אם תשאלו את ד"ר אוז, הרופא הטלוויזיוני הכי מפורסם באמריקה - ישראל היא מעצמה עולמית בכל הנוגע להתמודדות עם הקורונה. וכן, מבחינתו אנחנו שפני הניסיונות בחיסונים, אבל דווקא בקטע מסקרן וחיובי.
"כל רופא ברחבי תבל עוקב מקרוב אחרי כל מה שקורה אצלכם, כי ישראל היא צלחת הפטרי הניסיונית של העולם כולו. מאוד התרשמתי מהעסקה שפייזר עשתה איתכם: קבלו את החיסון ראשונים ובתמורה דווחו לנו על הממצאים. זה גרם לכך שבפועל ישראל משיגה בכמה חודשים את מה שקורה בעולם.
"למשל, התופעה מהשבועות האחרונים בארה"ב, של יותר מחוסנים שנדבקו בקורונה. זה משהו שראינו קורה קודם בישראל - רק שבגל הנוכחי החומרה אצלכם פחתה. הבנו שהנגיף מתפשט, אבל הוא פחות אלים. זה נותן אינדיקציה להמשך, ואנחנו מבינים שאין דרך למגר את הנגיף מלבד להתחסן. כולם חייבים להתחסן".
ביקרת בעצמך בישראל?
"כן, הייתי ב־2013. ביקרתי בכותל וביד ושם, וכמובן גם בבתי חולים. המסקנה שקיבלתי היתה די ברורה: יש לכם את מיטב האמצעים ואנשי המקצוע באופן יחסי לגודל האוכלוסייה. אבא שלי למד רפואה בטורקיה במלחמת העולם השנייה, ולמעשה התמחה תחת רופאים יהודים מגרמניה ומאוסטריה שנמלטו מהנאצים. מאז ומתמיד למדתי להוקיר ולהעריך רופאים יהודים ואת המקצועיות שלהם.
"ואגב, בזכות השורשים הטורקיים שלי אני מרגיש גאווה אישית ותחושת חיבור לחיסון של פייזר, כי מי שעמדו מאחורי הפיתוח שלו הם מדענים גרמנים ממוצא טורקי - ד"ר אוגור שהאין ורעייתו ד"ר אוזלם טורג'ה".
אתה מאמין שהקורונה שינתה את חיינו לעד?
"בהחלט. הכל השתנה, לטוב ולרע. אופן ההתקשרות האנושית נפגם. הקורונה פה להישאר, ואני לא חושב שאי פעם נחזור למציאות בלי זכר לה. 91 אחוזים מהצופים שלי אומרים שהם חרדים כיום יותר מאשר בעבר, וזה משפיע גם על מצוקה בריאותית שנייה בחומרתה - ההשמנה.
"אנשים עולים במשקל, אבל אפשר עדיין להתמודד עם זה. למשל, לא לנסוע לעבודה במכונית. כושר טוב מפחית סיבוכים אפשריים מקורונה, כך שהאתגר הוא להתאמץ לחיות חיים נורמליים לצד ההתגוננות מהנגיף".
• • •
20 שנים חלפו מאז גילתה אופרה וינפרי לעולם את הגורו שלה בענייני רפואה, ד"ר מהמט אוז בן ה־61, שהתארח ב־60 פרקים בתוכנית האירוח המיתולוגית שלה, ונדרש לענייני שעה רפואיים שבהם עסקה.
ב־2009 הרימה וינפרי את הכפפה, ובאמצעות חברת ההפקות שלה, "הארפו", הפיקה לאוז תוכנית יומית משלו - ברוח הפרויקטים שיזמה עם פסיכולוג הבית בתוכניתה, ד"ר פיל מק'גרו, שתוכניתו משודרת בהצלחה מאז 2002, והבשלנית החייכנית רייצ'ל ריי, שמובילה את תוכנית האירוח היומית שלה מאז 2006.
"התוכנית של ד"ר אוז" (ראשון-חמישי ב־17:15 בערוץ הבריאות, אפיק 29 ב־yes וערוץ 39 ב־HOT), שעולה כעת בעונתה ה־13, משודרת כיום ב־118 מדינות ברחבי העולם. לאורך השנים היא קטפה עשר זכיות בפרסי אמי לסדרות יומיות (להבדיל מהאמי המפורסם יותר שמוקדש לפריים טיים). התוכנית מחזיקה בשיא של חמש זכיות בקטגוריית "תוכנית האירוח האינפורמטיבית הטובה ביותר", ואוז עצמו זכה ארבע פעמים באמי בקטגוריית המנחה הטוב ביותר. הפרס העשירי לתוכנית ניתן ב־2014 על הבימוי.
"אם לא היינו שם ב־7 בבוקר, ניר עם היה בארי 2": הגבורה הבלתי נתפסת של לוחמי "אריות הזעם"
קפה אברהם: כך בחר דרסה אובגן, בן העדה האתיופית "בונה", להנציח את אחיו שנפל בעזה
"מאז 7 באוקטובר הגשמתי חלומות שבחיים לא ציפיתי שיהיו לי. לחזור מהשבי בחיים ולחבק שוב את סשה"
"ראיתי את האכזבה בעיניים שלהם": בן בן ברוך חושף את המשבר שחווה אחרי 7 באוקטובר
"במשך עשורים שלמים תחום הרפואה, שלא בסדרות עלילתיות, נחשב ללא נגיש ולא טלוויזיוני, והרשתות לא ידעו איך לעניין את הצופים בו. המצב השתנה בעקבות ההתעניינות הגוברת בכושר גופני בטלוויזיה בשנות ה־80 וה־90, כשלפתע אנשים נפתחו לשמוע מה יש לרופאים להגיד.
"הודות לאופרה, שעבורי היא מנטורית ושותפה לדרך, ידעתי מההתחלה שהתוכנית תנגיש את הרפואה לצופים ותהפוך את הנושא לחלק משגרת יומם. כשאתה משדר ביטחון ועוצמה, זה עושה שם טוב לכל הענף, ואנשים נחשפים לרופאים מומחים מצוינים. הייתי אומר שתחום הרפואה הוא היצוא הכי משגשג מארה"ב אחרי הבידור, והוא מגיע ליותר ויותר קהלים בעולם".
תמיד חלמת להיות כוכב טלוויזיה?
"מעולם לא רציתי להופיע על המסך. זה לא עלה על דעתי ולא היה בתוכניותיי לחיים. הייתי מאוד תמים כשהופעתי אצל אופרה בפעם הראשונה. אמנם הגעתי לאולפן בחליפה, אבל מכיוון שטסתי מניו יורק לאולפני התוכנית בשיקגו החלפתי למדי סקראבס של בית חולים, שעשויים מכותנה זולה, כדי לא ללכלך את החליפה. ככה עליתי לשידור, בלי להבין את הסמליות של המראה. מאז אופרה התעקשה שאגיע מראש לבוש בסקראבס. היא נתנה לי להיות מי שאני על המסך, וזה בסופו של דבר סלל את הדרך לתוכנית משלי".
• • •
כיאה לתקופה, הראיון עם אוז מתקיים בזום, כשהדוקטור יושב בפינת האוכל שבמטבח ביתו בניו ג'רזי. ברקע נשמעת רעייתו, ליסה (58), מחברת רבי מכר בנושאי מערכות יחסים ושיפור איכות החיים, שוטפת כלים. הוא עוטה טי־שירט אפורה, שיערו מעט מרושל ופניו חפות מאיפור או מתאורה חזקה. ניכר שהוא מרגיש מאוד נינוח ומחויך.
ליסה (58), שאביה היה בצוות המנתחים שביצע את השתלת הלב הראשונה באמריקה ב־1968, היא שדחפה את אוז לקדמת הבמה הטלוויזיונית. ב־1995 הוא זכה לחשיפה במהדורות החדשות בארה"ב כשייסד מרכז לרפואה משלימה בבית החולים של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, וגם כשהשתתף בניתוח מורכב שעבר אחיו של בעלי קבוצת הבייסבול ניו יורק יאנקיס - שזכה באותם ימים לסיקור תקשורתי.
ליסה, שבצעירותה ניסתה את מזלה במשחק והפקה, עודדה את בעלה להציע לאחד מערוצי הכבלים בארה"ב תוכנית בענייני רפואה שנקראה "דעה שנייה עם ד"ר אוז". התוכנית עלתה ב־2003 ורצה במשך עונה אחת. אחר כך הגיעה וינפרי.
איך התוכנית שלך השתנתה עם השנים?
"את השינוי הגדול הביא האינטרנט. כשרק יצאנו לדרך, לא היתה לציבור גישה למידע חופשי ומקיף על שיטות טיפול רפואיות לא שגרתיות. אף אחד לא ידע לאיית את המילה 'קינואה' ולא הבין שיוגורט יווני מדי בוקר מומלץ בזכות כמות החלבונים הגבוהה והסוכר המועט יחסית. היום אנשים מודעים לכל זה, ומכירות היוגורט היווני קפצו באמריקה מאחוז בודד ל־50 אחוזים".
הרפואה הקוסמטית מעניקה בשנים האחרונות יותר ויותר מזור לאנשים שמבקשים להרגיש טוב יותר עם עצמם.
"בהחלט, ועם השנים יש הרבה פחות סטיגמה שלילית שנקשרת בתחום. פעם זה היה טאבו מוחלט, אנשים לא דיברו בכלל על הנושא. היום יש, לדעתי, תמימות דעים גורפת שאין בעיה עם שדרוגים קוסמטיים, כל עוד הם מינימליים ובגבול הטעם הטוב והמקובל.
"אני אישית עושה בוטוקס. היו לי קמטים עמוקים באמצע המצח (מצביע על האזור שבין גבותיו ומעליהן; ד"כ), ומאוד לא אהבתי איך שנראיתי. לשמחתי, יכולתי לטפל בזה בקלות בהזרקות ובמילויים. כל עוד אנשים לא משתגעים עם העסק והולכים רחוק מדי, הכל בסדר.
"כמעט כל מפורסם בתעשיית הבידור נעזר בהליכים כאלה, והמסר שיוצא לעולם הוא שהכל בסדר כל עוד זה נעשה בזהירות. אם אני מרגיש שאני נראה רע, זה משפיע על מצב הרוח ועל התפקוד שלי. מי שמתכחש לזה משקר לעצמו".
מה העמדה שלך לגבי הפופולריות של הרגלי תזונה חלופיים?
"אנחנו מדברים על זה לא מעט בתוכנית שלי. יש תנועה עולמית לכיוון מזון בריא יותר, והגישה לאפשרויות המזינות הולכת וגוברת. המסעדות הכניסו מנות כאלה כחובה בתפריט שלהן, וחשוב להן גם שזה יהיה טעים.
"צריך לזכור שהמזון הבסיסי שאכלו אבות־אבותינו היטיב עם הגוף שלהם. לראיה, המאכלים מהמזרח התיכון. אני טורקי במוצאי, ואני יודע שהרבה מטבחים במדינות האזור מבוססים על ירקות, קטניות, בוטנים ושמן זית. אין באוכל המזרח־תיכוני יותר מדי מנות מטוגנות, כי זאת דרך בישול שלא נזקקו לה.
"ליסה, אשתי, היא צמחונית כל חייה, ואני זוכר שלפני הרבה שנים היא הרגישה מנודה מהחברה. במסעדות לא היו לה אפשרויות, ואנשים לא הבינו במה מדובר וסלדו מהדרך שלה. כשהתחלנו לצאת לא היה לי מושג מה זו צמחונות, ובלי לחשוב פעמיים הייתי לוקח אותה איתי למסעדות בשריות. חשבתי שלהיות צמחוני זה לאכול בעיקר ירקות, אבל אפשר לטעום מדי פעם גם סטייק. לפני שלושה חודשים חגגנו 36 שנות נישואים. החיים לצד ליסה הם ההחלטה הכי טובה שקיבלתי אי פעם".
• • •
ד"ר מהמט אוז נולד בקליבלנד, אוהיו, וגדל בבית מוסלמי חילוני. אביו, מוסטפא, היה מנתח לב יליד איסטנבול שעבד בבית חולים אוניברסיטאי בקליבלנד, ושם הכיר את סונה, בת למשפחת מהגרים מהרי הקווקז, שנולדה בארה"ב. אביו הלך לעולמו לפני שנתיים וחצי, בגיל 93, ובשנים האחרונות שיתף אוז את הצופים במחלת האלצהיימר של אמו בת ה־83, שגם חלתה בקורונה בשנה שעברה.
אוז נחשב למטאור בתחום רפואת הלב, ובשנות ה־90 מונה למרצה באוניברסיטת קולומביה. ב־2008, הודות לפופולריות שגרף בתוכנית של וינפרי, הוא נכלל ברשימת מאה האנשים המשפיעים של המגזין "טיים".
ב־1985 נישא לליסה, וכבר 21 שנים הם מתגוררים באחוזה בפרבר של ניו ג'רזי, שכוללת חדר קולנוע ביתי, מרתף יינות, חדר כושר מפואר, מגרש כדורסל תת־קרקעי ובריכת שחייה בחצר. הונו של אוז מוערך בכ־100 מיליון דולר, וב־2018 רכש עם אשתו בית נוסף בפאלם ביץ' שבפלורידה, בעלות של 18 מיליון דולר.
לבני הזוג ארבעה ילדים. בתם הבכורה, דפני (35), הפכה למומחית תזונה ובריאות שמככבת בעשור האחרון בזכות עצמה בתוכניות אירוח יומיות בטלוויזיה האמריקנית. היא זו שהביאה לאוז את ארבעת נכדיו עד כה. מלבדה, אוז הוא אביהם של אראבלה (30), שמנסה את מזלה כשחקנית בשנים האחרונות, זואי (26), שעובדת בשיווק דיגיטלי, ואוליבר (21), שלומד ביולוגיה התפתחותית באוניברסיטת הרווארד.
"הורות טובה, בעיניי, היא להעניק לילדים את אותם המסרים מדי יום, הוא מסביר. "להתמיד איתם באותה מנטרה, אחרת הם מתבלבלים ומאבדים כיוון".
הוא מתגאה בכמה חברים ידוענים. "יו ג'קמן התראיין אצלי בתוכנית והפך לחבר מאוד קרוב. הרבה תובנות ותגליות שלי לגבי החידושים האחרונה בעולם הרפואה הגיעו דווקא ממנו. יו קורא ומתעניין בתחום, והוא זה שחשף אותי, למשל, לשיטת הדיאטה של צום לסירוגין. לא ידעתי ששחקני הוליווד רבים כל כך מכירים את זה. יו למד אותה מהעבודה שלו עם מפַתחי גוף שעזרו לו לרזות ולהעלות מסת שריר לתפקידי אקשן.
"טום בריידי, קוורטרבק אגדי בליגת הפוטבול האמריקנית, לימד אותי על אורח החיים כספורטאי כשהתארח אצלי בתוכנית. וגם התקרבתי לברברה סטרייסנד, שצופה בתוכנית ומדי פעם שולחת לי כל מיני הערות מצחיקות על זוויות צילום ואיך לתפוס את התאורה באולפן בצורה טובה יותר. כשליסה ואני טסים לחוף המערבי, אנחנו ישנים בבית של ברברה במאליבו".
בקיץ שחלף צפית באולימפיאדת טוקיו? מה חשבת על האתלטים שם?
"כן, צפיתי כמו כולם. ראינו שם אתלטים שמכירים את גופם טוב יותר מכל איש מקצוע. הדוגמה הכי בולטת היא המתעמלת סימון ביילס. הכרתי אותה כשהשתתפנו יחד במשחק בייסבול לצדקה שבו שיחקנו באותה קבוצת כוכבים. סימון יודעת מתי הגוף שלה מתפקד במיטבו, ומאנשים כמוה אתה לוקח טיפים לגבי מה שנכון גם לחיים שלך.
"כשמתעוררים בכל בוקר, יש בדרך כלל היסוסים וחרדה לגבי המשך היום שמחכה לנו. ואז צריך להיעזר במה שאני מכנה 'ניהול של מורכבויות'. אנחנו לא חיים בכפר קטנטן שבו הסכנה המיידית היא שנמר יטרוף אותנו. העולם כיום הרבה יותר מורכב, וישראל היא דוגמה מושלמת למדינה שמוקפת איומים בלתי פוסקים. זה יכול בקלות להפוך למועקה טורדנית על הנפש. לכן חשוב שנהיה שם זה למען זה, ושנפתח את הקשיים שאנחנו חווים בפני הקרובים אלינו.
"אנשים מפורסמים הם שגרירים חשובים בתחום הזה. הפרישה של ביילס באמצע האולימפיאדה כיוונה את הזרקורים לעניינים של בריאות הנפש. דרכה אנחנו מבינים שמי שמשכיל לטפל בעצמו מוצא את הדרך להצלחה. לצערנו, יש עוד הרבה אנשים מצליחים שעדיין מתמודדים עם קשיים נפשיים, למרות כל מה שהשיגו בחיים".
יש, מבחינתך, מרואיין חלומי שטרם התארח בתוכנית?
"הייתי שמח לארח את אנג'לינה ג'ולי. היא עשתה כותרות עם כריתת האיברים שעברה כטיפול מונע לסרטן (ג'ולי כרתה ב־2013 את שדיה, וכעבור שנתיים את השחלות והחצוצרות; ד"כ), והיתה מאוד פתוחה ואמיצה בנושא. הייתי שמח מאוד לשוחח איתה על מה שעברה, כדי שאנשים יבינו מה משמעות הניתוחים.
"וזה, האמת, מה שאני זקוק לו בסופו של דבר. מה שמחמם לי את הלב זה לדבר עם אנשים על חיים ועל מוות, לגרום לצופים לקחת נושאים מהתוכנית וליישם אותם בתוך חייהם. לשמוע אותם מדברים על כל זה עם חבריהם. לא מתחשק לי לשמוע עוד שחקן מדבר על הסרט האחרון שהוא צילם. זה תמיד יוצא סתם עבש".
dcaspi@goldenglobes.org
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו