קובי פרץ: "עשיתי טעויות עם אשתי, חטאתי בחטא היוהרה. לא הגיע לה מה שהיא עברה איתי"

"היום אני אדם מאוד חשדן, כבר לא שה תמים". קובי פרץ | צילום: כפיר זיו, סטיילינג: מיכל עובדיה, איפור: ורד בדוסה רוטרו, בגדים: אופנת סגל

היום שבו הרגיש כמו "אקספרס של חצות" בכלא. התשובה המעליבה שקיבל ממשה פרץ. ההמתנה לבת שתיוולד ותסעד אותו בערוב ימיו. התמיהה לגבי נשים שמתלוננות באיחור על הטרדות מיניות. והרגע שבו נשבר לרסיסים לעיני שלושת בניו • קובי פרץ מדבר בגילוי לב על נישואיו שניצלו, הציצית מתחת לבגד, ההחלטה להשתתף בריאליטי "חיים של אבא" ברשת 13 - והעיסוק החדש בנדל"ן • "אחרי הכלא נחתתי על הקרקע, ובמקום לחשוב רק על עצמי הפכתי לקובי חדש"

בסוף החודש, אם הכל יעבור כשורה, צפוי קובי פרץ להפוך לאב בפעם הרביעית. בגיל 45, אחרי שלושה בנים - ליאל (12), דניאל (8) וארי (4 וחצי) - יחבוק האב המאושר בת ראשונה.

"האמת היא שהבת המיועדת מרגשת אותי אולי אפילו יותר מהבנים", הוא מגלה.

למה?

"כי הבת היא זאת שבסוף תסעד את אבא שלה כשיהיה זקן. בנים הם יותר חומריים, והבנות הן הנשמה והעזרה להורים. האחיות שלי עשו מאבא שלי ז"ל מלך. הייתי רוצה לחוות ולהרגיש את הקשר המיוחד בין אבא לבת".

יש כבר שם לתינוקת שתיוולד?

"לאשתי, ענבל, יש כבר שם בשבילה, אבל אסור לגלות אותו לפני הלידה. זה שם שלקח אותי הרבה שנים אחורה וגרם לי לדמוע. הוא השם הכי קדוש והכי מיוחד בשבילי, משהו שקשור למשפחה".

בכל מקרה, ארבעה ילדים זה כבר ציון דרך.

"קיימנו מצוות פרו ורבו, שזה הכי חשוב. אני מאחל לענבל ולי עוד כמה בנות ובנים, כי זה הנכס הכי טוב של האדם. לא בתים ומכוניות ולא תארים כמו זמר השנה. כשאני עושה עם הבנים שלי קידוש ולוקח אותם בשבת לבית כנסת לקרוא ספר תורה, זה שווה לי יותר מכל פרס או כסף. גדלתי במשפחה של עשרה ילדים, והלוואי שגם לי יהיו עשרה".

חיי המשפחה של פרץ, ובעיקר הזוגיות עם ענבל (36), בעלים של חנות בגדים ברמת השרון ומנהלת הקריירה שלו, עמדו באוקטובר 2017 למבחן, כשהחל לרצות עונש מאסר של שנה וחצי על עבירות מס, בתום משפט שבו הואשם בהעלמת הכנסות של חמישה מיליון שקל והשמטת מס בסך כ־800 אלף שקל. פרץ השתחרר אחרי שריצה תשעה חודשי מאסר, ועם שחרורו נדרש להשיב למדינה סכומים שמסתכמים בכ־670 אלף שקל.

בדיעבד הוא אומר שהפרשה, ובעיקר חוויית הכלא, תרמו לחייו תרומה חשובה. "הכלא הציל לי את המשפחה. בזכותו אני לא גרוש היום, כי עשיתי לא מעט טעויות עם אשתי. פגעתי בה. חטאתי בחטא היוהרה. לא הגיע לאשתי מה שהיא עברה איתי בחמש השנים הראשונות שהיינו נשואים (השניים התחתנו בקיץ 2008; א"נ).

"אחרי שקיבלתי את גזר הדין הסתובבתי בחולצה שחורה עם קרע שקרעתי לאות אבל, והתעסקתי כל היום בללכת לרבנים, לחפש קמעות, לעשות מצוות, לתת צדקות. אשתי היתה מעירה שאני לא בבית, שאלה איפה היא ואיפה הילדים - ולא עניין אותי כלום. בכלא למדתי להעריך את אשתי ואת מה שיש לי".

איפה לא הערכת אותה?

"לקחתי אותה כמובן מאליו. אתן לך דוגמה: ב־2010, אחרי ההופעה הראשונה שלי בהיכל ביד אליהו, עשו לי מסיבה גדולה. כל מי שאני מכיר היה שם, ומי לא היתה כי לא רציתי שתבוא? אשתי. למה? כי הרגשתי שאני בפסגת האוורסט, ושלי מותר הכל ולה אסור. היום אני לא עושה כלום בלי אשתי, והיא החבר הכי טוב שלי".

למה היא נשארה איתך?

"כולם שואלים את זה, וגם אני שאלתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים. אם היא נשארה איתי עם כל מה שקרה, אני חייב לה כל החיים. כנראה שהיא מאוד אוהבת אותי".

על מה היא סלחה לך?

"על מה לא? רק הדור של פעם היה יכול לסלוח על מה שהיא סלחה לי".

בגידות?

"לאו דווקא בגידות. פגיעות. הייתי הולך וחוזר מתי שאני רוצה. נוסע להופעה באילת ביום חמישי וחוזר ביום ראשון, לא בשישי, למרות שהיה לי תינוק בבית. הייתי טס להופעה בחו"ל, חוזר אחרי שבועיים.

"יום אחד היא באה הביתה, בתקופה שלא דיברנו בינינו עם כל הפרשות שלי, ולא מצאה אותי. עליתי על טיסה למיאמי בלי להגיד לה כלום. זה היה הקש ששבר לה את גב הגמל. כשחזרתי, עם מזוודות בגדים שקניתי לה במתנה, הבית היה ריק. היא הלכה לגור אצל אמא שלה בהרצליה. נחתתי לבית ריק, וזה הגיע לי".

כמה זמן הייתם פרודים?

"תשעה חודשים, וכבר עמדנו להתגרש. ואז הגענו לרבנות, ושם הבנתי שאם אני לא עושה סיבוב פרסה ענק, דורך על האגו שלי ומתנצל על הכל, אני מאבד אישה ואת ליאל, אז בננו היחיד - וגם באיזשהו מקום את עצמי.

"ישבנו ברבנות, עם עורכי הדין, ואני אומר לעצמי, מה, אתה מטומטם? מה אתה עושה? התחלתי לאכול סרטים עם עצמי, שאני גרוש והיא תהיה חס וחלילה עם גבר אחר שיגדל את הילד שלי בזמן שאני לא נמצא שם. ושיהיו לה ולי עוד ילדים מבני זוג אחרים, אחים חורגים לבן שלי. התחלתי לשחזר אחורה את כל השנים שלנו יחד, ואמרתי לעצמי שאני פשוט מטורף".

איך שכנעת אותה לעשות רוורס לקראתך?

"למזלי, היה שם מנכ"ל הרבנות, שראה אותנו ואמר, 'מה אתם עושים?' ביקשתי לדבר עם ענבל בארבע עיניים. נשארנו שנינו לבד, ואז חיבקתי אותה והתחלתי לבכות".

פרץ עוצר לרגע, כובש דמעה שמאיימת לזלוג. טון דיבורו, שעד עכשיו היה שקט ממילא, נחלש עוד יותר.

"אמרתי לה שאני בעצם לא רוצה להתגרש. שאני חושב שזאת טעות, ושאחרי תשעת החודשים בנפרד ירד לי האסימון. רק שם הצלחתי לשכנע אותה לתת לי עוד צ'אנס.

"יצאנו מהרבנות מחובקים, מול צלמים שחיכו לנו בחוץ, והלכנו לאכול במסעדה עם אבא שלה. אחרי כמה ימים חזרנו לגור ביחד. התנאי שלה היה שנעזוב את הבית בחולון, שמבחינתה היה מלא בזיכרונות לא טובים, וככה הגענו לבית שאנחנו גרים בו עד היום בתל אביב. אחר כך גם נולד דניאל, הבן השני שלנו".

איך השתנית מאז החזרה?

"נחתתי על הקרקע, ומלהיות אנוכי ולחשוב רק על עצמי ולחטוא בחטא היוהרה, הפכתי לקובי חדש. למדתי להכיר את עצמי מחדש. למדתי איפה לוותר, לתת יותר, לדרוך לעצמי על האגו. הבנתי שהאישה היא מקור הברכה. כמו השבת, היא שומרת עלי יותר מאשר אני עליה. שלום בית והאישה הפכו לדבר חשוב, וזה מקרין על הילדים ועל הקריירה".

עם האישה, ענבל, והבנים ליאל, דניאל וארי. "ילדים הם הנכס הכי טוב של האדם. לא בתים ומכוניות ולא תארים כמו זמר השנה", צילום: מהאלבום הפרטי

 

• • •

בימים אלה מככב פרץ על המסך בסדרה "חיים של אבא" (רשת 13, ימי ראשון), שצולמה לפני כשנתיים - וגם בתקופת הקורונה. בסדרה, שבה משתתפים גם הח"כ לשעבר אורן חזן, השף עומר מילר, הסטנדאפיסט בן בן ברוך, איש העסקים ישראל אור וגיא יחזקאל, ששכל את רעייתו בפיגוע, הוא מתועד עם אשתו וילדיו, כשהקונפליקט הזוגי הגדול נסב סביב החינוך. קובי מתעקש שבניו יעברו ללמוד מבית ספר ממלכתי לבית ספר ממלכתי דתי, ומתעמת בנושא עם ענבל, שמצידה מגיעה בשיא הוויכוח לדמעות.

"בעבר לא הייתי מעורב כמעט בכלל בחינוך הילדים", הוא מודה. "הייתי עסוק בצרות שלי, במשפט שלי, לא הייתי שם. בקושי ידעתי איפה הם נמצאים במשך היום. כשהייתי בכלא הבטחתי עצמי שכשאצא החוצה - אהיה מעורב בכל.

"כשליאל היה בכיתה ה' אמרתי לאשתי שעם כל הכבוד, אני נכנס לתמונה, ואני מציע שנעביר אותו ואת דניאל לבית ספר ממלכתי־דתי, לשנת ניסיון. זה בא ביחד עם העובדה שהתחלתי לשמור שבת, אחרי שהשתחררתי מהכלא וחזרתי הביתה".

עד כמה היה לה קשה עם בית ספר דתי?

"כמעט היו שוב גירושים בגלל זה. הבאתי לפה את הרב יונה מצגר, שאיתו חלקתי תא במאסר, וכל מיני חברים וחברות שינסו לשכנע אותה. היא פחדה. אמרתי לה ששם מלמדים ערכים וכבוד להורים, דרך ארץ, מסורת ויהדות, ושזה שווה לי יותר מהכל. היא התנגדה והיו פה דרמות. היו לילות שלא ישנו ביחד. עד שכבר שכנעתי אותה, והסכמנו, היא קמה למחרת בבוקר ואמרה שהיא לא יכולה להסכים.

"אז הלכתי, ובלי ידיעתה רשמתי אותם לבית ספר ממלכתי־דתי ברמת השרון. ליאל, אחרי שבוע, שאל למה לא רשמנו אותו לשם כבר מכיתה א'. לעומתו, דניאל לא מצא את עצמו. בכל בוקר הייתי יושב איתו שעה מחוץ לבית הספר, כי הוא לא רצה להיכנס. אחרי חודש ענבל אמרה לי שצדקתי. בשנת הלימודים הנוכחית ליאל ילמד בחטיבת ביניים מדעית־תורנית ברעננה, ודניאל חוזר לבית הספר החילוני".

אתה לקחת אותם בבקרים לבית הספר?

"כן. אחרי שנים שלא התעסקתי בלימודים שלהם, קמתי כל בוקר לקחת אותם. גם אם חזרתי בארבע לפנות בוקר מהופעה - קמתי. הייתי הולך גם לאספות הורים ולוקח אותם לחוגים. כל מה שאבא שלי לא עשה איתי - אני עשיתי. השאיפה שלי היא עכשיו לעבור לרעננה, להיות קרוב לבית הספר של ליאל. בדקתי, וזאת העיר שהכי מתאימה מבחינת חינוך, מסורת, בתי ספר ובתי כנסת".

פרץ מגלה שלא קיבל שכר על השתתפותו בסדרה החדשה, שכוללת חשיפה אינטימית שלו ושל משפחתו. "הצטלמתי כדי שיראו מי זה קובי פרץ האמיתי, שמחוץ למוזיקה. לא ביקשתי ולא קיבלתי שקל. זה לא כמו ב'האח הגדול', שהייתי אמור לקבל המון כסף".

עם ילדיו ב"חיים של אבא". "היום, בניגוד לעבר, אני מעורב בכל מה שקשור אליהם", צילום: מתוך התוכנית

 

• • •

אנחנו נפגשים במוצאי שבת בבית הרב־מפלסי של משפחת פרץ באחת משכונות צפון תל אביב, שבו הם גרים כבר עשור. הוא לובש ציצית וחובש כיפה שחורה שנשארה על ראשו מההבדלה. "אחרי שהשתחררתי מהמאסר התחלתי לשמור שבת. דיברתי על זה עם ענבל, והיא הבינה שזה חשוב לי. בעקבותיי כל המשפחה שומרת שבת. אין בבית טלוויזיה וטלפון בשבתות".

והציצית?

"היא קבועה עלי. קיבלתי את זה על עצמי בארבע השנים האחרונות, מאז שאבא שלי נפטר. את הפתילים של הציצית אני מוציא החוצה בשבתות ובחגים".

הוא מזמין אותי לסלון שבו ספות אירוח נוחות ושולחן מלא תקרובת, ואז מכין לנו בעצמו קפה הפוך. ענבל יצאה לסיבוב בחוץ עם שני הגדולים, וארי הקטן מתקשה להירדם בחדר. האב המסור עולה אליו, להשכיב אותו לישון.

האף של פרץ עדיין חבוש, זכר לנפילה הקשה מהבמה שחווה לפני חודש, בהופעה באולם אירועים בראשון לציון. מי שראה אותו מטפס על קונסטרוקציות הרמקולים בהופעה בקיסריה, ונתלה עליהן כמו קינג קונג, לא יכול להתפלא.

"כמעט 30 שנה אני מופיע, טיפסתי ועליתי. בהפלגות באוניות הייתי עולה על המעקה, ככה שאם אני מחליק - אני נופל לים או על הקהל. בהופעה שבה נפצעתי טיפסתי על המוניטורים, אחרי שהשפרצתי המון מים על הבמה ועל עצמי. כל הסוליה בנעל היתה מים, ולא הספקתי לשים יד לפני שנפלתי על הבמה, על הפרצוף, על האף. קיבלתי בומבה. למזלי, לא נפלתי על פנס תאורה עם קצה חד שהיה שם, ולמזלי הנוסף - זה קרה בסוף ההופעה".

נשמע כואב מאוד.

"מאוד. ואני, במקום לרוץ החוצה, עוד נעמדתי על הבמה, אמרתי 'תודה' לקהל וירדתי, כולי דם. הביאו לי קרח. הרגשתי על הפנים. ניסו לפנות אותי לאסף הרופא, אבל הכביש היה סגור. נסענו לוולפסון, שם עשו לי מהר סי.טי וגילו שיש שני שברים באף.

"התפללתי שזה לא יפגע לי בקול או ביכולת לשיר, כי מוזיקה היא הנשמה והחיים שלי. תפרו אותי, ולמזלי אמרו לי אחרי כמה ימים שלא צריך יישור של האף. כל הפרצוף כאב לי, האף עדיין כואב, אני לוקח כדורים נגד כאבים, בנוסף לאנטיביוטיקה".

בכית בדמעות?

"כן, בבית החולים, כשעשו לי את הסי.טי וכולם יצאו החוצה. בכיתי והתפללתי 'שמע ישראל', שלא יהיה לי נזק לשירה. אחרי שבוע כבר טסתי להופעה במונקו".

שממנה היית צריך לחזור לבידוד, ופורסם שלא עשית.

"עשיתי הכל לפי ההנחיות. ביצעתי שלוש בדיקות קורונה, ובכולן יצאתי שלילי. ההופעה שלי פה בארץ היתה אחרי הבידוד. אני מאוד מקפיד".

התחסנת כבר בחיסון שלישי?

"אני מתכנן רגע לפני כיפור, בעזרת השם. חברים שלי שקיבלו את השלישי 'התרסקו'. בחיסון השני חליתי ליומיים, אז אני מחכה. אני פוחד לעשות את זה עכשיו, כי אני מופיע כל ערב, ואם זה יפיל אותי, הלכו לי הופעות".

לדבריו, הוא מופיע כיום בממוצע 20־15 פעמים בחודש, בלי לפתוח קופות. "אני מופיע בעיקר בחתונות ובאירועים פרטיים, כולל בחו"ל, ולוועדי עובדים. אני לא במשחק הזה של לפתוח קופה, לחלק כרטיסים בחינם, להגיד שמילאתי את המקום - ובעצם להביא כסף מהבית.

"הביקוש להופעות שלי גדול, כמו שלא היה הרבה שנים. מאז שאשתי התחילה לנהל אותי, היומן שלי מלא. לא כל ערב, כי אין דבר כזה זמר שמופיע כל ערב. שאף אחד לא יספר סיפורים".

הוא מקבל "הרבה הזמנות" להופיע בארה"ב, אבל לא מצליח להנפיק ויזה לשם, עקב הרשעתו במסים. "הגשתי שלוש פעמים בקשה, וסורבתי. עכשיו אני עובד עם מפיק ישראלי שנמצא שם, לקחתי עורכת דין מפה ועורך דין משם, שיוציאו לי ויזת אמן. בדרך כלל זה עולה 2,000 דולר, אצלי כבר הוצאנו 17 אלף. אם אני אגיע להופעות באמריקה, ההשקעה תשתלם".

בתחילת 2019 היית אמור להיכנס לבית "האח הגדול".

"כבר היה לי חוזה חתום. מה שעצר אותי, שבוע לפני הכניסה, היה שהבן שלי לא רצה שאטוס להופעה באילת, בגלל הגעגועים שלו אלי. זה ריסק אותי. הבנתי שאם אלך לאח הגדול, אחרי התקופה שהייתי בכלא, זה לא יעשה את הילדים שלי מאושרים, אז ביטלתי - אחרי שכבר הכל היה סגור".

ילדיך לא ידעו בזמן אמת שאתה בכלא. מה סיפרתם להם?

"שטסתי לחוץ לארץ. רק אחרי שיצאתי גיליתי להם את האמת. אמרתי להם שגם ראש ממשלה ונשיא מדינה ורב ראשי היו שם, והסברתי בדיוק למה הגעתי לשם.

"הם חיבקו אותי, ואני הייתי עם דמעות. אמרתי להם את האמת, סיפרתי להם על העוול שנגרם לי. הבכור, ליאל, הבין, הוא כבר שמע את זה מאנשים ברחוב. מאז, בכל פעם שהוא שומע שמות של אנשים שהיו מעורבים בפרשה שלי - הוא מקלל".

עד כמה התלבטתם אם לספר להם?

"אשתי בכלל לא רצתה שהילדים יידעו, אבל אני לא רציתי לשקר להם. התייעצנו עם פסיכולוגים. הם המליצו לנו לחכות עם זה. כיוון שאני לא אנונימי, ויש אלי תגובות ברחוב וסיקור של התקשורת, אי אפשר היה להסתיר מהם".

• • •

כשהטלפון של פרץ מצלצל, שומעים את השיר האחרון שהוציא, "אחת לחתונה", עם הראפר קטריקס, שצבר כ־700 אלף צפיות ביוטיוב בתוך חודשיים. "לפני הדואט שאלתי את הבן שלי על הראפר הזה, והוא אמר לי שהוא כוכב ענק אצל הילדים, אז אמרתי למה לא, זה לא יכול להזיק", הוא מסביר את החיבור.

מספר דומה של צפיות רשם הקאבר שלו ל"שלמים" של עידן חביב, שיצא בחורף, ו"כל המדינה על הרגליים", שאמור היה לבשר את תחילת עונת ההופעות שאחרי הקורונה, קיבל כ־400 אלף צפיות. "הטיימינג שלו התפספס", מסביר פרץ, "הוא אמור היה לצאת במקביל לסדרה החדשה בטלוויזיה, אבל היא נדחתה. ברור שהייתי רוצה עכשיו להיט ענק, אבל זה לא העיקר, אלא ההמשכיות לאורך השנים".

איזה עסקים אתה עושה מלבד המוזיקה?

"בתקופת הקורונה נכנסתי שותף עם שני חברים בתיווך בין מפעלי ייצור של כפפות, מסיכות ומזרקים בארצות מזרח אסיה, לבין קונים בארה"ב ובאירופה. החברים שלי הכירו בעלי מפעלים, ואני הכרתי קונים. הפכתי למתווך בינלאומי. בגלל שהשעות הפוכות הייתי ער בלילות".

עשית מזה כסף?

"התחלתי להרוויח מזה רק בהמשך, סכומים קטנים יחסית. יש לי חברים ששמו כסף, השקיעו, והתעשרו מזה. קנו בתים ומכוניות".

הוא גם "שותף פאסיבי", כהגדרתו, בחברה שמציעה שירותי סיוע בהנפקת רישיון רפואי לקנאביס ותווי נכה עקב תאונות, כולל ליווי משפטי בפניות לביטוח הלאומי. "בעוד חודש ההשקעה שלי בחברה כבר אמורה להחזיר את עצמה", הוא מבשר.

בנוסף, הוא מתעסק בנדל"ן. "יחד עם שני שותפים, אנחנו קונים אופציות על מגרשים של אנשים פרטיים, אופציות שתקפות לכמה חודשים, ומביאים קבלן או יזם שיקנה את המגרש, בתיווך שלנו. אם לא הצלחנו לממש את האופציה - הלך הכסף. אנחנו משתמשים בקשרים ובכישורים שלנו כדי להצליח כן לממש".

סליחה, אבל איך אתה נשמר שלא יעבדו עליך בעסקים?

"בנדל"ן אני מבין, בקנאביס פחות, לכן שם גם השקעתי פחות. בקריירה המוזיקלית שלי אני מעורב בכל. אין לי מנהל או אמרגן, וענבל מנהלת אותי וסוגרת לי את ההופעות. יש לי עורך דין, קרוב משפחה, שמטפל בחוזים ובחשבוניות".

מה הלקח העיקרי שלמדת מפרשת המסים על ההתנהלות שלך עם כספים?

"חבל שהיה, אבל טוב שהיה. אם זה לא היה קורה לי, הייתי מוצא את עצמי ממשיך לעבוד ולייצר כסף עבור אחרים. אם הייתי מתנהל אז כמו שאני מתנהל היום, הייתי שווה כבר עשרות ואולי מאות מיליונים. הפסדתי הרבה כסף, אבל אני מאחל שהכל יתחיל וייגמר רק בכסף, כי הוא אמצעי אבל לא העיקר".

אם יפתחו לך היום את הספרים, מה ימצאו?

"שיפתחו ספרים וספריות גם. אני כבר למוד ניסיון, אחרי שפעמיים חטפתי בומבות. פעם ראשונה מהאמרגן יוחאי יעיש (שניהל אותו ב־2012-2000; א"נ), שהפך לעד מדינה נגדי בסיפור המסים, ובגלל זה שילמתי וישבתי בכלא. ופעם שנייה עם האמרגן מאיר נחמני (שניהל אותו מ־2012 עד מארס 2019; א"נ), שמולו אני בתביעות משפטיות, ואיתו אלך עד הסוף. ניסינו להגיע לגישור ולא הצלחנו.

"ליוחאי יעיש כבר סלחתי, לנחמני אני לא אסלח בחיים. נשארה לי ממנו צלקת. כשהייתי בכלא ביקשתי ממנו שייתן כסף לאשתי, מכסף שהיה אצלו. כשיצאתי מהכלא 'בעטתי' בו. לא יכולתי להסתכל עליו. מבחינתי, תם עידן הזמרים והאמרגנים. כבר לא צריך אותם".

(מאיר נחמני מסר בתגובה: "מדובר בשקרים גסים. אני תמכתי בקובי פרץ בזמן שהותו בבית סוהר, וכן ליוויתי אותי בצאתו מבית הסוהר. הובלתי אותו להצלחה. קובי פרץ נתבע בגין הפרת הסכם בינינו. כמו כן, בשבוע הבא תוגש נגדו תביעה לשון הרע. אני מתנהל מול קובי פרץ בבית המשפט, ולא בתקשורת").

אתה עוקב אחרי הטבלאות שמתפרסמות בתקשורת, עם פירוט הסכומים ששווים לכאורה זמרים בארץ?

"כל הטבלאות האלה הן סתם בולשיט. הטבלאות האמיתיות נמצאות אצל רואה החשבון. לפני יום העצמאות מפרסמים שזמרים לוקחים להופעה 120 או 180 אלף שקל. הם יכולים לספר את זה לעיתון, לא לי. לא אומרים את האמת. כל אחד מנפח. גם אנחנו פעם היינו עושים את זה, אבל מי שעושה את זה, על מי הוא עובד?

"וכל הקניות האלה של הצפיות ביוטיוב והלייקים בפייסבוק ובאינסטגרם. הכל פיקטיבי, הכל נהיה פלסטיק. לא בא לי להיות שם. מציעים לי כל שבוע לקנות, ואני מסתכל לך עכשיו בעיניים ואומר שמעולם לא קניתי צפיות. כי בתכלס, מה זה עושה? מביא הופעות? לא, זה לא מביא".

• • •

פרץ בשטח כבר כמעט שלושה עשורים. אלבום הבכורה שלו, "טעות של החיים", יצא ב־1992. בתחילת הקריירה התמחה בז'אנר הטורקי, והפריצה למיינסטרים הגיעה ב־2003, עם "בלבלי אותו". אלבומיו הבאים מכרו זהב ופלטינה, וב־2008 יצא האלבום "כמה אהבה", עם שיר הנושא והשיר "אני לא בן של מלך", שהכניסו אותו סופית לזרם מרכזי. ב־2009 הפתיע בדואט "יחד", עם הזמרת אישתאר, בעברית ובערבית, שנבחר לשיר הטוב ביותר בתחרות "Big Apple Music Awards", הישג שהוא גאה בו עד היום.

"נבחרנו בקטגוריה של מוזיקת עולם, והצביעו לנו ממדינות ערביות ומוסלמיות. זה הניצחון היחיד שלי בקריירה. אף פעם לא נבחרתי לזמר השנה, שיר השנה או אלבום השנה. ב־2010 הובטח לי שאני עומד להיבחר ל'זמר העשור' של ערוץ 24, וביקשו שאגיע לטקס בירושלים. אמרתי שאני לא מאמין בתחרויות, כי אני אף פעם לא זוכה בהן, אבל שכנעו אותי".

ומה קרה?

"ארגנו לי רכב גדול עם בלונים, שכרנו סוויטה במלון חמישה כוכבים בירושלים, והכינו אותי שהיום זה היום. בסוף התברר שהביאו אותי רק בשביל יחסי הציבור, ושזמר העשור הוא אייל גולן. הרגשתי שהתבזיתי. תכלס, הייתי אז יותר חם מאייל.

"אבל קח את כל אלה שבעשור האחרון זכו בזמר השנה, שיר השנה או אלבום השנה, מה קורה איתם היום? איפה הם? אני מופיע כבר 30 שנה. זמר לא מתפרנס מיוטיוב או מגלגלצ".

והכבוד?

"אני מקבל אותו מהקהל, וזה יותר חשוב לי מהכל. כשיצאתי מהכלא קיבלו אותי יפה כמו שלא קיבלו אותי בכל החיים לפני כן. בשבוע הראשון חששתי לצאת מהבית. פחדתי שאם יזרקו מילה ליד הילדים שלי אני אשתגע, ואני יכול להשתגע. תפגע בי כמה שאתה רוצה - עד הילדים שלי.

"וכשיצאתי, אנשים שאני לא מכיר היו תופסים אותי ברחוב ומנשקים אותי, מכל הגילים. אמרו לי שהם אוהבים אותי, ושאת העוול שעשו לי לא עשו לאף זמר בישראל. הביקוש להופעות שלי מאז רק הולך ועולה".

למה נעשה לך העוול שעליו אתה מדבר?

"הייתי שעיר לעזאזל. הרבה זמרים נתפסו על מסים, ובי נכנסו כי הלכתי איתם ראש בראש. במשפט הייתי חוצפן. בכל דיון הייתי אומר לשופטת שאני אצא עם זיכוי ופיצוי".

הציעו לך לצאת עם קנס בלבד.

"זה לפני שהיה עלי עד מדינה, יעיש. הציעו לי להיות עד מדינה עליו, אבל אמרתי שלא, כי אותי חינכו לפי הפסוק שלמלשינים לא תהיה תקווה. אני גם לא ידעתי כלום, כי הוא ניהל אותי, לא אני ניהלתי. הם חיפשו אותי בכל מחיר. לא מזמן פגשתי חוקר ממס הכנסה. הוא חיבק אותי ואמר לי, 'אני אוהב אותך ברמה האישית, אני יודע שאמרת אמת, שעשו לך עוול במשפט, אבל זה לא היה בסמכותי'".

איבדת את האמון במערכת המשפט?

"לדעתי, 80 אחוזים מהציבור לא מאמינים במערכת. עושים שם קומבינות וסירחון אחד גדול. אתה רואה מה עושים עם נתניהו, עם רות דוד, עם אפי נוה, זה דבר שצריך לעקור אותו מהשורש. הרי כתוב, 'לא תטה משפט'.

"או קח את ציפי רפאלי. מה זה נתן למישהו שהיא נכנסה לכלא? למה לא עבודות שירות? הכלא עולה יותר כסף, הציבור לא מרוויח מזה כלום - ורק נוצר אנטי למערכת. בעיניי, אם אתה לא מסוכן לציבור, אין לך מה להיות שם. תעשה עבודות שירות לתועלת הציבור, עד שתחזיר את חובך לחברה".

באחד הדיונים בבית המשפט, פברואר 2017. "עושים במערכת הזאת קומבינות", צילום: גדעון מרקוביץ

 

איזה אדם יצאת משם?

"הרבה יותר טוב, יותר מאמין בקדוש ברוך הוא, מאוד חשדן, כבר לא שה תמים. למדתי בתשעה חודשים שם מה שלא למדתי ב־40 ומשהו שנות חיים. אני קיבלתי מכה אחרי מכה. ה'שלופים', המסים, האמרגנים. בעשור האחרון העסקתי כמעט עשרה עורכי דין בכמה פרשיות שונות.

"בכלא למדתי תורה וגמרא עם רב ראשי לשעבר לישראל, ולמדתי להעריך את הדברים הפשוטים - עגבנייה, ביצה קשה, קוטג', לחם. הכפכפים של המקלחת, הדברים הקטנים שבעבר זלזלתי בהם.

"החודשים הראשונים בכלא היו המשבר הכי גדול שלי בחיים. לא לראות את הילדים שלושה חודשים. ואז קיבלתי כמה שעות חופשה, לצאת לאזכרה לאבא שלי. נלחמתי עד שאישרו לי. חמי וגיסי חתמו שהם אחראים עלי בבית העלמין. היה יום גשום. נשכבתי על הקבר של אבא שלי ובכיתי. אחר כך עברתי לזמן קצר בבית, לראות את הילדים. כשנגמר הזמן, הם חשבו שאני טס שוב לחו"ל. הם תפסו לי את הרגליים ובכו 'אבא, אל תלך'. שם נשברתי לרסיסים".

ובתוך הכלא?

"עבדתי במכבסה, ויצא לי להפריד בין אסירים שרבו מכות. ראיתי אסירים פוגעים באסירים אחרים. היתה דקירה של אסיר חדש. בימי שישי בערב הייתי שר עם כולם שירים של שבת.

"יצא לי להציץ לאגף התורני, שבו ישבו בעבר אריה דרעי ומשה קצב, ונחרדתי, כי התנאים שם הזכירו לי את הסרט 'אקספרס של חצות'. שירותים לא בתוך החדר, מלאים עובש וירוקת. לא האמנתי שנשיא המדינה לשעבר היה שם. לכן הרב מצגר העדיף להיות באגף שלנו, כי אצלנו לכל שלושה אסירים שחולקים חדר יש שירותים ומקלחת בחדר - בזכות אולמרט, שהיה שם לפנינו".

• • •

אתה מרגיש היום שאתה מקבל את היחס שמגיע לך מהתקשורת?

"חוץ מבגלגלצ אני מושמע כמעט בכל תחנות הרדיו. אף פעם לא כיוונתי לשם. גלגלצ הם בדרך כלל בדיליי. שום להיט שלי לא שודר שם".

למעשה, מ־2012 לא הוצאת אלבום.

"יש היום זמר בעולם שמוציא אלבומים? תם עידן האלבומים, כמו שתם עידן האמרגנים. עכשיו זה רק סינגלים. תראה את עדן בן זקן, היא היתה על גל, ואז מה קרה איתה? כלום, בא 'מועבט' ונתן לה בוסט".

בהופעה ב־2009. "הרגשתי שאני בפסגת האוורסט", צילום: אלעד דיין

 

מה נותן אצלך עכשיו את הבוסט?

"ברור שהייתי רוצה עכשיו להיט גדול, בומבסטי. אם זה יקרה, הוא יהיה עוד אחד מתוך 50 שיש לי. הלהיטים שלי שצברתי מלווים אותי לילה לילה".

מה דעתך על ההצלחה של עומר אדם?

"אמרו לי שהוא תפס כביכול את המשבצת שלי, כשקרה לי מה שקרה. לדעתי, הוא לא תפס לי את המשבצת, אלא נישה משלו. אני מצדיע לו. הייתי שמח לשיר איתו".

יש לך קנאה בו?

"ממש לא. לא קינאתי אף פעם בזמר".

במשך כמה שנים התחרית באייל גולן.

"זה לא אומר שקינאתי. היתה תחרות.

"אגב, אחרי שתי ההופעות שלי בהיכל נוקיה, ב־2010, הצעתי למשה פרץ להופיע איתי ביחד באצטדיון בלומפילד. התקשרתי אליו אישית. שיהיה בריא. הוא ענה שזה מאוד מפרגן לו, אבל שלח אותי לדבר עם המנהל האישי שלו. אני מתקשר אליך כזמר לזמר, אחרי שתי הופעות רצופות בנוקיה, מציע לך משהו שייתן לך בוסט, וזה מה שאתה עונה לי? זה מאוד אכזב אותי, ומאז לא פניתי אליו (ממשרד יחסי הציבור של זאביק דרור, המייצג את משה פרץ, נמסר:  "לא נגיב הפעם").

"ואז סיפרו לי שבכל מקום שבו מופיעים כמה זמרים באותו ערב, אף זמר לא רצה להופיע אחריי או לפניי. למה? תשאל אותם. אף פעם לא התחברתי לקליקה הזאת. אני יודע שיש זמרים מ'החמישייה', כן? - אני לא אנקוב בשמותיהם - שבאירועים פרטיים התנאי שלהם להופעה היה שאני לא אהיה שם".

משה פרץ. "אכזב מאוד", גדעון מרקוביץ

 

אתה מתכוון לאייל גולן, משה פרץ, ליאור נרקיס, דודו אהרון ועומר אדם?

"אתה אמרת את השמות. כל הזמרים האלה - כולם הופיעו עם כולם, חוץ מאשר איתי".

כיום אתה ואייל נמצאים בתחרות?

"למזלו הגדול של אייל - ואני לא חבר שלו - אני לא זוכר שאי פעם הוא התראיין והזכיר את השם שלי, לטובה או לרעה. מי שרודף אחרי הכבוד, הכבוד בורח ממנו. אני מפרגן לו כזמר לזמר, אבל לא הייתי רוצה לשתף איתו פעולה. בעבר כן, היום לא. בעבר רציתי להופיע איתו והוא לא רצה להופיע איתי. היום אני גם מבין למה. הוא אף פעם לא אהב לפרגן לי. אני יודע את זה ממפיקים".

 מליאם הפקות נמסר בתגובה: "אייל גולן מאחל לקובי פרץ ולכל בית ישראל שנה טובה וגמר חתימה טובה".

אייל גולן. "היתה תחרות", צילום: קוקו

 

• • •

מה דעתך על מהפכת "מי טו" והמאבק נגד הטרדות מיניות בתעשיית הבידור?

"אני נגד להטריד מינית ולעשות משהו בכוח, אוי ואבוי. זה לא מקובל. אני נחרד מזה. פעם ראיתי בים מישהו עושה מעשה מיני ליד שתי נערות. רצתי אליו מרחוק, זינקתי עליו והפלתי אותו לרצפה, עד שהגיע לשם הפיקוח - שהזמין משטרה.

"אבל קח את משה איבגי, למה הבחורה לא מתלוננת למחרת? למה אחרי כמה שנים? מה זה קשה לה? ואם הוא לא היה שחקן מפורסם, אז היה לה יותר קל? שים לב שככל שאתה יותר מפורסם, אז יותר נוח להאשים אותך. אני מאוד בעד שאם בחורה נפגעת, היא תתלונן מייד.

"לדעתי מערכת המשפט מחמירה יותר עם מפורסמים. אם מישהו שהוא לא איבגי היה עושה את מה שאיבגי עשה, הוא לא היה מקבל אפילו עבודות שירות".

לנפגעות תקיפה מינית קשה נפשית להתלונן, וגם בגלל היחס שהן מקבלות במשטרה ובמערכת המשפט.

"הכי קל זה להאשים את המשטרה. אם אתה עובר תאונה, אתה הולך להגיש תלונה אחרי שנה? יכול להיות שיש קושי. אני לא רוצה להיכנס לנעליים של אף אחת".

אתה שמעת בעצמך על זמרים שהטרידו מינית?

"לא, שמעתי על זמרים שהוטרדו מינית. אתה יודע כמה זמרים הוטרדו ואף אחד לא פצה את פיו, בגלל שהוא גבר? למה, לא קרה לי שנשים זרקו לי בגדים לבמה ודיברו אלי באוזן תוך כדי הופעה בצורה בוטה? ואני עדין בתיאורים.

"בעבר, כשהייתי רווק, זה החמיא לי ופרגן לי, ועשיתי כל מה שחלמתי - וגם מה שלא חלמתי. היום זה מטריד וגורם לי לאי נוחות, כי קיבלתי על עצמי שאני איש משפחה, עם אישה וילדים. שחס וחלילה לא אמעד ולא אפגע באשתי.

"כשהייתי רווק זה היה אחרת. ראיתי, עשיתי, מיציתי. היום אני במקום אחר לגמרי בחיים, של קדושה, טהרה, משפחה ובית".

אין סיפורים של הטרדות מהעבר שירדפו אותך? מישהי שעלולה להגיד שעשית לה משהו?

"חס ושלום, למה שיקרה דבר כזה? אני לא צריך להטריד אף אחת. מה שאני עברתי, והוטרדתי, הרבה זמרים לא הוטרדו. אבל הילד שלי יקרא את הכתבה הזאת, אז אני לא רוצה לפרט".

בנושאי פוליטיקה, פרץ לא מסתיר את הערצתו לראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, ואת סלידתו מראש הממשלה המכהן, נפתלי בנט.

"בנט שיקר והפר את כל ההבטחות שלו מלפני הבחירות. מבחינתי, הוא לא ראש הממשלה שלי ולא של 90 אחוזים מהעם. חייל צה"ל גוסס, והוא לא יודע איך קוראים לו? קורא לחייל בשם של האבא שלו? קורים דברים, והוא לא מגיב ולא עושה שום דבר".

אין שום דבר טוב שהממשלה שלו עושה?

"הזזתם סוס מנצח בשביל חמור צולע. אין בכלל מה להשוות. מה שבנט עשה פה זאת סכנה לדמוקרטיה. אני מכיר מצביעים שלו שאומרים שהוא תקע להם סכין בגב. הוא עוקר את ארץ ישראל במקום ליישב אותה".

לך הציעו פעם להיכנס לפוליטיקה?

"הציעו לי להצטרף לישראל ביתנו של ליברמן. אני לא שם. לא אהבתי אף פעם פוליטיקה. בעיניי, פוליטיקאים הם עסקנים".

ובכל זאת, מה היית משנה במדינה?

"את חוסר הפרגון שיש פה. יש לנו המדינה הכי טובה בעולם, רק שיש פה מיעוט שהורס ורוצה להחריב".

asafnevo444@gmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו