לירן אבישר בן־חורין
מנכ"לית משרד התקשורת
לשעבר עוזרת משפטית ליועץ המשפטי לממשלה, ראש מטה מנכ"ל משרד רה"מ, ראש משלחת הסוכנות היהודית בארה״ב ומנהלת פרויקט מסע. עורכת דין בהכשרתה
לירן אבישר בן־חורין, באופן תקדימי החזקת במשך כחודש וחצי בסמכויות נרחבות כתוצאה מהיעדר שר במשרד התקשורת. עובד מדינה אינו מתכונן לרגע שבו ישמש כמיניסטריון. איך מתנהלים בסיטואציה כזאת?
"ראשית, זו סיטואציה לא טובה ולא בריאה מיסודה. לחוסר היציבות הפוליטית אין השפעות טובות. בהקבלה לכדורגל, אני יודעת להכניס גול גם אחרי שהשופט שרק. אבל כשאין לך שער - זה גדול עלי. כשאין שר - עובדים, מחליטים ומייצרים פחות. ולצד אלה, אני יכולה לומר שהיתה לי ולמשרד התקשורת שנה מעולה, פורצת דרך באבנים הגדולות".
הרגשת שידייך קשורות בתקופה הזאת?
"כשכיהנו כאן שרים היו לנו חודשים טובים מאוד, והצלחנו להניע מהלכים. אבל ללא שר, אתה מפעיל סמכויות במשורה, בכפוף למבחנים משפטיים. זו לא תקופה אמיתית שאפשר לתפקד. עכשיו יש שר חדש במשרד, איתן גינזבורג, ואנחנו ממתינים לראות כיצד יתפתחו הדברים בשבועות הקרובים".
אנחנו שבועיים אחרי האסון במירון, שם לא ברור אם רשתות התקשורת קרסו, ובמוקד מתקפת טילים מעזה. כבר לפני כעשור הוחלט על פרויקט "רדיו לאומי", אבל כמעט עשור אחרי - אין רשת תקשורת לאומית בחירום. מדוע בעצם?
"ראשית, אני מאחלת לעם ישראל ימים שקטים ובטוחים. באשר למירון, כל הנושא נמצא בתהליכי בדיקה וחקירה, ואני רוצה להשאיר את השיח למרחבים שבהם הדברים ייבדקו, אני מקווה שלעומק. בשולי הדברים אני יכולה לומר שרשתות אזרחיות, טובות ככל שיהיו, לא עומדות בעומסים כאשר 100 אלף אזרחים מרימים את הטלפון בו בזמן. אבל זה לא אומר שהן קורסות, אלא שהן לא יכולות להקים את כל השיחות הללו. באשר לנושא החירום, הוא ייבדק ויטופל, ומשרד התקשורת יעמיד לרשות כל גופי החירום במדינה את כל השירות שהוא יכול להעמיד לטובתם, וזאת ברגע שתתקבל החלטה משותפת, שהולכים על רשת אחת".
אבל זה לא עונה על השאלה - למה העניין הזה מתעכב כבר עשור?
"גם גופי החירום פועלים בתדרים וברשתות חירום משלהם. הדיון הוא על סנכרון שצריך להתבצע בין גופי החירום, ואני לא בטוחה שאני האדם הנכון להשיב. אנחנו במקרה הזה כלי קיבול. כשגופי החירום יצטרכו את המשרד לטובת תדרים וכל דבר אחר - נעמוד לשירותם".
"עוד אנטנות, פחות קרינה"
מרשתות חירום בואי נעבור לרשתות שבשגרה: בשנה האחרונה משרד התקשורת האיץ תהליכי אסדרה שאמורים להבטיח שבכל ישראל ייהנו התושבים משירותי תקשורת מתקדמים. אבל בפועל, אם נתייחס למהירות האינטרנט למשל, יש עוד מקום לשיפור.
"צריך להניח את זה על השולחן: מצב תשתיות התקשורת בישראל, בוודאי עד לפני שנה, הוא רעוע. אני לא יכולה להגיד לך שכל הבעיות שלנו נפתרו - אבל אני כן אומרת שאנחנו בשנת מפנה ובפריצת דרך דרמטית.
"צריך לדעת שהצריכה לדאטה עלתה פי 14.5 בשנים האחרונות, וזה לא נגמר. העקומה הולכת ונעשית תלולה יותר. הרשתות שלנו הן רשתות ישנות, לא נושאות את הביקושים, ואנחנו חד־משמעית בעיכוב של עשור בפריסת תשתיות נייחות.
"במונחי צמיחה, הרגשנו שאנחנו באחד המקומות החשובים כדי להבטיח שישראל תזנק מהמשבר הכלכלי הזה החוצה. ובמובן הזה, אני חושבת שהאבן התגלגלה. הרכבת יצאה לדרך ואי אפשר יהיה לעצור אותה. בסוף היום, הרכבת הכי מהירה מקריית שמונה לאילת היא הסיבים האופטיים. שום דבר לא יהיה מהיר יותר מזה".
אתם אכן מתגאים ש־30% ממשקי הבית מונגשים לסיבים אופטיים שמאפשרים גלישה מהירה במיוחד. אבל עדיין, בשנת 2021 הציפייה היא שהנתון הזה יהיה גבוה יותר, בעיקר כשכבר ב־2010 הוכרז על פריסת סיבים בכל הארץ. שר התקשורת הקודם יועז הנדל הבטיח שבסיום הקדנציה שלו כל ישראל תהיה מחוברת בסיבים. מתי החזון הזה יתממש?
"בסוף השנה הזאת, היעד שלנו הוא הגעה ל־45% נגישות, ואני חושבת שנעמוד ביעד. בסוף אני סופרת משק בית שהגיע אליו לפחות סיב אחד. אני לא סופרת את מי שהגיעו אליו שלושה סיבים. צריך גם לדעת שפריסת סיבים זולה יותר בבניינים גבוהים, ולכן נצפה לאיזושהי האטה בקצב הפריסה בשנים שאחרי. אנחנו מאמינים שבתוך ארבע שנים נראה את השוק עצמו פורס סיבים אופטיים ביותר מ־80% ממשקי הבית".
אבל יש כאן עניין מטריד. חלק מהחברות גובות מהלקוחות דמי התקנה לא זניחים על תשתית הסיבים, תשתית שהפכה להיות בסיסית כחלק מהעולם החדש ובוודאי נוכח מגיפת הקורונה. זו לא אחריותה של המדינה לשלם על התקנת התשתית?
"אחריות המדינה היא שתשתית מתקדמת תגיע בסוף לכל אזרח, לא משנה איפה הוא גר, ושהיא תגיע אליו בתנאים הוגנים. מכאן המדינה גוזרת לאחור את אזורי ההתערבות שלה, וצריך להיות זהירים באזורים האלה, כי אתה יכול לגרום עיוותי שוק גדולים בהתערבות. כרגע התחרות עושה את העבודה, וכמובן לא נהסס להתערב אם יהיה בכך צורך".
היכן עומד תהליך ביטול ההפרדה בין תשתית לספק האינטרנט? מתי נוכל לקבל מוצר אחד - אינטרנט - ונפסיק לקבל חשבוניות מפוצלות? מתי נקבל אינטרנט כמו שאנחנו מקבלים מים?
"סיימנו את עבודת המטה בנושא והיא תונח על שולחן השר. אעשה את כל המאמצים האפשריים להשלים את האסדרה הזאת".
מה מצבם כיום של הלקוחות הרדומים, אותם לקוחות שמחויבים על שירותים שונים, למרות שהם אינם מנויים עליהם עוד?
"צמצמנו את תופעת המנויים הרדומים במחצית ואנחנו ממשיכים בעבודה. רבות מחברות הסלולר, לבקשתנו, עשו מאמץ, איתרו את הלקוחות וניתקו לקוחות שמחוברים בטעות. בנוסף, אנחנו בעבודת מטה על אסדרה שעניינה מעברים אוטומטיים כמו שיש בסלולר: שלא תמצא את עצמך מחובר לשני פלאפונים בשתי חברות. בעניין הזה, אני רוצה לומר לציבור - קחו אחריות ותהיו ערניים לחשבונות".
דיברנו על מהירות האינטרנט בכל מה שקשור לסיבים. מה לגבי האינטרנט הסלולרי? מתי נגלוש בדור החמישי ונפסיק לפגר אחרי העולם?
"רישיונות הדור החמישי הוענקו, והסיפור יצא לדרך. בחצי השנה האחרונה, מאז ניתנו הרישיונות, עלינו במהירות הגלישה הסלולרית שלנו ב־30 מקומות. היינו מקום 97, והיום - בסביבות המקום ה־60. האם אנחנו גאים במקום ה־60? לא. אבל אנחנו שמחים לומר שבכל חודש בחצי השנה האחרונה - ראינו את עצמנו עולים בקצב מאוד משמעותי בדירוג. היעד שלנו הוא להגיע בסוף השנה הנוכחית ל־30 המדינות הראשונות, וכן - אנחנו גם שואפים להיות במקום הראשון.
"עוד חשוב לציין שרשת הדור החמישי היא אירוע דרמטי לכלכלה. זה לא עוד קו בטלפון הסלולרי שלנו. זה ישנה את העולם וזה רלוונטי לתחבורה אוטונומית, לעולמות הרפואה, לרחפנים ועוד. שוק התקשורת הולך לחוות רנסנס אדיר בשנים הקרובות בעולמות הדור החמישי למיניהם".
לגבי פריסת הסיבים נתת צפי מדויק למדי. מה הצפי לדור החמישי?
"אני מאמינה שעוד שנתיים השיחה הזאת תהיה הרבה פחות רלוונטית. כשתחליף טלפון, עוד שנתיים בערך, כבר תיקח טלפון דור חמישי. אנחנו סוגרים את רשתות הדור השני והשלישי, ואנחנו בסיומה של עבודת מטה בנושא. כן חשוב לומר שאם נרצה שייפרסו פה רשתות, ואנחנו רואים רשת כתשתית לאומית, כל נושא תוכניות המתאר ונושא הרישוי יהיה חייב לעבור שינוי דרמטי. כיום, פריסת רשת סלולרית היא אתגר בלתי נתפס. אחד האתגרים הוא שרשת הדור החמישי דורשת אנטנות הקרובות אחת לשנייה".
ואנטנות מעוררות אנטגוניזם.
"אנשים לא מבינים שככל שיש יותר מהן, רמת הקרינה יורדת. הטלפון שלנו צועק לאנטנה, וככל שהיא רחוקה יותר כך הוא מתאמץ ופולט יותר קרינה".
לפני שנעבור לעניינים אחרים, מה עושה משרד התקשורת כדי לצמצם תורים בשירות לקוחות ולחייב ספקים למענה אנושי ללקוחות?
"בתוך שבועיים נפיץ את מדד האיכות בשירות שיתפרסם פעם בשנה. השאיפה היא שצרכן יבחר טלפון סלולרי לא רק בגלל המחיר, אלא גם בגלל איכות הרשת, זמני המענה והטיפול בתקלות".
שיחתנו מתנהלת על רקע משפט רה"מ ובעיות הרגולציה. בינתיים, קשת משתלטת על ערוצי הספורט, הילדים והכנסת; איש העסקים אלי עזור קנה את וואלה ומחזיק במעריב וב־ 103FM. איפה הרגולציה?
"אני לא רוצה להתייחס לעסקה כזו או אחרת. בכל נושא הבעלויות הצולבות מתקיימת היוועצות במקרים הנדרשים עם הוועדה לצמצום הריכוזיות. במקום שהיא מזהה שיש בעיית ריכוזיות ושהגוף שולט ביותר מדי נכסים, הוועדה מקבלת החלטה בעניין. אני מתקשה לחשוב כמוך שהשוק הזה פרוץ".
לבעלך, יועץ התקשורת איתי בן־חורין, יש משרד יח"צ מוביל. אין כאן ניגוד עניינים? באמת אפשר למנוע את נקודות ההשקה בין שני התחומים?
"אני מזכירה לך שנושאי טלוויזיה למיניהם, למשל, נמצאים בידי מאסדר אחר, הרשות השנייה, תאגיד עצמאי שאין למשרד התקשורת השפעה על החלטותיו. לכן עוצמת האירוע הזה בחיים שלי היא מאוד קטנה. כל מה שקשור שם לתוכן, מבצע המאסדר. במה שאסור לי לעסוק אני לא עוסקת".
מי עוקב אחרינו?
עוד בענייני טלוויזיה, על רקע חזרתה למוקד של הוועדה לאסדרת שוק הטלוויזיה, האם נטפליקס תחויב ביצירת 30 אחוז תוכן מקומי? נטפליקס ציינה שמדובר בהצעה מדאיגה ולא ריאלית.
"שוק הטלוויזיה נמצא בתהליכי שינוי גדולים. נטפליקס היא השחקנית הכי גדולה בזירה הזאת, אבל צפוי והגיוני שייכנסו עוד שחקנים, שכבר נכנסים, וזה מאפשר מגוון. בעולם אנחנו רואים מדינות שהחליטו להחיל רגולציה גם על שחקנים בינלאומיים, והסוגיה הזאת עלתה לדיון במסגרת ועדה שדנה בנושא".
אבל הטלת רגולציה עלולה להציב חסמי כניסה גבוהים לשירותי תוכן אחרים, וגם להביא לעליות מחירים שיפגעו בצרכנים. מה כ"כ דחוף לגעת בנטפליקס, שגם ככה כבר קנתה כמה סדרות ישראליות?
"שטחת פה את הדיון, וצריך לשאול את כל השאלות האלה. יש דבר אחד שכן אפשר לומר: אני רואה ערך גדול בכך שיהיה תוכן ישראלי, בשפה העברית. זה משמעותי מאוד לתרבות ולמורשת שלנו שיהיה תוכן ישראלי בתוך המרחב שלנו. כמובן שגם לגיוון יש ערך, ושר התקשורת יצטרך בהמשך לקבל החלטה בנושא".
אתם בוחנים הקמת מאגר נתונים שישמש לניתוחים ולהשוואות, אבל חלק מהמידע שאתם דורשים עלול לפגוע בפרטיות הציבור. למה אתם צריכים לדעת את מספר הדירה שלי, כמה דקות אני מדבר בחודש, כמה זמן אני צופה בטלוויזיה או מה היקף הדאטה החודשי שאני עושה בו שימוש?
"אנחנו לעולם לא מבקשים מידע על איש, ולא יודעים לקשור בין נתון לבין אדם. בסופו של דבר המטרה היא לקבל תמונת מצב על הסאבטקסט שמתרחש בשוק. פערי המידע הם מאוד מורכבים - אם פרסו איפה שהבטיחו ועמדו בלוחות הזמנים שהוגדרו, אם גובים לפי מה שמותר, אם ייתכן שיש הפרות של רפורמת השוק הסיטונאי (רפורמה המחייבת חברות תשתית לאפשר לחברות חסרות תשתית לקנות מהן תשתית, טלפוניה או אינטרנט; ר"פ), ועוד. יש סט שלם של תובנות שהופך אותנו לרגולטורים יותר אפקטיביים".
מצב התשתיות: "אנחנו בעיכוב של עשור בפריסת תשתיות נייחות. אבל חשוב לומר שהמהלך יצא לדרך. בסוף השנה הזאת היעד הוא פריסת סיבים אופטיים ב־45% ממשקי הבית. אני מאמינה שבתוך ארבע שנים ייפרסו סיבים אופטיים ביותר מ־80% ממשקי הבית"
בכל זאת, מה המהלכים שהמשרד עושה כדי לשמור על פרטיות האזרח בתוך ג'ונגל הדאטה שרק הולך ומתגבר?
"אנחנו פועלים בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, משקיעים המון באבטחת הרשת ופועלים לפי כל הכללים שהמידע שכן קיים אצלנו - יישמר היטב".
בקרוב כנראה יושבע שר/ה חדש/ה. את מתכוננת לתחנה הבאה או רוצה להישאר במשרד גם תחת השר הבא?
"זו שאלה מורכבת, משום שמנכ"ל משרד הוא תפקיד מקצועי אבל גם משרת אמון. כך שכמובן שהשר צריך לרצות בכך. אני לא יודעת אם יתחלף השר ואם תקום ממשלה, ולכן אני משתדלת להיות מאוד מרוכזת בזירה המקצועית".
באשר לשר התקשורת הבא, שמה של קארין אלהרר עלה כאופציה. מה דעתך על כך ששתי נשים יובילו את המשרד?
"ככלל, נשים יכולות לעשות פלאים, וזה כמובן תלוי בכישרון ובתכונות האופי שלהן. אני חושבת שמעצם העובדה שאנחנו 50 אחוז מהאוכלוסייה, הציבור מפספס פוטנציאל אדיר כשנשים לא מתייצבות בחזית. אבל מידיעה, גם לגברים לא פורסים שטיח אדום, ומי שרוצה לייצר לעצמו מרחב השפעה צריך לפלס אותו ולעבוד בזה, ומאוד להאמין בעצמו וביכולותיו".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו