גיבורת על: סקרלט ג'והנסון חיה בסרט

כשסקרלט ג'והנסון נשאלת איך היא מסתגלת להגבלות הקורונה, היא שולפת תשובה נחרצת: "אני לא יכולה לעבוד ככה". אז מה היא עושה בנידון? לוקחת חל"ת יזום.

"התנאים שנדרשים כיום במקומות עבודה, בגלל הנגיף, הם לא כאלה שאני יכולה לעבוד בהם בצורה נוחה. אז אני מעדיפה שלא לקחת על עצמי פרויקטים חדשים בינתיים, עד שנוכל לחזור לסביבת עבודה שבה כולם יהיו שוב קרובים ומחוברים. אני יודעת שרוב בני האדם מאושרים רק מהעובדה שיש להם עבודה מסודרת, אבל למזלי, לא דחוף לי כרגע לעבוד".

בראיון שהעניקה לאחרונה למגזין "The Gentle Woman", הודתה השחקנית המבוקשת שלא זכורה לה תקופה כל כך ארוכה שבה לא עבדה. "ואני עובדת ברצף כמעט 30 שנה, זה מטורף ולא שפוי", אמרה.

עם עבודה או בלעדיה, אין מה לדאוג לחשבון הבנק של ג'והנסון, שהונה האישי נאמד כיום ב־165 מיליון דולר. וגם עם החל"ת שהיא כל כך מתגאה בו - היא ממש לא מובטלת. את רוב ימי השבוע מעבירה ג'והנסון בניו יורק, במשרדי חברת ההפקות שהקימה, "These Pictures", ומשם היא מנהלת את הפרויקט הבא שלה - הסרט "Bride", דרמת מד"ב שהיא מפיקה ושגם תככב בו בתפקיד ראשי (מיועד לשידור עתידי באפל tv+).

בין פגישות זום, שיחות טלפון עם משקיעים פוטנציאליים וניהול משברים הפקתיים, ג'והנסון מצאה לאחרונה את הזמן להתראיין לתקשורת לרגל יציאת הסרט המצופה בכיכובה, "האלמנה השחורה", שיגיע לאקרנים בישראל בשבוע הבא. אחרי יותר משנה של דחיות בגלל הקורונה, "האלמנה השחורה" יהיה הסרט הראשון שאותו תוביל ג'והנסון לבדה ביקום הגיבורים של מארוול.

היא בת 36, ואת הקריירה השיקה עוד כילדונת על במות התיאטרונים בניו יורק ובלוס אנג'לס. כבר ב־1994, כשהיתה בת 10, שיחקה לצד ברוס וויליס בסרט "הורים בהזמנה", וכעבור ארבע שנים השתתפה בסרטו של כוכב ענק אחר, רוברט רדפורד, "הלוחש לסוסים".

מאז ועד היום, עם דחיפה עצומה שנתן לה התפקיד לצד ביל מאריי ב"אבודים בטוקיו" מ־2003, הקריירה של ג'והנסון נוסקת גבוה, כשהיא מקפידה לשמור על רבגוניות הן כשחקנית והן כאושיה בעלת אג'נדה חברתית.

היא מככבת בסרטי אינדי דלי תקציב (למשל, "ג'וג'ו ראביט"), אך לא בוחלת בשוברי קופות ענקיים עם גיבורי העל של מארוול. היא עומדת בחזית המאבק הפומבי להעצמה נשית, אך במקביל גם התייצבה לצד הבמאי וודי אלן ברקע ההאשמות להתנהגות מינית לא הולמת מצידו. ולמרות שסקרים ומשאלים בחרו בה שוב ושוב לתואר "האישה הסקסית בתבל", היא מתעקשת שלא לעשות מזה ביג דיל.

היא השחקנית שהרוויחה הכי הרבה כסף בהוליווד בשנים 2018 ו־2019, והסרטים שבכיכובה הכניסו עד כה במצטבר יותר מ־14.3 מיליארד דולר בשוק הבינלאומי. מכיוון שלחשבון הבנק שלה זורמת משכורת של 56 מיליון דולר (בשנה סדירה), הגיוני שהתעשייה תהיה קשובה לכל רצונותיה ודרישותיה. המעמד המיוחד הזה מספק לה הטבות שלא רבים בתעשייה זוכים לקבל.

למשל, האפשרות לבחור את הבמאים שלה. 49 נשים נבחנו כמועמדות לביים את "האלמנה השחורה" בתהליך ההפקה, שנמשך כשנתיים. לבסוף זכתה בתפקיד קייט שורטלנד, הבמאית שהכי הרשימה את ג'והנסון בראיונות העבודה שערכה עם המפיקים. גם העובדה שג'והנסון אהבה את סרטה הקודם של שורטלנד, "Lore", מ־2012, לא הזיקה, מן הסתם.

• • •

דמותה של האלמנה השחורה הופיעה לראשונה בסדרת סרטי מארוול ב־2010 - בסרט "איירון מן 2". היום ג'והנסון טוענת שהיא חזקה מספיק, ומודעת לעצמה יותר, כדי לדון בפיכחון במה שקרה עם דמותה בתחילת הדרך.

"הצילומים של 'איירון מן 2' היו ממש כיפיים, והיו לי בסרט המון רגעים נהדרים, אבל בדיעבד אני חושבת שהדמות שלי שם היתה יותר מדי מינית. דיברו עליה כאילו שהיא חפץ או רכוש", שחזרה בראיון שהעניקה בחודש שעבר. "בנקודת המפגש הראשונה ביניהם, טוני סטארק (בגילומו של רוברט דאוני ג'וניור; נ"ו) גם מתייחס אל האלמנה ככה, כמו אל חפץ, ואומר עליה: 'אני רוצה כזאת'".
ואכן, בסצנה המדוברת בסרט, שצולם לפני מהפכת MeToo, נפגשת האלמנה לראשונה עם סטארק.

בתגובה, הוא בוהה בה בקריפיות, בוחן בעיון תמונות שלה בתחתונים ומסכם באוזני שותפתו ויקטוריה פוטס (גווינת' פאלטרו): 'אני רוצה אחת'. ויקטוריה עצמה, אגב, מזהירה אותו שהאלמנה תהיה 'תביעה יקרה מאוד על הטרדה מינית אם תמשיך לנעוץ בה מבטים כאלה'".

במבט לאחור מספרת ג'והנסון שבזמנו ראתה בסצנה דווקא מחמאה. "בגלל שהחשיבה שלי היתה אז שונה, הערך העצמי שלי נמדד ביחס למחמאות מהסוג הזה. אבל בסוף, כמו במקרה של המון נשים צעירות אחרות, את מתבגרת ומגלה מי את, יודעת כמה את שווה באמת".

שבעה סרטי מארוול הופקו מאז הסצנה ההיא. עשור חדש הגיע ועימו הנורמות שהשתנו, וכך מקבלת סוף־סוף האלמנה השחורה סרט משלה. ההפקה היתה מסובכת, וכללה ארבעה חודשים מפרכים של צילומים, מעבר בין לוקיישנים מרובים, מלונדון ועד בודפשט, ולוח זמנים אינטנסיבי וצפוף - אבל ג'והנסון מעדיפה להתמקד דווקא בחצי מלא האג'נדה של הכוס.

"היום ילדות ונערות מקבלות מהסרטים האלו מסרים הרבה יותר חיוביים בהשוואה לעבר. מבחינתי, היה לי מדהים לעבוד במשמרת של מי שחוללו את השינוי המבורך, וגם להיות מסוגלת לצאת ולפרוח מהצד האחר של העולם החדש הזה".

ואכן, בשנים האחרונות דמות האלמנה התרחקה מאוד מהמשבצת נוטפת המיניות שמילאה בעבר. "היום אני אמא והחיים שלי אחרים. חלפו מאז הסרט ההוא 11 שנים, והרבה דברים קרו והשתנו. אני עצמי השתניתי ללא הכר, והיכולת שלי להבין את עצמי התפתחה מאוד. אני מרגישה היום הרבה יותר סלחנית כלפי עצמי, כאישה. כל אלה הן סיבות מספיק טובות להשאיר מאחור את הצדדים ההיפר־מיניים בדמות שאני מגלמת".

ג'והנסון היא, למעשה, ממובילות הגל הנוכחי של נשים חזקות, שמדגישות את המהפכה המגדרית שעבר ז'אנר סרטי גיבורי־העל. היא לא היחידה: טסה תומפסון היא ולקיריה ששולטת כעת על אסגרד; נטלי פורטמן, שמגלמת את ג'יין פוסטר, אמורה לקחת את השליטה מידי כריס המסוורת' בסרט "ת'ור" הבא; וברי לארסון, בדמותה של קפטן מארוול, היא למעשה גיבורת העל הכי עוצמתית וחזקה ביקום כולו.

לפני שלוש שנים השתתפה ג'והנסון במחאה המגדרית שפשטה בארה"ב, ונאמה בצעדת הנשים המתוקשרת שנערכה בלוס אנג'לס. על במת הצעדה, מול עשרות אלפי מפגינות ומפגינים, שיתפה מחוויותיה האישיות: "פתאום הייתי בת 19 שוב, והתחלתי להיזכר בכל הגברים שניצלו את העובדה שהייתי בחורה צעירה שעדיין חסרה את הכלים לומר 'לא', או להבין את הערך העצמי שלה.

"היו לי הרבה מערכות יחסים, אישיות ומקצועיות, שבהן דינמיקת הכוח היתה חד־צדדית, והייתי צריכה לייצר נרטיב שבו הייתי 'הנערה המגניבה' שיוצאת לבלות ולהסתובב עם כולם. המשמעות של זה היתה שלפעמים נאלצתי להתפשר גם על מה שהרגיש נכון עבורי.

"לא עוד! כבר אין בי תחושות אשמה על שאני פוגעת, כביכול, ברגשות של אחרים כשמשהו מרגיש לי לא נכון. הבטחתי לעצמי שאהיה אחראית יותר, שאסמוך על האינסטינקטים שלי ושאכבד אותם לפני הכל - לטובתי".

• • •

לקראת יציאת סרט האלמנה החדש סיפרה ג'והנסון שלמרות שבעלה כיום, הקומיקאי קולין ג'וסט, הוא מעריץ נלהב של סרטי גיבורי על, הוא לא שש לסייע לה להתכונן לקראת התפקיד.

"הוא לא אוהב שום ספוילר, אז אני לא יכולה לספר לו כלום", חשפה בראיון לרדיו הלווייני SiriusXM. "כשצילמנו את הסרט שלי בלונדון, קולין הצטלם שם לסרט 'טום וג'רי' החדש. היה כיף, כי היינו יחד באותה עיר למשך תקופה ארוכה, דבר שנחשב נדיר אצלנו.

"אני זוכרת שצילמנו סצנת אקשן גדולה, וקולין פשוט לא היה מוכן לשמוע מה אני עושה על הסט. הוא התעניין איך עבר עלי יום העבודה, אבל ברגע שהיינו צוללים לתוך זה, או אם הייתי מבקשת שהוא יעזור לי ללמוד את התסריט ויקרא איתי סצנה, הוא מייד היה שואל: 'את תעשי לי ספוילרים?' הוא היה מבקש אזהרת ספוילר מראש. הייתם מאמינים?"

הם כבר שלוש שנים וחצי יחד, הכירו כשג'והנסון הגיעה להתארח בתוכנית המערכונים הוותיקה "סאטרדיי נייט לייב", שבה ג'וסט בן ה־38 הוא משתתף קבוע. את תקופת הקורונה ניצלו השניים כדי להתקרב ולהתמסד, ובאוקטובר האחרון נישאו בחשאי, בטקס אינטימי ומצומצם בשל הגבלות ההתקהלות. החתונה הקטנה אורגנה בתוך שבועות ספורים ויועדה לבני משפחה ולחברים קרובים בלבד.

ג'והנסון, מצידה, כבר לא מתרגשת מחתונות. אחרי הכל, זאת הפעם השלישית שלה, אחרי שהיתה נשואה שלוש שנים לשחקן ראיין ריינולדס, ואחר כך אמרה "איי דו" גם לעיתונאי הצרפתי רומיין דוריאק, שאיתו הביאה לעולם את בתה, רוז דורותי, בת 7.

ג'והנסון וג'וסט מתגוררים באחוזה שבבעלותה בלונג איילנד, שאותה רכשה תמורת מיליון דולר. את הסגרים במגיפה העבירו שם עם רוז. "בסופו של דבר הייתי צריכה להפנים שייקח עוד זמן עד שהדברים יסתדרו. הייתי צריכה להיות שם בשביל בתי, כמובן, כמו כל הורה בעולם. זה מצב שמקרקע אותך לאדמה", סיפרה ל־"The Gentle Woman".

• • •

סקרלט היא ניו־יורקית מלידה, בת למשפחה יהודית ממנהטן. הוריה, קרסטן ג'והנסון ומלאני סלואן גידלו ארבעה ילדים: אדיאן, ונסה וצמד התאומים סקרלט והאנטר (ג'והנסון מבוגרת מהתאום שלה בשלוש דקות). ב־2017 חשפה כי משפחתו של סבא רבא שלה נספתה בשואה בפולין, בגטו ורשה.
היא זכתה לקבל כוכב על שמה בשדרת הכוכבים המפורסמת של הוליווד, היתה מועמדת לגלובוס הזהב ולאוסקר, אבל עד היום לא זכתה מעולם בפסלון המוזהב. מצד שני, היא זכתה בפרס הנחשב ביותר בעולם התיאטרון, הטוני, על הופעתה במחזה "מראה מעל הגשר".

ג'והנסון היא תומכת מוצהרת של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, ופעילה בבחירות לנשיאות ובקמפיינים למען זכויות האזרח. בנובמבר שעבר, למשל, השתתפה במאבק הציבורי לשחרורם של ארבעה פעילי זכויות אדם ממצרים, שנעצרו בידי המשטר באשמת הצטרפות לארגון טרור והפצת פייק ניוז.

"לדבר היום באופן חופשי במצרים זה עניין מסוכן", קבעה אז בסרטון שהפך ויראלי, "אני מצטרפת לעם המצרי ולרבים אחרים בעולם וקוראת לשחרור מיידי של ג'אסר, כרים, מוחמד וזכי". הצעד של ג'והנסון נחשב במצרים להתערבות בעניינים פנימיים. פרשנים מקומיים הזכירו את שורשיה היהודיים של השחקנית, בעוד פעילי אופוזיציה דווקא התרגשו מהמחווה שלה. כך או כך, הלחץ הציבורי הבינלאומי עשה את שלו, וכעבור שלושה ימים שוחררו מהכלא העצורים שג'והנסון הזכירה.

מרחב בולט שהיא לא פעילה בו הוא הפייסבוק, הטוויטר או האינסטגרם. כן, מה שקראתם: לסקרלט ג'והנסון יש אפס נוכחות ברשתות חברתיות, ולמעשה היא לא מחזיקה בשום פרסונה ציבורית ברשת.

"העולם הווירטואלי מייצר תחושת אגו לא מציאותית", הסבירה בעבר, "אני ממילא חרדתית, עם טונות של רגשות אשמה כלפי חברים על זה שאני לא יודעת לשמור על קשרים עם אנשים, אז איך הרשת החברתית תעזור לי להיות אדם מחובר יותר?" 

nirw@israelhayom.co.il