התוכנית להצלת העולם: צילייה בגודל של ארגנטינה תקרר אותנו מהחלל

יורם רוזן
פיזיקאי וחוקר חלל
ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, ופרופסור בפקולטה לפיזיקה. חוקר במאיץ החלקיקים בסרן, שווייץ

פרופ' יורם רוזן, למי שמתבונן מהצד, הרעיון שלך נשמע קצת יומרני: לשלוח לחלל צילייה שתכסה חלק מכדור הארץ, כדי לסייע בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית ואף להוריד כאן את הטמפרטורה במעלה וחצי. ספר לי על התוכנית שלכם בטכניון.
"הרעיון הוא לשלוח צילייה ענקית, בשטח של 2.5 מיליון קמ"ר, בערך בגודל של ארגנטינה, לנקודה ייחודית בין כדור הארץ לשמש. היא תיפרס בין השמש לכדור הארץ, תחסום חלק מקרינת השמש, ותוריד כאן את הטמפרטורה הממוצעת במעלה וחצי בפרק זמן קצר יחסית, של כשנה וחצי. מכיוון שלא נצליח להפחית לאפס את פליטת גזי החממה - וגם אם נצליח נישאר עם הטמפרטורות הנוכחיות, שהן גבוהות לטעמנו - יש לפתור את הבעיה מבחוץ".

מקובל לחשוב שמאז ראשית עידן התעשייה הטמפרטורה בכדור הארץ עלתה במעלה-מעלה וחצי. כלומר אתה סוגר פער של כ־250 שנה בשנה וחצי.
"מעלה וחצי זה באמת הרבה, אבל זו התוכנית. לפי כל הבדיקות שלנו, זה יעבוד. הטמפרטורה של כדור הארץ כיום היא בערך 15 מעלות בממוצע, ורצוי היה שנהיה סביב 13.5".

הצילייה עשויה מחומר שכבר נשלח לחלל, ומתברר שהוא נגיש למדי.
"אם תרצה, זה לא מאוד שונה משמיכת מילוט של טייסים, או מהשמיכה שמטיילים או מרתוניסטים מתעטפים בה אחרי פעילות פיזית. זו שמיכת הישרדות שאפשר למצוא בדקטלון ב־34 שקלים".

ברצינות?
"החומר הוא אותו החומר - אבל ברור שכששולחים לחלל נדרשים שינויים כאלה ואחרים, והכל מתייקר".

אתה מדבר על צילייה בסדר הגודל של ארגנטינה, אלג'יריה או קזחסטן. איך יעבוד הייצור?‬‬‬‬‬‬
"הייצור ייעשה בחלקים. גם בחלל החלקים לא חייבים להיות מחוברים, ויכולים להיות זה ליד זה כדי לעשות צל".

הצילייה תורגש באיזשהו אופן בכדור הארץ? יהיה לנו צל באמצע היום?
"לא נרגיש אותה ולא יהיה לנו צל מורגש. זה קצת כמו זבוב שעושה צל על כדור הארץ מגובה של קילומטר. אבל בפועל, בשורה התחתונה זה יוריד את הטמפרטורה אצלנו, וגם 2% מהקרינה שמגיעה אלינו, וזו המטרה. הצילייה תשפיע בעיקר בטווח של 1,600 ק"מ מקו המשווה, וזה האזור הקריטי שמשפיע על כדור הארץ כולו".

איך חשבת על הרעיון מלכתחילה?
"לפני כמה שנים גובשה בישראל קבוצת אנשי אקדמיה ותעשייה, שחשבה כיצד ניתן להציל את כדור הארץ. בין הרעיונות שעלו, היתה גם שליחת 250 מיליון כדורים פורחים ענקיים, כל אחד בגודל של עשרה דונם, שיצלילו את כדור הארץ. במהרה הבנו ש־250 מיליון בלונים הם כמות בלתי סבירה, ושהם גם עלולים ליפול כשיגיעו לאטמוספרה.

"כמה חודשים מאוחר יותר נסעתי לכנס, ובדרכי חזרה, בשדה התעופה, נפל לי האסימון - איך לשלוח את הצילייה, לאיזו נקודה ומאילו חומרים. למחרת גיליתי ש־16 שנים קודם לכן כבר היה מישהו שהציע את זה, וזה נתן לי חיזוק שאני בדרך הנכונה. ההבדל הוא שכל המאמרים שנכתבו לפנינו היו תיאורטיים, ואנחנו מגיעים עם תוכנית סדורה לביצוע. החלטנו להתחיל בקטן ולשלוח לחלל אבטיפוס, צילייה בגודל של לוח כיתה, כי הפרויקט הגדול עולה הרבה יותר - 30 טריליון דולר. אחרי שנצליח בקטן, אפשר יהיה לרתום את העולם".

מתי תצליחו לשלוח את האבטיפוס לחלל?
"בתוך שלוש-ארבע שנים מהרגע שיהיה לנו את הכסף. שליחת האבטיפוס לחלל תעלה כ־15 מיליון דולר. כרגע ההתקדמות שלנו איטית, כי אין לנו כסף להשקעה, והציפייה היא שבעתיד נוכל להיעזר גם בחברות חיצוניות להכנת המפרש, המחשב וחלקים נוספים".

סופות, לחצים וחשיכה

אתה מדגיש שהצללת כדור הארץ חייבת להיעשות מחוצה לו, כלומר מהחלל, ושהצללה משטח כדור הארץ לא תעבוד. תסביר על זה עוד קצת.
"ביום שמש חם בישראל אתה נכנס לבניין ממוזג. לך אולי נעים יותר, אבל לא שינית את הטמפרטורה של כדור הארץ. אם לתחנת אוטובוס יש גג, אז קצת יותר נעים באזור שמתחתיה, אבל זה לא משנה את הטמפרטורה של כדור הארץ, כי הגג שלה ספג את החום. לכן ההצללה חייבת להיעשות מחוץ לאטמוספרה. צריך לחסום את הקרינה מלהגיע מלכתחילה".

נקודת הצבת הצייליה היא 1.5 מיליון ק"מ מכאן. למה בעצם?
"זו נקודה פנטסטית, כי זו אחת מתוך חמש נקודות קבועות במרחב, שמסתובבות עם כל המערכת. היא היחידה שמעניינת אותנו, כי הצבת הצילייה בנקודות אחרות כנראה תעשה צל על כוכבים אחרים, ולא רק עלינו. לכן אנחנו חייבים להיות בנקודת לגראנז' הראשונה, כלומר המרחק שבו כוחות הכבידה של כדור הארץ ושל השמש נמצאים בשיווי משקל".

ומה תעשה עם לחץ הקרינה?
"לחץ הקרינה הוא לא זניח, ומוציא משיווי משקל, ולכן נמקם את הצילייה קצת יותר 'ימינה', כ־50 אלף ק"מ לכיוון השמש, כדי להחזיר את המערכת לאיזון, לשיווי משקל. אגב, גם הנקודה החדשה לא יציבה, כלומר הצילייה עדיין יכולה לאבד שיווי משקל וליפול. לכן נצטרך לבצע תיקונים, בדיוק כפי שאדם שעומד על רגל אחת מתקן את עמידתו כדי להישאר עומד".

מהי המשמעות של תיקונים כאלה בחלל?
"בעיקרון ניתן לשים מנוע ולבצע תיקונים קלים כל הזמן, אבל מנוע הוא תוספת משקל ותוספת סיבוך, ומשניהם אנחנו רוצים להימנע. לכן פותחים מפרש ונעים לצד מסוים, סוגרים מפרש ונעים לצד אחר. התזוזה ושינוי האוריינטציה לא ייעשו בכל כמה שניות או דקות, אלא בכל 200-100 ימים. זה פתרון שאינו בעייתי מבחינתנו. נראה שבין שתי הנקודות האלה אפשר לנוע בתוך טווח מסוים ולהישאר בתוך התחום בלי ליפול. הצילייה תהיה מודולרית ומורכבת מהמון שמיכות כאלה, כאמור, ובאופן תדיר ישוגרו עוד יחידות שיצטרפו למערכת הגדולה".

כמה שיגורים כאלה תצטרך? ‫‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
"אנחנו מדברים על כ־2.5 מיליון טונות. אפשר לשגר כיום 100 טונות, ובכל פעם נשגר את המקסימום האפשרי. ככל הנראה נצטרך אלפי שיגורים. גם זמן ההגעה יהיה קצר יחסית. טלסקופ החלל ג'יימס ווב שוגר לפני כשנתיים וחצי לנקודה הרלוונטית לנו, והזמן עד להגעה עמד על כמה שבועות".

תהיה אחזקה שוטפת שנתית לפרויקט כזה?
"אין ממש אפשרות לתחזוק. כל חלק שכושל, כלומר נמצא באוריינטציה לא נכונה, יוחלף באחר. עלות ההחלפה היא שולית ביחס לפרויקט כולו".

מה לגבי התחממות השמש שתשפיע לרעה על הצילייה? רק לפני כחודשיים לוויינים זיהו סופות שמש חזקות.
"זה נכון שלשמש יש את המעגלים שלה, אבל בגדול - השמש מתקררת בטווח של מיליארדי שנים. בעוד כמה מיליארדי שנים היא גם צפויה להיכבות, ואז נצטרך לדבר שוב ולראות מה עושים".

אינטרס עולמי

אני מנסה לחשוב מה יומרני יותר: ‫לחשוב שאפשר לשלוח צילייה כזאת לחלל, ‫או לגייס את סכום הכסף שעליו אנחנו מדברים - 30 טריליון דולר.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
"לשמחתי, אני לא עוסק בגיוס הסכום הגלובלי. זה תלוי בהרבה פוליטיקה".

התקציב השנתי של ארה"ב הוא כ־5 טריליון דולר. אני מניח שמדובר באינטרס עולמי, ‫ושכל מדינה תצטרך לתרום את חלקה.‬‬‬
‫"אותי שכנעת. אבל למען האמת, הייתי בטוח שעבור פרויקט כזה, עם מילות מפתח כמו קיימות, התחממות גלובלית והצלת כדור הארץ, יהיה קל מאוד לגייס כסף - אבל מתברר שזה לא בדיוק כך".‬‬‬‬‬‬

אילו תגובות אתה מקבל ‫באקדמיה ומחוצה לה על הרעיון הזה? ‫ ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
"כולם מתלהבים, אבל חלק מהגורמים המקצועיים מסתייגים מהעלויות. עם זאת, חברות טכנולוגיה, מדינות ופעילים סביבתיים בולטים יצרו איתנו קשר והביעו התעניינות רבה.

‫"באופן אישי, הופתעתי מכך שההתנגדויות ‫שאנחנו שומעים מגיעות דווקא מאנשי איכות הסביבה‬‬‬‬‬‬. הם חוששים שאם נגיע לפתרון להתחממות הגלובלית - אנשים לא יחששו לזהם, כי הבעיה נפתרה. אבל חשוב לי לציין שהפתרון שלנו, יעיל ככל שיהיה, צריך להתקיים במקביל להפחתת פליטת גזי החממה".‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

עוד בענייני התנגדויות - איך 7 באוקטובר השפיע על הפרויקט שלכם?
"היה לנו שותף כבד‬‬‬‬‬‬ שעזב אותנו ב־7 באוקטובר‬‬‬. אני מדבר על מוסד אקדמי מאיחוד האמירויות, המכון הלאומי שלהם לחקר המדע והחלל - NSSTC. הם מאוד רוצים להמשיך לעבוד על הפרויקט הזה, אבל ייתכן שהם קיבלו הוראה להפסיק לעבוד איתנו. ביקרנו אצלם כמה פעמים, הם היו שותפים מחקריים וגם יש להם תקציב גדול יותר".

אתם בקשר כלשהו?
"כרגע לא, הם לא עונים לנו".

יש סיכוי שהם יחזרו לשולחן?
"כן, אני אופטימי. זה גוף אקדמי שנתמך בידי הממשלה, והיו לנו יופי של יחסים שכללו פגישות שבועיות, שהביאו להתקדמות. היינו אמורים לבקר שם ולהציג את הפרויקט במסגרת ועידת האקלים של האו"ם. אמרו לנו - אל תבואו, הפרויקט הזה לא יהיה בביתן שלנו. אם שיתוף הפעולה היה ממשיך, כבר אפשר היה לספור את הזמן לאחור עד לשליחת האבטיפוס לחלל".

אסון הדרגתי ומתמשך

מה יקרה אם התוכנית שלכם לא תצא לפועל? אילו עוד פתרונות קיימים להורדת הטמפרטורה של כדור הארץ?
"נצא מנקודת הנחה שאנחנו מסכימים שהטמפרטורה בכדור הארץ עולה. כפי שאני רואה זאת, יש שלושה ענפים לפתרון: הראשון הוא לספוג בחזרה פחמן דו־חמצני, CO2, מהאטמוספרה או מהים, ובכך להוריד את כמות ה־CO2 באטמוספרה. זה אפשרי, אבל מדובר בכמויות מטורפות של CO2 שנצטרך למצק ולאחסן, ומה שמאוחסן תמיד יכול לזלוג החוצה. זו אופציה, אבל היא לא חפה מבעיות.

"פתרון שני, תאמין או לא - עבודות רס"ר. כלומר, לצבוע בלבן כל דבר שאתה רואה על כדור הארץ. ככל שגוף כלשהו הוא בהיר יותר - כך הוא מחזיר יותר אור ולא אוגר בתוכו חום. כשלובשים חולצה שחורה סופגים יותר חום, ואילו בחולצה לבנה הטמפרטורה שלך תרד".

לא נשמע מאוד ריאלי.
"נכון. תת־ענף של זה, זה לעשות את זה בחלל. כלומר, לדאוג שיהיו יותר עננים שיחזירו את האור ויורידו את הטמפרטורה, אבל יש כאן משחק קיצוני עם מזג האוויר".

מהם הסיכונים בטווח הארוך, אם לא נשלח את הצילייה הזאת? מה יכול לקרות בכדור הארץ בפרק זמן של כמה עשורים?
"אני פיזיקאי, ולא איש אקלים, אבל כבר עכשיו אנחנו עדים לאסונות ולאירועי קיצון שהולכים ומתרבים. אם לא נטפל בבעיה נראה עוד ועוד מהם, עם נזק גדול יותר ואיום על חיינו, בתוך שניים או שלושה עשורים. אם נמשיך לאפשר לטמפרטורה בכדור הארץ לעלות, בטווח זמן ארוך יותר אנחנו עלולים להגיע למצב שבו לא תהיה כאן אנושות מתפקדת שיכולה לפתור את בעיותיה. קשה לחזות את העתיד, אבל עלולים להתרחש כאן שינויים שליליים מאוד עבור בני האדם, אולי אפילו בלתי הפיכים".

ואז יש מי שמדברים על העתקת האנושות לכוכב אחר. נשמע שפתרון הצילייה הוא ריאלי יותר.
"אם לא נצליח לחיות בכדור הארץ, נצטרך לחפש מקום אחר. והעתקת האנושות לכוכב אחר - מאדים, למשל - היא באמת כבר הרבה יותר יקרה מ־30 טריליון הדולר שאנחנו מדברים עליהם. מעבר לכך, תחשוב על התנאים הקיצוניים במאדים: נצטרך לחיות שם בביוספרה, כי הקרינה שם קטלנית והטמפרטורה קיצונית. יידרשו לנו חליפות חלל ואספקת חמצן שוטפת. אבל כאן, בכדור הארץ, יש לנו תנאים נהדרים, אנחנו רק צריכים להשקיע בפתרונות".

זה עצוב, אבל אנחנו צריכים "7 באוקטובר אקלימי" כדי שאנשים יתעוררו.
"יש לי חדשות בשבילך - אנחנו כבר ב־7 באוקטובר אקלימי, ואנחנו לא מודעים לכך כי האסון מתמשך, ולא מגיע בבת אחת. אז לשמחתנו לא מושמדים 100 מיליון איש באירוע אחד, אבל זה קורה בצורה הדרגתית. לצערי, במקום להתמקד בפתרון שיקדם את חיינו וישפר אותם, האנושות מושקעת בפרויקט כלל־עולמי אחר שעולה לנו הרבה יותר - מלחמות. כל כך קל לנו להוציא כספים על מלחמות, אבל כשמדובר בעתיד שלנו כאן, ההוצאה הופכת קשה ומורכבת יותר. אף פעם לא אצליח להבין את זה. אנחנו צריכים לפעול עכשיו, כדי שלא נשלם בריבית דריבית על חוסר הפעולה שלנו".

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il