מבצע "שומר החומות" תפס את שחר גיא (22) מבאר שבע בקורס פסיכומטרי, לקראת לימודי אחיות, עם בן זוג שמשרת כלוחם בגולני, אבל גם לה עדיין לא היה מושג איפה תהיה כמה ימים אחרי שהחלה הלחימה.
"ביום חמישי בעשר בבוקר הקפיצו את הגדוד של החבר שלי מהצפון לדרום, ואני לא יכולתי להתרכז בלימודים. תוך כדי שיעור בזום שאלתי בקבוצת הווטסאפ של החברים מהתיכון אם מישהו יודע איך אפשר להגיע למפלסים, לשם הועבר הגדוד של החבר שלי. רציתי להביא לו כמה דברים, לפנק אותו", היא משחזרת את הרגע שבו הדאגה לחבר הפרטי הפכה למבצע שפינק מאות חיילים.
כחיילת במילואים, שהיתה בשירותה הסדיר האישה הראשונה שמשרתת כבוחנת הנשק בצה"ל ושירתה בגדוד 202 של הצנחנים, חיכתה שחר שיקראו לה לשירות. כשזה לא קרה, החליטה לגייס את עצמה - לטובת כמה שיותר חיילים.
"במקום להביא לחבר פינוקים באופן פרטי, החלטתי להביא פינוקים ללוחמות וללוחמים של כיפת ברזל ששומרים עלינו", היא אומרת, "תוך כדי השיעור פתחתי קישור בביט לאיסוף תרומה של 10 שקלים, שהם סכום שנראה לי שכל אחד יכול לתרום בשמחה. בתוך כמה שעות הבנתי שאיכשהו, ההודעה שלי הגיע לכל הארץ".
כמה כסף נאסף?
"ההודעה עברה מפה לאוזן ובתוך כמה שעות כבר היו לי בביט 10,000 שקלים. הייתי בהלם. יצרתי קשר עם ראשת סניף 'יחד למען החייל' בבאר שבע, ציפורה חלפון, שחיברה אותי לראש מערך כיפת ברזל. הוא הסביר לי שלא אוכל להכין ללוחמים 'פריסה' כמו שחלמתי, אבל אוכל להיפגש עם מפקד שיעביר ללוחמים את הפינוקים.
"מייד יצרתי קשר עם בעל סופר קטן בבאר שבע, כי היה לי חשוב לפרנס עסק קטן, ועשיתי הזמנה של אוכל, שתייה, ממתקים ומוצרי היגיינה ללוחמות, הכל בשווי 5,000 שקלים. למחרת, כשבאתי לאסוף את הדברים עם חברה שהתנדבה לעזור, הוא הפתיע אותנו והוסיף מוצרים ב־800 שקלים נוספים".
מה עשית עם שאר הכסף?
"2,500 שקלים תרמתי לעמותת 'יחד למען הצנחן', שישתמשו בכסף הזה לטובת שוברי מזון לחיילים בודדים. אגב, אנשים המשיכו לתרום לקישור ובערב החג הגענו לכמעט 15 אלף שקלים, אז עשיתי עוד משלוח, הפעם לגדוד נח"ל בדרום. כשיצאתי מהבסיס של כיפת ברזל הבנתי שאני חייבת להמשיך בכל הכוח. עם כל העומס של הפסיכומטרי, המשלוחים האלה יהפכו למפעל חיי בתקופה הקרובה, ואת כל הכספים שמגיעים אמשיך להפנות לפינוקים לחיילים".
מה היו התגובות שהכי ריגשו אותך?
"אמא של לוחמת מכיפת ברזל התקשרה להגיד לי כמה הבת שלה התרגשה. ההורים לא יכלו להביא להם דברים, כי אסור להיכנס אליהם. מישהו שלא הכרתי, שתרם כבר ביום הראשון תרומה נדיבה מאוד ולאחר מכן התקשר אלי לשאול מה עוד אני צריכה. אמרתי לו שאני רוצה להגיע לגדוד של החבר שלי, שהעבירו אותו שוב מקום. אני לא יודעת איך, אבל הוא דיבר עם מי שצריך והצליח לארגן את זה, וגם עשה קנייה של הלבשה תחתונה ללוחמים ב־2,500 שקלים. עם הקנייה הזו הפתעתי ביום שני את החבר שלי והחברים שלו.
"הם בדיוק חזרו מפעילות של 12 שעות בישובים בשומרון והוא פשוט בהה בי כמה שניות, כי הוא לא היה בטוח אם הוא רואה נכון או שזו העייפות. כמובן שהתרגשתי לראות אותו, כי התגעגעתי אליו ודאגתי לו מאוד. לראות אותו ולחבק אותו גרם למציאות שאנחנו חייים בה כרגע, מציאות של אזעקות וטילים, להיראות לכמה שעות קצת יותר ורודה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו