"מנצלים חוסר ידע של הציבור"

"אני צריך להגיע לעם ישראל, לא למשקיעים המתוחכמים ולבעלי ההון", אומר עו"ד עודד שפירר, מנכ"ל רשות ניירות ערך. כדי להמחיש לכם למה כדאי לכם שהרשות תגיע אליכם היא נקטה צעד לא שגרתי, כשהקימה אתר פיקטיבי שהציע השקעה בתשואה מובטחת מפתה במיוחד. לא פחות מ־17,000 ישראלים התעניינו ב"השקעה" הזו ו־160 איש הביעו הסכמתם להשקיע באפיק שכלל את כל הסממנים של הצעה נכלולית. כשהמציע ביקש להשקיע את כספו קפצה ההודעה "כך נראית תרמית", עם ההסבר של הרשות מדוע עלינו להיזהר מהשקעות לא מפוקחות.

עודד, יש משהו מקומם בכך שאתם יוצאים נגד כל ההשקעות הלא מפוקחות.
"אני מודע לזה, אתה צודק, אנחנו רק רוצים להדגיש שיש יותר מה לבדוק כשמדובר בהשקעה לא מפוקחת. יש גם הבדל בין השקעות לא מפוקחות, שגם לא אמורות להיות מפוקחות, לבין השקעות שמנהליהן חומקים מפיקוח".

אחת הדוגמאות האחרונות להונאות מהסוג שמפניו מתריע שפירר הוא המקרה של מיכאל (מייק) בן ארי, שלפי החשד הונה 400 משקיעים בהיקף של 300 מיליוני שקלים. הוא הציג להם מצגי שווא, וכשהתגלה החשד הוא נמלט מהארץ בעזרת דרכון זר. "בדרך כלל כשכבר מגלים את ההונאה, האכיפה פחות רלוונטית למי שנפל בפח, מכיוון שהכסף כבר לא נמצא, לכן חשוב לזהות את ההשקעות הללו לפני שנכנסים אליהן", הוא אומר.

כיצד אפשר לזהות השקעות כאלה?

"ראשית, יש בעיה עם השקעות מרוחקות פיזית מהמשקיע. למשל, השקעות בחו"ל. אבל זה לא קשור בהכרח להונאה. השקעות שהן מלכתחילה נוכלות מאופיינות בהבטחות לא ריאליות, כמו תשואה מובטחת, ובמיוחד תשואה מובטחת ברמה גבוהה. אנחנו יודעים שבעסקים יש סיכונים ואין תשואות מובטחות. אם כבר יש תשואה כזו, אז היא נמוכה מאוד".

כיצד אתה מסביר את העובדה שגם אנשים אינטליגנטים נופלים בפח?

"אחד התרגילים השכיחים הוא תרגיל פירמידה. קונים את אמון המשקיעים לאט־לאט. מנהלי ההשקעה אוספים כסף, מבטיחים תשואה גבוהה ומחלקים דיבידנדים חודשיים שממומנים ממשקיעים חדשים שמצטרפים. אלה שמקבלים את התשואה הגבוהה מרוצים מאוד ומזינים את המערכת - הם מספרים לחברים על התשואה שהם מקבלים בפועל, וכך משקיעים נוספים מצטרפים. כל עוד מצטרפים משקיעים אז אין בעיה לחלק את ההשקעות שלהם כתשואה למשקיעים הוותיקים יותר, אבל כשקצב המצטרפים קטן ממספר המשקיעים הוותיקים - כבר אי אפשר לממן את השקר הזה והכל קורס. זה השלב שהמנהלים נעלמים".

פיקוח ושקיפות

מיהם המשקיעים שמחויבים להיות מפוקחים על ידיכם?

"אחד הקריטריונים הוא גיוס מיותר מ־35 משקיעים רגילים. גיוס שכזה מחייב פיקוח ושקיפות".

פיקוח הוא עניין יקר, אני מניח שיש מי שרוצה לחסוך את העלות הזו ואולי להציע אותה כתשואה נוספת למשקיעים.

"מאז הקורונה יש יותר אנשים שיושבים בבית ויש להם זמן לנהל השקעות. יש גם יותר כלים דיגיטליים לניהול, יש עניין רב ברשתות חברתיות ייעודיות למשקיעים ואולי היתה גם יותר הכנסה פנויה"

"ראשית, כאמור, החוק מגדיר מי חייב להיות מפוקח ומי שחומק מכך עובר על החוק. נוסף על כך, אני אישית מעדיף שהתשואה שלי תהיה נמוכה במקצת, אך תהיה מפוקחת".

מאז תחילת השנה התשואה בבורסה בת"א גבוהה בהשוואה לממוצע בעולם. אתה חושב שהמחירים סבירים?

"מאז תחילת משבר הקורונה ישראל לא מובילה בתשואות, ניו יורק עלתה יותר. אבל אנחנו בהחלט מנטרים את ההשקעות בכל דקה, ואם אנחנו רואים משהו חריג אנחנו בודקים ומתריעים. בשנה האחרונה יש עניין רב מהרגיל למשקיעים בשוק ההון - בארץ ובעולם בכלל. בשנה שעברה נוספו 140,000 חשבונות של פעילות בניירות ערך. מדובר בגידול של מאות אחוזים משנים קודמות".

איך אתה מסביר את הגידול הזה?

"מאז הקורונה יש הרבה יותר אנשים שיושבים בבית שעות רבות ויש להם זמן לנהל השקעות כאלה. יש גם יותר כלים דיגיטליים לניהול השקעות, יש עניין רב ברשתות חברתיות ייעודיות למשקיעים ואולי גם היתה יותר הכנסה פנויה ומענקים שאנשים קיבלו. בסביבת הריבית הנמוכה גם אין חלופות השקעה אטרקטיביות".

האם יכול להיות שכל הגורמים האלה מגבירים את הסיכון, כפי שראינו במקרה של גיימסטופ, שמשקיעים התארגנו והשפיעו על מחירי המנייה?

"אפשר לעשות את זה לפרק זמן מסוים ולהשפיע על מניות של חברות קטנות. אי אפשר להשפיע כך על מניות גדולות. בכל מקרה אנחנו עוקבים גם אחרי הפעילות ברשתות חברתיות".

"האחריות בידי המשקיע"

עד כמה הפלטפורמות להשקעות גיוס המונים מפוקחות?

"החוק מחייב פיקוח על הפלטפורמות עצמן, ועליהן אנחנו מפקחים. יש הגבלות להשקעות באמצעותן. חברה יכולה לגייס 6-4 מיליון שקלים, בהתאם לקריטריונים, ויש גם הגבלה על גובה ההשקעה של יחיד.

"כך למשל, משקיע שהכנסתו השנתית היא עד 350 אלף שקל רשאי להשקיע בחברה בודדת עד 20,000 שקל בשנה, ומשקיע שהכנסתו עולה על 750 אלף שקל רשאי להשקיע עד 5% מהכנסתו השנתית. רק בעלי הכנסות גבוהות מאוד, המכונים 'משקיע כשיר', יכולים להשקיע בלי הגבלה".

ומה עם החברות עצמן שמגייסות באמצעות הפלטפורמה הזו?

"אנחנו לא מפקחים על החברות שמגייסות בפלטפורמות לגיוס המונים, אלא רק על הפלטפורמות, שבין היתר מגבילות את סף ההשקעה לחברה וליחיד. האחריות על בדיקת ההשקעה חלה על המשקיעים עצמם".

לשאלה מדוע קרנות ההון סיכון וקרנות הגידור אינן מפוקחות, משיב שפירר: "הקרנות האלה רשאיות לגייס רק מגופים מוסדיים, תאגידים עם הון עצמי של 50 מיליון שקל ויותר ומ'משקיעים כשירים' - שעומדים במבחן נזילות של יותר מ־8 מיליון שקלים והכנסות גבוהות מאוד. המחוקק הניח שגופים כאלה ויחידים עשירים כאלה יכולים לקנות בעצמם את הייעוץ ואת הפיקוח".

במה אתה מציע למשקי בית שיש להם כמה מאות אלפי שקלים להשקיע?
"אני רק מתריע מפני הסכנות הטמונות בהשקעות לא מפוקחות, שמנצלות את חוסר הידע של הציבור ואת התמימות של אנשים".

יש אוכלוסיות שמועדות יותר ליפול בהונאות השקעה?

"בקרב החרדים למשל, ראינו שיש שקיבלו היתר ריבית והציגו אותו כהמלצת השקעה של הרב. אנחנו יודעים על מקרים בקרב מגזרים שמנהלי השקעות בהם גייסו כספים בשחור. במקרים כאלה גם כשההונאה מתגלה המשקיעים שהפסידו את כספם לא מעיזים להתלונן".