דורון הרמן, התרגלנו לראות אותך כראש דסק הפלילים של ערוץ 13. אחרי כל כך הרבה שנים שהיית בצד המראיין, איך זה מרגיש להיות בצד המתראיין?
מדור הכיסא הכחול עם דורון הרמן
"תמיד חשבתי שזה יהיה נורא פשוט, אבל כשאני מתראיין בפועל - זה מרגיש קצת משונה. זה אתגר כי המוח שלי גדוש ברעיונות שאני רוצה לספר, ולצד זה אני גם מתרגש, בכל זאת - תחום חדש".
הקמת סטארט־אפ שעוסק בפיתוח פתרונות טכנולוגיים ליצירת אקלים דיגיטלי בטוח לילדים ולבני נוער, שתכף נרחיב בו את הדיבור. אבל עוד קודם לכן, מדוע עזבת מלכתחילה?
"היה לי מקום בטוח, עם תנאים ומשכורת טובה. הייתי יכול להיות משה נוסבאום, ולהישאר עוד שנים רבות בתפקיד הזה. אבל דווקא בנקודה הזאת אמרתי 'זהו', וגם לקורונה היה בכך חלק גדול. הרציתי בבתי ספר בתחומי אוריינות דיגיטלית והגנה ברשת על ילדים, וכשהבנתי שלא יהיו יותר הרצאות פרונטליות, עלה במוחי הרעיון להקים את נטפליקס הילדים הכי איכותי שיכול להיות, שהוא העתיד בעיניי. זה סיפור אהבה שונה לחלוטין, ואני שמח שהיה לי את האומץ לצעוד בכיוון הזה".
הסתובבת במשך שנים בעולמות של גורמי פשיעה ועבריינות. עם עזיבתך, קיבלת מהם תגובות על המיזם החדש?
"קשרים של 15 שנה עם עבריינים לא נעלמים ביום אחד. אני חייב להגיד לך שכולם בירכו אותי, ואמרו לי כמה חשובה העבודה החינוכית החדשה שאני עושה. זה הצחיק אותי במידה מסוימת, כי חלק מהאנשים האלה הם גם רוצחים מתועבים, אבל בסוף כולם מסכימים על כך שחינוך זה תחום חשוב".
גם העבריינים הכי גדולים.
"הכי גדולים, אולי הגדולים ביותר. אחד מראשי ארגוני הפשע הגדולים ביותר אמר לי כשפרשתי מהחדשות שאם אני יכול להעביר מסר לילדים שהפשע לא משתלם, אז הוא מוכן להשקיע כמה מיליונים במיזם שלי. סירבתי כמובן בנימוס. זה לא נושא השיחה שלנו, אבל דור ה־Z של העבריינים מנסה לצאת מהפשע בניגוד לדור הקודם, וזה קצת מעודד".
העבודה כסטארטאפיסט מפחידה יותר מעבודה עם עבריינים?
"חד־משמעית. קיבלתי סכום משמעותי, וזה עלי. גייסתי אמנם אנשים טובים לידי, הרבה יותר חכמים ומוכשרים ממני, אבל בימים הראשונים הכל היה עלי. אז כן, זה מפחיד יותר משיחה בסמטה חשוכה עם עבריין כזה או אחר".
לא רבים יודעים שהקשר שלך עם עולם הפשיעה התחיל בצורה קצת אחרת: עלית בגיל 8 מרומניה, ובתקופה הראשונה שלך בישראל חווית על בשרך אלימות, ואפילו האשימו אותך בגניבה בבית הספר שבו למדת.
"עלינו לישראל ב־94', והתיישבנו בנצרת עילית. נכנסתי לכיתה ולא ידעתי לדבר מילה אחת בעברית. אם הייתי רוסי, נאמר, אז היו איתי עוד רוסים, אבל ילד רומני - זה היה קונספט חדש לילדים ולמורים: המבטא, התרבות. בשנתיים הראשונות בארץ דרך התקשורת המרכזית שלי היתה באמצעות מכות.
"אחד האירועים הטראומטיים עבורי, שדווקא לא כלל אלימות פיזית, התרחש בתחילת ביה"ס היסודי כשהקופה הכיתתית שלנו נגנבה, או הלכה לאיבוד. אני זוכר שכל ילדי הכיתה החלו בחיפושים וגם אני הצטרפתי למאמצי החיפוש. מאוחר יותר, התברר לי שהמורה סיפרה לכל התלמידים שגנב הקופה הוא אני. מעבר לשפה ולקשיי ההתאקלמות, פתאום התמודדתי עם כך שילדים מפחדים ממני, כי אני גנב".
היה להם נוח להאשים את העולה החדש, זה שלא יכול להגן על עצמו בעברית.
"לגמרי. וזה מאוד העציב אותי. אז אותה מורה שברה לי את הלב, ואני שמח שגם היו מורות אחרות. בכיתה ד', המורה אורנה העניקה לי את הביטחון ללכת למועצת תלמידים, לדבר. התחלתי במועצת התלמידים של השכבה, ובהמשך הגעתי לראשות מועצת התלמידים של כל רשת אורט. מדורו סבסטיאן, הילד הרומני שפגעו בליבו השברירי, הפכתי למי שמייצג את קול התלמידים, וזו חתיכת סגירת מעגל. ואם לקחת את המקרה הספציפי הזה של הרומני גנב, הרי שבעידן הדיגיטלי זה לא היה נגמר סתם כך: היינו רואים לכך המשך בווטסאפ, באינסטגרם. הילדים היום חשופים ופגיעים פי מאה ממה שאנחנו היינו כילדים".
להשקיע מיליארדים בחינוך
זו אחת הסיבות שהחלטת לפתוח את הסטארט־אפ הנוכחי שלך. ספר קצת על המערכת שלכם.
"הסטארט־אפ שלנו נקרא Safe School Analytics, זו בעצם ספריית VOD, עם מגוון תוכניות לימוד ומערכי שיעור מבוססי סרטונים במגוון נושאים - קורונה, אמפתיה, ניהול דיונים תרבותיים, הגנה ברשת. בכל נושא יש לנו מומחים בתחומם: אלמז מנגיסטו על השראה, עדי אלטשולר מדברת על יזמות חברתית, אביו של אילון שלו־אמסלם שנהרג בתאונת דרכים מספר על אלכוהול ונהיגה. יש לנו כ־10,000 משתמשים שונים, מורים, שפרוסים על פני 500 בתי ספר. זה בלתי נתפס, אבל רק התחלנו".
קיבלת אמון מאנשים רציניים בתעשייה.
"שהשקיעו בנו 2.1 מיליון דולר, וזה לא טריוויאלי. ניר זוהר מוויקס, למשל, שלדעתי קם בבוקר וחושב על חינוך לפחות כמו שהוא חושב על החברה שלו. בעבר משקיעים סברו שכניסה לתחום החינוך תהיה עבורם כאב ראש. אבל היום, כשאני רואה את המספרים שמושקעים בחינוך, אני משוכנע שמיליארדים יושקעו בתחום הזה בשנים הקרובות - בגלל נזקי הקורונה - בדגש על תחום החינוך הרגשי־חברתי.
"בהתייחס ל־Safe School, יש כאן חברה שמצד אחד מייצרת תוכן, ומצד שני תפתח טכנולוגיה שתאפשר למורים להשתמש בכלים מתקדמים כדי להתמודד עם המצב הרגשי־חברתי המורכב של הילדים. נוכל לעזור גם למורים ששוקלים לעזוב את המערכת ולתת להם כלים טובים יותר להתמודדות. אתה מביא כוכבים לבתי ספר, כאלה שמעבירים מסר טוב, אבל בסוף מי שנמצא בכיתה ומעביר את זה, היא המורה, המחנכת. הם אלה שמרגשים את התלמידים ומחדשים להם. נאמר שעכשיו אנחנו מזהים עלייה בצריכת סיגריות אלקטרוניות, מבחינתנו זו עדות שהשטח מדבר, ואנחנו מספקים לו תכנים רלוונטיים מעכשיו לעכשיו, בזמן אמת".
כמו שעשיתם בחדשות. במובנים מסוימים הבאתם את החדשות להיי־טק.
"נכון. יצאנו לשוק לפני כחצי שנה, ויש לנו שיתוף פעולה אסטרטגי עם עיריית תל אביב ורשת אורט. שירלי רימון, מנהלת אגף החינוך של עיריית ת״א, הסכימה להיפגש איתנו. אחרי חמש דקות, היא הניחה את הטלפון בצד ונשארנו בפגישה הזאת שעתיים. כששירלי האמינה בנו, הרגשתי שיש לנו פיצוח מדויק.
"המטרה היא להגיע בתוך שנתיים לכ־70 אחוזים מבתי הספר בארץ - כולל ערבים, חרדים, דתיים, ובהמשך להגיע לכל בית ספר בישראל. השלב הבא מבחינתנו הוא לשלב טכנולוגיה עם המוצר שכבר קיים - כלומר פרסונליזציה. כל ילד צריך לקבל תוכן מותאם אישית לצרכיו, כך שנוכל להציע למורה או למנהל תוכנית אישית על סמך נתונים שנאספים ביוזמת התלמידים, ולא חודרים לפרטיותם. בניגוד לנטפליקס, שם אתה מחפש תוכן טוב ובסוף נרדם על השלט, כאן השאיפה היא להשיג פיצוחי תוכן משמעותיים".
105? הילדים לא מכירים
נתוני המועצה לשלום הילד מצביעים על עלייה של 43 אחוזים בכמות הטיפולים בתלמידים בסיכון אובדני. בקרב 31 אחוזים מהילדים שנכנסו לבידוד יותר מפעם אחת נרשמה אלימות פיזית, 59 אחוזים מהם חוו התקפי זעם. אנחנו גם רואים עלייה בנתוני האלימות וההטרדות. מתי להערכתך נוכל לראות שינוי לטובה ברמות האלימות, ההטרדות?
"בדיוק כפי שאנחנו רואים אינטגרציה בין אפליקציות בהיי־טק, כך נדרשת אינטגרציה בין מיזמי טכנולוגיה לתוכניות עירוניות וארציות של משרד החינוך. באופן הזה, אני מקווה שבעוד כשנתיים נראה דעיכה בנתונים, בהנחה שגם המגיפה תדעך".
האם אפשר להילחם באתרי הפורנוגרפיה, במשחקי מחשב אלימים, ברשתות חברתיות? תכנים חינוכיים יכולים להשיב מלחמה שערה?
"זו שאלה מצוינת. תלמיד תיכון או חטיבה כנראה לא יבחר מיוזמתו לדבר על הטרדות מיניות או מיניות בריאה, אלא שבית הספר הוא המקום המשמעותי, אולי היחיד, שיכול לחייב לכך את התלמידים. אז מתחילים בקהל שבוי, והמטרה היא שבהדרגתיות הסיפורים החינוכיים שהם ייחשפו אליהם יהיו מספיק חזקים כדי שהם יבקשו לראותם מיוזמתם. מעבר לכך, סרטונים הם טריגר לפתיחה בשיח חינוכי בכיתה.
"איך אפשר לגרום לנער או נערה בני 14 להעצים את תחושת הביטחון, לחשוב אחרת או להתמודד עם קושי? למשל באמצעות זמרים אהובים או דמויות מוערצות שנותנות ספיץ' מעורר השפעה. התחושה היא ש'אני לא לבד בעולם', כי אם זה קרה לנועה קירל לדוגמה, זה יכול לקרות לכל אחד. אין כמו סיפור טוב כדי לגעת בלב של ילד וליצור השפעה. אחת ההרצאות הכי מדהימות שיש לנו היא של נערה בת 16 שהצליחה לעצור טרקטורים מלהרוס את חוף פלמחים. ואם זה יגרום לנערה אחרת להאמין בעצמה וללכת עם חלומותיה - דיינו".
המורים והמנהלים בבתי הספר יכולים לסייע לתלמידים? עושה רושם שהם עצמם במצוקה, ומעבר לכך - נתונים של משרד מבקר המדינה מראים כי חצי מהמנהלים סבורים שאפשר להסתמך על משרד החינוך בנושא אלימות ברשת במידה בינונית או פחות מכך.
"מצוקת המורים נוכחת, גם להם יש קורונה, ילדים ובידודים. בכל העולם מראים הנתונים על נטישת אנשי חינוך, ולכן נדרש גם תוכן מעצים שמיועד למורים".
כעיתונאי בוודאי היתה לך ביקורת על משרד החינוך. היום, כהייטקיסט, שמשרד החינוך הוא גם לקוח שלו, תעז לבקר אותו?
"ככתב פלילים לא סיקרתי את המשרד, כך שאם היתה לי ביקורת, היא היתה ברמת הדברים שנאמרים בארוחות שישי. אבל אני יכול לומר לך שזה לא רק סיפור של משרד החינוך. אני מזהה פער גדול בין משרדי ממשלה רבים לבין יכולות טכנולוגיות שקיימות בשוק. המשרדים הללו מאופיינים ברגולציה רבה, ביורוקרטיה, והסקטור הפרטי יכול לסייע בכך. אז במקרה של משרד החינוך אני חושב שנכון שמנהלים יבחרו לעצמם מהאפשרויות הקיימות בשוק, זו יכולה להיות הנוסחה שתצליח להזיז ימינה ושמאלה את הספינה הכבדה הזאת".
מה באשר למטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת? במובנים מסוימים אתה מבצע את העבודה שלהם.
"אנחנו יכולים להשלים אחד את השני. מדו"ח מבקר המדינה עלה שילדים רבים לא מכירים את מוקד 105, בעיקר משום שאם 105 מפרסמים קמפיין לפני החדשות - הרי שילדים רבים לא צופים בפרסומות שלפני המהדורה. גם כשהם מפרסמים בטיקטוק לא בטוח שהתלמידים מטורגטים כפי שצריך. דווקא סיפורים שמשולבים בכיתה וחושפים את הסיוע של המוקד החשוב הזה, גורמים לילדים להבין שהדבר הזה קיים. מעבר לכך, חשוב להסתמך על הדו"חות שלהם, זה כמו חדר מיון של עולם הדיגיטל".
תנו למשטרה לנצח
ככתב פלילים עד לא מזמן, מה דעתך על פרשת NSO והמשטרה?
"אני חייב להגיד שהתנתקתי במידה רבה, אשתי מעדכנת אותי. מהדברים שאני כן יודע, אם לא היו צווים לפעולות השוטרים זה חמור. מצד שני, לעבריינים יש כיום כלים בלתי נתפסים מול המשטרה, ובמלחמת סייבר צריך לאפשר לה כלים חזקים. וזה לא משנה את העובדה שכל קצין, אחרי קבלת אישורים מתאימים, חייב שהיד שלו תרעד לפני השימוש ביכולות כאלה".
מה דעתך על סיכויי ההישרדות של ערוץ 13 בטווח הארוך, ובכלל - האם יש סיבה להיות מודאגים לעתיד התקשורת המסורתית? אנחנו רואים לא מעט עיתונאים שנוטשים את התחום, חלקם גם עוברים להיי־טק.
"יש לי הרבה כבוד לערוץ 13 ולעובדים שלו, אני עדיין מגיש שם תוכניות. אבל זה נכון שיש הרבה עיתונאים בתקשורת שמחפשים את דרכם החוצה. מקצוע העיתונות, למרבה הצער, אינו מספיק מתגמל כלכלית עבור עיתונאים צעירים. יש שכבת עיתונאים מאוד גדולה, שנמניתי עימה שנים רבות, שמרוויחים משכורות שאינן מצדיקות את העבודה הקשה שהם עושים.
"לא הייתי רוצה לראות עיתונאים שיעזבו להיי־טק או למקומות אחרים. הייתי רוצה שעיתונאים יתרכזו בעבודה שלהם כי זו עבודה חשובה וקריטית, בטח במדינה כמו שלנו, ובכלל. והלוואי שיום אחד עיתונאים צעירים ירוויחו בעיתונות לפחות כמו שאפשר להרוויח בהיי־טק, כי זו עבודה לא פחות חשובה מזו שעושים בהיי־טק".
להצעות ותגובות Ranp@israelhayom.co.il
