צמחים ונהנים: הזמן המושלם להקים גינה

הגינה היא הלב הפועם של שטחי החוץ, והיא גם נחשבת לחלל נוסף בבית. לכן עליה להיות מעוצבת, צבעונית ועשירה ככל שניתן. המיתוס שלפיו צמחים שותלים בחורף יתנפץ לכם במהלך קריאת הכתבה הזו, מה שאומר שגם עכשיו זה זמן מושלם להקים גינה או לעשות מתיחת פנים לזו הקיימת.

הקסם שבזרעים 

עדי גנות, מעצבת נוף מגינה וערוגה – עיצוב וטיפוח גנים, מסבירה שבזרעים טמון הקסם. "הטיפ שלנו למי שרוצה גינה יפהפייה בתקציב נמוך הוא שימוש בזרעים. הם זולים, ומספיקה שקית זרעים אחת כדי ליצור אפקט מדהים. היתרון הנוסף הוא שהם חוזרים בכל שנה". גנות מסבירה שלפי אותו עיקרון ניתן להביא שתילים קטנים של צמחייה שמזריעה את עצמה שנה אחר שנה, ולקבל מופעי פריחה מרהיבים בלי להתאמץ.

ואם אתם לא בעניין של שתילות או רוצים לגוון, הסוקולנטים יהוו פתרון רענן, קל (מאוד) ליישום ובעל ערך עיצובי, כשיצבע את הגינה בכתמים ירקרקים.

הסוקולנטים הם צמחים שמתאימים גם להורגי צמחים ידועים. הם אינם רגישים והטיפול בהם קל.
אורית אבני מ-succulenti, חברה שמתמחה בסוקולנטים, נותנת את הטיפ שלה לשיבוץ סוקולנטים בגינה הפרטית: "הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת בעניין גידול הסוקולנטים הוא אור. תנו להם אור והם יחיו ויהיו יפים. חושך מעציב אותם, מוריד מהצבע שלהם ומשנה את צורתם. להשקות אותם כמה שפחות, ואם לא בטוחים עדיף לא לתת להם מים, כי עודף נוזלים יכול להרוג אותם. אני נותנת מזרק עם כל עציץ שלי, וההמלצה שלי - פעם בשבועיים מזרק לכל צמח. חשוב לזכור שגם אם לא נשקה אותם הם ישרדו".

הפתעות בגינה

גנות מסבירה שיש נטייה לחשוב שצמחים זקוקים למרחב גדול אחד מהשני, וזה לא מדויק. אמנם צריך להתחשב בגודל הטבעי של הצמח ולשתול במרווחים, אבל כן חשוב לייצר חפיפה בין צמחים, בעיקר בקיץ. צמחים מגינים אחד על השני מפני השמש הקופחת ומייצרים מיקרו-אקלים באזור שצמוד לקרקע, מה שמאפשר שמירה על לחות וטמפרטורות נוחות יחסית.

טיפ חשוב נוסף הוא שתילה של צמחי תבלין במקומות שונים בגינה ולא רק בגינת התבלינים.  כמו עיצוב חללי הפנים, גם הגינה צריכה לייצר עניין באמצעות הפתעות ואקראיות. כשעוברים בגינה צריכים להרגיש שהיא יכולה להפתיע אותנו בכל פעם מחדש: היא צריכה לייצר גירויים ולהפעיל את כל החושים. שתילה של צמחי תבלין באזורים לא קונבנציונליים היא אחת הדרכים לייצר את זה. מפגש לא צפוי עם צמח תבלין שמעלה ארומה תמיד מעורר שמחה, סקרנות וזיכרונות ממקומות אחרים שבהם הרחנו את הניחוח הספציפי.

אבני מחזירה אותנו לסוקולנטים ונותנת סיבה נוספת שבגינה כדאי לקחת אותם בחשבון בהקמת גינה קיצית. הטיימינג של הפריחה: הסוקולנטים מתאימים לקיץ וגם לחורף, אבל באביב ובקיץ מרביתם מצמיחים פרחים מקסימים שיכניסו הבלחות נוספות של צבעוניות קיצית.

לא מקפחים את המרפסות

כל מה שניתן לשתול בגינה ניתן לשתול גם באדניות ובעציצים, אפילו עצים. האדנית צריכה להתאים לגודל הצמח, ואת ההתאמה הזאת יערכו עבורכם בכל משתלה,מה שאומר שמרפסת בקומה העשירית היא לא תירוץ לוותר על גינה פורחת. אפשר לטפח בה גינת תבלין לצד גינות פרחים וצמחיה בכל סגנון.

חלק מהאדניות ניתנות לרכישה ברשתות השיווק, וכל משתלה שמכבדת את עצמה תשמח להציע לכם שלל חלופות. אם אתם מחפשים מעט מקוריות אז אנחנו שמחים להמליץ על פיתוח ישראלי: האדניות של מעצב המוצר עמרי פריים, שיצר אדניות עם ראשי חיות בר, שיכולות להכניס לכם קריצה שטופת הומור ועוד קצת צבע לגינה המתפתחת במרפסת שלכם. האדניות של עמרי עשויות פלסטיק ונקודות ניקוז, עמידות בכל תנאי מזג האוויר וקל מאוד לנקות אותן במידת הצורך.

תחושת אחו פרחוני

בגינה הכפרית נשתמש במגוון רחב של צמחים ממשפחות שונות, כדי לייצר תחושה שמזכירה אחו פרחוני ואקראיות שמאפיינת את הטבע. גינה כפרית היא גינה פראית, שמכל סדק וחרך יכול לצאת צמח והיא מהווה מקור משיכה למאביקים חשובים כמו דבורת הדבש ופרפרים. מגוון הצמחים בגינה הכפרית רחב, והחוק היחיד הוא שאין חוקים. אפשר לשלב שלל צבעים, טקסטורות ופונקציות. גם ירקות ופירות כמו דלעת או קישוא יכולים להיכנס לתוך ערוגת הנוי בגינה הכפרית, שהקונספט שלה מאופיין בשתילה צפופה ועמוסה.

ותכלס: בגינה הכפרית ניתן למצוא באותה ערוגה צמחים כמו ורדים, מרגרטה גדולת פרחים, קנה הודית, קלמטיס, חמניות ומינים שונים של מרווה.

השתילה בגינה המינימליסטית היא מאוד מדודה, הצמחים ייבחרו בקפידה וכל צמח יקבל מקום בולט משלו. הגינה המודרנית-מינימליסטית אינה עשירה בפריחה. פה ושם נראה פרח צץ, אך פלטת הגוונים המרכזית מאופיינת בצבעי עלווה שונים, ומבחינה צורנית הגינה המינימליסטית תקבל היטב צורניות מיוחדת כמו צמחים עם עלים בצורות פחות קונבנציונליות.

ותכלס: צמחים שיתאימו לגינה המינימליסטית הם בעיקר צמחים ירוקים כמו לריופה כידנית, שבטבטים למיניהם וסנסיווריה.

איך להשקות נכון?

גנות מסבירה שעניין ההשקייה מאוד משתנה מאזור לאזור, מאחר שהמדינה שלנו מאופיינת באקלים מאוד שונה מצפון לדרום. הטיפ החשוב מבחינתה הוא להבין אם יש לכם קרקע כבדה או אדמת חמרה חולית. יש מפת קרקעות בישראל שמופיעה בגוגל ואפשר לבדוק זאת. ההבדל בין הקרקעות מתבטא ביכולת האדמה להחזיק מים: קרקע חולית מאוד מחלחלת ולא מחזיקה מים הרבה זמן, בהשוואה לקרקע כבדה יותר. בקרקע חולית רצוי להשקות כמה פעמים ביום למעט זמן, 15 דקות פעמיים ביום או 10 דקות שלוש פעמים ביום. קרקע כבדה רצוי להשקות פעם אחת ביום.

מיתוס נוסף שכדאי לנפץ הוא שעת ההשקיה. הרבה אנשים חושבים שאסור להשקות בשעות היום. זאת טעות, ובעיקר בקיץ. תנאי לחות וחום מקדמים פטריות ופתוגנים שתוקפים את הצמחים שלנו, ולכן לא כדאי להשקות בלילה כשהמים לא יכולים להתאדות. דווקא בשעות הקשות של היום, שבהן הצמח במחסור, כדאי לעזור לו ולהשקות. אבל, ויש אבל גדול וחשוב: השקיית צהריים נכונה אך ורק כשמדובר בהשקיה באמצעות טפטוף ולא בהתזה. אם נתיז על העלים מים בצהריים הם עלולים להישרף. טיפות המים מרכזות את אנרגיית השמש לנקודה אחת וזה עלול לצרוב את העלים.