מטען הכאב: הסודות של ניקול ראידמן

"אנשים חושבים שאני איפה שאני בזכותו, ובא לי לצרוח: 'זה לא נכון'". ראידמן | צילום: אלמוג גבאי, בגדים: דרור גבע, צולם ב"וילה במושבה" מבית מלונות בראון

מאחורי האיפור הנוצץ והכסף מנקר העיניים הסתירה ניקול ראידמן את האלימות שחוותה מבן זוגה דאז, האוליגרך מיכאל צ'רנוי • בראיון אמיץ היא מדברת לראשונה על ימי הפחד ("הוא הוציא עלי את כל האגרסיות שלו"), המריבה שאחריה נזקקה לאמבולנס ("הייתי מרוסקת על הרצפה"), העמדת הפנים באירוע שבו הציע לה נישואים ("אחרי שארזתי לו את כל הבגדים"), והתמיכה המרגשת שקיבלה מבני הזוג נתניהו ("הם באו אלי ב־3 בבוקר לחזק אותי") • "אחרי הפרידה לקחתי את ניקול שכולם הכירו - וקברתי אותה"

במשך לא מעט שנים טיפחה ניקול ראידמן את תדמית האישה היפה והעשירה, שחיה בעולם כמעט בלתי מושג. בן זוג אוליגרך, וילה בהרצליה פיתוח, מטוסים פרטיים, רכבים מפוארים ומותגי יוקרה השמורים לאלפיון העליון. עכשיו, שנתיים אחרי הפרידה המדוברת שלה מהאוליגרך מיכאל צ'רנוי, היא חושפת לראשונה את הצד הפחות נעים.

"הדבר היחיד שאני מצטערת עליו בכל סיפור הפרידה שלנו הוא שלא עשיתי את זה קודם", היא אומרת. "היום אני יודעת שהייתי צריכה לעזוב אחרי שהבן הקטן שלי נולד. טעיתי כשחשבתי שאני צריכה לסבול בשביל הילדים שלי. אף אחד לא נולד לסבול, לא מילולית ולא פיזית".

סבלת פיזית?

"ודאי, יום־יום. היו לא מעט פעמים שהוא הוציא עלי את כל האגרסיות שלו. הייתי נכנסת הביתה, אומרת 'ערב טוב' - בום, חוטפת. למה? כי טען שלא אמרתי היום שלום לבת שלו. רק אחרי שאני על הרצפה, והוא מזמין לי אמבולנס, כשאני במצב מרוסק, הוא מתקשר אליה לשאול איפה ראתה אותי. מתברר שעברתי בכיכר המדינה עם הרכב והיא עמדה שם איפשהו. אז תוך כדי שאני נוהגת אני אמורה לראות אותה, לעצור ולהגיד לה שלום. התקפי הזעם שהיו לו עלי וההסתה של הבנות שלו נגדנו היו נוראיים. הגעתי למצב שהבת שלי היתה צועקת עליו, 'אל תיגע באמא'.

"אגיד בעדינות שמיכאל הוא אבא רע, וגם כשהוא היה בתוך הבית, הוא לא ממש תפקד כאבא. הוא דאג רק לבנות שלו מהנישואים הקודמים, שהן 90 אחוז מהגורמים לכך שאנחנו לא ביחד, כי הן דאגו שחס וחלילה הוא יוריש משהו לילדים שלי ופחות יישאר להן. זה הטריף אותן. הן מיררו לי את החיים ברמה שהייתי מתעוררת בבוקר עם חרדות".

חששת שהן יעשו לך משהו?

"ניסו, ולא פעם אחת. ישבתי להן שם כמו עצם בגרון".

הכל סביב הכסף?

"בוודאי, וחוסר שביעות רצון מהחיים שלהן. ילדים שנולדו עם כפית קוויאר בפה וכרטיס פלטינה בכיס, קשה לספק אותם. רמת פינוק פסיכית, כל דבר שהן רצו הן קיבלו. 'אבא, אני רוצה מטוס וצריכה להחליף את הרכב כי המאפרה מלאה בסיגריות'. הייתי רואה אותן, והפחד הכי גדול שלי היה שהילדים שלי יגדלו ככה".

אבל גם הילדים שלך לא חיים ברמה ממוצעת.

"הילדים שלי לובשים מותגים, אבל יש אצלם ערך לכסף ויש להם תקציב. מישל בת 10, והיא יודעת שבעוד כמה שנים היא יוצאת לעבוד. בתקופת הקורונה הייתי ממוטטת כי הוצאתי את כל העובדים לחל"ת, ומישל ראתה שקשה לי ושאלה אותי מה זה חל"ת, ואיך היא יכולה לעזור. היא עלתה למעלה והוציאה 4,000 שקל שהיא חסכה, כדי לתת לי.

"אתמול בבוקר הנהג שלי שלח לי הודעה שקיבל מאחת האימהות בכיתה של ריצ'י, שכתבה לו שריצ'י נתן 200 שקל לבן שלה. קראתי לריצ'י לשאול למה הוא נתן לו, והוא סיפר שהילד רצה לקנות אוכל לחתולים בשכונה, והוא רוצה להשתתף איתו".

עם ילדיה, מישל וריצ'י. "הם לובשים מותגים, אבל יש אצלם ערך לכסף ויש להם תקציב", צילום: אלכס ליפקין

 

• • •

בווילה הרחבה והמפוארת מאוד של ראידמן מסתובבים ברגעים אלה לא מעט אנשים שאחראים לתפעול ולתחזוק של הבית. הבריכה, החצר המעוצבת, חדר הקולנוע ועצי האלון שמסביב יכולים לגרום למתבונן מן הצד לחשוב שמדובר בעושר שלא נגמר, אבל לדברי ניקול, "מי שחושב שאחרי הפרידה נשארתי עם מיליונים, טועה. אני לא יושבת על שקים של כסף".

היו כאלה שטענו שהסיבה שהייתם ביחד היא הכסף.

"זו טעות חמורה. בהתחלה, כשהכרנו, הייתי חולה במשרד, והוא שלח לי עם הנהג שלו קופסה עם כל התרופות ולקח אותי הביתה וניסה לעשות לי תה. פתאום, פעם ראשונה בחיים, מישהו דאג לי, מישהו הביא לי אקמול. לא יהלומים.

"לאט־לאט התקרבנו, חשבתי שהוא בשלב אחר בחיים. אני הייתי שם כי האמנתי שבן אדם שחווה ועבר הכל, יהיה אבא טוב. ראיתי איזה אבא טוב הוא לארבע הילדות שלו, וחשבתי שהוא יהיה גם אבא מדהים לילדים שלנו. אבל למעשה בניתי לעצמי אשליה.

"מה שהכי כואב לי בסיפור הזה הוא שאנשים חושבים שאני איפה שאני בזכותו, ובא לי לצרוח: 'זה לא נכון'. ניקול ראידמן היתה לפניו, ותהיה גם אחריו. הוא עשה לי הרבה יותר נזק מאשר תועלת בהתפתחות הכלכלית והמקצועית שלי. אני הרווחתי את הכסף הרבה לפניו, הייתי בעלים של משרד פרסום והפקות מצליח הרבה לפני שהכרנו. לא הייתי נערת ליווי שהתלבשה על כרטיס פלטינה בכיכר המדינה. הייתי מי שאני בזכות עצמי.

"הנוכחות שלו בחיים שלי הפחידה אותי, כי לא רציתי שכולם יגידו שאני מי שאני בזכותו. למה הסתרתי אותו ב'מעושרות'? בדיוק מהסיבה הזאת. אני אהבתי אותו באמת. אהבתי את הכריזמה שלו, את האישיות שלו. התאהבתי בו.

"מצאתי בו את מה שלא היה לי בחיים - משפחה. הבנות שלו גרו אצלי בבית, ואני טיפלתי בהן. טיפלתי בבעיות שהאמא הביולוגית שלהן לא טיפלה. אבל באיזשהו מקום איבדתי את עצמי, כי הייתי טוטאלית, נתתי את כולי. ויתרתי על עצמי ב־200 אחוז - גם על הרצונות שלי וגם על הקריירה שלי".

למה ויתרת?

"כי לא התאים לו שאני יוצאת ב־4 בבוקר לצילומים. מבחינתו אני צריכה לשבת בבית ולעשות פאנלים. הוא היה אומר לי, 'תהיי יפה ותשתקי'. המזל שלי הוא שהמשכתי לעבוד, אחרת הייתי היום בתחנה המרכזית, מקבצת נדבות".

הוא לא דואג כלכלית לילדים המשותפים שלכם?

"לילדים שלי היום אין כלום. כולם חושבים שיש לו בן יחיד ושהוא סידר אותו, אבל אם אני לא אדאג לילדים שלי ואעבוד ואביא אוכל הביתה, לא יהיה להם כלום. זאת הדרך שלו לנקום בי".

הם גם הילדים שלו.

"הוא עם האגו המנופח רגיל לשלוט בכולם, ופתאום הגיעה מישהי שעוזבת אותו. משהו לא מסתדר לו, שאני לא נשארתי לספוג ולסבול כמו שעשו קודמותיי".

עם צ'רנוי ב־2018. "אני אגיד בעדינות שהוא אבא רע", צילום: גדעון מרקוביץ'

 

• • •

צ'רנוי (69) וראידמן הכירו ב־2008 באמצעות חבר משותף. בשנים הראשונות הוא עבר להתגורר איתה בדירתה בתל אביב, לאחר שסירבה לעבור לדירה שלו. משם עברו לדירה במגדל מנהטן בצפון העיר, ובשנים האחרונות התגוררו בווילה בהרצליה פיתוח. יש להם שני ילדים - מישל (10) וריצ'י (6).

במהלך אירוע ביוני 2018, כשהם בעיצומו של משבר זוגיות ורגע לפני פרידה, שלף צ'רנוי טבעת נישואים והציע לה לחיות איתו לנצח.

"אחרי שארזתי לו את כל הבגדים לפרידה, הוא הלך לקנות טבעת. הוא ידע שאני לא אעשה בושות, כי היו הרבה אנשים באירוע, וכל התקשורת היתה על הפנים שלי. אבל אם תסתכל טוב על הסרטונים, תראה שאני נחנקת. כולם חשבו שזה מהתרגשות, אבל לא. ברור שלא התחתנו".

אז בעצם העמדתם פנים?

"כן. באותו זמן כבר גרנו בקומות נפרדות כמה שנים".

למה גרתם בקומות נפרדות?

"זה קרה אחרי אחת הפעמים שהוא הרים עלי יד. החלטנו שכל אחד יחיה איך שהוא רוצה, אבל המשכנו לשחק את המשחק. הוא בא לאירועים שלי, אני הלכתי לאירועים שלו, הוא חי את החיים שלו ואני את שלי. רק שאני הייתי נאמנה לבית שלי וחייתי במסגרת, והוא פחות".

איפה הטבעת היום?

"אצלו, הוא טוען שהיא תחכה למישל, כשתתחתן".

הראיון הזה מציג תדמית אחרת מזו שראידמן שיווקה עד היום. האישה החזקה והקרייריסטית, שלא נפגעת מביקורות ועושה רק מה שבא לה, נשברת שוב ושוב במהלך השיחה ופורצת בבכי.

"היה לי המעמד הזה של האישה החזקה. שנים חייתי את הדמות. כמו שחקן, בניתי לעצמי תסריט ותדמית, וחייתי לפיהם. היתה לי תפיסת עולם מעוותת של ילדה להורים גרושים באוקראינה, שהיתה צריכה להוכיח שהיא לא 'יהודייה מסריחה', ובארץ הייתי צריכה להוכיח שאני לא 'רוסייה זונה'.

"ופתאום, כשהייתי רק בת 18, עוד לפני צ'רנוי, התחלתי להרוויח כסף. הייתי נכנסת לבנק כ'גברת ראידמן', לא זאת שהיו מתקשרים אליה על כל מינוס של 200 שקל. בשלב מסוים הוא נכנס לחיים שלי, והייתי מבולבלת.

"מבחינה חיצונית הייתי גם צריכה לבגר את עצמי. ראית אותי פעם עם ג'ינס? לא. חשבו שאני בת 50 שמשקרת על הגיל שלה, או שאני עם מלא בוטוקס. הכל כדי שלא יגידו שאנחנו נראים כמו סבא ונכדה.

"היום אני פותחת את הארון וצוחקת, מה חשבתי לעצמי כשקניתי את הבגדים האלה? הייתי בת 24 ולובשת בגדים של בת 200. כל הזמן רציתי לטשטש את הלוק. כל הזמן הייתי עסוקה בלמכור את הדמות.

"היום אני בת 35, אמא לשניים. כל האחריות עלי, לנהל משפחה ועובדים ועסק, אין לי זמן לדמויות. כשאני שואלת את עצמי מה ההישגים הגדולים שלי - זה לא הרכוש ולא הקריירה, אלא רק שני הילדים שלי. כשאני רואה אותם, אני מבינה שעשיתי משהו נכון".

שילמת מחיר בגלל הדמות שטיפחת?

"הפסדתי המון בשביל הדמות הזאת. הקרבתי את השנים הכי יפות של החיים שלי. וכשאני אומרת הקרבה, אני מתכוונת לזה. לא היתה לי ילדות, לא הייתי במסיבות, לא בדייטים ולא כלום.

"היום אני סובלת מזה, כי גם הילדים וגם אני היינו ברמת חיים, שהיום אני צריכה לתחזק לבד. מיכאל בנתק מוחלט. היום אני מחזיקה הכל לבד ואם הוא ירצה לעזור לילדים, הוא מוזמן. אף בית משפט לא יצליח להכריח אותו, אבל כמו שזה נראה עכשיו, הוא יעדיף לשרוף את הכסף בכיכר העיר ולא לתת להם. גם את מה שהוא חייב לתת, הוא לא נותן. זה בטיפול משפטי".

הוא בקשר איתם?

"הוא עושה איתם שיחת פייסטיים של כמה דקות ביום. שואל מה קורה וסוגר".

הם לא נפגשים?

"הוא בא פעם בשבוע, פעם בשבועיים או פעם בחודש, מתי שבא לו. הוא פוגש אותם בחוג טניס, מסתכל עליהם כדי לסמן וי, והולך. ריצ'י זו הטרגדיה הכי גדולה, כי בכל מקום שהוא נמצא, הוא מחפש את אבא. יש לו אבא חי, שלא מספק לו את מה שאבא אמור לספק. תודה לאל שיש לי חברים, וכל גבר שמגיע הוא מתמסר ומתקרב, כי הוא מחפש אבא.

"היתה גם תקופה שמיכאל היה מתסיס אותם נגדי. הוא היה אומר להם: אם אתם לא רוצים לגור בפח זבל, תבואו לגור איתי, ולא עם אמא".

הפרידה הזאת השפיעה גם על תחומים אחרים בחיים שלך, נניח חברים?

"כן, חברים ועובדים שהתפוגגו. היו כמה שבתוך תוכי ידעתי למה הם חברים שלי, כי טיפשה אני לא. אבל חייתי בהכחשה כי מפחיד לחיות בידיעה שיש מישהו שהוא חבר שלך בשביל אינטרס. אבל אני לא אשתנה. אני מאמינה שכשאתה עושה טוב, הכל יחזור אליך".

היו גם מקרים של אנשים חדשים שנכנסו לחיים שלך אחרי הפרידה?

"כן, ועל זה אני מודה. מצאתי חברים חדשים שנמצאים איתי בגללי, ולא מסיבות אחרות".

נדמה שהטלטלות בחייה של ראידמן לא פוסקות. כך, למשל, אם הממשלה החדשה תושבע, בני הזוג נתניהו, חבריה של ראידמן, יעזבו את בלפור אחרי 12 שנים בשלטון.

"זו הזיה ואבסורד", היא אומרת, "המניע העיקרי של הממשלה הזאת הוא לא רצונות העם ולא צורכי הציבור, אלא רק הפלת ביבי. להקים ממשלה משנאה לבן אדם, בלי לחשוב על ההשלכות ועל העתיד שלנו, זה משהו שלא היה קורה בשום מדינה מתוקנת".

את נשמעת כמו דף מסרים.

"שום דף מסרים, אני פרקטית. האם אני ישנה טוב בלילה? לא. האם אני חרדה לעתיד המדינה וילדיי? כן. שלא נדע, ברגע שהמצב הביטחוני פה יתחמם, אני לא רואה איך הממשלה הזאת תתפקד. שלא לדבר על התקציב כשליברמן הוא שר האוצר".

עדיף ללכת לבחירות חמישיות?

"צריכה להיות פה ממשלה בריאה, שמבוססת על ערכים ועקרונות, שמתחשבת ברצונות הציבור ולא פועלת משנאה. אני לא חושבת שביבי היה מתנגד שיאיר לפיד ומרב מיכאלי יצטרף אליו. אם כולם היו פועלים מאהבה לעם ולא מאגו ו'למי יש יותר גדול', זו היתה יכולה להיות ממשלה אידיאלית".

איך נראית ממשלה אידיאלית לשיטתך?

"ביבי ראש הממשלה, גנץ שר הביטחון, לפיד שר החוץ, מרב מיכאלי שרת החינוך. זו ממשלת החלומות שלי".

וליברמן?

"אני מאמינה שלכל אחד יש מה לתרום לממשלה כזאת, חוץ מליברמן".

את לא חושבת שבנט ראוי להיות ראש הממשלה?

"בן אדם עם שישה מנדטים יכול לנהל מדינה? הרי הציבור לא הצביע לו. עם כל הכבוד, החלטתם להקים ממשלה יחד, אז שיאיר לפיד יהיה ראש ממשלה. איפה ההיגיון פה? בשום מדינה מתוקנת זה לא היה קורה".

לפיד יותר מתאים לתפקיד מבנט?

"חד־משמעית. אפילו גנץ. אצל בנט יש תסביך מגלומני. איך בן אדם שרק שישה מנדטים הצביעו לו לוקח על עצמו אחריות לנהל את המדינה? אם הוא היה גבר, הוא היה נותן ללפיד להיות ראש ממשלה, בלי רוטציה ובלי מוטציה. תפסת את המדינה בביצים, אז אתה מנצל את זה? אני לא מבינה את הסחיטה הזאת".

נדמה לי שאת הרבה יותר מרב מיכאלי מאשר איתמר בן גביר, לא?

"אם היו בחירות נפרדות לראשות הממשלה ולמפלגה, יכול מאוד להיות שהייתי בוחרת בביבי ובמפלגת העבודה. מרב היא פייטרית, ואני מאוד מאמינה בדרך שלה. המהפך שהיא עשתה למפלגת העבודה ראוי להרבה מחמאות. אני מתחברת אליה הרבה יותר מאשר אל איתמר בן גביר, כי הוא בן אדם חשוך, אני לא מבינה את האידיאולוגיה שלו. אני בעד שוויון זכויות לקהילה הגאה ותחבורה ציבורית בשבת".

דברים שבממשלה של ביבי עם החרדים לא היו קורים.

"נכון, אבל מבחינה ביטחונית הייתי הרבה יותר שקטה. כי כשיש ביטחון, יש יציבות כלכלית, וכשיש כלכלה טובה, יש זמן לטפל בנושאים חברתיים. החלום שלי הוא ממשלת אחדות, ומי שיכול לטפל בפילוג הזה במדינה הוא רק ביבי".

• • •

מה דעתך על ליברמן כשר אוצר?

(צוחקת) "הוא כבר היה שר ביטחון כושל, אני לא מצפה להרבה. באופן אישי זה מלחיץ אותי, אבל במחשבה על כולם אני דואגת, איך הוא יפעל? מהיכרותי האישית איתו אני לא חושבת שהוא האדם הנכון לתפקיד. הוא יכול להיות שר החקלאות, הוא מבין הרבה ביין".

את לא מחבבת אותו במיוחד.

"כשליברמן קרא לי 'משרתת עלובה' בראיון אצל אופירה וברקו, הוא צדק, אבל הוא רק שכח לציין שאני הייתי משרתת שלו, ששירתה את האינטרסים שלו. כשהבנתי שהמניעים והאינטרסים שלו הם אישיים ולא למצביעים שלו, עזבתי. זה היה אחרי עשור של חברות ואמונה עיוורת, כולל תפיסת העולם המעוותת שלו. וראיתי אותו בהרבה מאוד מצבים שהבנתי שהוא בן אדם מסוכן למדינה".

ליברמן. "מבין הרבה ביין", צילום: גדעון מרקוביץ'

 

אולי את מתאימה לתפקיד שרת האוצר.

"לא, לא. אני אכניס את המדינה לגירעון שהיא לא תצא ממנו".

את רואה את עצמך בפוליטיקה?

"רציתי בעבר לרוץ לראשות עיריית תל אביב, ושרה עצרה אותי. היא אמרה לי, 'מה את עושה? את רוצה שהילדים שלך יגדלו תחת זכוכית מגדלת? זה מה שאת רוצה? תראי מה אנחנו עוברים'. זו היתה מקלחת קרה בשבילי.

"הרצון לעשות בשביל החברה קיים אצלי, השאלה היא אם אני מוכנה להקריב את הביטחון האישי שלי ושל הילדים שלי. והתשובה כרגע היא לא".

זה לא שהם אנונימיים עכשיו.

"נכון, הם גדלים לתוך עולם סוריאליסטי, עולם הזוהר. אני לא מתלוננת על זה, ואני מודה לאלוהים על הכל, אבל אני עדיין רוצה לתת להם חיים נורמטיביים, ואם תהיה לי הפגנה מתחת לבית בכל הצעת חוק שאציע, והילדים שלי יסתובבו עם אבטחה, זה לא מתאים לי".

תמשיכי להצביע לליכוד אחרי עידן נתניהו?

"הליכוד לא יישאר אותו ליכוד. בוא נראה קודם מי יעמוד בראש, ואז נחליט. יש מצב שהם יתרסקו בלעדיו. אני מצביעה לנתניהו כי הוא ראוי להיות ראש הממשלה".

יצא לך לדבר איתו ועם שרה בזמן האחרון?

"כן, אנחנו כל הזמן בקשר. בשבילי הם לא ראש הממשלה ואשתו אלא חברים, והגיהינום שהם עוברים עכשיו כואב לי מאוד. בן אדם שהקריב את חייו למען המדינה, פטריוט בכל רמ"ח איבריו והאדם הכי ציוני שאני מכירה, קיבל עכשיו סטירה.

"כל הבחירות האלו נעשו כדי להדיח אותו מהשלטון. ברגע אחד שוכחים 12 שנה של הנהגה, הסכמי שלום, ביטחון, והמעצמה שהפכנו להיות בזכותו. להתעסק רק במשפטים המצוצים, שהלבישו לו רק כי רוצים להדיח אותו מהשלטון, זה הזוי. בשום מדינה בעולם לא היה מעמידים למשפט ראש ממשלה על זה שחבר הביא לו שמפניה. אני לא מצדיקה את זה - אם יש חוק שאסור, אל תיקח - אבל מפה ועד כל התיקים, זה מוגזם".

את לא הבאת להם מתנות?

"בכל יום הולדת של ביבי ושל שרה אני שולחת זר עד 199 שקלים, ועם חשבונית, כדי שלא יהיו טעויות. פעם העזתי לבוא עם עוגת גבינה לבלפור וקיבלתי צרחות. כשאני חושבת על זה, תיק עוגת גבינה עוד לא היה לנו".

מה מקור החברות ביניכם?

"פגשתי את שרה לראשונה ב־2017, כשהיא בחרה אצלי שמלות לביקור של טראמפ בישראל. אבל אז בכלל הייתי ליברמנית. מאז התקרבתי אליהם. אני מתייחסת אליהם כאל ההורים שאין לי.

"הם היו איתי ברגעים מאוד קשים, שלא אשכח להם לעולם. ראש ממשלה מכהן ואשתו מגיעים אלי הביתה ב־3 בבוקר, אחרי ששרה מבינה מהשיחות שלנו שקרה משהו עם מיכאל, באמצע כל הטירוף של החיים שלהם. הם שומעים מה קרה, ופתאום אתה רואה את שרה בוכה איתי, וראש הממשלה מחזיק את הראש מכאב".

הם באים אלייך הרבה?

"בתקופת הקורונה שרה באה אלי כמה פעמים עם ספרים וישבה שעות עם הילדים שלי ועשתה להם סשן של פסיכולוגית. אלה דברים שאני לא שוכחת. אם הייתי צריכה לדאוג להם כחברים, מזמן הייתי אומרת להם, למה אתם צריכים את זה? למה אתם צריכים לגור במבנה הדוחה הזה, שאני נגעלת להכין שם קפה? הם חיים בתוך הדבר הזה מסיבות אידיאולוגיות. הוא יכול לפרוש, לעשות מיליון דולר להרצאה, ושרה ואני יושבות על יאכטה במונאקו ונהנות מהחיים".

ומה הם עונים כשאת אומרת להם את זה?

"היו לי שיחות עם ביבי, והוא הבן אדם הכי חכם ביקום. הוא גאון. הסתכלתי עליו ואמרתי לו, בשביל מה? והוא אמר: 'למי אני אשאיר את המדינה הזאת? מי ימשיך את כל מה שעשיתי 12 שנה?' מזה אתה מבין את הציונות שלו. המדינה הזאת יותר יקרה לו מהכל".

יש לך גם ביקורת עליו?

"הטעות היחידה שלו היא שהוא לא דאג לגדל לו יורש. היום אין לו יורש, אין מי שיכול לקחת את המדינה לידיים ולנהל אותה כמוהו, וזאת הטרגדיה שלנו. עד שיקום פה מישהו כמוהו, שיוכל למלא את הבור הזה של הנהגה בינלאומית, זה ייקח לפחות שתיים־שלוש קדנציות".

עם שרה נתניהו. "אנחנו כל הזמן בקשר", צילום: עמרי סילבר

 

היה מעניין אותך לנסות לרוץ בליכוד?

"אני אחיה על 17 אלף שקל בחודש? היתה שיחה מרתקת בין ביבי לבין ריצ'י שלי, שיחה של אבא ובן, שלריצ'י אין לצערי הרבה כאלו עם אבא שלו. ריצ'י אמר לו: 'כשאהיה גדול, אני רוצה להיות ראש הממשלה'. ביבי שאל אותו אם הוא יודע מהי אחריות התפקיד, ואז ריצ'י התחמן שואל אותו: 'כמה מרוויח ראש הממשלה?', וביבי עונה, '17 אלף שקל נטו'. ריצ'י פונה אלי ושואל אותי: 'כמה פעמים זה ללכת לטויז אר אס?' ואני אומרת לו שלוש־ארבע פעמים. הוא חושב, ואומר לביבי: 'אני מוותר על התפקיד. אני אהיה איש עסקים'. ביבי אמר לו: 'מה אני אגיד לך, אתה צודק'".

מעץ תפוחים לא יוצאים אגסים.

"לא, אבל נעשית עגבניית שרי מעורבת".

• • •

קיבלת הרבה ביקורת על הסרטון שצילמת בקומת הכניסה בבלפור.

"כן, אנשים אמרו שלמעלה הכל מדהים. באתי לשרה ואמרתי לה: 'למעלה הכל הוט־קוטור ואת לא מראה לי?' היא העלתה אותי למעלה, ואני לא אשכח את זה בחיים שלי. אני לא יכולה לדבר יותר מדי, כי יש עניינים ביטחוניים, אבל יש שם מסדרונות, והשטיחים הם לדעתי מתקופת גולדה מאיר, שעשו להם שואב בפעם אחרונה בתקופת רבין. אני לא יכולה להעביר לך את הריח של העובש כי הכל ישן ורקוב.

"פתאום, בזמן שהיא מראה לי, אני שומעת טפטופים. שואלת אותה, 'שרה, מה זה הקול הזה?', והיא מתביישת להראות לי. בסוף היא לוקחת אותי לכניסה לחדר השינה, ואני רואה דלי עם מים מתחת למזגן. זאת הכניסה לחדר השינה של ראש הממשלה, ואף אחד לא מתקן את זה כי צריך מכרז ולא יודעת מה. זה הזוי. גם בזמביה אלה לא תנאים שראש הממשלה צריך לחיות בהם".

מה את חושבת על שרה?

"היא בן אדם סופר רגיש. אני חושבת שאני מהאנשים הבודדים שראו אותה בוכה בכי משחרר. החיים שלה מאוד קשים. זה לא קל לשאת את כל השנאה והרדיפה שהיא עוברת כל השנים האלה ולהישאר שפוי. היא תמיד צריכה לשדר עסקים כרגיל, אבל היא בן אדם שנפגע, וכשהיא רואה מה עושים לילדים שלה, זה נורא. ראיתי אותה במצבים של שבר רציני, וליבי יצא אליה. אמרתי לה: 'אם המדינה לא מעריכה את ההקרבה שעשיתם למענה, ואתם חיים את ההזיה הזאת שכל הזמן מחפשים אתכם - קומו ותלכו'. אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים חושבת שאם הייתי בסיטואציה שבה היא נמצאת, כבר הייתי רוצחת מישהו".

תני לי דוגמה.

"נניח, הגעתי לבקר אותה, והיא מבקשת קפה מאחד העובדים. אחרי שעה שהקפה לא מגיע, היא שואלת בנימוס, בקול עדין וקטן, מה עם הקפה של ניקול ושלי? והוא אומר: 'עוד מעט'. מה עוד מעט, אני כבר הולכת הביתה. אם עובד שלי לא מכין קפה בתוך חמש דקות, אני כבר בצרחות. הם מנסים להטריף אותה, ואני כבר הייתי נטרפת. היא בן אדם שכל מילה שנייה שלה זה 'סליחה', 'תודה' ו'בבקשה'".

אז את בעצם אומרת שכולם משקרים והיא צודקת?

"אתה באמת חושב שהדברים שאומרים עליה נכונים? מההיכרות שלי איתה, והייתי איתה בהרבה סיטואציות עם הרבה־הרבה מצבי רוח, לא חוויתי משהו מוזר בהתנהלות".

תישארו חברות?

"ברור, מה השאלה? אני חברה שלה כי היא אשת ראש הממשלה?"

• • •

ראידמן מנהלת היום חברה על שמה, שמתמחה בתוכן, בפרסום, באסטרטגיה שיווקית ובהפקות ענק. רשימת הלקוחות סודית. המשרדים המרווחים והמעוצבים של החברה נמצאים באחד המגדלים בתל אביב, ויש בהם גם כריות של שאנל ומזוודות לואי ויטון וינטג', לקישוט החללים ולהעברת רוח המשרד.

בספטמבר 2019 היא המציאה את עצמה מחדש, הפעם כזמרת. השיא היה אמור להתרחש ביוני 2020, כשהיתה אמורה להופיע לראשונה בקיסריה, "ואז הקורונה באה ופוצצה אותי. שתי הופעות בקיסריה בוטלו, וגם ההופעות ביוון בוטלו, שם בכלל עולם התרבות עדיין לא חזר. היו הרבה תסכול ופחד, וזו הופעה מאוד יקרה. הפסדתי הרבה מאוד כסף, ולא רק אני, גם ההפקה היוונית".

שנת הקורונה עזרה לך מבחינה תדמיתית?

"אני חושבת שבשנה הזאת הבינו מי אני באמת, ולא רק במוזיקה. התגייסתי לטובת עסקים קטנים, וכל עסק שפרסמתי היה מתקשר אלי אחר כך ומספר שהם מכרו הכל. אני מאושרת שניצלתי את הפלטפורמה כדי לעזור לאנשים.

"אנשים הבינו שאני לא חיה באולימפוס עם כספומט שלא מפסיק להוציא שטרות, אלא אישה בשר ודם, עם תסכולים, רגשות וכאב כמו כולם, וכל מה שאני רוצה בחיים זה להיות מאושרת".

עכשיו כולם חוזרים להופיע, תחזרי גם את?

"הופעה שלי היא לא רק אני עם פסנתר ושתי רקדניות. אנחנו הפקה של 150 אנשי צוות, כמו בווגאס, וזה מפחיד. עכשיו אמרתי לעצמי שאלך על בטוח, וסגרתי את היכל מנורה ב־2.2.22".

על הבמה כזמרת. "הפסדתי הרבה כסף על הופעות שבוטלו בקורונה", צילום: סמירנוב

 

ספגת הרבה ביקורות על המוזיקה שלך. את מרגישה שאת מקבלת את ההכרה כזמרת?

"השנה, למרות שלא היו הופעות, שחררתי שבעה סינגלים, שזכו לביקורות חמות ומפרגנות. אני מרגישה שקרה שינוי בתפיסה של הקהל כלפיי. אנשים שומעים אותי יותר, מתעניינים מתי יוצא שיר חדש. עברתי את שלב הדעות הקדומות, והתדמית הנובורושית התמוגגה. זה ההישג הכי גדול שלי".

ברדיו משמיעים אותך?

"כן, חוץ מגלגלצ. אני חושבת שבתחנות הרדיו התחילו להבין שאני כאן כדי להישאר. אני יכולה לעצור ברמזור, ונהג מונית עוצר לידי ושר לי צ'או בייבי. אין אושר גדול יותר מזה".

את יותר זמרת או אשת עסקים?

"אשת עסקים. אבל בשנתיים האחרונות עשיתי מהפך מטורף: לקחתי את ניקול שכולם הכירו וקברתי אותה. די, נגמר. כל כיכר המדינה, הגלאם, השואו אוף, הזוגיות עם האוליגרך, המוגזמוּת - זרקתי, וחזרתי לעצמי. אני קמה בבוקר עם חיוך, כי אני עושה את מה שאני אוהבת ואת המקצוע שלי".

ועדיין את נועלת עכשיו נעליים של איב סאן לורן, לובשת חולצה של גוצ'י ומסתובבת עם תיק של שאנל.

"נו בסדר, אני לובשת בגדים איכותיים. אבל זה לא מעסיק אותי. זו רק מעטפת. היום אני מתעסקת בבפנים ולא בחוץ".

• • •

בדיוק היום היא חוגגת 35 שנות ראידמן, וגם את השנה המאתגרת ביותר בחייה. "בכיתי השנה את כל מה שלא בכיתי כל חיי", היא מספרת, "הייתי לבד בבית עם הילדים, ופעם ראשונה שהרגשתי מה זה דיכאון, לבד, בדידות, חרדות כלכליות, הוצאות. בלי זוגיות, בלי הכנסות, ובלי חברים, כי אסור לראות אנשים. הייתי נכנסת למיטה וצורחת מכאב, מה עוד? מה המכה הבאה? וליד הילדים אני אמא במשרה מלאה, שצריכה לספק תמיכה כל הזמן כי אבא לא בתמונה.

"אם עברתי את התקופה הזאת, ונשארתי שפויה, אני יכולה לעבור כל דבר. אני לבד בעולם. וכשאני אומרת לבד, אני אומרת שאני לבד עם שני הילדים".

אין חברים?

"יש, אבל רבים נשרו בדרך. דווקא אלה שהכי קיבלו ממני, גם בפן החברי וגם בפן הכלכלי - ואני לא עשיתי את זה בשביל לדבר על זה. אלה שקיבלו הכי הרבה נעלמו, ואלה שלא קיבלו, התקרבו".

איך את מסבירה את זה?

"אני מאוד נאיבית. כשאתה עושה טוב, אתה צריך לקבל טוב בחזרה. אני לא יושבת ומצפה שיחזירו לי אפילו טיפה. אני יכולה לעשות עכשיו אירוע ויגיעו 2,000 איש, אבל מעט מאוד, אם בכלל, שיעזרו לי אם אצטרך אותם. היום אני מבינה שהמנוע המרכזי של העולם הוא אינטרס.

"עברתי בגרות עצמית והפנמה מה חשוב ומה לא. ניסיתי קצת לחשוב ולסכם עם עצמי את הגיל הזה, 35. אני מודה לאלוהים על זה שאני אמא ושעשיתי את זה בזמן הנכון לי. אני בן אדם חופשי, עצמאי, עם רזומה והישגים של בת 60, וזו רק ההתחלה. עברתי הרבה תהפוכות, אבל אני עדיין לא מאמינה שאני בת 35".

כשאת עומדת מול המראה, את רואה 35?

"לפעמים גם 70. כשאני מסתכלת על קצב החיים שחייתי בו, זה לא קצב רגיל. אנשים בגילי אגרו חוויות, ורק עכשיו הם מנסים לבנות את החיים. אני לא חייתי ולא עשיתי 90 אחוז ממה שבני גילי עשו. מעולם לא הייתי במועדון, ולא בחופשת בטן־גב. גם כשאני נוסעת עם הילדים, אני מחוץ לבריכה, עובדת. מעולם לא הייתי בדייט".

מה היית עושה אחרת?

"אני לא יודעת אם הייתי עושה משהו אחרת, ובכל מקרה אין טעם לבכות על חלב שנשפך".

את רוצה זוגיות?

"אני לא רואה זוגיות באופק, כי אני לא יוצאת לאף מקום ולא מחפשת סטוצים. אני לא אפתח טינדר, אז איפה אני אכיר מישהו? כשארזתי לו את הבגדים, ניסיתי מאוד להסתיר את זה מהילדים, כדי שלא יהיה להם את הזיכרון הזה שאבא שלהם עוזב את הבית. באחד הימים מישל נכנסה לחדר עם ספריי והתחילה לנקות את הארון שלו. שאלתי אותה מה היא עושה, והיא אמרה לי: 'אני מנקה, כדי שאם יבוא מישהו, שיהיה לו נקי'".

איזה גבר את מחפשת?

"אני מעדיפה מישהו שבא לפרק ב', כדי שנהיה משפחה אחת גדולה. זה החלום שלי. לעשות קידוש, לארח, שבת ביחד, משפחה. הרבה שנים הייתי באשליה שיש לי משפחה, עכשיו אני רוצה את הדבר האמיתי".

תתחתני איתו?

"לא, אני חושבת שאני אשאר לנצח מדמואזל (בזוגיות, אבל לא נשואה; ע"ס) כמו קוקו שאנל. לא מאמינה בנישואים. מה שחשוב זה להיות חברים טובים, ובשביל זה לא צריך לעבור ברבנות. גם סקס הוא לא פקטור. אני רוצה מישהו שיהיה החבר הכי טוב שלי לכל החיים".

אמרת בעבר שהיית מוכנה לצאת אפילו עם מישהו עם יונדאי.

"היום אני מוכנה לצאת גם עם מישהו שיש לו קורקינט (צוחקת). זה באמת לא מעניין אותי. אני לא מחפשת ארנק ולא מחפשת כסף. מצד שני, תמיד קיים הקונפליקט הזה, כי אם מישהו לא במעמד שלי, הוא עלול להרגיש מסורס, אלא אם כן הוא בטוח בעצמו".

ראידמן. "המזל הוא שהמשכתי לעבוד, אחרת הייתי היום בתחנה המרכזית, מקבצת נדבות", אלמוג גבאי

 

מתחילים איתך?

"המון. ילדים בני 25. מה אני אמורה לעשות איתם?"

את רואה את עצמך בפרק ב' עם אוליגרך?

"ממש ממש לא. כל העולם הזה הוא סוריאליסטי, ואנשים לא יודעים עד כמה. אלה אנשים שהיו כלום ושום דבר, ופתאום, באמצע החיים, נחת עליהם כסף והם התבלבלו. הייתי בארוחות ערב, שבה הם התחרו מי שילם יותר על העניבה. 20 אלף דולר על עניבה. אני מסתכלת על הילדים האומללים שלהם, שגדלים עם 5,000 מטפלים. אני מסתכלת על האוליגרכים שפעם באים לארוחת ערב עם האישה, ופעם עם המאהבת. זה עולם שכל מה ששולט בו הוא כסף, אין בו שום ערכים, וזה דופק את המוח.

"אני לא חושבת שבין נשות האוליגרכים, מישהי יכולה להגיד שהיא מאושרת. אין חיה כזאת. זה שוק בשר, ואני תמיד הרגשתי שם נטע זר. תמיד ישבתי עם הגברים, כי הנשים מאוד יפות אבל פחות חכמות".

היום את מאושרת?

"אני מאושרת מהאימהוּת ומהעסקים, ואני חיה עם האמת שלי גם כשהיא לא מוצאת חן בעיני אחרים. אבל כאדם פרטי, כאישה, בת 35, אני לא יכולה להגיד שאני מאושרת. אני מעסיקה את עצמי בעבודה כדי לא להתמודד עם מה שקורה לי בחיים האישיים. אני בן אדם בודד, והעבודה היא הרבה פעמים גם מפלט".

מה לאחל לך ליומולדת?

"בריאות, אושר, לזכות באהבת אמת, לרוות נחת מהילדים, והיכל מנורה מפוצץ עד אפס מקום בשנה הבאה".

מיכאל צ'רנוי נמנע מלהגיב לטענות. 

erans@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר