התפילה האבודה ששרדה את השואה

​
ספרים ישנים יכולים להיות אוצר לא רק בגלל מה שנמצא בעמודיהם, אלא גם בגלל מה שנמצא ביניהם. ובמקרה של דף נייר מצהיב שנשמט מספר גמרא נושן שהוצא לאוורור, זהו גילוי מחדש של תפילה אבודה של יהודי קרקוב.

מדובר בדף עם תפילה שאמרו יהודי קרקוב על ציון קברו של רבי משה איסרליש (הרמ"א), גדול פוסקי אשכנז במאה ה־16, בל"ג בעומר - יום פטירתו. בכל יום שנה לפטירתו (יארצייט), פקדו יהודי קרקוב את המקום ואמרו בו את "מענה לשון על הציון של הרמ"א ביום הלולא - ל"ג בעומר" שחובר במיוחד למעמד זה.

תפילה מיוחדת זו אינה מופיעה בסידור התפילה. להבדיל מספרי תפילה ולימוד שהודפסו במהדורות רבות, הופצו בין קהילות ונשמרו על מדפים ובספריות במקומות שונים ברחבי העולם, את התפילה הזו נהגו להדפיס על גבי דפים שחולקו במקום. דפים מעין אלו הודפסו במספר מוגבל, לתכלית ספציפית של אירוע מקומי מאוד, בבית עלמין זה בלבד, ביום אחד בשנה, ולאחר שימוש נאספו לגניזה.
שור (94), שנולד בקרקוב, נמנה עם צאצאיו של הרמ"א וזוכר עד היום את המנהג לפקוד את ציון הקבר בל"ג בעומר. כשהיה שור כבן 12, פרצה מלחמת העולם השנייה.

הוא ואחותו הצליחו לצאת מקרקוב לפני שהגרמנים כבשו אותה, אך הוריהם, מאיר שור ומריֵם מירלה (מילה) לבית פרנקל, ובני משפחה רבים נשארו בעיר. בטרם נרצחו, הספיקו הוריו של ברל להעביר לידיד פולני בשם פרופ' טדאוש קובלסקי מהאוניברסיטה היאגלונית בקרקוב, ספרייה תורנית עתיקה שהייתה בביתם.

פרופ' קובלסקי שמר על הספרייה העתיקה ולאחר השואה החזיר אותה לבני המשפחה ששרדו. כיום היא ברשותו של שור.

בספרייה זו מאות ספרים, מראשית ימי הדפוס ואילך. בין עמודי ספרים אלה נמצאו גם דפים ומנשרים בודדים שמעצם טיבם בדרך כלל לא נשמרים ואובדים. אחד מהם, כך התברר, היה בעל ערך מיוחד.

תיעוד נדיר של האירוע השתמר בזכות צעיר יהודי בן העיר, זאב אלכסנדרוביץ' ז"ל, לימים צלם נודע. במשך שנים לא ידעו לומר מה היה כתוב בדפים שאוחזים יהודים בצילומיו, עד שהוצא אותו ספר גמרא לאוורור.

ברל שור ובנו, עו"ד דוד שור, שלחו אל ראש הקהילה הנוכחית של קרקוב צילומים של עותק התפילה, בתקווה שבזכות כך, מנהג עתיק וייחודי זה של קהילת קרקוב - מהגדולות בפולין ערב מלחמת העולם השנייה - יחדש ימיו כקדם, שנים לאחר שנעלם ונכחד מהעולם.
​