"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

שיתוף כתבה
"למנוע פגיעה בחופש הדת של הקהילות היהודיות באיחוד האירופי"
לקראת יום השואה הבינ"ל, נשיא ועידת רבני אירופה הרב גולדשמידט פנה לקנצלרית גרמניה מרקל • "תומכים בביצוע רפורמה ב-29 חוקים מהעידן הנאצי"
קנצלרית גרמניה מרקל // צילום: GettyImages // קנצלרית גרמניה מרקל

"למנוע פגיעה בחופש הדת של הקהילות היהודיות באיחוד האירופי"

לקראת יום השואה הבינ"ל, נשיא ועידת רבני אירופה הרב גולדשמידט פנה לקנצלרית גרמניה מרקל • "תומכים בביצוע רפורמה ב-29 חוקים מהעידן הנאצי"

אלדד בק
, עודכן

לנוכח התגברות האנטישמיות באירופה בחסות הקורונה ושורה של צעדים שננקטו במדינות אירופיות שונות ומהווים פגיעה בחופש הדת של היהודים, שיגר נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, מכתב לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. בדבריו הוא קרא לממשלת גרמניה לפעול ברמה הכלל-אירופית לקידום יוזמות שימנעו פגיעה בחופש הדת של הקהילות היהודיות באיחוד האירופי.

יהודי הקהילות היהודיות באירופה נתקלים כיום בקשיים חוזרים ונשנים, המשפיעים על אורח חייהם. לצד האנטישמיות הרווחת שהתגברה באופן משמעותי בצל הקורונה, בוצעו מהלכים והחלטות אשר פגעו בחופש הדת של העם היהודי באירופה. בהקשר זה יש לציין, בין היתר, אתהקביעה האחרונה של בית הדין לצדק של האיחוד האירופי, אשר אשרר את ההחלטה של האזור הפלמי בבלגיה האוסרת על שחיטה כשרה, וכן את הדיון הציבורי הער בסוגיית ברית המילה בסקנדינביה.

"מובן כי דוגמאות אלו הן סתירה מוחלטת לחופש הדת המעוגן בזכויות היסוד, וכן להצהרות רבות מטעם פוליטיקאים גרמנים ואירופים המצדדים במתן כבוד והערכה לקיום חיים יהודיים ביבשת אירופה", כתב גולדשמידט. "מציאות זו מערערת את מצבן של הקהילות היהודיות באירופה ומעלה ספקות לגבי השאלה אם הקהילה היהודית ומיעוטים דתיים נוספים הם רצויים באירופה של המאה ה-21".

המכתב נשלח בעקבות יוזמתו של ד"ר פליקס קליין, הממונה על המאבק באנטישמיות בגרמניה, שקרא למחוק את שאריות החוקים הנאציים התקפים עדיין בגרמניה.

הרב גולדשמידט // צילום: ועידת רבני אירופה
הרב גולדשמידט // צילום: ועידת רבני אירופה

הרב גולדשמידט התייחס למהלך זה וכתב: "אנו מקדמים בברכה את הצעתו של ד''ר קליין להציע חוק האוסר גילויי שנאה והסתה באמצעות האינטרנט. בנוסף, אנו תומכים בתוכניתו לבצע רפורמה ב-29 חוקים ותקנות שנחקקו בעידן הנאצי, ועדיין בתוקף כיום. בנוסף, אנו מקדמים בחום את חזרתם של שמות יהודיים לרישום השמות הגרמני".

עם זאת, הסביר הרב כי למרות התמיכה הרבה במהלכים שנעשים בגרמניה, דרושים מהלכים רחבים יותר באירופה על מנת לפתור את הבעיות הקשות ואת חוסר היציבות שבקהילות היהודיות ביבשת. "אנו מציעים במקביל כי יוזמות חשובות אלו יוצגו על ידי ממשלת גרמניה ברמה האירופית גם כן, וזאת על מנת להגביר את המודעות וההבנה בקרב המדינות החברות באיחוד האירופי", ציין. חשוב שהמדינות החברות יישמו את ההגדרה לאנטישמיות בהתאם להגדרתה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA), ויינקטו צעדים מקבילים בהתאם. אנו מאמינים כי ככל שהמאבק באנטישמיות יתנהל בצורה הדוקה ואינטנסיבית, כך באופן ישיר יובטחו עתידם היציב ובר הקיימא של החיים היהודיים באירופה וחופש הדת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...