האם להישאר יחד רק בגלל הילדים?

שאלה שמעסיקה בני זוג רבים ומהווה נושא כואב עם רגשות אשמה רבים היא האם להישאר נשואים רק בגלל הילדים.

ד"ר סוזי קגן מטפלת זוגית ומשפחתית בכירה, בעלת מרכז לטיפול רגשי בילדים ומבוגרים, סבורה כי מדובר בטעות קריטית שפוגעת גם בהורים וגם בילדים. לדבריה: "אחד הדברים שמאפשרים את ההישארות הוא פחד לפגוע ולהיפגע. יש אנשים רבים שמעדיפים להיפגע על ידי הישארות בזוגיות קשה מאשר להיפגע כלכלית או לפגוע כביכול בילדים שלהם. מה שקורה זה שבגלל הפחד, אנשים מתחילים לתרץ לעצמם למה הם נשארים. מי שבוחר להישאר בגלל הילדים מכניס אותם לתקופה של חיים בתוך פשרה, וזה עלול להפוך לכעס על הילדים. אסור להטיל את האחריות לשמירת הזוגיות על הכתפיים של הילדים הקטנים, זה עוול, זה פוגע בקשר בין ההורים לילדים, ויש ילדים גם שחשים שנשארו בגללם והם חשים רגשות אשם בסוף על זה שהקשר בסוף התפרק".

הפרופסור עמוס רולידר מסביר כי טראומה לילדים קיימת בכל מצב של שבר בזוגיות, אבל אם הפרידה נעשית נכון, היא עדיפה על השארת החיים הזוגיים במצב של עויינות. "לשאלה הזו יש תשובה מחקרית שנבדקה ונחקרה המון. ראשית, צריך להגיד שגם גירושין וגם חיים זוגיים רעים מייצרים טראומה לילדים. במצב שבו הגיעו מים עד נפש, שבני הזוג לא יכולים לחיות יחד, אם הם מבצעים את הפרידה נכון, הרי שבסופו של דבר הפגיעה בילד ניתנת לתיקון".

"אם ההורים מספיק חכמים, הרי שהם צריכים להכין את הילד, להמשיך לשמר את המסגרת שלו ואת סדר היום שלו, ואז יש אופק חיובי, כי החיים ממשיכים ויש לילד שני הורים. ברגע שהמאבק בין ההורים נגמר, שהזוגיות הרעה נגמרת, הטראומה קטנה. לעומת זאת, בני זוג שחיים בבית אחד ולא אוהבים אחד את השני ולא מקיימים קשר בריא, הרי שיש כאן נזק מתמשך לילדים בלי אופק יציאה. ברור כמובן שמאבק גירושין מכוער הוא בעייתי, לכן, מה שיקטין את הפגיעה זה היפרדות בהסכמה תוך שמירת העולם של הילד, השגרה שלו וסדר היום שלו, זה יבנה אותו לאורך זמן וייצר החלמה, מסכם רולידר".