הכינו בתיכם לחורף: על סכנות הגשמים כבר שמעתם?

החורף מגיע, ואיתו שמחה רבה. או במילים אחרות - גשם, רוחות, הצפות וסכנות אחרות שהבית שלנו מועד להן. אף שנזקים בבית יכולים לקרות כל השנה - לקראת החורף מתגבר הסיכוי לכשלים, ולכן יצאנו לבדוק כיצד אפשר להתכונן לעונה הקרה בצורה הטובה ביותר.

•לקנות בהנחות: מבצעי נובמבר הלוהטים בעיצוב הבית

"החורף במדינת ישראל הוא אקסטרימי", מסביר איציק בילט, מנכ"ל קלין קור, חברת שיקום נזקי אש ומים ואל"מ בפיקוד העורף. "לאחר תקופה ארוכה שבה הגשמים לא מגיעים - פתאום יש חורף קשה, וכתוצאה מכך יש השפעות ממשיות של רוחות וגשמים בנקודות זמן, שאם לא הכנת את עצמך אליהם - התוצאה היא נזק כבד".

אילו הכנות כדאי לעשות בבית לפני שמגיע החורף?

"צריך לנקות את המרזבים בבית, ואת פתחי הניקוז מחוץ לבית - כי בהם מצטברים המון עלים ולכלוך וסותמים אותם. גם גגות נפגעים כתוצאה מקרינת השמש, וצריך לטפל באיטום הגג ובכל מה שיכול לגרום להצפה. אני גר ברמת השרון, ובחורף שעבר היה אפשר לראות איך הניקוז העירוני גולש בכביש מעבר ליכולת שלו לספוג, כתוצאה מסתימות וחוסר ניקוי.

"רוחות יכולות להעיף ולפגוע בדברים - פרגולות, חניות, קולטים ודודי שמש, ציוד בגינות או במרפסת. לכן צריך לחזק ולקבע חפצים שיכולים לעוף ולשבור דברים, לגזום עצים ולחזק את אלה שאינם יציבים מספיק. כדאי להכין את לוחות החשמל בעזרת חשמלאי מוסמך, שיבדוק אם יש קצרים בלוח - כי בחורף הכל רגיש יותר ללחות - ויאטום את הלוחות".

האם יש גם סיכוי גדול יותר לשריפות בחורף, ממפזרי חום, למשל?

"במשך כל השנה יש שריפות שנגרמות ממגוון דברים, כמו מטענים של טלפונים ניידים, שחובה לנתק מהחשמל כשמסיימים לטעון אותם, או ממוצרים חשמליים שאינם מקובעים, כמו מייבש שיער - מישהי ייבשה את השיער בבית והיתה הפסקת חשמל, היא הניחה את המכשיר בצד מבלי לכבות אותו ורצה לעבודה, וכשהחשמל חזר מייבש השיער המשיך לפעול והבית נשרף.

"מפזרי חום ורדיאטורים זה דבר שנפוץ בחורף, ואם משאירים שמיכה על רדיאטור זה מתכון בטוח לשריפה. הבעיה הכי גדולה היא שרוב האנשים אומרים 'לי זה לא יקרה' ו'יהיה בסדר'. אם מזהים את הסיכונים ועובדים לפי הוראות היצרן, אפשר להשתמש בכל דבר בצורה נכונה ולא ייגרם נזק. בסופו של דבר, לפני שיוצאים מהבית צריך להקפיד הקפדה יתרה שעשינו כל דבר אפשרי למניעת נזק של שריפה או הצפה, כיבינו מכשירים מסוכנים, ניתקנו מכשירים חשמליים ניידים מהחשמל, סגרנו ברזים - כל מה שצריך".

הכיסוי המיטבי

ומה בנוגע לתקופת הקורונה? האם היא גרמה לנזעור נזקים, או שמא להפך? לבילט יש תשובות.
"כשאנשים היו בבית, לא היו נזקים כמעט", הוא מספר, "נזק מים, למשל, יכלו לזהות ולאתר מאוד מהר. כאשר אדם נמצא בביתו ומתפוצץ ברז המים, שמים לב מיד לנזילה. אבל אם חוזרים הביתה מהעבודה אחרי שבע שעות, הכל כבר מוצף".

מה לגבי מקלטים - צריך להכין אותם לחורף?

"בהרבה מקלטים יש ציוד שנמצא לרוב מתחת לאדמה, ולכן מדובר בפוטנציאל גבוה להצטברות של מים ולהצפות. רצוי לבדוק שאין ציוד שאינו דרוש במקלט ושאין הצטברות של עובשים, כי מדובר ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר בחדר רגיל".

אם כבר קרה נזק, צריך לפעול מייד ולטפל בכל הגורמים שיכולים להוות מקור סכנה. בילט מפרט שכדאי לנתק את החשמל והגז ולסגור את שיבר המים, ובכלל לא משנה באיזה נזק מדובר. לאחר מכן מומלץ לקרוא לחברת שיקום נזקים, כזו שיש לה ציוד טכנולוגי מתאים ויכולה לבצע ייבוש תת־רצפתי בשיטת ואקום, שיש לה מכשירים להורדת לחות בחדרים, מאווררים גדולים שיכולים לייבש קירות בתוך 24 שעות ועוד.

מה לא כדאי לעשות? לחכות שהמים יתייבשו לבד בלי לעשות דבר. לדבריו, אין סיכוי שמים שחלחלו יתייבשו מעצמם, ואם מחכים נוצרים נבגים ובקטריות. בילט מבהיר שלא מנקים עובש ומקווים שהוא לא יחזור, אלא יש לברר מאיפה הוא הגיע, ולרוב אפשר לגלות שמדובר בכמות של מים מתחת לרצפה, או בעליית מים דרך הקירות.

"כ־80% מהקריאות מגיעות דרך חברות הביטוח", מציין בילט, "והעיקר כאן זוהי מהירות התגובה. אם יש פרקט ספוג במים והגענו אליו בתוך שעתיים וייבשנו אותו - הכל בסדר. אבל אחרי 24 שעות כבר צריך להחליף אותו, כי הוא התנפח בעקבות ספיחת המים. אותו דבר לגבי פיח על אלומיניום בעקבות שריפה - עד 24 שעות אחרי שריפה אפשר לנגב אותו והוא כמו חדש, אבל אחר כך הוא כבר יוצר צריבה באלומיניום, ואחרי 96 שעות חייבים להחליף את הכל.

"גם במקרים של נזקי עובש חייבים לטפל מיד. אלו דברים שיכולים לגרום למחלות בדרכי הנשימה, ובחולים אסתמטיים זה יכול לפגוע לטווח ארוך. צריך להביא איש מקצוע, שיפעיל טכנולוגיות שונות וחומרים שהמולקולות שלהם משמידות את העובשים האלה. אנחנו מגיעים למקומות שחברות הביטוח שולחות אותנו אליהם. היינו בהרבה מפעלים, בנייני מגורים ודירות עם נזקים כבדים.

"אחד מהמקומות האלה היה פנימיית בית ספר, שכמה חודשים לפני כן נשרפה כתוצאה ממטען טלפון. שני חדרים נשרפו כליל, ו־16 אחרים נפגעו מעשן. שיקמנו את המקום בתוך 48 שעות כדי ש־56 ילדים יוכלו לחזור אליו. אנחנו מגיעים ללקוחות במצב שהוא מאוד קשה עבורם, ומהווים בשבילם גם נקודת תמיכה פסיכולוגית. הייעוד שלנו, בסופו של דבר, הוא לעשות טוב ולעזור למי שנקלע לצרה".

זהירות, רעפים!

ואם מדברים על חברות הביטוח, הרי שביטוח דירה הוא אחת ההתלבטויות הקשות ביותר עבור כל אדם שקנה בית. מצד אחד - מובן שחובה לבטח את הבית למקרה אסון, אבל מצד שני - נו, באמת. מה הסיכוי שיקרה לנו אסון? רעידת אדמה? שיטפון? התמוטטות?

גם אחרי שכבר החלטנו לעשות את הביטוח, עדיין לא ברור לנו באיזו מהפוליסות נבחר. לבטח את הבית עם התכולה? רק את התכולה? רק את הבית?

לפני הכל, כדאי לדעת כמה דברים בנושא ביטוח הבית. יש סוגים שונים של כיסויים ביטוחיים, אבל הפוליסות לא מכסות נזקי איטום או חדירת גשמים מבעד לקירות אם לא עושים איטום מבעוד מועד. מה שאומר שאם סמכתם על הנס ולא תיקנתם את מה ששבור, ובעקבות כך נגרם לכם נזק - כנראה לא תקבלו עליו פיצוי כספי.

"ההמלצה היא לעשות את פעולות המניעה מראש כדי למנוע מצב שבו לא יהיה כיסוי ביטוחי", מבהיר קובי צרפתי, יו"ר הוועדה האלמנטרית בלשכת סוכני הביטוח. "הפוליסה מכסה נזקי טבע שונים, אבל אם הרעף שבור כי לא החליפו אותו בזמן ונכנס גשם הביתה, על זה אין כיסוי".

נזקי טבע כוללים שיטפונות, רעידות אדמה, התלקחות בעקבות ברקים ועוד - אולם אם כבר לגלגנו על האפשרות שבה יתמוטט לנו הבניין, הגיע הבית בחולון, שקרס לפני כמה חודשים, ולימד אותנו שדברים כאלה בהחלט יכולים לקרות. החדשות הרעות יותר הן שלא בטוח שיש כיסוי עבור התמוטטות בניין שלא נגרמה מרעידת אדמה.

"יש חילוקי דעות משפטיים בנושא", מספר צרפתי. "חלק מהמומחים טוענים שההתמוטטות כלולה בביטוח, וחלק לא. אנחנו, בלשכת סוכני הביטוח, פנינו למפקח על הביטוח, וניסחנו על ידי מומחים הרחבה שתכלול גם התמוטטות, ואנחנו מקווים שהיא תתקבל. בינתיים, הציבור צריך לדעת שאם יש 20 דיירים בבניין, ורק ארבעה עשו ביטוח - אי אפשר לשקם את המבנה, אולם אלה שעשו הרחבת פוליסה שנקראת 'ערך קרקע' יקבלו מחברת הביטוח את הערך הממשי של הדירה. פוליסת ביטוח בית אמורה גם לכסות שכר דירה, אם לא ניתן לגור בבית וצריך דירה חליפית, לרוב בין 12 ל־24 חודשים. פחות מ־40% מהדיירים בבניין שהתמוטט היו מבוטחים, וזה לא תקין. אי אפשר לסמוך שייתנו לנו פתרון אם אנחנו לא דואגים לרכוש שלנו".

מה לגבי תכולת דירה שנפגעת, למשל, משיטפונות?

"אם זו פוליסה תקנית, יש בה הרחבה על כל הסיכונים לתכולה. יש פוליסות שמכסות רק מבנה, יש כאלה שמכסות רק תכולה ויש כאלה שגם וגם".

אם היית צריך לתת הערכה, לכמה בתים בישראל יש ביטוח דירה?
"כשלוקחים משכנתא בקניית דירה, הבנק מחייב לעשות ביטוח. זה אומר שכמעט לכל הדירות שצעירים רוכשים ויש עליהן משכנתא, יש גם כיסוי ביטוחי על המבנה. הבעיה העיקרית היא בדירות הישנות, כשלאנשים אין כסף והם לא ביטחו את הבית, ולכן כשקורה אירוע הם נשארים בלי שום תמורה - ללא כסף וללא דירה, ולא מסוגלים לשקם את עצמם".

כמה עולה ביטוח דירה?

"פרמיה ממוצעת היא בסביבות 1,500 שקלים לשנה - כולל מבנה ותכולה מינימלית של עד 200 אלף שקלים. אם עלות הבנייה עולה וערך המבנה גבוה, גם הביטוח יקר יותר. זה מתחיל ב־8,000 שקלים למטר, ומגיע ל־120 אלף שקלים למטר, אבל העיר עצמה לא מהווה פונקציה בנוגע לעלות הפרמיה. היא יכולה להיות זהה, בין שמדובר בבאר שבע ובין שבצפון תל אביב".

אם שאלתם את עצמכם גם כאן אם תקופת הקורונה גרמה לשינוי בכל נושא הביטוחים - התשובה חיובית. "אנשים היו יותר פנויים בתקופת המגיפה. הם נשארו בבית, התחילו לשאול שאלות, לבדוק, לעשות סדר במגירות ולהוציא פוליסות דירה או רכב. מצד אחד שמו יותר דגש על ביטוחי דירות, אבל מצד שני הם ישבו יותר בבית והיו פחות תביעות - כי היו פחות פריצות, גניבות ונזק לדירות".

מה הנזק הכי שכיח בדירות?

"נזקי התפוצצות צנרת, שזו מכה לכל הבתים הישנים, מה שהרבה פעמים גורם לקורוזיה. בקורונה גם היה יותר קשה לשלוח בעלי מקצוע שיתקנו את הנזק".

כמה מתוך תביעות ביטוחי הדירות אכן משולמות על ידי חברת הביטוח?

"להערכתנו, יותר מ־95% מהתביעות משולמות. לרוב מדובר בדברים כמו פריצה, נזקי שריפה וצנרת, כמו שהזכרנו - אבל אלו תביעות קטנות. יש גם תביעות של שיטפונות בחורף, כמו שקרה בנהריה ובת"א, או כשבשנה שעברה היה יום של סופה שגרם לנזקי ברד שחורר את התריסים ושבר קירות זכוכית, אבל כל התביעות האלו מכוסות בפוליסה - ולכן משולמות".