"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

רפורמת הגיור היא צעד ראשון בלבד

הרפורמה לא פותרת את אתגר היסוד: חלק גדול מהמתגיירים רוצים להיות שייכים לאומה הישראלית ולדרך חייה, אבל לא לשמירת מצוות מלאה • אבל היא כן תעודד את הקהילות המקומיות לקלוט את המתגיירים בתוכן, כי בלי זה לא תהיה משמעות של ממש לגיור

,עודכן
0השמעה
בית הדין לגיור בירושלים, צילום: אורן בן חקון

אתגרי המעמד ההלכתי היהודי בחברה הישראלית הוא מהמסובכים ביותר כיום. מחד גיסא, גיור חייב להיות אמיתי, והצטרפות לאומה הישראלית ולמצוותיה. זה מעשה הלכתי. מאידך גיסא, מספר הלא-יהודים המעורבים בחברה הישראלית הולך וגדל, וזה מבוא לנישואי תערובת ולמשבר גדול. החמרה בדיני גיור משמעותה זליגה הולכת וגוברת של יהודים אל מחוץ לעמם.

גם האיום על ספרי יוחסין הוא די חסר משמעות: חלק מזה קיים גם היום; לא יהיה מי שירחיב את הדבר ויטול אחריות על זה, אך בעיקר: זה יחייב הכרה של קבוצות שומרות הלכתיות שונות זו בזו, ברבנים ובגיורים, וקשה לראות כזה דבר מתרחש. לא זו בלבד, אלא שהרבה אנו יכולים ללמוד גם ממה שאירע לכתות מדבר יהודה שרצו להחמיר - ונעלמו.

רפורמת הגיור לא פותרת את הבעיה, אבל היא צעד בכיוון הנכון. היא לא פותרת כי המוטיבציה להתגייר אינה גדולה בחברה הישראלית; היא לא פותרת, כי עדיין אתגר היסוד הוא העובדה שחלק גדול מהמתגיירים רוצים להיות שייכים לאומה הישראלית ולדרך חייה, אבל לא לשמירת מצוות מלאה, ועוד ועוד.

אבל היא צעד בכיוון הנכון: התקרבות לאנשים; עידוד הקהילות המקומיות לקלוט את המתגיירים בתוכן, כי בלי זה לא תהיה משמעות של ממש לגיור; קשת עמדות הלכתיות הנמצאות בתוך גבולותיה של ההלכה ולא מחוצה לה.

יישר כוח על המקדמים את רפורמת הגיור, ובד בבד צריך לשים לב שהיא רק חלק ממסע גדול שכולנו חייבים להירתם אליו. ובראש ובראשונה – להעצים את האמונה ואת ההלכה כזכות גדולה להיות שייכים אליה.

המאמר הובא כחלק מבית מדרש זיקיםלהעברת דברי הרב שרלו בוואטסטפ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

הרב יובל שרלו

הכותב הוא ראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר

כדאילהכיר