רק אל תשכחו: כשלי החוק למניעת שכחת ילדים ברכב

עשו לכם מנהג להשאיר את התיק או הטלפון במושב האחורי | צילום: GettyImages

המומחים מתנגדים, משרד התחבורה מתעקש, וההורים אובדי עצות • ב־1 באוגוסט ייכנס לתוקף החוק המחייב התקנת מערכת נגד שכחת ילדים ברכב, אבל בדרך מחכות שלל בעיות: יצרני כיסאות הבטיחות אוסרים הוספת אביזרים חיצוניים מחשש לפגיעה ביעילותם, היצע המערכות שאושרו נמוך, והעלויות לכל משפחה יכולות להגיע לאלפי שקלים • עו"ד נילי אבן חן, מנכ"לית עמותת רווח נקי: "יש עוד הרבה גורמים לתמותת ילדים, משמעותיים יותר, שהיה צריך לטפל בהם הרבה קודם"

לבת גל גונן ליטבק יש שתי ילדות. עלמא בת 3, וליאה בת שנה וחצי. בספטמבר היא צפויה ללדת שוב. על פי התקנה החדשה לחוק התעבורה, שתיכנס לתוקף בתחילת אוגוסט, בת גל אמורה להתקין ברכב מערכת נגד שכחת ילדים. אבל לא רק ברכב שלה, אלא גם ברכב של הוריה ושל הורי בעלה, שמסיעים את הילדות לא פעם. העלות הכוללת יכולה להגיע ל־1,500 שקלים.

התקנה בדבר "מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב" (83א1 לחוק התעבורה) אושרה בוועדת הכלכלה במארס האחרון, רגע לפני הבחירות הרביעיות. בדרך היתה שורה של בעיות: נתונים סותרים שהובאו בפני חברי הכנסת, חוסר התייחסות לפגיעה האפשרית של המערכת ביעילות של כיסא הבטיחות, והתעלמות מהעלות הגבוהה של המערכות, שעתידה להסתכם בכ־300 מיליון שקלים.

על פי התקנה, "לא יסיע אדם ילד עד גיל 4, אלא אם מותקנת ברכב מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב". האכיפה תתחיל בינואר 2022, והקנס נקבע על 250 שקלים ו־4 נקודות. הדיון הראשון בתקנה נערך בינואר 2021, והיא אושרה כעבור פחות מחודשיים. לבקשת ח"כ בצלאל סמוטריץ' נערך דיון נוסף אחרי שבוע, אבל דבר לא השתנה. מערכות נגד שכחת ילדים ברכב כבר קיימות בעולם כמה שנים, וחלקן אף נמכרות בישראל; אבל איטליה היא היחידה שחוקקה חוק המחייב את התקנתן, לפני כשנה.

התקנה הישראלית עברה כמה שינויים עד לנוסח הסופי. המשמעותיים שבהם היו השוואת התקן הישראלי לתקן האיטלקי, החלת החוק על ילדים עד גיל 4 ולא 5, כפי שהתכוונו תחילה (בהתאם לנתונים מארה"ב, שלפיהם רוב הילדים שנשכחו ברכב היו מתחת לגיל 4), ודחיית מועד כניסתו לתוקף ל־1 באוגוסט במקום 1 ביוני, כדי לאפשר ליבואנים לקבל את אישור משרד התחבורה. ברגע האחרון הפכה התקנה להוראות שעה, שתהיה בתוקף לפחות עד 1 באוגוסט 2023; עד אז התבקש משרד התחבורה להגיש מחקר בנושא, כדי להחליט אם להאריך אותה.

נכון לאמצע השבוע, אישר המשרד את השימוש בעשר מערכות, ועוד 16 ממתינות לאישור. מערכות מוזלות, כמו אפליקציות ייעודיות או צמיד אלקטרוני שמזכיר את נוכחות הילד ברכב, שעלותן עשרות שקלים, עדיין לא אושרו. ההורים נותרו עם היצע נמוך למדי, שמשפיע כמובן על המחיר - סביב 500 שקלים. מאחר שכל ילד עד גיל 4 צריך מערכת כזאת בכיסאו, מדובר בהוצאה לא מבוטלת עבור כל משפחה - ועוד יותר מזה, עבור משפחות עם כמה ילדים עד גיל 4.

בת גל גונן ליטבק, ובנותיה עלמא וליאה. "למי אני אמורה להקשיב?", צילום: אפרת אשל

"הרמה של גיבוש הרגולציה הזו היא מהנמוכות שראיתי", אומרת עו"ד נילי אבן חן, מנכ"לית ומייסדת עמותת "רווח נקי", שהוקמה כדי לייעל את המגזר הציבורי, "כשילד נשכח ברכב ומוצא שם את מותו, זה אירוע טרגי. אבל יש עוד הרבה גורמים לתמותת ילדים, משמעותיים יותר, שהיה צריך לטפל בהם הרבה קודם.

"את החובבנות של משרד התחבורה נרגיש כולנו. העלויות למשפחה צעירה יעמדו על מאות או אלפי שקלים, וחמור מזה - חלק מהמערכות עלולות להוות סיכון אמיתי לילדים, כי התקנתן היא בניגוד להנחיות של יצרני הכיסאות. באופן כללי, התנהלות המשרד סביב הרגולציה הזאת תמוהה".

העמותה כבר שיגרה מכתב דחוף לשרת התחבורה החדשה, מרב מיכאלי, בבקשה לבטל את התקנה, ובמקביל פתחה בקמפיין מימון המונים באתר beactive, המיועד לקידום הליכים משפטיים בעלי אופי ציבורי־חברתי. המטרה היא גיוס של לובי חברתי לביטול החקיקה, או לפחות להורדת מחירן של המערכות.

• • •

ביולי 2020 פרסם משרד התחבורה קול קורא לתעשיינים, כדי לקבל הצעות למענה טכנולוגי שיכול לסייע במניעת השארה של ילדים ברכב. בתחילת נובמבר 2020 פורסם באתר התזכירים הממשלתיים נוסח מוצע לתקנה, ובו נתונים על התופעה.

על מנת להראות את חשיבות התקנות החדשות, הציגו במשרד התחבורה נתונים לגבי שכחת ילדים ברכב, שנלקחו מארגון בטרם לבטיחות ילדים. על פי הנתונים, שנסמכו על פרסומים בתקשורת, בעשור שבין 2008 ל־2018 אירעו 661 מקרים של שכחת ילד ברכב בישראל, 30 מהם הסתיימו במוות.

בעקבות ביקורת של עמותת "רווח נקי" על כך שמקורות המידע לממדי התופעה אינם ממשלתיים אלא נסמכים על עלון הסברה של ארגון בטרם, פרסם משרד התחבורה דו"ח נוסף, בדצמבר 2020. גם דו"ח זה התבסס על נתוני בטרם, ומצא כי בין השנים 2010 ל־2020 אירעו 980 מקרים של שכחת ילדים ברכב, מהם 34 מקרי מוות. כעבור זמן קצר התברר כי המספרים שגויים: לאחר בחינת הנתונים מהעשור הרלוונטי על ידי עמותת "רווח נקי", התברר כי אירעו 25 מקרי מוות ולא 34.

בעקבות זאת פרסם ארגון בטרם הבהרה, שלפיה הנתונים מתייחסים לא רק לשכחת ילדים ברכב, אלא לילדים שנלכדו ברכב מכל סיבה שהיא - למשל, כשפעוט נכנס לרכב ללא ידיעת ההורה, או ננעל ברכב כשהנהג נמצא בחוץ. במקרים אלה המערכות המתריעות על נוכחות של ילד ברכב אחרי כיבוי המנוע אינן רלוונטיות: למשל, כרית המונחת על כיסא הבטיחות אינה מתריעה אם מלכתחילה הילד אינו יושב בכיסא.

על פי הנתונים המעודכנים שהציג משרד התחבורה, בעשור המדובר אירעו 462 מקרים של שכחת ילד ברכב, ולא 980, כפי שנטען בתחילה. בדיקות שנערכו בארה"ב הראו כי ביותר מ־70 אחוזים מהמקרים, מי ששוכח את הילדים ברכב הם ההורים (ב־28 אחוזים מהמקרים זו האם, ב־33 אחוזים זה האב, וב־11 אחוזים אלה שני ההורים). בעקבות הנתונים טענו נציגי משרד ראש הממשלה בדיון בוועדת הכלכלה כי אין צורך לחייב מערכת כזו גם ברכבים שאינם של ההורים. טענתם נדחתה.

"מתוך סך מקרי המוות הלא מכוונים של ילדים, 1.9 אחוזים נגרמים עקב שכחת הילד ברכב", אומרת עו"ד נילי אבן חן, "לעומת זאת, 50 אחוזים מהמקרים נגרמים בתאונות דרכים. מאחר שמדובר בהוצאות נוספות, קיים סיכון שהורים יתפשרו על איכות הכיסאות, שחלק מההורים יקנו כיסא זול יותר, שיעלה את הסיכון למוות בתאונה. מנסים לסתום חור בגודל של סיכה, ופוערים במקומו תהום.

"כל הרגולציה הענקית הזו לא נשענת על מחקר עצמאי של משרד התחבורה שמצדיק אותה. זה 'מס ילדים' בלתי מוצדק, ולא אתפלא אם בסוף יתגלה שהיו אינטרסים כלכליים לא ענייניים בקידומו".

עו"ד נילי אבן חן,

עמיחי פישר, האחראי למדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה, הביע דעה דומה, בדיון הראשון בוועדת הכלכלה, ב־5 בינואר השנה. "הורה טרי, שצריך לקנות כיסא בטיחות לתינוק ב־1,000 שקל, יתבקש עכשיו להוסיף מערכת שעולה 300 שקל", אמר, "אז הוא יקנה כיסא ב־1,300 שקל? לא, הוא יוסיף את המערכת ויקנה כיסא פחות איכותי".

• • •

בהתאם לתקנה, מערכות הבטיחות מחויבות לעמוד בכמה דרישות. כך, למשל, יש לוודא כי התקנתן אינה משפיעה או פוגעת בשום צורה במערכות הרכב האחרות או בבטיחותו. כאן מתגלה בעיה מהותית: חלק מהמערכות בשוק כוללות כרית המונחת תחת מושב הילד - ויצרני כיסאות הבטיחות אוסרים הוספה של אביזרים חיצוניים כלשהם, מחשש לפגיעה ביעילות הכיסא (וגם באחריות לו, במקרה של תקלה).

"מוצר המונח על כיסא בטיחות ברכב עלול לפגוע בבטיחות הכיסא", מדגיש שגיא שילר, טכנאי כיסאות בטיחות והבעלים של אתר טוילנד, "לכרית של מערכת התרעה יש מרקם מסוים או עובי מסוים, המשפיע על הדרך שבה הכיסא מגן על הילד. כשמניחים אותה מתחת לישבן של הילד, היא עלולה להגביה את מנח התינוק, כך שרצועות החגורה לא יונחו במקום הנכון, או לגרום לו להחליק על הכיסא בשעת תאונה אם הוא לא מחובר היטב למושב. אלה דברים בעייתיים מאוד. כדי לקבוע בטיחות של כיסא צריך לבצע מבחני ריסוק עם הכרית ובלי הכרית, ולראות אם יש שינוי בהתנהגות של בובת המבחן".

בחלק מכיסאות הבטיחות, בעיקר האמריקניים, יש מנעול פלסטיק נוסף בבית החזה. לדברי שילר, חלק מהחברות מייצרות רכיב אלקטרוני המתחבר למנעול, במקום לכרית. הבעיה היא שמוצר כזה יכול להתאים רק לכיסאות הבטיחות המסוימים האלה, ולא לכל כיסא.

"באחת מהחברות האיטלקיות מייצרים חיישן שיתחבר לתופסן החזה, ולא ככרית על המושב. הוא עדיין לא עבר אישור של משרד התחבורה, אבל אם יקבל את האישור, חיישן כזה יתאים לכיסאות של אותה חברה. לחברה אחרת יש מערכת התרעה שנמכרת כבר כחלק מהכיסא. הבעיה היא שהכיסא עצמו לא קיבל ציונים טובים במבחני ריסוק. אז ההורים אולי חוסכים את עלות המערכת, אבל מקבלים כיסא פחות טוב.

שגיא שילר,

"ויש בעיה נוספת שלא חשבו עליה. בארץ ילדים יכולים לעבור לשבת על בוסטר (מושב הגבהה) כבר בגיל 3, ולהשתמש בחגורה הרגילה של הרכב. במצב כזה קשה להניח כרית על הכיסא. אז צריך לשנות גם את החוק שמדבר על בוסטרים.

"אם כבר רוצים לטפל בבטיחות של ילדים ברכב, מוטב היה לו היו אוסרים היפוך הסלקל לתינוקות (כך שהפנים יהיו לכיוון הנסיעה) בגיל שנה, ומאפשרים זאת רק בגיל שנתיים, כמו שנהוג בעולם.
"יש כאן שריפה, אבל טיפלו במשהו צדדי במקום לטפל במקור האש. להערכתי, בניהול סיכונים, עדיף כיסא טוב שיגן במקרה של תאונת דרכים, מאשר תוסף שאנחנו לא יודעים בדיוק מה רמת הבטיחות שלו".

עינת שגיא אלפסה, דוברת ארגון בטרם, מבהירה כי "כל עוד הכריות שמטרתן למנוע שכחת ילדים לא נבדקו, אנחנו לא יודעים אם המושב יעיל. לא בכולן בוצעו מבחני ריסוק. לא פותרים היפגעות אחת על ידי העלאת הסיכון להיפגעות אחרת.

"מייד לאחר שהשרה מיכאלי נכנסה לתפקידה, קיבלנו פנייה מלשכתה בנוגע לתקנה. מנכ"לית בטרם, אורלי סילבינגר, העבירה לשרה את עמדתנו, כולל הבעיות והמורכבות ביישום התקנה. אנחנו מאמינים שגם במשרד התחבורה מבינים שמניעת שכחת ילדים ברכב לא יכולה לבוא על חשבון בטיחות הילד בנסיעה.

"אנחנו לא קוראים לאנשים לפעול נגד החוק, אבל אנחנו כן אומרים שצריך לבדוק את היעילות והבטיחות של האביזרים שאושרו. יש פה פער בין המטרה לבין הביצוע בפועל".

עינת שגיא אלפסה,

• • •

בהצעת התקנה המקורית המוצרים היו אמורים להיות מותאמים לתו התקן שקבע מכון התקנים עבור מוצרים שכבר היו קיימים בשוק. כל עוד תו תקן כזה אינו מקובע בחוק, אין חובה להיצמד אליו.

במשרד ראש הממשלה ובאוצר הביעו התנגדות לתקינה המורכבת. "לא היתה שום אפשרות שמישהו יעמוד בתקנים כאלה, שעלולים להשפיע גם על המחיר וגם על נגישות המוצרים", מסביר גורם שהשתתף בדיוני הוועדה, "לכן כבר היה עדיף להיצמד לתקן באיטליה, שהוא תקן בינלאומי המאפשר לייבא את המוצרים גם באופן אישי, ולא לרכוש רק כאלו המיובאים על ידי יבואנים ישראלים".

לאחר דיונים ושינויים, הוחלט להצמיד את התקן הישראלי לזה של איטליה. לפי אותו תקן, מערכות המתאימות צריכות לעמוד בכמה תנאים, כמו הפעלה אוטומטית (ללא צורך בהפעלה על ידי הנהג), זיהוי אוטומטי של נוכחות ילד במושב כשהרכב כבוי, או התרעה על סוללה נמוכה במקרה של מערכת הפועלת על סוללות. בהחלטה הסופית של ועדת הכלכלה צוין כי "ככל שתהיה תקינה רלוונטית נוספת בעולם, כך ניתן יהיה לאמץ גם אותה".

רוב מערכות ההתרעה בנויות על כרית הנצמדת לכיסא התינוק, ומזהות נוכחות של פעוט על מושב הבטיחות. אם הוא נשכח ברכב, מופעלת אזעקה חזותית וקולית באמצעות אחד ממכשירי העזר לכרית החכמה או באמצעות אפליקציה, עד שהנהג חוזר לאפס אותה. רוב המערכות מופעלות על ידי סוללות.

המערכות שכבר אושרו על ידי משרד התחבורה נמכרות במחירים שבין 350 ל־650 שקלים. כך, למשל, מערכת התרעה של כרית נמכרת במחיר השקה של 499 שקלים, ומערכת אחרת, הפועלת בטכנולוגיה דומה - ב־349 שקלים. מערכת שעובדת על טכנולוגיה שונה ומתחברת לחלון של דלת המושב האחורי נמכרת במבצע ב־450 שקלים. קבוצות רכישה יכולות להשיג הנחות משמעותיות במחירי המערכות. באיטליה, לשם השוואה, המדינה מסבסדת את המערכות, כך שמחירן מגיע ל־35-25 יורו בסך הכל.

סקר הלמ"ס לשנת 2018 מגלה כי בישראל כ־900 אלף ילדים מתחת לגיל 4. ל־72 אחוזים מכלל משקי הבית בארץ יש לפחות רכב אחד, כך שמדובר לפחות ב־640 אלף מערכות התרעה שההורים יידרש לרכוש. על המספר הזה יש להוסיף מערכות שיירכשו בידי גורמים מסיעים אחרים - סבים וסבתות, מטפלים, רכבי הסעות, וכו'. גם כשלוקחים את המחיר הנמוך ביותר של המערכת, כ־300 שקלים, העלות הכוללת לציבור תגיע לכ־195 מיליון שקלים לפחות.

"ברור שאלו מספרים שלא ניתן להעלות על הדעת", אומר אוריאל שם טוב, הרכז הכלכלי של עמותת "רווח נקי", "אבל כשהכסף יוצא מהכיס של האזרח, ולא מתקציב המדינה, מקבלי ההחלטות פחות רגישים לנושא.

"מהדו"ח של משרד התחבורה, שצורף לרגולציה והיה אמור להצדיק אותה, עולה שהבחינה שנעשתה היתה לוקה בחסר. למשל, בדרך כלל מי ששוכח את הילד ברכב הם ההורים. אז למה צריך לחייב כל אדם שמסיע ילד ברכב להתקין מערכת כזאת?

"בדו"ח של המשרד או בתקנה גם אין שום התייחסות לכך שהבעיה הרבה יותר נפוצה במגזר הערבי - כמעט פי ארבעה מאשר במגזר היהודי. מתבקש היה לרכז מאמץ באוכלוסייה הזאת - למשל, במסעות הסברה מוגברים בערבית, בכלי התקשורת הרלוונטיים".

במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה טענו אנשי משרד ראש הממשלה שאפשר להחריג מצבים מסוימים מהתקנת המערכת. למשל, כיסא שנמצא במושב הקדמי של הרכב, או כיסאות שמבוגר יושב לידם - מה שמקטין מאוד את הסיכוי לשכוח פעוט ברכב. אבל כולן נדחו.

גם במשרד האוצר התנגדו לתקנה החדשה. במסמך שהוצג בפני ועדת הכלכלה צוין כי "יישום התקנות צפוי להכביד בצורה ניכרת על משקי הבית הכוללים ילדים עד גיל 4. בעיצומו של משבר כלכלי עלות המערכות והתקנתן נאמדה במאות מיליוני שקלים, שאותם ייאלץ הציבור לשלם. גישת משרד התחבורה, שלפיה היקף ההכבדה הכלכלית אינו מהותי למשקי הבית שמחזיקים ברכב, מאוחר שמדובר על 'מאות שקלים בודדים', אינה מבוססת, בלשון המעטה".

סעיף אחר סעיף מעלים באוצר את הבעיות בחקיקה המהירה. כך, למשל, הם מביעים חשש שברגע שהביקוש יהיה גבוה מההיצע - כמו שקורה עכשיו - המחירים יעלו. "לא ברור כיצד היצרנים והיבואנים בשוק זה יצליחו להיערך בתקופת זמן כה קצרה, וקיים חשש אמיתי לכשל שוק".

סיבה נוספת שמונים באוצר להתייקרות של המערכות היא הגדרתן כ"מוצרי תעבורה". הגדרה כזו יוצרת חסמים בפני היבואנים, כי היא מחייבת אותם לקבל אישור ממשרד התחבורה. ברגע שנוצרים חסמים, נוצרת תחרות מוגבלת, ואיתה עליית מחירים.

• • •

ככל שמתקרב תאריך היעד, 1 באוגוסט, מתחילים לצוץ ברשת פרסומים למכשירים נגד שכחת ילדים. בקבוצות הורים רבות החלו לפרסם קבוצות רכישה, אבל רבים מההורים העלו תהיות אם כדאי למהר ולקנות. כך, למשל, בקבוצת הורים המונה כ־240 אלף חברים, שבה הוצעה אחת המערכות לרכישה במסגרת קבוצת רכישה, כתבה אחת האימהות: "שום יצרן כיסא בטיחות לא מאשר לעשות שינויים בכיסא. מה יקרה במקרה של תאונה, בדקו?".

בקבוצה ציבורית אחרת, המציעה דילים לגולשים ומונה 133 אלף חברים, עלתה הצעה לרכישת מכשיר ברכישה מרוכזת תמורת 249 שקלים, וניתנו טיפים לרכישה מוזלת מאמזון. "מקווה שהציבור יצביע ברגליים, יסרב לשתף פעולה עם החוק ויבקש להישפט בהמוניו", כתב אחד מחברי הקבוצה.

"אני לא ממהרת לרכוש מערכת", אומרת טל מאור זינגרמן, המנהלת את קהילת "אימהות בסטייל" בפייסבוק, אמא של לי בת ה־8 ואן בת ה־3. "אני מעדיפה לחכות לפחות עד שיתחילו את האכיפה, כי אולי דברים ישתנו עד אז. שוב מפילים עלינו ההורים גזירות כלכליות, למרות שנפגענו מאוד כלכלית בשנים האחרונות. קובעים לנו עובדה בשטח בלי להסביר את החשיבות שלה.

"כיסא לרכב זו אחת ההחלטות החשובות של הורים. כל הזמן אומרים לנו שחייבים לשים לב לכיסאות של הילדים - ללכת למתקין מורשה, לא להוסיף לו שום דבר. לפני שקניתי כיסא לילדה שלי, ישבתי וצפיתי במבחני ריסוק. אז פתאום משנים לנו את החוקים?

"החוק הזה בעייתי בהיבט של עלויות גבוהות, בבטיחות שלו, וגם בסיטואציה שבה הוא הופיע פתאום. ההתנגדות שלי היא לא מהמקום היהיר של 'לי זה לא יקרה'. כי כן, זה יכול לקרות לכל אחד. אבל הדרך שבה החוק עבר, בהפתעה, עם כמה מוצרים ספציפיים שאפשר לרכוש - מה שמרמז על מסחריות - מרגישה לא נכונה. התחושה של הרבה אימהות היא שזה לא היה מתוך דאגה לשלום ילדינו".

מה אומרות לך האימהות בקבוצה?

"רבות אומרות שיחכו, בתקווה ששרת התחבורה החדשה תבטל או תשנה את החוק. יש כאלו שאומרות שגם אם החוק לא יבוטל, הן מעדיפות לקבל קנס מאשר לסכן את הילדים עם מערכת שלא אושרה על ידי יצרני הכיסאות. יש אימהות שכבר רכשו מערכת, אבל היא לא עומדת בתקן האיטלקי שהפך לתקן הישראלי, אז עכשיו הן צריכות לקנות עוד מערכת".

טל מאור זינגרמן עם בתה, "אני לא ממהרת לרכוש מערכת", צילום: אפרת אשל

בת גל גונן ליטבק תצטרך לרכוש לפחות שלוש מערכות, רק לרכב המשפחתי. "על כיסא הבטיחות שלנו כתוב במפורש לא להניח עליו שום דבר נוסף", היא אומרת, "החוק יחייב אותי להניח כרית על הכיסא. אז למי אני אמורה להקשיב? לשמור על בטיחות הילדה שלי במקרה של תאונת דרכים, או לשמור שחס וחלילה לא ישכחו אותה?

"זה צורם, במיוחד כשיש טכנולוגיות שלא פוגעות בבטיחות הכיסא, כמו צמיד ששמים על הילד, ואם אתה מתרחק ממנו הוא מצפצף, צמיד שנמכר בכמה עשרות שקלים ביד שרה. אבל הטכנולוגיה הזאת לא מאושרת על ידי החוק".

• • •

ג'ני זאיל (35) מחיפה אמורה לרכוש לפחות שתי מערכות התרעה לשתי בנותיה, נטע בת ה־3 ומעיין בת השנה. בבית יש שתי מכוניות. ברכב המשפחתי שני כיסאות לשתי הילדות, ברכב השני כיסא אחד, וגם ברכב של סבא וסבתא כיסא אחד - הכל מטעמי חיסכון ברכישת כיסאות, והבנה שלא סביר שכולם ייסעו יחד שלא ברכב המשפחתי.

"יש לא מעט דברים שמטרידים אותי עם החוק הזה. אני לא מבינה למה אישרו דווקא חברות שמייצרות משהו שמתחבר לכיסא, כשאסור להוסיף שום דבר לכיסאות הבטיחות. יש לי ארבעה כיסאות, שכל אחד מהם נקנה באלפי שקלים, עם כל תווי התקן שאפשר, ופתאום אומרים לי להוסיף כרית בלי להגיד אם היא נבדקה, אם עברה מבחני בטיחות וריסוק.

ג'ני זאיל, בעלה ויטלי והבנות נטע ומעיין. "איך יאכפו את החוק? יקימו את התינוק?", צילום: אנצ׳ו גוש-ג׳יני

"אנשים אומרים, 'אתם לא רוצים להשקיע כסף בביטחון של הילדים שלכם'. אבל זאת לא אמירה נכונה. השקענו הרבה יותר, ובא מישהו בצורה לא ברורה לחלוטין ומוסיף לנו עלויות. לא ברור לי למה אושר רק מספר קטן של מערכות. הרי העלות הגבוהה קשורה ישירות להיצע נמוך.

"בנוסף, רוב הטכנולוגיות שאושרו מתחברות לטלפון הנייד, ולא כולן מתחברות להתקן נייד שאמור להתריע, כמו מחזיק מפתחות אלקטרוני. ואם שכחתי את הטלפון בבית, או שהוא התקלקל? מערכת התרעה כזאת לא היתה עוזרת לי במצב כזה.

"שלא לדבר על השאלה איך יאכפו את החוק הזה: יקימו את התינוק מהכיסא? אני אדם שומר חוק, אבל במקרה הזה החוק מרגיש פשוט לא נכון". 

משרד התחבורה: "אין בעיה בהתקנת המערכות על מושבי הבטיחות ברכב"

ממשרד התחבורה נמסר: "החקיקה נועדה להציל חיים ולמנוע את הטרגדיות הקשות, שבהן ילדים מצאו את מותם או נפגעו באורח קשה מדי קיץ. התקנת מערכות התרעה למניעת שכחת ילדים ברכב מחויבת בחוק האיטלקי. משרד התחבורה אימץ את התקינה האיטלקית ומאשר את המערכות בהתאם. זאת, במטרה להבטיח את אמינות ואיכות המערכות.

"יודגש כי אין כל בעיה בהתקנת מערכות כאלה על מושבי הבטיחות ברכב. במסגרת הבדיקות המבוצעות על ידי המעבדות המוסמכות, נבדקת עמידתן של המערכות בתקן מושבי הבטיחות. בנוסף לכך, נבדק תפקודם של מערכת ההתרעה ומושבי הבטיחות, בעת שימוש חופף, כך שיעילותן של אף אחת מהמערכות אינה נפגעת.

"בישראל ישנם כיום 10 יבואנים ויזמים המשווקים בארץ את מערכות הבטיחות. 16 יבואנים נוספים נמצאים בימים אלה בהליכי אישורים. בארץ ובעולם ישנן עשרות מערכות בטיחות לשכחת ילדים ברכב, העומדות בתקינה שאושרה וניתנות להעברה מרכב לרכב, יחד עם מושב הבטיחות. זאת, בנוסף למערכות המוטמעות על ידי יצרני הרכב בכלי רכב חדשים ומזכות אותם בהטבות מס. הגידול במגוון המוצרים יגביר את התחרות בענף וצפוי להביא להוזלת המחירים.

"במסגרת ההליך המקצועי של גיבוש התקנות, בחנו גורמי המקצוע במשרד את היצע מערכות ההתרעה ופורסם קול קורא ליזמים. הנוסח המוצע של החקיקה פורסם להערות הציבור באתר החקיקה הממשלתי. על הפרסומים של הנוסח המוצע הגיבו עשרות יצרנים ומפתחי מערכות הפעילים בענף, ועל בסיס ההערות שהתקבלו גובשה החקיקה הסופית.

"התקנות החדשות ייכנסו לתוקף רק ב־1 באוגוסט, והאכיפה תחל רק בינואר 2022. שהות זו נועדה לאפשר ליצרנים להיערך לדרישות השוק ולהגביר את התחרותיות בענף".

לקמפיין לחצו כאן או היכנסו לכתובת: https://beactive.co.il/project/63134

batchene@gmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר