנו. אבל בפרק זמן של מאסר כזה קצר, הוא היה יכול להשתחרר מהר.
"איך שיצאתי מבית המשפט חזרתי מהר הביתה, למיטה. לא יכולתי לעכל את זה. את לא יכולה להמשיך בשגרת החיים שלך כרגיל כשאת יודעת שהוא ייצא מהכלא בעוד כמה שנים. הייתי במצב נורא. בעלי דיבר איתי כל הזמן, ביקש ממני שאקום, בשביל הילדים.
"דיברתי עם הרב אליהו, וסיפרתי לו שקשה לי. סיפרתי לו שאפילו קשה לי להגיד תפילה כמו שצריך. והוא לא שפט אותי, אלא אמר לי משהו שנשאר איתי. הוא אמר לי שאני לא חייבת שהתפילה תהיה אמיתית, אבל שאעשה את זה בשביל הילדים. וזה עזר לי מאוד".
• • •
השיחה שלנו מתישה אותה, נפשית ופיזית. היא נעה בכיסאה באי נוחות, קמה ומתיישבת שוב, הולכת לחדר השני וחוזרת. החרדה שמישהו יידע שזו היא משתקת אותה.
"אני רואה את התגובות של אנשים לכל מיני כתבות, וכועסת. אנשים קובעים שהאישה הביאה את זה על עצמה. שואלים 'איך היא לא חשבה? איך היא לא הבינה שזה לא בסדר?' אבל אם הוא הצליח להערים על הרב מרדכי אליהו, שהיה מקובל גדול, הוא יכול להערים על הרבה אחרים. וממה שהבנתי, הנשים האחרות, כמוני, הן לא נשים חלשות. אנחנו אינטליגנטיות, עם ראש על הכתפיים. ובכל זאת נפלנו ברשת שלו".
היא מתמודדת עם ההשלכות של הפגיעה עד היום. לצד אובדן האמון באנשים, גם אמונתה הדתית, שעליה חונכה וגדלה, נסדקה. "אני נראית דוסית, מתלבשת כמו מישהי מהקהילה, אבל יש פעמים שאני מחללת שבת, או לא מסוגלת לברך. מבחינתי, הוא היה שליח של אלוקים. הוא היה גלגל הצלה שנשלח אלי משמיים. אז איך שלחו לי מישהו שיפגע בי? זה מערער מאוד את כל מה שהאמנתי בו.
"הוא הרס לי את החיים. אני מוצאת את עצמי אומרת דברים כואבים לאנשים שקרובים אלי בגלל התפרצויות זעם, בגללו. הם לא מבינים מה עומד מאחורי הדברים, אבל זה בגללו ובגלל כל העיסוק בפרשה שלו".
היום את מקבלת ליווי נפשי אחר?
"לאחר שהפרשה התגלתה, הלכתי באופן פרטי פעמיים בשבוע לפסיכולוגית, אבל אחרי שנתיים עזבתי. המטפלת התקרבה אלי, פיזית, בשלב מסוים, בלי שום כוונה, אבל אני נבהלתי ממנה. הרגשתי שזה שוב קורה. וזה ממש לא היה באשמתה, אבל זה רק מראה עד כמה הדברים שעברתי איתו משפיעים עלי.
"כל טיפול כזה איתה פתח את הפצע שוב ושוב, והייתי צריכה להירגע ממנו במשך כמה ימים, ואז שוב היה טיפול. וכשהיא אמרה שזה תהליך ארוך, הייתי מתייאשת. רציתי לחזור מהר לחיים. אבל פגיעה כזו נשארת לזמן ארוך מאוד".
שלושה חודשים אחרי שניתן גזר הדין של שיינברג, ב־17 במאי 2018, החליטה ג' לתבוע את הרב בתביעה אזרחית לקבלת פיצויים. מטרת התביעה, היא מזדקפת, היתה להכאיב לו.
"מבחינתי, אם הצלחתי לתת לו להרגיש כנוע וכלוא בהליך הפלילי, מטרת התביעה האזרחית היתה להחליש אותו עוד יותר. זו הנקמה שלי. הוצאת התסכול שלי. באותה מידה קיוויתי שזה יהיה גם גורם הרתעה, שאנשים אחרים לא יעשו דברים כאלה, ושנפגעים או נפגעות יראו שאפשר לנסות לעשות עוד צדק בעולם. אבל לצערי אני לא בטוחה שזה יעזור.
"היה לי מזל, כי בהליך האזרחי לא הייתי צריכה להתמודד מולו. בית המשפט קיבל את הדברים שנאמרו בדיונים בתביעה הפלילית. זה הוריד לי אבן גדולה מהלב. לא הייתי מסוגלת לראות אותו שוב".
נוסף על ג', עוד חמש נשים הגישו נגד שיינברג תביעה אזרחית. ג' ואישה נוספת, המיוצגות על ידי עו"ד דיקלה טוטיאן זייד, ושתיים אחרות, המיוצגות על ידי עו"ד תמי קלנברג לוי, כבר זכו בפיצוי כספי משמעותי בפסקי דין שניתנו לאחרונה.
• • •
פסק הדין של ג' ניתן לפני כארבעה חודשים בבית המשפט המחוזי בנצרת. השופטת עירית הוד קבעה שג' תקבל תשלום של 338 אלף שקלים משיינברג. הפיצוי הכספי שנקבע הכיל, בין השאר, פיצוי על החזר הוצאות רפואיות והפסד שכר בעבר ובעתיד בשל פגיעה נפשית המקשה לקיים אורח חיים תקין.
השופטת אימצה את סעיפי כתב האישום שבהם הורשע שיינברג בהליך הפלילי, וקבעה כי לג' נגרם "נזק נפשי בשל עבירות מין שביצע בה הנתבע, ששימש ראש ישיבה ורבה של קהילה מספר שנים".
בפסק הדין לתביעה האזרחית אף הוצג תסקיר שהוגש בעניינה של ג' בהליך הפלילי, ולפיו "הנתבע רכש את אמונה... וניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו לשם ביצוע מעשים מגונים בתובעת, בהסכמה לכאורה, שהוגשה במרמה ובאצטלה של תיקון רוחני... התובעת הולכה שולל על ידי אדם שבו נתנה אמון מלא".
"אין ספק שמעשי הנתבע פגעו בכבודה של התובעת ובאוטונומיה שלה על גופה", נכתב עוד בפסק הדין, "במיוחד שהמעשים בוצעו תוך כדי ניצול יחסים של רב כלפי מאמינה".
"כשקיבלתי את הפסיקה, נשמתי לרווחה", אומרת ג'. "לא ציפיתי לסכומים גבוהים של כסף, ומבחינתי כל סכום שיגרום לו להרגיש רע עם מה שהוא עשה, גם אם זה בכיס, אומר שעשיתי את שלי".
ג' קיבלה עד כה רק חלק קטן מהסכום שנקבע לפיצוי. "עצם מתן פסק הדין לא מקנה לג' את הכספים באופן אוטומטי, ואז מתחילה סאגה חדשה של המירוץ אחר גביית הכספים", אומרת עו"ד דיקלה טוטיאן זייד, המתמחה בייצוג נפגעי עבירה, מייסדת ויו"ר משותף מרכז נגה, הקריה האקדמית אונו.
"הרי גם גביית כספים כרוכה בהליכים משפטיים ממושכים. מרגע הפגיעה ובמשך כל שנות ההליכים המשפטיים, הנפגעות צריכות טיפולים, שיקום ועזרה, כי אפילו התפקוד הבסיסי שלהן נפגע. מי משלם על כל הנזקים האלה? ולמה הן צריכות לרדוף אחרי הכסף שמגיע להן?
"פסקי הדין שניתנו כנגד עזרא שיינברג הוכיחו שמדובר בעבריין מין שפגע קשות במשך שנים ארוכות בכמה נשים שהיו זקוקות לסיועו. לא לכל הנשים שנפגעו היו הכוחות הנפשיים לחשוף את הפגיעה, אבל גם פגשתי נשים מעוררות השראה שהתביעה עזרה להן להחזיר, אפילו במעט, את השליטה לידיהן.
"אפשר לעשות דברים אחרת, המדינה יכולה, למשל, להקפיא תחילה נכסים של עברייני מין כדי למנוע הברחה, שאחר כך קשה מאוד לתקן. באופן כללי, אפשר ללמוד ממה שקורה במדינות אחרות בעולם, שם, למשל, מאחדים את ההליך הפלילי עם הנזיקי, והנפגעות לא צריכות לעבור שוב הליך משפטי כדי לקבל פיצוי כספי.
"ההתנהגות של שיינברג מעידה על כך שלא קיבל אחריות על מעשיו, ואין בו טיפת חמלה או חרטה, ולכן בכלל לא היה מקום לקיצור העונש. ועדת השחרורים לא נתנה משקל מספק לעמדת הנפגעות בהחלטתה, והחלטת בית המשפט המחוזי תיקנה זו ויש לברך על כך.
"אני מקווה שהשינוי לא יהיה נקודתי, רק במקרה זה, ויחול שינוי של ממש ביחס לנפגעות עבירה ולמעמדן בהליכים הפליליים".
• • •
גם עכשיו ג' לא שקטה. השבועות הארוכים שחלפו בין ההחלטה לשחרר את שיינברג לבין קבלת הערעור והפיכת ההחלטה, הכניסו אותה למצוקה נפשית גדולה.
"כל עוד הוא בכלא אני יכולה לנשום, ואני לא יודעת מה יהיה ביום שהוא ייצא. האיש הזה הרס לי את החיים. לפעמים אני לא מצליחה לצאת מהמיטה בבוקר, מפחד. מכאב. האמון שלי באנשים נפגע. אני ובעלי כמעט התגרשנו. אני רואה את ההשפעה על הילדים, שחווים התקפי זעם בעצמם כי הם רואים אותי במצבים כאלה. זו פגיעה לדורות. כמו שאומרים שאדם שהציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו, גם אדם שפגע באדם אחד, הוא הורס עולם ומלואו.
"אני יודעת שאני חייבת להמשיך הלאה. חייבת לפרנס, חייבת לדאוג לילדים, חייבת לתת מעצמי. ברור לי שריבונו של עולם דוחף אותי ונותן לי את הכוח, אבל זה קשה בכל פעם מחדש. הדברים שחוויתי איתו חוזרים לרדוף אותי פעם אחר פעם. גם אחרי השיחה הזו אני אלך להתחפר במיטה, כדי להתאפס. אני לא יכולה לחזור ככה סתם לשגרת יומי.
"זו גם הסיבה שאני מספרת מה עבר עלינו. כי אני רוצה שביום הנורא הזה שבו הוא ישתחרר מהכלא, הוא ירצה לחזור אליו. שהוא יראה שמה שמצפה לו בחוץ זה גיהינום. שכולם מבינים שהוא מפלצת. הרי עוד יש אנשים שמאמינים בחפותו, וזה מסוכן. אני רוצה לדעת שהוא לא חוזר להרצאות, לקהילות. שיודעים שהוא אדם רע שיכול להרוס משפחות, כמו שהוא הרס אותנו".
batchene@gmail.com
