כשאתי, אשתי, שמעה שאני מתכוון להפוך לראש מערך הגיור הממלכתי, היא נבהלה", מחייך הרב בניהו ברונר. "גם היא שומעת חדשות, וידעה שזה דבר מורכב. האמת היא שגם אני התלבטתי, ולא נעניתי מייד בגלל הסערה הציבורית. אני לא איש של מלחמות, ולא עסקתי אף פעם בפוליטיקה. למעשה, אפילו היתה לי רתיעה מכל העיסוק. הרב חיים דרוקמן מאוד הפציר בי, סיפר שראש מערך הגיור סיים את תפקידו, והסכמתי. ימים יגידו אם זו היתה החלטה נכונה".
זה כחודש וחצי מכהן הרב ברונר (61) באחד התפקידים הנפיצים בתחום הדת והמדינה - ראש מערך הגיור הממלכתי, האיש שאמון על כל הגיורים במדינה. לאחר שקודמו בתפקיד, הרב משה ולר, הודח מתפקידו כי צידד בעמדת הרבנות הראשית, ולא בעמדת שר הדתות מתן כהנא, בנוגע לרפורמה בגיור, קיבל על עצמו הרב ברונר את התפקיד - שחוצץ, פשוטו כמשמעו, בין שר הדתות מצד אחד למתנגדים העזים לרפורמה שלו מצד שני. איש הביצוע, שנמצא באמצע הכאוס ושאמור להכניס אלפי תושבים ישראלים לדת היהודית.
ראשית, קצת סדר בבלאגן: כבר בהסכמים הקואליציוניים התחייב שר הדתות להרחיב את מערך הגיור הממלכתי, ולאפשר לרבני הערים להקים בתי דין מקבילים לאלו הממלכתיים שקיימים היום. זאת, במטרה לגייר חלק מתוך כמעט חצי מיליון ישראלים שאינם יהודים, רובם עולי בריה"מ לשעבר וצאצאיהם, שרבים מהם נולדו בארץ ורואים את עצמם כיהודים לכל דבר.
בדצמבר האחרון נחשפו ב"ישראל היום" פרטי המתווה, שבמסגרתו כל רב עיר יוכל להקים מוטב גיור משלו בתוך המערך הקיים. על פי המתווה, אושר בתחילת השבוע חוק ממלכתי בוועדת השרים לענייני חקיקה, מה שמצעיד אותו בפועל בצעדים גדולים אל ספר החוקים הישראלי.
מי שזועמים על הרפורמה הם הרבנים הראשיים, שהצהירו בכנס בהשתתפות 1,000 רבנים שיסרבו להכיר בגיורים כאלה, ושמאיימים כי גיורם של אלפי אנשים שלא על דעתם יגרור צורך לפתוח ספרי יוחסין - ובפועל ליצור מעמדות של יהודים ולא־יהודים בתוך מדינת ישראל.
גם הח"כים החרדים והדתיים נלחמים ברפורמה בכל כוחם, ומצהירים כי הם מתכוונים לבטל אותה כשיחזרו לשלטון. השבוע, לאחר מתקפה ארוכה, נרשמה התגמשות מסוימת מצד הרבנים הראשיים, שהבינו ככל הנראה שחוק הגיור הוא עובדה מוגמרת, ולכן הציעו להקים גוף משותף שיגבש מתווה מוסכם.
על דלת חדרו של הרב ברונר עדיין מתנוסס שמו של קודמו בתפקיד, אות לזמן הקצר שעבר מאז שמונה לתפקיד. בתשובה לשאלה המתבקשת על העומס והלחץ המוטלים עליו הוא מחייך, נינוח לחלוטין: "אני בתוך המערבולת, ויש סכנת טביעה".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שקודמך בתפקיד, הרב ולר, הודח בצורה מהדהדת. הרגשת בנוח להיכנס לנעליו?
"הרב ואני ידידים טובים, והיו לנו שיתופי פעולה טובים מאוד. כשהציעו לי את התפקיד, ידעתי בצורה מוחלטת שהוא לא ימשיך. אם היתה מחשבה כלשהי שאני זה שמדיח אותו - לא הייתי מגיע. חד־משמעית. למעשה, הרב ולר ואני בקשר גם היום, והוא מסייע לי בצורה רחבה מאוד. זו לא היתה החלטה קלה, ולא חיפשתי את התפקיד הזה כי אני עסוק מאוד - גם כדיין גיור, גם כרב המכללה האקדמית צפת וגם בקהילה שלי בעיר. ידעתי שאצטרך לוותר על דברים שיקרים לליבי".
"הקיום בנוי על סולידריות"
זו הפעם הראשונה שהרב ברונר משמש בתפקיד כה בכיר ונפיץ בשירות המדינה. קודם לכן היו לו יותר מ־30 שנים של פעילות בעיר צפת, שאליה הגיע ב־1989 כרב צעיר, אחרי שנות לימודים רבות בישיבת מרכז הרב בירושלים ובמכון בני דוד פסגות, שם למד דיינות. "הציעו לי להגיע לעיר ולהקים כולל לאברכים. אמרתי לאשתי שאם אני רוצה להקים את הכולל אני צריך לעבור לשם. באנו לשנה, ונשארנו 33 שנה".
עשור לאחר פתיחת הכולל הוא הקים את ישיבת ההסדר בצפת ועמד בראשה במשך עשור נוסף, ולאחר מכן כיהן כרב קהילה בקריית אתא במשך שנתיים. את תפקידו האחרון, כרב המכללה האקדמית צפת, הוא החל לפני כשמונה שנים, ובמקביל הוא שימש אב בית הדין הרבני לגיור בעיר חיפה. הוא בעל תואר ד"ר בתחום המקרא מאוניברסיטת חיפה, ומרצה במכללת צפת בתחום. כמו כן, הוא גם מעביר הרצאות בהיסטוריה. יש לו שמונה ילדים - שבעה בנים ובת. "הבנים כולם שירתו כלוחמים בצה"ל", מספר האב הגאה.
ביום שבו מונה הרב ברונר לתפקיד, הוא גילה עד כמה מינויו שנוי במחלוקת, כשהרב הראשי דוד לאו הודיע במכתב רשמי לשר הדתות בתגובה כי לא יקבל את גיוריו של ראש המערך החדש, אלא ישמש בתפקיד בעצמו. "נשיא בית הדין מודיע כי ישתמש בעצמו בסמכותו החוקית, ויקבל על עצמו את כל החובות והסמכויות במערך הגיור, כך שלמעשה המינוי של ראש מערך הגיור נעקר מעיקרו", הודיע מזכירו של הרב הראשי לשר כהנא.
נפגעת מהמכתב של הרב לאו?
"לא נפגעתי, מכיוון שאני מבין שזה לא אישי. הרב לאו מכיר אותי היטב. כאב בית דין לגיור, הרב אישר את כל הגיורים שלי. מעולם לא היתה בעיה. הרבנים הראשיים היו איתי בקשר טוב, אף שהכירו את הדעות שלי. זה לא סוד שהייתי חבר במועצת צהר לאורך השנים".
נפגשת איתו מאז המינוי שלך?
"לא. ביקשתי פגישה איתו וזה עוד לא יצא".
העובדה שנשיא בית הדין הרבני הגדול לא נפגש עם ראש המערך החדש במשך חודש וחצי שולחת מסר מאוד ברור - הוא לא רוצה להיפגש איתך.
"אני מבין שיש עיכובים. אני מאמין שזה יקרה בסופו של דבר".
זה לא פשוט להיות האיש שתפקידו לצאת נגד הרבנות הראשית.
"אני לא נגד הרבנות הראשית, להפך. אני איש של הרבנות הראשית, וחש כשליח של הרבנות. הסכמתי לתפקיד כי האמנתי שהבחירה שלי היא הטובה ביותר - לא כאדם מבחוץ, אלא כאב בית דין לגיור. חשבתי שמבין המועמדים הפוטנציאליים, המועמדות שלי היא זו שיכולה להתקבל אצל הרבנות.
"הייתי בקשר טוב עם כל הרבנים הראשיים לדורותיהם, ולמעשה - הרב ישראל מאיר לאו הוא זה שמינה אותי לתפקיד הראשון שלי בתחום הגיור. אם זה תלוי בי, אני אעשה את כל המאמצים לחבר בין הצדדים. בינתיים זה לא מבשיל, אבל אני אופטימי.
"אמנם, הרבנות עדיין לא נמצאת במהלכים החדשים, אבל אני חושב שבשלב מסוים יצליחו לגשר על הפערים ולהגיע להסכמות. גם לגיורי צה"ל היו התנגדויות במקור. אני מאמין שאחרי שדברים יקרמו עור וגידים, יצטרפו אליהם גם המתנגדים. יש לי קשרים טובים גם עם המתנגדים לחוק. אני מאמין שהרב שמואל אליהו, למשל, מעריך אותי למרות חילוקי הדעות. אחרי שקיבלתי את ההחלטה בנוגע לתפקיד, התקשרתי אליו. הוא אמר לי שאני נכנס לסיפור מסובך, אבל לא אמר לי לא לעשות זאת. אנחנו חייבים ללמוד לשלב ידיים. הקיום של מדינת ישראל בנוי על כך שעדיין יש לנו מצע של סולידריות והבנה שאנחנו באותה הסירה, למרות כל הרעש הציבורי.
"כשלמדתי בישיבת מרכז הרב פגשתי את נחמה ליבוביץ', והיא סיפרה מדרש על ראובן ושמעון בים סוף, שאמרו שגם בים סוף יש טיט כמו במצרים. אנחנו נמצאים בנס הכי גדול בהיסטוריה, ולא מבדילים בין גלות לגאולה. אז בנס שבו אנחנו נמצאים יש גם אתגרים, אבל יש לי תחושה שהקב"ה שם אותי בסיפור הזה כדי לנסות להזיז משהו. אני קשור היטב לציבור הדתי והחרדי, ויש לי ידידי נפש מהאקדמיה שהם חילונים. למעשה, במכללת צפת יש לי ידידים שאינם יהודים, בני מיעוטים שיש להם כבוד גדול מאוד לרבנים".
קיבלת איומים בעקבות המינוי שלך לתפקיד הזה?
"הרוב המוחלט של האנשים שאני עימם בקשר בירכו אותי על המינוי במילים מאוד חמות. הם חושבים שאני הכי מתאים לתפקיד. אבל כן, היו אנשים שלא התלהבו, אפילו מאוד־מאוד לא התלהבו, אבל זה לא היה ברמה של התנגשות חזיתית".
התנגדות פוליטית לצהר
בתי הדין לגיור זוכים כבר שנים רבות לביקורת שלילית ביותר מטעם המועמדים לגיור. אלו מספרים כי חשים שמקשים עליהם מאוד, מעמיסים עליהם דרישות שגורמות להם לעזוב את התהליך באמצע, ובאופן כללי לא רואים אותם כבני אדם שמבקשים להצטרף לעם היהודי.
"תהליך הגיור הוא תהליך לא פשוט, מכיוון שאנשים אמורים לשנות את אורח חייהם בצורה משמעותית. זה מרתיע", אומר הרב ברונר. "אין מערכת מושלמת, אבל אני חושב שרוב הדיינים עושים את עבודתם נאמנה. הדיינים כולם יודעים שהם מונו על מנת לגייר אנשים, ולא כדי לדחות מישהו, ואם הם דוחים מישהו - זה מתוך מטרה שהוא ישפר דברים.
"כמעט אין אצלנו דבר כזה תיק סגור, כי המטרה היא תמיד שהמועמדים יחזרו, אבל יש אנשים שלא מתאים להם והם פורשים. נכון, אנשים צריכים להשקיע שנה בלימוד בצורה רצינית, וברגע שקיימות דרישות - זה כבר יוצר אנטגוניזם. אנשים חושבים שאפשר לבוא בוקר אחד, להתגייר ולצאת עם תעודת גיור, אבל זה לא עובד ככה".
החוק החדש יטפל בבעיות? המוני ישראלים לא־יהודים ינהרו לבתי הדין לגיור?
"החוק מרחיב את מערכת הגיור ומנגיש אותה לכלל הציבור. אנו מאמינים שברגע שיהיו מוטבי גיור בערים תהיה יותר יכולת להתגייר. צריך להירגע. החוק טוב, רק מעצם העובדה שמכניסים את הגיור ההלכתי לחוק, את שתי המילים 'דין תורה' ואת העובדה שהרבנות הראשית תשלוט מלמעלה.
"היה צריך לעשות את החוק הזה לפני יותר מ־70 שנה. הסיבה להתנגדות היא בין היתר כי החוק מגיע מתוך ממשלה מורכבת, ויש מפלגות חרדיות ודתיות שלא נמצאות בה. אני מנסה להרגיע, אבל אנשים לא בקיאים בחוק וניזונים מחצאי ידיעות בתקשורת. אני מאמין ששר הדתות פועל בצורה אמיתית, לשם שמיים. אפשר וצריך להתווכח, אבל לא לפגוע אישית בבן אדם. עושים לו עוול".
המתנגדים לחוק טוענים שיאפשרו לאנשים שלא יקבלו עול מצוות להתגייר. אחוזים גדולים מהעולים מבריה"מ רוצים בכך בהחלט. יש אמת בדבר?
"הלכה היא הלכה, והיא לא תשתנה. קבלת עול המצוות היא אחד הדברים הבסיסיים ביותר ביהדות. אנחנו יודעים שאדם יכול לצאת מבית הדין כשאנחנו משוכנעים שהוא מחויב בכל המצוות בלב שלם, ובחיים עצמם יהיו לו עליות וירידות, אבל אין דבר כזה גיור בלי קבלת עול מצוות".
ומה באשר לגיור קטינים? מדובר בהליך שנוי במחלוקת, שבמסגרתו מגיירים ילדים. כרגע הרבנות הראשית מתנגדת בתוקף לגיורים כאלה.
"במידה מסוימת יותר קל לגייר קטינים, מכיוון שהקטין לא מקבל על עצמו עול תורה ומצוות, אלא שצריך לדאוג שיתחנך כך דרך מוסד הלימודים והבית. צריך לומר, הקטינים הם הדור הבא, ואם אנחנו מדברים על מניעת ההתבוללות - ברור שצריך להשקיע בזה. יש מחלוקת הלכתית אם לגייר קטינים כשההורים שלהם לא מתגיירים, והייתי נותן את זה לשיקול דעתו של בית הדין.
"אישית, הייתי עובד בצורה יותר פרטנית - כל מקרה לגופו. יש, לדוגמה, אלפי ילדים לא־יהודים בתוך מערכת החינוך הדתית, ולדעתי הדבר מקדם מאוד את העניין - כי יש כאן אמירה מצד ההורים ששלחו אותם למוסד כזה, והם מחונכים במוסד הלימודים למצוות. חלק גדול מהמתגיירים הפוטנציאליים הם ילדים - יותר מ־100 אלף טעוני גיור. אם לא נטפל בזה, יהיו כאן יותר ויותר נישואי תערובת.
"נושא הגיור הוא איום קיומי מבחינתי, לא פריווילגיה. מדינת ישראל יודעת להתמודד היטב מול אויבים חיצוניים, והוכחנו את זה שוב ושוב, אבל הבעיות הפנימיות יותר מסוכנות. כשיש איום חיצוני אנחנו מתאחדים, אבל איך נתנהל בחברה קרועה, שבה חלק יהודים וחלק לא? אנחנו חייבים לטפל בעניין הזה".
מתנגדי הרפורמה טוענים שכל מטרת הרפורמה הזו היא לאפשר לרב דוד סתיו לפתוח בית דין לגיור. במשך שנים היית חבר במועצת צהר, ואפילו שימשת ראש מיזם הנישואים, שהצליח בצורה יוצאת דופן. אתה חש בנוח עם המתקפה נגד צהר?
"צהר הוא ארגון חשוב, ששיפר את הרבנות בנושא הנישואים. לא בכל דבר אני מסכים עם הארגון, ולא בכל דבר אני מעורב, אבל אין ספק שצהר מסייע למימוש ההלכה בחברה הישראלית. צריך להיות שיתוף פעולה בין צהר לרבנות, בכל התחומים, מכיוון שהמטרות הן משותפות. לתחושתי, ההתנגדות לארגון בצד החרדי היא בפוליטיקה, לא בקרב המגזר. כשהייתי ראש מיזם הנישואים הייתי מביא דיינים חרדים להרצות, ולא היתה שום בעיה, אבל כשזה מגיע לאינטרסים ולפוליטיקה - הכל מקבל ממד אחר".
רבנים מוכרים רבים במגזר החרדי מסרבים לקרוא לרב סתיו בתואר "רב".
"זה מטריד מאוד. הרב סתיו הוא תלמיד חכם מופלג, ואנחנו חברים כבר שנים רבות. למעשה למדנו יחד דיינות ורבנות. כשמשמיטים ממישהו את התואר שלו, מזלזלים בו. אפשר להתווכח, אפשר וצריך לחלוק, אבל כבוד לרב הוא דבר בסיסי".
יש לך קו אדום שאותו לא תחצה?
"בפן האישי, אם אראה, חס ושלום, שאני לא מזיז שום דבר ושאני עוסק בדברים שלא קשורים אלי - אעזוב, וברור שאעשה זאת אם יכניסו אותי, תיאורטית, לעימות שלא ארצה בו. אם ארגיש שאני עושה משהו נגד ההלכה - אין ספק שלא אשאר, אבל אני לא רואה קונסטרוקציה כזאת".
