מגיעים עם תוצאה מהבית

עדותו של חפץ גורמת לתהות למה לבלבל את המוח על חזקת חפות, על אמת, על דמוקרטיה

מתוך הסרט "פסק דין", 1982

"חשבתי שתיק 4000 לא היה בא לאוויר העולם אם נתניהו לא היה בשלטון. לשים סיקור חיובי בנוסחה של שוחד זה על גבול ההזיה. זו דעתי, אני הרבה זמן בתקשורת, אני מודע לתן וקח, זה עניין של מינונים, זו אג'נדה של גורמים בחקירה ושל התקשורת. יש יחסים של סחר סוסים ברמה הכי בהמית שיש בתקשורת. מקדמת דנא. זה כמעט ללא יוצא מן הכלל, זה לא מאפיין צד אחד של התקשורת, זה אצל כולם...

"חשבתי שסימנו מראש, ירו את החץ ואחר כך סימנו את המטרה, לא היה לי צ'אנס הוגן מול רשויות החקירה. חשבתי שזה משחק מכור. חשבתי שהסיכוי שלי לחטוף כתב אישום בגלל רשויות האכיפה, בגלל לחץ של התקשורת, הוא יותר גבוה מאשר בחינת המצב הראייתי שלי. היתה מוטיבציה גדולה מאוד של הרשויות וגם בחלקים של התקשורת להגיע למצב של כתב אישום וזה מה שאני חושב היום...

"במהלך 15 ימי המעצר, האמון שלי שזו חקירה, תיק 4000, היא אמיתית ורצינית ללא שיקולים זרים - היה קרוב לאפס. חשבתי שזו חקירה שהיא יותר רדיפה מאשר חקירה, והאמצעים הדרקוניים, וכשראיתי את כמות המשאבים והחוקרים והעוצמות שזה בלתי נתפס, חיזקו את חוסר האמון המוחלט שהיה לי בחקירה הזאת". (מתוך דברי עד המדינה ניר חפץ בבית המשפט המחוזי ירושלים השבוע).
כן, כן, את הדברים הברורים הללו, על חץ לפני המטרה, אמר עד מדינה! כלומר עד מטעם התביעה, לא הח"מ שצועק זאת בגרון ניחר כבר יותר מארבע שנים. אחרי שצלח את החקירה הראשית מבלי להיות מוכרז כעד עוין, נדמה שהשבוע ממשיך חפץ לסייע להגנה לפרק את התזה הלא משפטית אלא הפוליטית של תיק 4000. המצב שנוצר חמור עוד יותר, משום שעד המדינה לא רק שלא תמך בגרסת התביעה, אלא אף זיכה מפורשות את הנאשם. לא די שהעד הבא יתמוך בגרסת התביעה, אלא שהוא יצטרך לשלול את העדות הקודמת שנתנה זיכוי חד־משמעי.

זוכרים את השימוע לנתניהו? השימוע שבמהלכו עו"ד בן ארי טסה לספארי באפריקה? ואיך סיפרו לנו שהפרקליטות תבוא לשימוע "בלב פתוח ונפש חפצה"?
כן, חפצה מאוד. כי אחרי מה שנחשף במהלך השנים וכעת במשפט עצמו, אדם סביר סופק כפיים ותוהה למה לבלבל את המוח על חזקת חפות, על אמת, על חוק כבוד האדם וחירותו? למה כל הדיבורים היפים על משפט צדק, זכויות אדם ודמוקרטיה? בואו, כמו במערכון של הגשש, תקבעו מה המגרש, מי השופט ומה התוצאה. למה כל הפסאודו הליך משפטי הוגן, אם היועמ"ש של מדינת ישראל נתון בתסביך משיחי שבו עליו להציל את הדנ"א היהודי מפני ראש הממשלה.

דומני שהגיעה העת לשנות את הגדרת הדמוקרטיה של לינקולן מנאום גטיסברג. זה לא "שלטון העם על ידי העם למען העם", אלא שלטון מנדלבליט על ידי מנדלבליט למען מנדלבליט.

איזה תזמון של ההדלפה, הסנכרון מושלם עם עדות חפץ. באמת חסדי שמיים. תראו מה זה, משפט הדגל של מנדלבליט בעיצומו. בבית המשפט המחוזי בירושלים עולים בזה אחר זה עדי התביעה וסותרים את תזת כתב האישום. מנדלבליט לחוץ. מאוד. הוא אץ לו רץ לתדרך את מוקיריו בתקשורת. 30 כתבים ועורכים ב"הארץ". פוטנציאל הקלטה והדלפה נרחב. זה לא הפריע לו. אולי לכך כיוון.
לא דובר שם חלילה על חוזק הראיות בתיקים, אמצעי חקירה פסולים, כתב אישום רשלני או זוטות כגון אלה. מנדלבליט בא לספר איך הציל את הדמוקרטיה הישראלית. או כמו שהגדיר חפץ - סימנו מטרה ויצאו לדיג. מדברי היועמ"ש עולה שניהל מלחמה נגד ראש ממשלה נבחר, וכל זה כי נתניהו התכוון למנות שופטים ומשפטנים שאינם מקובלים עליו. בראש מערכת האכיפה עומד אדם שיכור כוח שמתחבא מאחורי צווי איסור פרסום, אדם שהתלונן שמחזיקים אותו בגרון ותופרים אותו. הוא, ולא אחר, מרביץ בעיתונאי "הארץ" שיעור בדמוקרטיה.

כי אם לתפיסתו של מנדלבליט נתניהו סיכן את המדינה, ולכן מתפקידו להדיח אותו בהליך פלילי, מה בפעם הבאה? פסיכיאטר מחוזי יוציא צו אשפוז כפוי כדי להציל את הדמוקרטיה?
העובדה שעיתונאי "הארץ" ישבו שם, שמעו את הדברים ולא הזדעקו, מוכיחה כנראה ששנאתם לנתניהו העבירה אותם על דעתם. משום שדבריו המשיחיים והמופרעים של מנדלבליט מבעיתים. אז תרשו לי לחלוק על הדמוקרטיה עפ"י מנדלבליט.

מקווה שזה עדיין מותר. שום פקיד, בכיר ככל שיהיה, לא נמצא מעל הריבון. הליך פלילי תקדימי ומחורר הוא דרך לא לגיטימית ולא דמוקרטית להחליף מנהיג נבחר. כמה ניתוק ויהירות של הממונה מטעם עצמו על הדנ"א היהודי.

"ניצלנו בחסדי שמיים", הסביר מנדלבליט את הגשת כתב האישום בתדרוך שהודלף לגיא פלג. התערבות טרנסצנדנטלית ולא עניינים פרוזאיים כמו ראיות, עדויות מהימנות, הליך משפטי תקין ולא תפור. מה חשבו בפרקליטות? שבחסדי שמיים נתניהו ייכנע וילך הביתה עם הזנב מקופל, וייתר את הצורך לנהל משפט? מה חשבו שם, שהתיק לא יגיע לדיון? שלא תתגלה התפירה הגסה? שלא יתגלו הטעויות המביכות? הפעולות הפסולות? אמינותם של העדים?

אבל אולי בגלל חסדי שמיים, בפרקליטות לא הביאו בחשבון את הדנ"א של נתניהו ושל אלוביץ'. דנ"א של מי שמוכנים להילחם עד הסוף על האמת שלהם. על חפותם. כעת צריך לטעון ולחקור בבית המשפט, זו לא עוד הדלפה לשופרות שלהם בתקשורת. השופטים באים לעבוד ולא מתרשמים ממאמרי דעה נוזפים בעיתונות המלטפת.

חפץ חתם על הסכם עד מדינה ב־5 במארס 2018. הוא היה השלישי שחתם. קדמו לו הארי הרו ושלמה פילבר. השופט בדימוס סטרשנוב הציע אז לנתניהו בטור דעה ב־ynet ללכת לעסקת טיעון. הוא היה הראשון, ומאז אנחנו בקמפיין שלא נפסק במטרה ללחוץ על נתניהו לחתום על עסקת טיעון.

אבל נתניהו נלחם. לא נכנע. ובעקשנותו על חפותו, הוא מאפשר לכולנו לראות את הקלקולים ואת עומק הריקבון של מערכת שיכורת כוח וחסרת מעצורים. מערכת שרואה בעצמה מסדר מקודש, קאסטה גבוהה של בני האור השומרת על הדמוקרטיה באמצעות סחיטת עדים בתרגילים מלוכלכים בסגנון שטאזי.

ובנימה אישית, אני יכול רק לקוות כי הדברים שעולים במשפט, ובמיוחד בחקירה הנגדית של חפץ, יביאו גם חלק מחברינו שחשבו בעבר שעל נתניהו להיכנע ולהקריב את עצמו - להבין את עוצמת העוול ועד כמה חשוב לעמוד מולו.
הלוואי. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר