לפני כשבועיים שלחו שבעה ראשי מוסדות יהודיים חשובים בארה"ב מכתב בהול לראש הממשלה נתניהו והזהירו מפני כל שינוי בסטטוס־קוו הרגיש בנושאים כמו גיור וחוק השבות. על המוקד: תיקון סעיף הנכד בחוק השבות.
כיום רק 28 אחוזים מקרב כלל העולים הם יהודים, כלומר יותר מ־70 אחוזים אינם יהודים. בשנה האחרונה עלו ארצה כ־40 אלף לא יהודים, רובם המוחלט מרוסיה. בגלל סעיף הנכד בחוק השבות, רק בעשור האחרון היגרו לישראל כחצי מיליון מהגרים לא יהודים. כמה מהם הגיעו מארה"ב? 67, מתוך חצי מיליון! האם בגלל 67 עולים בעשור נמשיך לייבא את ההתבוללות לישראל?
יש מיתוס שקרי שעלה בעקבות הדיון בביטול סעיף הנכד. הוא קשור לטענה שלפיה החוק קשור, כביכול, לחוקי נירנברג הנאציים. "חבל שהם לא עדכנו רטרואקטיבית את היטלר, שהנאצים שלחו למחנות ההשמדה גם נכדים של יהודים וזו היתה אחת ההצדקות להכנסת סעיף הנכד לחוק השבות", צייץ למשל העיתונאי ציון נאנוס. אבל הוא לא לבד, והמיתוס רווח אצל רבים.
במציאות, על פי חוקי הגזע הנאציים הידועים כחוקי נירנברג, נכד של יהודי לא נחשב כיהודי, אלא אם כן שלושה מסביו ומסבותיו היו יהודים. לצורך העניין, על פי חוקים אלו, מי ששניים מסביו או מסבותיו היו יהודים, נחשב אזרח גרמני. זה גם מסביר את המספר הבלתי נתפס של יהודים בצבא הנאצי, הוורמאכט.
ההחלטה על סעיף הנכד התקבלה לאחר שהתנועה הרפורמית באמריקה ביקשה לאפשר עלייה של משפחות מעורבות
ההיסטוריון מארק ריג היה מי שהעז לנפץ את אחד הטאבואים הגדולים של השואה. בספרו "החיילים היהודים של היטלר", שמבוסס על עבודת הדוקטורט שלו בקיימברידג', מעריך ריג כי בוורמאכט שירתו 60 אלף חיילים נאצים שאחד מהוריהם היה יהודי ו־90 אלף שאחד מסביהם היה יהודי.
בינואר 1944 הכינו בוורמאכט מסמך סודי: רשימה של 77 גנרלים וקצינים בכירים ''המעורבים עם הגזע היהודי או נשואים ליהודיות''. לכולם אישור חתום על ידי היטלר. 23 קולונלים, חמישה בדרגת גנרל־מאיור, שמונה גנרל־לויטננט ושני גנרלים על מלא. לפי ריג, "ניתן להוסיף עוד 60 שמות של גנרלים וקצינים בכירים בוורמאכט, לרבות שני פילדמרשלים".
"עד כמה שזה בלתי נתפס", כתב ריג בהקדמה לספרו, "בצבא הגרמני שירתו מישלינגים שנלחמו בגבורה למען הרייך, בזמן שבני משפחתם נשרפו באושוויץ".
ריג, ששירת בחיל הנחתים ואף התנדב לצה"ל, החל לחקור את הנושא לאחר שגילה את המקורות היהודיים שלו עצמו, כשחקר את תולדות משפחתו. במחקרו ראיין 400 מאות חיילים לשעבר.
תמונת החייל ורנר גולדברג שימשה כרזת גיוס לצבא הנאצי - הוורמאכט - כפרזנטור לחייל הגרמני האידיאלי. בלונדיני, עיניים כחולות, אף סולד. הפנטזיה הארית של הרייך בן אלף השנים. בכרזה הושמט פרט שולי: ורנר גולדברג היה חצי יהודי.
הקולונל ולטר הולנדר, למשל, שזכה פעמיים בצלב הברזל ובצלב הזהב הגרמני, היה בן לאם יהודייה וקיבל תעודה אישית מאת היטלר, אשר בה קבע הפיהרר את ''אריותו'' של היהודי ההלכתי הזה. רב סרן רוברט בורהרדט, בן לאב יהודי, מפקד גדוד הסיור 341, זכה ל'צלב האבירים על פריצת שריון בחזית הרוסית.
ב־1983, זמן קצר לפני מותו, סיפר בורהרדט לתלמידים גרמנים: ''יהודים־למחצה רבים, שלחמו למען גרמניה במלחמת העולם השנייה, סברו כי עליהם להגן באומץ על מולדתם בשורות הצבא".
והיו גם קצינים בכירים. למשל גנרל פילדמרשל ארהרד מילך, פושע מלחמה נאצי, סגנו של הרמן גרינג, מפקד הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, היה בן לאב יהודי.
כדי לסבר את האוזן, לו גולדברג, הולנדר, בורהרדט ומילך היו מגישים בקשה לאזרחות ישראלית, חוק השבות העכשווי היה מקבל אותם. עובדה, לא מיתוס.
סעיף הנכד בחוק השבות, לעומת זאת, מאפשר גם לנכד של סבא יהודי אחד בלבד לעלות לישראל. חוץ מהיהודי העולה, יכולים לעלות ארצה גם ילדיו, נכדיו ובני זוגם. יהודי אחד מאפשר את עלייתם של לפחות חמישה לא־יהודים נוספים.
אז אחרי שהפרכנו את השקר הגדול שכביכול עליו מבוסס ''סעיף 4 א''', שלפיו סעיף הנכד בחוק השבות הוא תמונת מראה לחוקי נירנברג, נשאלת השאלה: מדוע מדינת ישראל הכניסה את סעיף הנכד לחוק?
מי שיעיין בפרוטוקולים של הדיונים שנערכו בשנת 1970, ימצא סיבה אחרת לגמרי. "בימינו אלה אין נשקפת סכנת חיים, סכנה לקיומו הפיזי של עם ישראל", אמרה רה"מ גולדה מאיר, "כשאני מדברת על קיומו הפיזי של עם ישראל, על מיליוניו, אין עכשיו מצב כזה. לעומת זאת, קמה סכנה אחרת, והיא ממשית… יש נישואי תערובת במספרים שעלי הם מטילים אימה".
גולדה - מהמערך, לא מיהדות התורה - חששה מנישואי תערובת, כמו שאר השרים החילונים בממשלתה.
כלומר, הסיבה שסעיף הנכד הוכנס לחוק השבות לא היתה רפלקסיה לחוקי נירנברג, אלא כדי לאפשר ליהודים שנישאו ללא־יהודים לעלות יחד עם משפחתם, ובכך להשתלב בתוך שלומי אמוני ישראל. צריך גם לזכור שההחלטה התקבלה לאחר לחץ כבד מצד התנועה הרפורמית באמריקה, שביקשה לאפשר עליית משפחות מעורבות עקב השיעורים הנוסקים של נישואי תערובת.
יש מקום לחשוד שהסיבה האמיתית להתנגדות האמריקנית לתיקון סעיף הנכד בחוק השבות היא שיש אפשרות סבירה שלחלק ממנהיגי ארה"ב היהודים יש נכדים שכבר אינם יהודים.
אני משוכנע שבתור יהודים עם לב חם, ציונים ותומכי ישראל, כואב להם הלב שהבן או שהנכד שלהם כבר אינו יהודי.
והם לא לבד. יותר מ־50 אחוזים מהזוגות החדשים בקרב יהודי ארה"ב אינם יהודים, וזאת למרות הניסיונות הדי מגוחכים להרחיב את הגדרת מיהו יהודי באמריקה. למרבה הצער, הם מתעלמים מההשלכות. אם לא נתקן היום את סעיף הנכד, אתם לא תוכלו לעלות מחר.
אין הצדקה מוסרית לקיומו של חוק שבות, אם רוב העולים אינם יהודים. איך תצדיקו, מנקודת מבטכם, הליברלית־שמאלנית, מתקנת העולם, עליית נכדים, בני זוג של נכדים וילדים של נכדים (נינים) שאינם יהודים? מדוע לאפשר להם לעלות, ולא לאפשר לערביי ישראל איחוד משפחות או חזרת פליטים?
אם רוב העולים ימשיכו להיות לא־יהודים, לא נוכל להגן על חוק השבות בעולם, לא נוכל להגן על חוק השבות בבג"ץ. הדמוקרטיה הישראלית לא תוכל להסכין עם עיוות כזה.
וגם אתם, יהודי ארה"ב, לא תוכלו להגן על חוק השבות. אתם תביאו לסוף המדינה היהודית, לקץ שמורת הטבע היהודית שאמורה לקלוט אתכם בעת צרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו