בשגרה ובמיוחד במגיפה: אין תחליף להתבוננות פנימה

הדבר הבסיסי שכל אדם צריך לעשות, ושבמאה ה־21 אנחנו לפעמים שוכחים לעשות, הוא לעצור ולהתבונן פנימה. פעמים רבות אנחנו לא מבצעים את העצירה הזו עד שהמציאות מכריחה אותנו לעצור, אבל הייתי מאחל למטופלים שלי שיידעו לבצע אותה קודם.

לבצע בלימה פיזית, רוחנית ונפשית, ולא לחכות ליום שבו הגוף שלנו מכריח אותנו לעשות זאת כי נגמר לנו הדלק, או כי הכאב כבד מנשוא. יום כיפור מבטא את הסוגיה הזו בצורה המשמעותית ביותר: להפנים את הצורך להתבונן פנימה.

חשבון נפש ביום כיפור הוא אקט קוגניטיבי, שכלי ואפילו רציונלי. הוא כולל אבחנה והגעה לפתרון מוסרי, אפילו דתי - לא רק טוב או רע, אלא גם טוב בעיני אלוהים או חוקי הדת. בטיפול פסיכולוגי יש מרכיב רגשי ואפילו חווייתי. באמצעות תהליך של חקירה פנימית אנו מגלים את מה שמפריע, שהוא פעמים רבות פגיעה וטראומה מוקדמת, ולא הדבר שלכאורה מפריע ברגע נתון לאדם כלשהו.

זיגמונד פרויד, שפיתח את עקרונות הפסיכולוגיה המודרנית, היה יהודי, והיהדות היתה חלק משמעותי מאוד בחייו, אף שלא היה אדם דתי. יש משהו יהודי מאוד בהתבוננות הזו פנימה, ברצון להגיע לחקר האמת, לבצע דו־שיח מוסרי עם עצמך כדי לעבור תהליך של החלמה או ריפוי.

אחרי שנה וחצי של קורונה, הצורך בתיקון וחשבון נפש גדול אף יותר מהרגיל. הקורונה גרמה לפגיעה רגשית קשה לא פחות מהפגיעה הבריאותית, ואפילו יותר. אני לא מזלזל בשום אדם שהגיע לטיפול נמרץ או הלך לעולמו לאחר שנדבק בנגיף, אך צריך להבין שעשרות ומאות אלפים נפגעו מהמחלה גם בלי להידבק בה, בהשפעת הבידוד והריחוק.

אנחנו לא מתקרבים עדיין להבין את תחילתה של המגיפה האמיתית שיצרה הקורונה. אני מאחל לנו לשנה הבאה שהמערכת החברתית תדע להסתגל למגיפה בלי לייצר ריחוק ובידוד חברתי, כיוון שהתופעות הללו גורמות נזק נפשי חמור מאוד.

אל"מ ד"ר אריאל בן יהודה הוא ראש מחלקת בריאות הגוף והנפש בחיל הרפואה.